ואיך זה שהביטחון יורד כל כך מהר
והכל נהייה כל כך מורכב
הכל הופך ללא ברור
ושוב אתה מזכיר לי כמה אני שונאת את זה בעצמי
אפשר להגיד לך שנמאס לי?
אפשר?
אפשר לומר לך שזה רע?
שזה נמאס לי שאתה לא מקל בכלום?
למה זה קשה לי
אחרי שהסברתי לה שעה עכשיו שאני בסדר עם זה אם זה יקרה
למה הדמעות יורדות ככה
איך זה שברגע הכל מתהפך
ואיך זה שאתה יום אחד למעלה
ויום אחד למטה
בלי שום היגיון
ואיך זה שאתה כל כך לא מחובר לנפש שלך
מדבר דיבורים מהשכל
ואז הנפש מתנהלת אחרת
והסנכרון כולו לא עובד
והכל משתנה לך וקורס
ואיך זה שאתה
כל כך לא
-----
מותר לי להרגיש מוצפת עם זה
הוא לא ממש מקל עלי בזה
אני רוצה ללכת לישון ולקום עוד יומיים
אחרי החגים בעצם
לא
עוד ארבע שנים
לא
לא
בכלל
ולמה בכלל זה--
לבד לי.

