יכול להיות שזה ישמח פה כמה לבבות:
אז אחרי כמה ימי מחשבה הבנתי שדכאון הוא משהו ממש טוב!
כי הוא בעצם רצון חיובי שלא מומש
אדם שלא ירצה מראש, לא יגיע לידי אכזבה
'אותה הרגשה שהאדם נכנס אליה, נועדה לעורר בו סלידה פנימית מאותו המניע שגרם לו להיבטל מאותו הרצון הטוב'
כלומר, אם למשל רציתי לקום בבוקר, ולא הצלחתי אני כל היום אח"כ יהיה מבואס מזה, לעומת זאת בן אדם שמראש לא יהיה אכפת לו לקום בשעה 12 לא ירגיש כל רע עם זה... מה שמראה שמי שמבואס כנראה הוא עדיין רוצה!
'וצריך האדם לידע ולהפנים, שדוקא בעומק החושך וכיסוי כח השכל, שם נמצא גודלו. וצריך הוא לתת בליבו הבנה שלא לחינם שמהו הקב"ה באותו המקום. אין זאת כי אם כדי ליצוק בו יהודי חדש'!
כלומר, הקב"ה נתן לנו לשבת עכשיו ולהתבאס לא סתם! הוא רצה כמה דברים: א', שנשנא לשבת בטלים. ב', שנעשה שינוי מהותי - נתבגר ג', נרצה טוב.
'וזה ע"י שיזרוק אותם ההרגלים הרעים שמבין שגורמים צער לנפשו.
ומתוך שידע האדם שלא בחינם בא לו זה, יקל לו להוציא אותם התכונות ע"י הרצון הטבעי שיבא'
הרי בעומק החושך מתעורר בנו רצון טוב, טוב צפוף מאוד, מאוד מרוכז, ואותו הרצון הוא הוא שיגרום לנו בסופו של דבר לזרוק ההרגלים, רק שהידיעה על כך מראש תשמח ותזרז את התהליך..
'ועוד, שצריך להכין נפשו לאותה השמחה שתגיע, אחרי אותו הבירור וצירוף, כי מרוב שמחה בטוב ה', לא יוכל לומר דבר לפניו יתברך'
בהצלחה אחים יקרים!!!
בברכת לא יועיל-לא יזיק...
תודה לך...
מישהו