אני מקבלת גט תוך כמה ימים.
מאוד שמחה, דרך אגב. אין ילדים, אין רכוש, הכל בסדר.
אני נוהגת להגיד שהתחתנתי מוקדם מדי ומהסיבות הלא נכונות
ובמידה מסויימת זה נכון.
מצד שני, הגעתי למסקנה שאין ממש כללים.
יש כאלו שהתחתנו צעירות ממני והצליחו, יש כאלו שחיכו ובדקו והיו רציניות ועשו הכלללל לפי מה שכתוב בספרים ובסוף אכלו אותה בגדול.
ומצבן, נשואות או גרושות, גרוע הרבה יותר ממני.
אבל הייתי רוצה לנצל את הבמה האנונימית הזו כדי להתנצל.
הייתה אחת שהייתה חברה טובה שלי, קוראים לה יעל.
שם נפוץ, נכון? זה לא שאני חושפת כאן משהו.
יעל התחתנה לפני.
מההתחלה היו לה נישואים איומים ואומללים. מהר מאוד היא הגיעה למצב של ילדים ומשכנתא ענקית ושום דרך יציאה
אז יעל אמרה לי לא להתחתן.
היא סיפרה לי על בעלי דברים שבסוף התגלו כנכונים, אבל אז אמרתי לה שהיא מדברת מתוך קנאה.
השתמשתי בזה שהיא סיפרה לי כמה שהיא אומללה.
ומהר מאוד, ניתקתי איתה את הקשרים.
אז אני רוצה להתנצל.
יעלי, הייתי צריכה להקשיב לך.
מצטערת.
