בנינו בית בלגו
פעם השתובבנו יחד
רצנו סביב העץ
פעם עבדנו יחד
בנינו מדף לודו
פעם דיברנו יחד
כמו הקטר המאץ
השעות חלפו
הימים התגבשו
העץ כבר איננו
וכך חדוות הנעורים מאחורינו
בגרנו, התרצנו
ונפרדנו
במבטים כבר אי אפשר לראות את העבר
והעתיד יעבור בחלף
כבר לא אותן הילדות
עכשיו הן יריבות
נלחמות בכל כוחן
על פיסת פירור או אבק
והאלבומים שותקים באימה
כמנסים להתגונן מפני הסערה
ימים יגידו
השבועות יעידו
החברות תוכיח עצמה לעד
בין אם זה טוב או מועד
תקווה לעד תשכון
חיוך קטן בלב ישרוד
הן יצטלמו יחד
בלי בהלה או פחד
האושר על פניהם יונח
והסערה תישאר מאחור ותוזנח.


