הנביא ירמיהו הזהיר, אבל הבנטים והסמוטריצ'ים צחקו, ולגלגו, ואמרו שזה בלוף, והוא משקר... וההמשך ידוע, וחרב המקדש, והוגלנו מארצנו.
עפר אני לרגליו, וכמוהו גם אני הזהרתי מפני האנשים שגוררים אותנו לשום מקום. משנודעו תוצאות הבחירות והחל המשא ומתן הקואליציוני הערכתי שנקודת הסיום תהיה בבחירות נוספות. את אשר יגורתי בא לי. כמובן שאף אחד לא תמך כאן, ופעם אחר פעם נסקלתי באבנים, מטפוריות כמובן.
הסיפור התחיל במפגש לא מובן, ומטריד, שסמוטריץ' נקלע אליו. הנושא היה פירוק הבית היהודי, וריצה בשני ראשים בבחירות לכנסת שמועדן טרם נקבע רישמית, נכון לאז. לא היו מחלוקות רעיוניות וקונקרטיות, ואם היו כאלה סביר להניח שהיו דולפות ותופסות נפח בדעת הקהל. בכל מקרה הדרך הנאותה לטפל בהן היא בהבנות, ולא בפילוג, ובשריפת הבית.
לטענת סמוטריץ', הוא "התנגד", ולחיזוק דבריו הוא נתמך בעדויות של "אנשים שהיו איתו בחדר" (מי הם?). לנוכח כושרו הריטורי המוכח, תשעה מיליון אזרחי ישראל הוא יצליח לשכנע שהגיע לשם בתום לב. חוץ מאחד, אותי הוא לא יצליח לשכנע. בהנתן שאינו חבר הבית היהודי התעלומה מתעצמת. מה לעזאזל הוא חיפש שם?
הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? אולי הוא רוצה שנחשוב שעבר באקראי במהלך טיול אופניים, וקראו לו להשלים מניין ערבית... חוץ מזה, בפעם האחרונה שבדקתי, אין לו מוניטין של מומחה לפירוק מפלגות.
הקשיים שהערים סמוטריץ' במשא ומתן הקואליציוני נועדו לצרכים פנים מפלגתיים לקראת המאבק על המנהיגות הפוליטית בציבור הדתי לאומי, ואכן הוא זכה בנקודות חשובות מול הרב פרץ שנגרר בעל כורחו אחרי שותפו הדומיננטי. אך בעיקר הם נועדו לסכל את המנדט של נתניהו להרכיב ממשלה. סמוטריץ' הצליח במובן שנתניהו אכן לא הרכיב ממשלה, וכשל כי גם אף אחד אחר לא יכול להרכיב אותה.
אז מה יש לנו עכשו בעקבות הפארסה. מוקדם להעריך את סיכויי נתניהו להרכיב את הממשלה בכנסת ה- 22, נראה שפחתו משמעותית. לו נתניהו יצרף אותי לצוות היועצים שלו, והוא לא, אומר לו שגם בצירוף החרדים לא יהיו לו 61 ח"כים. ובאשר לאיחוד הימין, מה שהיה הוא שיהיה, שומה על נתניהו להפיק לקחים בטרם יפול שוב, והפעם נפילתו תהיה בנוק אאוט, וסופית, כי הקדמת בחירות נוספת באותה שנה- לא תהיה.
