יש כאן מישהי שמקבלת קלקסן בהריון?אהבה של אימא
אשמח לדבר איתה, כאן או בפרטי
אני קיבלתי. מוזמנת לפרטי או כאן, מה שתרצי. באהבהציפי כהן
האמת שאני קצת אוכלת סרטיםאהבה של אימא
עוד לא עשיתי בכלל את הבדיקות דם, אמרו לי לבוא עוד שבועיים בערך. אבל אני ממש לא רגועה.. נורא חוששת מהתוצאות.
מפחיד אותי להזריק לעצמי ועוד בבטן... מקווה שלא אצטרך, אבל החשש לא עוזב אותי..

לכן רציתי לשמוע ממישהי שעברה את זה, מה היא מספרת.. והאם נשארים על הבטן סימנים של דקירות... לא שאכפת לי הבטן שלי לא מהממת, אבל עצם הסיבה שאלה סימנים של דקירות עושה לי דיי רע...
אני כאילו במקום של חשש מתוצאות של בדיקות שעוד לא התבצעו, וכבר אוכלת סרטים שאני צריכה לעבור את זה..

חושבת איזה חודשיים מורטי עצבים מחכים לי.

עוד שאלה - הריון אחרי עובר ללא דופק בשבוע 16+ נחשב הריוו בסיכון? ואם כן אז מה ההשלכות של זה?

וקצת יותר "מהבטן" - כשקלטתי היום מה זה אומר אם יש לי קרישיות יתר כעסתי כל כך כי חשבתי על זה שאם ייצא חיובי יהיה לי כל כך קשה לקבל את זה ואני אכעס ואבכה ואבטיח שאני לא מוכנה ככה לעבור הריון ואני מוותרת על הכל..... אבל אני לא באמת אוותר ואני אדקור את עצמי כמה שיהיה צורך, והמחשבה הזאת עוד יותר גרמה לי תסכול כי זה כמו מקום ללא מוצא, שהרצון שלי גובר על הכל גם אם זה מכעיס ומעצבן אותי אני כאילו אעשה את זה בעל כורחי כי אני אעשה הכל בשביל עוד ילדים...

זהו. יצא מבולבל ולא ברור כי אני כותבת ובוכה... דיי נסערת.... סליחה 😣
קרעת לי את הלב. כואב! החששות שלך כל כך מובניםאמון מחדש
הלוואי שתצליחי להכניס אופטימיות עד הבדיקה,
בע"ה עוד יכול להיות שהכל תקין. יש תקווה!
קשה. קשה לאחוז בתקווה. כל כך מבינה אותך.
תודה🙏אהבה של אימא
בעלי מנסה להבין למה אני מתעסקת בזה..
נורא קשה להסביר כי לכאורה אין סיבה בעולם.. אף אחד לא איבחן לי כלום... אפילו עוד לא לקחו לי דם עוד אין מה לבדוק....

ניסיתי להסביר לו ואמרתי לו שכשנודע לנו שהעובר מת אף אחד לא הכין אותנו לזה.... לא היה סימן מקדים, לא היה זמן לתפילות, לא היינו בין ייאוש לתקווה... זה פשוט היכה בנו. הוא מת. וזהו. עובדה גמורה.
ואני במקום שלא רוצה שוב להיות מופתעת... רוצה לדעת מה מצפה לי... רוצה לדעת מה המשמעויות של הבדיקות שאני הולכת לעשות.
כי עכשיו כשאני קוראת על זה יש בי תקווה שלא אצטרך. עם כל הפחד והחשש הגדול ובאמת שזה נורא מלחיץ אותי ככל שאני קוראת, אבל אני לומדת מה זה עם תקווה שאני סתם לומדת...... כך שבע"ה כשיתברר שהכל בסדר אשמח כל כך. ואם ח"ו אגלה שיש בעיה, אז אדע במה מדובר, ולא אקבל את זה כרעם ביום בהיר.

זה הכי טוב שהצלחתי להסביר.

לא נראה לי שהוא הבין 🤷‍♀️
מבינה מאד מה שכתבת ומזדההאמון מחדש
גם אני מרגישה שנהייתי ככה.
יותר מחפשת לדעת מה קורה אילו כך וכך.. ובאופן כללי יותר להיות מודעת למנגנון הפוריות ואיך הוא עובד וכו'
יש בזה קצת אובדן התמימות
מרגישה על עצמי שאני מנסה לשים לב שזה במינון, מצד אחד כמו שאמרת הידע מרגיע, מצד שני 'מוסיף דעת מוסיף מכאוב' וצריך לדעת איפה לעצור...
בגלל שפעם אחת היינו בצד הלא נעים של הסטטיסטיקה אז התחושה היא שתמיד משהו יכול להפתיע ח"ו. אבל למרות שנכווינו אני משתדלת להאמין בטוב, להאמין שבדכ הדברים הם פשוטים. לזכור שרוב ההריונות מסתיימים טוב. מנסה לאחוז בשאריות התמימות ולא לתת לה ללכת.

יכולה להגיד לך על עצמי שהיה לי כביכול "הכנה" כי שבוע ומשו לפני ההפלה היה לי דימום וכבר התחלתי לחשוש שמשו לא טוב.
ולמרות שקצת הכנתי את עצמי, זה תקף אותי כרעם ביום בהיר. יש דברים שאתה אף פעם לא יכול להיות מוכן אליהם! ואני עוד חשדתי כבר לפני הבשורה שמשו אולי קורה, ועדיין שום דבר לא הכין אותי לזה... זה פשוט בום. אז קל וחומר את שלא היה לך שום הכנה.
מעניין מאוד מה שכתבתאהבה של אימא
קודם כל לגבי אובדן התמימות, אני קוראת לזה אובדן של ביטחון בטוב. וכן, זה באמת הולך לאיבוד וקשה להחזיר אותו.... היה לנו ביטחון שיהיה בסדר... היה לנו קל יותר להאמין שיהיה בסדר.. ואחרי שנפל עלינו משהו, אנחנו כל הזמן במוכנות, שלא נופתע שוב....

לגבי זה שהייתה לך איזו הכנה, את אומרת שתכלס זה לא באמת הכין אותך... וזה כל כך נכון... המוח שלנו כנראה שומר עלינו באיזה מגננה כזו שלא נפנים ולא נבין..
אחד הדברים שהכי קשה לי איתם הם הזיכרון הזה ששכבתי באולטרסאונד והייתה דממה... והרופא המשיך לבדוק ולא אמר כלום... וניסיתי להבין למה הוא לא מדבר ולא אומר מה הוא רואה.... ניסיתי לחשוב על סיבות... אבל לא עלה לי בראש שהעובר מת. שאין דופק. חשבתי שפשוט הוא לא משמיע לי את הדופק ותהיתי למה, לא עבר לי בראש שפשוט אין!! אין מה להשמיע....
ואז כל פעם ששיחזרתי את מה שקרה הרגשתי מובכת.... איך שכבתי לי שם ולא הבנתי כבר מהשקט..... איך שכבתי שם והוא היה צריך להגיד לי, ולא הבנתי לבד.....

אבל אני יודעת, שלכאורה לא הייתה לי סיבה בעולם לחשוב אחרת.... היה לי ביטחון בטוב.
אין שום סיבה בעולם שהיית חושבת על זהאמון מחדש
במיוחד לא בשבוע כזה של ההריון.
כבר עברת את השליש הראשון. למה שתחשבי על זה?

ומעניין שגם אני לא יכולה לשכוח את השקט ההוא. הארור.
ואני דווקא הבנתי כבר מה זה השקט הזה (כי היתה לי "הכנה"), אבל כל עוד הרופאה לא אמרה, החזקתי בתקווה שאולי אני מדמיינת. עד לבשורה. זה שקט שלא ישכח לעולם.

(מבחינתי חלק מאובדן התמימות זה אובדן של המחשבה שהדברים הם פשוטים וטובים, מתחתנים אופס יש בטן אופס יש ילד.. זה התמימות...)
תודה שאת משתפת.. זה באמת עוזראהבה של אימא
להרגיש שיש מי שמבינה מה עברתי..

קשה לשתף את מי שלא מבין (ושלא יבינו בע"ה)
טוב להכין את עצמך. ידע הוא כח. רק שימי לבציפי כהן
שהידע הזה לא יכניס אותך לסרטים, כי אז הוא מחליש דווקא ולא נותן כח.

לאט ובזהירות.

חיבוק!
סליחה שאני מתערבת..לב אוהב

אבל אין אופציה לקחת כדור במקום הזריקה?.. ניסית לברר? 

 

אין אופציה.. אם הייתה, מי הייתה בוחרת זריקה?אהבה של אימא
יש שנותנים כדור אספירין ולא קלקסן.ציפי כהן
זה מתחלק בין השקפות שונות של רופאים.
כן, זה באמת קל יותר רק לבלוע כדור קטנטן...
אספירין הוא בד"כ כשיש חשדממוחשבת
או בעיה מינורית של קרישיות.
ככה הסביר לי רופא.
אני לקחתי אספרין בערך שבועיים
נתקלתי בכל כך הרבה דעות, כי ישנם מחקרים שונים.ציפי כהןאחרונה

כל רופא בסופו של דבר הולך לפי המחקר שבו הוא מאמין, לפי הדרך בה הוא מרגיש שהכי נכון ללכת. 

כמובן יש את המיינסטרים, את מה שרוב הרופאים אומרים, ויש את הסוגים השונים של האמירות בקצוות.
יש כאלה שנותנים רק אספירין לבעיות קרישיות, יש כאלה שממליצים על קלקסן. יש כאלה שממליצים על קלקסן במינון נמוך, מניעתי (40 מ"ג), יש כאלה שנותנים במינון טיפולי (60 מ"ג) ויש כאלה שנותנים מינון גבוה יותר.

אישית קיבלתי קלקסן במינון גבוה למרות שבכלל בדיקות הקרישיות שלי היו תקינות... סליחה שאני מבלבלת אתכן אך זה אכן היה כך. בנוסף, קיבלתי אספירין...

(מי שרוצה להבין לעומק מוזמנת לבוא פעם להופעה שלי בה הסיפור שלי נפרש במלואו ואולי אז יהיה מעט יותר מובן...)

יקירה. אני שומעת את הבלבול וההצפה בדברייך.ציפי כהן
פעמים רבות בשלב ראשון כשדברים נודעים לנו- יש הצפה ראשונית של שאלות, רגשות ומחשבות סביב הדברים. קשה לעכל.
אחר כך לאט לאט אפשר להירגע ולהניח כל דבר בפינה שלו,בתיבה שלו,לסדר רגשות ומחשבות במקום המתאים להן- ולהתארגן על התמודדות נכונה לנפש.

אני קוראת אותך ושומעת בדברייך עצב עמוק על המצב שנקלעת אליו,
הרבה כאב,
חוסר וודאות,
ויחד עם זה כעס על מה שקרה ועל ההשלכות שאולי עלולות להיות.

כעס הוא בריא, הוא מאפשר לך לתת תנועה בנפש לדברים. בעיניי זה נפלא שאת מבטאת כעס, כי זה אומר שאת עובדת עם הרגשות שלך ולא מטייחת או משטחת אותם. את מודעת למה שאת חווה ולפחדים שלך, את חשה כאב וכעס ואת מבטאת אותם. זה נהדר.

אני רוצה לומר לך שלא תמיד הבדיקות אכן מראות שיש קרישיות יתר. לפעמים כן ולפעמים לא.
מעניין לציין שלפעמים יש נשים שדווקא היו רוצות לדעת שיש להן משהו כזה, כי אז הן יכולות לדעת מה היתה הסיבה למה שקרה. וגם לדעת שיש פיתרון. הזריקות בהחלט עוזרות להשאיר את הריון פועם וחי. הן באמת מצילות נשים רבות!
עם זאת,אני מקוה בשבילך שלא תהיה קרישיות והדברים יראו שאת בריאה ואין בעיה כלשהי.

ביחס לשאלות ולרגשות המציפים-
אני מציעה לחלק את התקופה הזו לחלקים קטנים. התמודדויות קטנות. אל תראי הכל כגוש אחד בלתי עביר, חלקי את ההתמודדות ליום ועוד יום, שבוע ועוד שבוע.
כך קל יותר לעבור שבועות של המתנה לתוצאות.

בנוגע להזרקה-
גם אני פחדתי מהזריקות ולא היה נעים להזריק, אך התרגלתי... זה להזריק בצד הבטן ולא בבטן עצמה.
יש כל מני טריקים שעוזרים,למשל אפשר לשים קרח לפני כן ואז הזריקה פחות כואבת.
בסופו של דבר עזר לי לזכור שאני עושה זאת עבור הבת שלי.
זה חיזק אותי.

אבל... רגע.
את עוד לא שם.
קחי את הדברים לאט.

שרשור על קלקסן יבוא בנפרד בימים הקרובים.

חיבוק


תודה מתחדשתאהבה של אימא
כמה סבלנות יש לך לענות לכל אחת תשובה מפורטת מהלב.
מדהים!

אני יותר רגועה היום.
קצת עצובה, כי מעכלת שיש לי חודשיים וחצי לחכות.. ונראה לי שככל שאחכה יהיה לי מפחיד יותר אחרי זה בהריון. לא יודעת אם זה נכון...
אבל כאילו הפחדים והחששות שוקעים בינתיים.. ואז הם יצופו ויעלו בהריון וזה יהיה מרוחק ומאיים. אולי אני סתם מדמיינת את זה ככה.. כרגע זה עוד טרי ונראה לי שאם כבר אז להיכנס להריון כשאני בתוך זה, ולא אחרי זה להציף את הדברים מחדש...
אבל זה לא משנה, אין לי כאן אופציה אחרת, אני צריכה לחכות אם אני רוצה לדעת מה המצב שלי בבדיקות דם.

מנסה לחשוב על דברים שאני ארוויח בחודשיים וחצי האלה... אולי אעשה דברים כיפיים שאי אפשר בהריון.... צניחה חופשית וכאלה... יכול להיות מעניין להעביר את הזמן בדברים כיפיים...

בינתיים תודה לל, ולכל מי שעוזרת ועונה ❤️
בשורות טובות לכולן
גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך