היי יקרות,
המתוקה שלי בת חודש וחצי ואין לי ניסיון או מקור להשוואה וגם לא כל כך את מי לשאול...
כמעט כל היום היא עליי, מדי פעם כן תשכב בשקט באוניברסיטה או בטרמפולינה אבל הכי הרבה זמן בלי שתבכה לצומי זה חצי שעה גג.
היא נרדמת רק על הידיים, טיול או תוך כדי הנקה. אני בהנקה מלאה, כך שלמרות שבעלי רוצה מאוד לעזור זה דיי מוגבל. כל המכלול מאוד מאתגר ומשאיר לי מעט מאוד זמן לעצמי.
אני כל היום במאבק עם עצמי אם זה בסדר או לא. מצד אחד היא קטנטונת ואני מרגישה שאני כן צריכה להיענות לכל הצרכים שלה, גם במחיר של כל היום על הידיים. מצד שני, אני מפחדת שאם אני בונה כך את הבסיס עכשיו, זה יתקבע ויהיה קשה להרגיל אותה למשהו אחר.
הבעיה היא שבגלל שאני בעצמי לא סגורה על הגישה הנכונה אז אני נותנת לה סימנים מבלבלים- פעם מגיעה מיד כשהיא בוכה, פעם אני נותנת לה לבכות מתוך מחשבה שהיא צריכה ללמוד להרגיע את עצמה (מה שלא קרה עד כה) וזה לדעתי הכי לא בריא- לבלבל אותה ושהיא לא תדע לצפות את התגובות שלי.
מישהי יכולה להרגיע אותי ולהגיד שגם אצלה היה הרבה 'על הידיים' בחודשים הראשונים אבל עם הגדילה זה עובר?
אני פשוט לא יודעת מה הדבר הנכון ואני חוששת שלהקשיב לאינטואינציה שלי ולהיות צמודה צמודה כל היום יתנקם בי מאוחר יותר
