מרן הרב קוק זצ"ל נקרא בפי רבים הראי"ה. אחד מהדברים שאפיינו יותר מכל את הרב קוק היא היכולת שלו לראות - לראות את המציאות בהווה. רבים מצליחים להיות חכמים אחרי מעשה - להגיד במה ההוא טעה, ומה זה היה צריך לעשות כדי להצליח. אחרים מתאפיינים ביכולת לנבא ולחזות - הם יודעים להגיד לכל אחד מה המעשה המדויק שהוא צריך לעשות, ואם הוא נכשל - הלא זה רק מפני שאינו הקשיב להם. מעטים הם האנשים שמיישרים מבט אל ההווה, הם מבינים כי מרחב הפעולה האמתי שלנו נמצא כאן ועכשיו, במציאות שנמצאת מולנו. הם מבינים כי העבר והעתיד הם חשובים ביותר לצורך העבודה בהווה, אך ההפלגה היתרה במחוזותיהם היא מסוכנת לאין ערוך. "היום לעשותם - ולא מחר לעשותם".

בזמנו הצליח הרב קוק להסתכל על המציאות, ולאבחן אותה בצורה המדויקת ביותר. הוא ראה דור מורכב - מחד היה זה דור שכפר בכל מסורת בית אבא, הוא עזב את דלתות בית המדרש בטריקה ובז לכל מה שהתורה מייצג. מאידך, היה זה דור של אידיאלים, של מסירות נפש ושל תביעות מוסריות עילאיות. הרב קוק הצליח בעינו החודרת והעמוקה לזהות את חולשתו וגדולתו של הדור כאחד - כל זה נבע מהיכולת לראות את המציאות כפי שהיא עכשיו. לו היה מסתכל על הדור דרך המשקפיים של האתמול - היה זה דור איום ונורא, היכולת שלו לראות אותו דרך המשקפיים של ההווה - הייתה נקודת החידוש שלו, והיא זאת שהצליחה לזהות כי המקור לכל הכפירה שאפיינה את דורו היא הדרישה והתביעה לאמונה שלמה יותר.

הציבור שלנו, שהולך בדרכו של הרב קוק, במידה רבה נופל בנקודה הזאת בדיוק – בחוסר היכולת לראות את ההווה. אנחנו אמנם יודעים טוב מאוד לצטט את הרב קוק, לדבר על דור החלוצים שבנה את המדינה, לספר בערגה על הבעיות שעמדו מולם המתיישבים החדשים. אנחנו יכולים לדבר בפעולות עם חניכים שלנו על אידיאלים גדולים ונישאים, על תיקון עולם במלכות שדי. אין ספק - אנחנו טובים בלדבר על העבר והעתיד. אבל האם אנחנו מצליחים גם לראות את ההווה? לראות מה הפגמים של דורנו שלנו? מה המשימה שלנו היום? מה "ה' אלהיך שואל מעמך" במקום בו הוא שם אותנו?

כמובן שזאת שאלה גדולה ורצינית מאוד, אנחנו בחוברת זו עסוקים בזווית אחת שלה. אמנם זווית זאת היא גדולה ומשמעותית בדורנו - המדיה והשלכותיה. היו מספר מהפכות לאורך השנים ששינו את פני ההיסטוריה - המצאת הדפוס, המהפכה התעשייתית, המצאת החשמל, המהפכה הצרפתית ועוד. לא יהיה זה מוגזם לומר כי אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה כזאת, איננו יודעים עוד לאן היא תוביל, אך יש כאן שינוי של העולם בקנה מידה היסטורי.

כמו כל דבר, המהפכה הזאת אמורה להוביל את העולם להתפתח ולהתקדם. ואמנם בינתיים היא גובה ממנו מחירים עצומים. הנזק שהיא גורמת לנו פוגע בכל מרחבי החיים שלנו. ועלינו מוטלת החובה לעסוק בהם.

סוגית המדיה מזמנת לפתחנו אינספור דיונים ותתי דיונים שעלינו לעסוק בהם. פסיכולוגים רבים אומרים כי שני התחומים הכי ממכרים כיום הם פורנוגרפיה ומשחקי מחשב. ביחס לתחום הראשון המצב כיום הוא ממש שעת חירום - הנגע שפשה בעולם חדר אל המגזר שלנו והוא מכה ומפיל חללים רבים. עפ"י סקר שערך ד"ר יניב אפרתי עולה כי 96.8 אחוז מהבנים הדתיים נחשפו לתכנים בעיתיים באופן לא מכוון, 'רק' 80.6% נחשפים באופן מכוון לאותם תכנים. המצב אצל הבנות אגב לא מזהיר בהרבה - 91.5% מהבנות נחשפות לתכנים האלה בטעות, 33.9% בכוונה. כשאנחנו אומרים תכנים בעיתיים אין הכוונה למי שאינו עומד בכללי הצניעות שמציב השו"ע, הכוונה היא לזבל שבזבל שנמצא במעמקי האינטרנט. הנתונים האלה צריכים לזעזע ולטלטל כל אחד מאתנו עד עמקי נשמתו. ההשלכות שתופעות אלה טומנות בחובם הם הרס וחורבן - הרס מוסרי, הרס תרבותי, הרס חברתי ואנושי.

העיסוק בסיכונים והאתגרים של המדיה לא נגמרים כאן - סדרות טלוויזיה וסרטים הפכו לחלק מעולמנו. הם מעצבים אותנו, את אישיותנו ואת עולם הערכים שלנו. משחקי מחשב מנוונים את המוח שלנו. אנחנו מתמכרים לאשליה שמוכרים לנו - וחיים שלמים נעלמים להם.

הדברים כאן הם רק פתיח ועל כן אנחנו לא מתחילים באמת לגעת בסוגיות האלה, אך יש פה קריאה - קריאה לעיסוק בנושאים האלה. קריאה למצוא את השביל והדרך - לנסות להבין מה ה' דורש מאתנו היום הזה.

יש שני משמעויות למילה לנסות - האחד מגיע מהמילה ניסיון, והשני מגיע מהמילה להתנוסס. אין ספק כי הנושא בו אנו עסוקים הוא אחד הניסיונות המשמעותיים של דורנו. אמנם חשוב לזכור כי אם נצליח לעמוד בניסיון זה - הניסיון ינשא אותנו. ובדבר בו אנו נופלים כיום - נתנוסס לנס לכל העמים.

עיקר העיסוק בחוברת זו אמנם יהיה ב'סור מרע', אך חשוב לזכור כי בסופו של דבר עלינו גם להגיע ל'עשה טוב'. אין ספק כי כגדול הסכנות שיש במדיה - כך גם גודל הפוטנציאל.

-----

מדריכים ומדריכות יקרים! מיוחד הוא הנושא בו אנו עסוקים בחוברת זו שכן ההתמודדויות איתם הוא מתעמת אינם שייכות רק לחניכים אלא גם לנו. הנפילות באינטרנט אינו רק מנת גורלם, העולם התרבותי שהם ניזונים ממנו ומקבלים את ערכיהם ממנו הוא במידה רבה גם עולמנו, והקשיים לבצע את השינויים הנדרשים כדי להגיע לעולם יפה יותר שייכים בנו ובהם כאחד.

עובדה זאת מחד יכולה להקשות עלינו להעביר פעולות בנושאים האלה, אך מאידך היא יכולה להוביל אותנו למקומות חדשים ביחסים שלנו עם החניכים ובהשפעה שלנו עליהם. במקום לראות את הפעולות בנושא זה כמסר ברור שבהיר אצלנו ויש להעבירו כמות שהוא, יש לראות את זה כמסע שאנו עוברים יחד עם החניכים.

כיום, העיסוק בנושאים אלו מגיע בעיקר דרך הנתיב של החינוך הפורמאלי - בבית הספר, ובתנועות הנוער נושאים אלו כמעט ואינם נידונים. ולמרות היתרונות הברורים של מורים ואנשי מקצוע, יש משהו למדריך שלעולם לא יהיה להם. המקום שלנו כמדריכים ומדריכות בשביל החניכים הוא מצד אחד של דמות בוגרת ומחנכת, ומצד שני של מישהו שהוא גם חבר ויכול להיות אוזן קשבת. פעמים רבות חניך ירגיש בנוח לדבר על הנפילות שלו דווקא עם מדריך. ולפעמים חניכה תרגיש יותר חופשיה לדבר עם ההתמכרות שלה לסדרות דווקא עם המדריכה שלה.

החוברת שלפניכם מציעה מספר מערכים קצרים של פעולות. אנחנו ממליצים להשתמש בהם משום שהם מהווים בסיס טוב לפעולות, ואולם חשוב לזכור שכמו כל דבר בהדרכה - ובייחוד בנושא בו אנו עסוקים - האותנטיות שלכם היא קריטית. דברו על הנושאים מהזווית שלכם, מהדרך בה אתם תופסים ומבינים אותם - בסופו של דבר שם אתם נוגעים בחניכים שלכם באמת.

ההמלצה שלנו היא שלפני כל מערך תקראו את ההקדמה ואת הפעולות המוצעות, ואז תחליטו כיצד אתם רוצים לבנות את הפעולה שלכם - אילו משחקים תחליטו להוסיף ואלו להוריד, מה הקטע שלדעתכם יכול להתאים לחניכים שלכם ומה אולי לא.

לכל מערך מצורפת הקדמה, היא נועדה בראש ובראשונה בשבילכם המדריכים והמדריכות, שתוכלו להבין יותר את הנושא בו תעסקו בכל פעם. אולם כמובן שאנחנו מציגים כל פעם זווית אחת של הנושא, ואתם מוזמנים להעמיק בנושא לקרוא אליו עוד, ולדון בו ביניכם.

בנוסף, בסיומו של כל מערך יש הצעה מעשית. יש חשיבות שהדברים יקבלו משמעות מעשית, ואף שלפעמים מדובר במשהו סמלי, יש פה ביטוי של הרצון להביא את הדברים למעשה במסגרת הקבוצתית. גם פה מוזמנים לחשוב על הצעות מעשיות אחרות, כפי שמתאים לקבוצתכם ונראה לכם.

מכאן, הכל בידיים שלכם - בהצלחה!

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.