המבט שלה. המבט החודר הזה שקורא אותי כמו רנטגן.
שניה אחת, והיא קוראת את כל השתיקות.
התגעגעתי למבט הזה, אבל כשהתקרבתי.. פתאום. פתאום הכל צף ועלה.
הרגשתי איך כל הכוחות עוזבים אותי, ועוד רגע אני מתעלפת.
היא ברכה אותי, מחזיקה שלא אפול.
הדמעות יורדות, הלב נשטף.
היא כלה, אני צריכה לשמוח איתה. הכל מתערבב. הכאב, השמחה.
את מדהימה, ואני שמחה שבאת, היא לוחשת.
ואני, מחייכת.
מברכת מכל הלב שתזכה להקים בית של קדושה ושמחה.
אלוקי,
זכני לחיות בקדושה.
לחיות את התום, והחירות.
לבחור באמת,
לראות את הפנימיות.
זכני לראות בבניינו.
לשמוע את שירת הלווים,
שכולה לכבודך.
לראות עבודת כהנים.
זכני להקים בית.
להתעטף באהבה, ולאהוב.
לגדל ילדים,
לעובדך בשמחה ובטוב.
זכני להכיר את עצמי.
להכיר באמת. לא לשפוט ולבקר.
לחפש את ההצלחות,
לדרוש מעצמי יותר.
זכני לעבוד אותך.
לקיים את כל המצוות.
לחפש להדר,
לדקדק בגדולות וקטנות.
זכני להיות ראויה באמת.
לכל הטוב הזה, ששופע סביבי.
לשמוח בו,
לראות שהוא שלי. ואמיתי.
התפילה פורצת מתוך הלב, הדמעות יורדות. מתפללת לשכוח דברים, להגשים שאיפות.
מהחתונה כבר הלכתי לפני כמה ימים,
אבל המחשבות, והמבט שמאמין,
מלווים.
שניה אחת, והיא קוראת את כל השתיקות.
התגעגעתי למבט הזה, אבל כשהתקרבתי.. פתאום. פתאום הכל צף ועלה.
הרגשתי איך כל הכוחות עוזבים אותי, ועוד רגע אני מתעלפת.
היא ברכה אותי, מחזיקה שלא אפול.
הדמעות יורדות, הלב נשטף.
היא כלה, אני צריכה לשמוח איתה. הכל מתערבב. הכאב, השמחה.
את מדהימה, ואני שמחה שבאת, היא לוחשת.
ואני, מחייכת.
מברכת מכל הלב שתזכה להקים בית של קדושה ושמחה.
אלוקי,
זכני לחיות בקדושה.
לחיות את התום, והחירות.
לבחור באמת,
לראות את הפנימיות.
זכני לראות בבניינו.
לשמוע את שירת הלווים,
שכולה לכבודך.
לראות עבודת כהנים.
זכני להקים בית.
להתעטף באהבה, ולאהוב.
לגדל ילדים,
לעובדך בשמחה ובטוב.
זכני להכיר את עצמי.
להכיר באמת. לא לשפוט ולבקר.
לחפש את ההצלחות,
לדרוש מעצמי יותר.
זכני לעבוד אותך.
לקיים את כל המצוות.
לחפש להדר,
לדקדק בגדולות וקטנות.
זכני להיות ראויה באמת.
לכל הטוב הזה, ששופע סביבי.
לשמוח בו,
לראות שהוא שלי. ואמיתי.
התפילה פורצת מתוך הלב, הדמעות יורדות. מתפללת לשכוח דברים, להגשים שאיפות.
מהחתונה כבר הלכתי לפני כמה ימים,
אבל המחשבות, והמבט שמאמין,
מלווים.
