יש לי חברות שאני עושה איתם צחוקים ושיגועים ושחנשים והכל 

דיברתי איתם על הרבה דברים אישיים וכו

אבל אני מאמינה שאם הם יגלו את עצמי באמת ואת כל המפלצות שיש לי בפנים

הם יגידו שלום יפה וילכו...

בקיצור רק אם את ממש ברת מזל יהיה לך חברת אמת

אני אישית מכירה זוג בנות כאלו....

ומקנאה בהם כל יום מחדש

אני שונאת, אבל ממש שונאת לדבר בטלפון, אז איכשהו יצא שמכיתה ט' אין לי קשר ממש קרוב עם חברה כי העניינים החברתיים  התנהלו בעיקר אחה"צ בטלפון.

אז החברות שלי זה בעיקר בשעות הלימודים ואח"כ אני עם עצמי פחות או יותר...

אז כן, זה כואב לי שאין לי חברה קרובה, אבל פשוט השלמתי עם המצב...

אני בחברה יחסית סגורה שאין בה סמארטפונים (לפחות לא לבנות צעירות) ככה שזה לא ממש היה עוזר לי. אבל היום שיחות הטלפון זה כבר לא העניין. זה שבתחילת התיכון הייתי קצת מנותקת מהחברה בגלל הטלפונופוביה שלי גרם לכך שאני גם לא יוצאת עם חברות ובאופפן כללי נמצאת עם חברות רק במסגרת הלימודים.

כשנזכרתי ורציתי לעשות שינוי במצב - כבר היה מאוחר מדי.

אני עוד מעט גומרת את הלימודים ומקווה להתחתן לא הרבה אחרי, אז נראה לי שכבר אין כל כך כך מה לעשות...

כן, יש לי אחד, ואיני יודע איך זכיתי לו

ב"ה!

האמת, שהתחלתי בלכתוב את זה כתגובה ל@שוחרת ידע, אבל בגלל שאני רואה בדברים תוכן חשוב, אמרתי אולי כדאי לכתוב את זה במרכזי...

מעולה! לא צריך לא סמרטפון ולא ווטצאפ. שניהם הגורמים העיקריים למה שנקרא - 'אי חברוּת אמת'.

חברה של אמת מגיעה רק ע"י הקרבה אישית, הקדשת זמן, שלילת רצונות וכו'

זה לא בדיוק, אבל חבר של אמת זה בערך כמו זוג. שאם לא יהיו ויתורים לעולם לא יגיעו לאהבה. וכמובן שיש גם לפעמים מריבות ומחלוקות, העבודה שלנו היא לדעת לקחת את זה למקום טוב...

[אגב, אני חושב שאם היה לי סמרטפון אז כל החברויות שלי עם בחורים היו נעשות רדודות יותר...]

בהצלחה לכולם!

שלפעמים לאנשים רחוקים יכול להועיל הפלאפון. אבל אנשים קרובים הוא מרחיק..

ובשמחה, את אשר על ליבי כתבתי..

את צריכה לדאוג שזה יהיה יותר קשר חי מאשר וירטואלי. לגבי החברה הרחוקה, כשאת מדברת איתה תשתדלי שזה יהיה בשיחה יותר מאשר בווטצאפ...

זה יתן יותר אותך מאשר את מה שהמכשיר מציג אותך..

שעוד לא מצאת את החברה הטובה שלך. את יודעת לכמה חברים נפתחתי? את יודעת לכמה הקדשתי מזמני ומכוחי? כדי להשיג חבר של אמת צריך לחפש המוון, לכן כתבתי שזה קצת כמו זיווג.. זה קשה קשה..

לא שאמרתי שמי שהיא לא חברת אמת אז תפסיקי לדבר איתה. ח"ו.. אלא יש חברה, ויש חברה של אמת..

צריך לחפש, לתת, ולפעמים גם לא לרצות לקבל כדי שזה יבוא..

אין שום בעיה שתתעצבני.. אני מקבל הכל בשמחה..

אני לא מסכים. אני בטוח ביותר ממאת האחוזים שחבר של אמת הוא חבר לחיים

לא חושב שאי פעם משהו יגזור בינינו...

את לא צריכה להשקיע משאבי נפש כדי למצוא. את צריכה לתת את עצמך באמת.

אם זה מה שאת ונכון לך, אז את תצליחי בזה, ואם זה לא את אז חברה של אמת בשבילך הוא משהו שאת צריכה להבין בדיוק איך הוא מתכוונן אלייך

מקוה שמובן..

טוב, אנסה להסביר עם דוגמא.. אז בגדול כל אחד והמדרגה שלו. כדי לבנות קשר בצורה נכונה אי אפשר מיד לבוא לחברה ולתת חיבוק, זה כאילו איכס כזה... אבל אם זה מגיע מתוך היכרות, והדדיות אז פתאום לחיבוק יש משמעות שונה

אז רציתי לומר שקשר צריך לבנות בצורה איטית, וככל שיהיה יותר איטי כך יחזיק יותר זמן

זה מתחיל במחמאה טובה, בעידוד למי שצריך, ולאט לאט הם יתחילו להחזיר.. אחרי זה אפשר להמשיך לעזרה בקשיים, ללכת קצת לטייל יחד וכדו', אחרי שזה בא מהבפנים של השניים אז זה פתאום גם נצרך מידי פעם. ואם לא תעשו את זה אז היא תגיד שזה חסר לה..

ככה קמעא קמעא זה יעבור לשיחות נפש (אם זה קשור..) ולהכיר טוב יותר כל אחד את השני...

ופתאום בסוף תגלי שאת חייבת לפרוק משהו ו... הי! יש לך כתף!

בעז"ה

אבל בשביל זה אני רוצה שתבני בראשך עולם חדש.

אז כך, בעולם הזה לא קיים ווטצאפ (מה זה בכלל?) ולא קיים סמרטפון...

קיים רק פלאפון פשוט,

אז נניח שלא הייתן בקשר חודש,

ונכון שחצי מהחברות באמת כבר לא יהיו איתך בקשר בכלל

נכון גם שמי שתהיי איתה בקשר זה יהיה רק בשיחה

ואולי יהיו שם רק שלוש חבירות

אבל בשיחה הזאת עם כל אחת את באמת תתענייני מה שלומה

וכשתפגשו את תרצי לבכות (סתם הגזמה, תלוי מי.. לי קרה שברכתי על חבר מחיה המתים בשם ומלכות... 😬)

ותתני לה חיבוק

חיבוק שמהעולם הוירטואלי כאילו הוא נעלם...

אשמח שתגיבי, בכיף גם תתנגדי..

להיות חפרנים זה אף פעם לא טוב אבל זה יתרון...

@לולה הנסיכה

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!