- "וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה"
בגמרא מגילה מובא "מלה בסלע משתוקתא בתרין". יש שביארו את המימרא הזו באופן הבא
העונש שנענש משה, שלא להיכנס לארץ ישראל, היה משום שהיכה בסלע ולא דיבר. והנה אלדד ומידד מתנבאים, וידוע מה שאמרו אלדד ומידד – "משה מת ויהושע מכניס", וזה הפירוש מילה בסלע, אם היה משה מדבר אל הסלע, ולא מכה את הסלע, אז היה משתוקא בתרין (דהיינו שני הנביאים אלדד ומידד היו שותקים), אבל כעת שהיכה את הסלע, השנים התנבאו ואמרו: "משה מת ויהושע מכניס את ישראל" (נפלאותיך אשיחה)
- "הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר"
הבר פלוגתא הגדול של הרמב"ם, היה ללא ספק הראב"ד, הרב אברהם בן דוד זצ"ל, בעל ה'השגות', אשר חיבר את השגותיו על הרמב"ם – כדי שלא יטעו לחשוב, שדברי הרמב"ם הם הדעה היחידה וההלכה המוכרעת ללא חולק ועוררין וזו התורה ואין בילתה. ומה נפלא שהראב"ד רמוז בפרשת השבוע בפסוק "הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר" – זו גופא היתה טענת הראב"ד, הרק אך במשה בן מימון דיבר ה', וכי רק דבריו הם ההלכה? גם בנו דיבר!.... (נפלאותיך אשיחה בשם הרב בועז שלום)
מאת: הרב מרדכי וולנוב, ישיבת אלון מורה
