אחת הבנות נרדמה בסביבות 19.30 התעוררה ב 20.15.
ניסיתי להתעלם ולתת לה להירדם לבד.
זה לא עזר.
לקחתי אותה לעגלה וניסיתי להרדים שם.
לא עזר.
הרמתי אותה. עשתה גרעפס.
עדיין לא עזר.
נתתי לה שוב לאכול (כי כבר הגיע הזמן שלה).
ניסיתי שוב בעגלה.
לא עזר.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
מן הון להון, היא עדיין ערה. וצורחת.
לפחות בעלי סוף סוף חזר ולקח אותה תחת חסותו.
ושניהם מסכנים, כי גם עליו עבר יום שה' ישמור.
ואני לא מסוגלת יותר.
ויש עוד יום מחר.
וגם לא מסוגלת ללכת לישון לפני שהיא תרדם.
וכל זה כי עשיתי לעצמי מנחוס ואמרתי שתאומים זה לא קשה. זה רק אינטנסיבי.
אז הנה. זה גם קשה.
ניסיתי להתעלם ולתת לה להירדם לבד.
זה לא עזר.
לקחתי אותה לעגלה וניסיתי להרדים שם.
לא עזר.
הרמתי אותה. עשתה גרעפס.
עדיין לא עזר.
נתתי לה שוב לאכול (כי כבר הגיע הזמן שלה).
ניסיתי שוב בעגלה.
לא עזר.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
הרדמתי על הידיים.
התעוררה כשהנחתי במיטה.
מן הון להון, היא עדיין ערה. וצורחת.
לפחות בעלי סוף סוף חזר ולקח אותה תחת חסותו.
ושניהם מסכנים, כי גם עליו עבר יום שה' ישמור.
ואני לא מסוגלת יותר.
ויש עוד יום מחר.
וגם לא מסוגלת ללכת לישון לפני שהיא תרדם.
וכל זה כי עשיתי לעצמי מנחוס ואמרתי שתאומים זה לא קשה. זה רק אינטנסיבי.
אז הנה. זה גם קשה.
