תרקדי את זה, תרקדי אם את לא מצליחה לנשוםאנונימי (פותח)
אבל השיר החדש שהיא הוציאה היום בגדר החביב מינוס, באסה
איפה הגשם.אנונימי (פותח)
אני צריכה גשם כדי להסתתר בתוך כובע צמר ובתוך צעיף.

פתאום קם אדם בבוקר, אוקי הוא קם. ואז הוא רואה הוא פשוט רואה
כל פעםאנונימי (פותח)אחרונה
להמשיך מחדש.
להמשיך מחדש

קשה? תתמודדי עם הקושי! אבל קשהה! אז מה? מה קרה לך? למה את בעולם הזה, כדי שיהיה לך נח וקל? מה עובר עלייך, קשה! אז מתמודדים עם הקושי, יאללה תפסיקי להתבכיין. לכי תתחילי להתמודד! הקדוש ברוך הוא לא הביא אותך לכאן כדי לנוח. הוא לא סתם הביא לך קושי! הקדוש ברוך הוא עושה טעויות? מה את חושבת, שהוא עושה טעויות? שהוא סתם תקע אותך פה בתקופה הזאת דווקא עם המשפחה הזאת דווקא והקשיים האלו דווקא? מה, השתגעת? הקדוש ברוך הוא עשה עסק. העסק הזה נקרא את. הוא ידע במי להשקיע. אז קדימה, תתחילי לעשות שינוי, אל תחשבי פשוט תקפצי למים! מה את חושבת, אני יודעת! את רק תחשבי איך וכמה ולמה ואיפה ואיזה ובסוף לא תעשי כלום. לכן יאללה עופי כבר! קשה לך, לכי להתמודד במקום לבכות על כמה דפוק לך. לכי להתחיל כבר, תפסיקי להישאר באותו מצב
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך