הכלאנונימי (פותח)
באשמתי.
הכל

אז למה לנסות פעם נוספת


שותקת מול המסך, מולי. לא שולחת שום דבר ואני יודעת שהיא לא יודעת איך להגיב
קצת כואב לקבל ביקורתיות מתפרצתאנונימי (פותח)
אבל אני יודעת שזה מאהבה ודאגה.
ומי יודע, אולי זה היה זמן לא טוב
ואלף ואחת סיבות
מחר נדע יותר טוב אני מניחה
אני אוהבת אותה, אני יודעת שהיא גם.
והיא רק רוצה את טובתי
ומחר, שיגיע כבר מחר
הגיע מחר הוא הגיעאנונימי (פותח)אחרונה
אתם יודעים מה זה לתת? אתם יודעים כמה זה נותן?

מסדרונות של בית חולים לבן ונקי
איש מבוגר שוכב בחלוק בית חולים במיטה עוקב בעיניים בורקות אחרי פריטת הגיטרה, מתופף ומזמם, העיניים שלו. העיניים שפתאום התחילו לזהור
עוד שיר ועוד, בהתלהבות, יותר חזק יותר שמח!

על כיסא גלגלים, תשירו עומר אדם!
'ניסע רחוק מכולםם אומרים שהשקיעות הכי יפות בסוף העולםםם נו בואי אני אביא גיטרהה תיראו איך שהיא שרה נהנהנהנהנהנהנהנה'
נתן גושן! בואי בשלוםםם
עוד אחד!
והבת שלו יושבת לצידו ומוחה דמעה
תנגנו עוד, תשמחו עוד

סמי הכבאי מוכןןן
בלון, לטיפה, סוכריה. ילד על הידיים של אבא שלו מהנהן בהתלהבות

פיוטים אתם מכירים? יודוך רעיוני?
בטח. גיטרה חליליות ומלודיקה מוכנות
הוא מסלסל בהתלהבות, שר בדבקות, מתופף לפי הקצב, חי כל-כך
בסוף הוא אמר כך. ואני רוצה לצטט
"זה השכיח ממני קצת את הכאב"
.

האם יש סיפוק גדול יותר מזה?

ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך