בוקר טוב שמרית31
אשמח לדעתכן, זוג פלוס תינוקת בת 4 חודשים (חמודה).

שאלה טיפה פחות מקובלת להוויה / חברה הישראלית. אתמול בעלי דיבר איתי על כך שאולי עדיף להסתפק בילד אחד. הוא מאוד רוצה עוד ילד אבל מפחד שלא נוכל להתייחס אליו כהורים.

אמרתי לו שלדעתי הוא מרגיש כך כי זו תינוקת שצריך לטפל בה סביב השעון ואולי עוד שנה כשהיא תגדל היא תהיה יותר עצמאית ויהיה יותר קל.

מצד אחד אני מרגישה כאילו הוא הוציא לי את המילים מהפה, אבל מצד שני אני חוששת שאתחרט ( וגם בשבילה שיהיה לה אח / אחות ). אני בת 35 ולא יודעת מה לעשות.. במצבי לא נראה לי שכדאי לחכות יותר משנה. (במידה וכן נחליט בחיוב)..

האם זה נהיה טיפה יותר קל כשהילד בן שנה-שנתיים?
בהחלט.מוריה
ככל שהילד גדל הטיפול פחות אינטנסיבי.
וגם, אם יש לו אחים אז הרבה פעמים הם גם משחקים ביחד. ולא צריכים את ההורים שיעסיקו אותם.
הי כנסיאני זה א
קודם כל ככל שהם גדולים זה נהיה יותר קל אבל ברור שצריך גם לקחת בחשבון שיכול להיות שההתחלה של השנים הראשונות לא תהיה קלה. לדעתי אח או אחות זה כן משהו חשוב לילד ואני לא מדברת על עוד 10 אחים אבל ממה שאני שומעת מילדים יחידים אז נכון כשקטנים זה אולי כייף כל התשומות לב מופנית אליהם אבל ככל שגדלים זה דוקא לפעמים מעיק וגם קצת בפן הרגשי שיש עוד מישהו לחלוק איתו את המשפחה. תחשבי גם על זה שבעזרת ה תאריכו ימים ותהיו בריאים אבל במידה ותצטרכו עזרה בבגרות הכל יהיה על ילד אחד זה לא קל בכלל. אז כן לא הייתי נלחצת ומחר בבוקר נכנסת להריון אבל כן רוצה שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות..ואם אני זוכרת נכון את אחרי ניתוח אז ממילא צריכה לחכות קצת.. בכל אופן זו דעתי את ממש לא חיבת לקבל אותה מה שטוב לכם כמשפחה זה מה שנכון.
לדעתי זה לא נהיה יותר קלסיה
להפך. ילדים קטנים בעיות קטנות ילדים גדולים בעיות גדולות.
לפעמים תינוק קטן באיזה מובן שמים בעגלה והולכים זה יותר קל מאשר תינוק בן שנה שזוחל וצריך להשגיח שלא יכניס לפה משהוא . או אפילן גיל שנתים זה אלפי עינים שלא יטפס . יכנס לבריכה פתוחה . ירוץ לכביש וכו. זה אין עם תינוק בן ארבעה חודשים.
אבל!!!!!!! למרות כל זאת לא הייתי נשארת בחיים עם ילד אחד ולדעתי ברור שמצטערים על זה. זה משהוא שלא יכולים לקנות בכל הון שבעולם ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה.
אז קחי בחשבון עכשין כמה שנים יותר קשות אבל זה שווה.
מתחיל להיות יותר קל לדעתי עם ילד בן שבע -שמונה שכבר יודע ללכת לבד לחוגים ולחברים . כמובן אם זה בקירבת מקןם ופחות תלותי בך. בקיצור שהילד כבר עצמאי יותר
מבינה אותך,שאלהשאלה
לא זה לא נהיה יותר קל וכן, העומס גדל עם עוד ילד. אני באופן אישי לא הייתי נשארת עם אחד, זה נראה לי מעמסה קשה לילד להיות ילד יחיד במיוחד בארץ ובתרבות שלנו וכמעט לא הוגן לא לתת לו אח אם אפשר. לא חייבים משפחה ענקית אבל אני הייתי מביאה לפחות עוד 1. כמובן אבל שזאת החלטה אישית שלכם ורק אתם יודעים מה באמת נכון וטוב לכם ולמשפחה שלכם
זה לא יותר קל טכנית אבלסטלה100
כאשר אני רואה את שני הגדולים יחד משחקים, מספרים אחד לשני וכל, בהשוואה לאחיינית שלי בת יחידה מלית ברירה ְְְְְְשל ההורים, פשוט עצוב לי בשבילה. משעמם לה וההורים צריכים דווקא להתעסק איתה הרבה יותר. אפשר לחכות קצת שהתינוק יישן בלילה ושתמלאו כוחות מחדש.
הייבתי 123
בהחלט קשה לחשוב על עוד ילד כשיש תינוקת קטנטנה.. זה ממש טבעי
בקשר לעניין האידיאולוגי.. מי אמר שאם יהיה פחות יחס של ההורים בגלל עוד אח הילדה תגדל למבוגרת פחות טובה אנחנו חא יכולים לעשות חשבונות שמים ולא באמת יודעים מה טוב לכל ילד
בהתחשב בגיל שלך אולי לא כדאי לחכות הרבה זמן גם לילדים צפופים יש הרבה יתרונות למרות הקושי של ההתחלה (והוא עובר)
אמרת שאת חוששת שתתחרטי.. לדעתי אם ההחלטה לא להביא יותר ילדים לא בלב שלם לגמרי גם מהצד שלך זה ישאר אצלך בלב כל החיים
עונהאורוש3
הקושי של הטיפול האנטנסיבי בהחלט משתפר. שניים צפופים זה לא קל אבל לטווח הרחוק להיות ילד יחיד זה בודד, עמוס רגשית (כל האושר של ההורים עלי, הציפיות, הטיפול בזקנה) ופחות כיף. יש משהו מדהים באחים וזה לתמיד. עם כל ילד נולדת האהבה החדשה שהיא רק שלא אז לא צריך לדאוג למקום בלב. יהיה... ולא מדובר על חלוקת משאבים לעשרה. אלא לשניים.
מבינה אותך גם אני בערך בגילךמקורית 1
עם תינוקת אחת.. והלחץ מהסביבה יאאלה תביאי עוד אחד אין לך הרבה זמן.. מרגישה גם מצד אחד כן רוצה להביא מהר כי כבר מרגישה באמת שכדאי שיהיה לפחות עוד אח/ות לבת שלי אם לא יותר .. בע'ה והשעון מתקתק כמו שאומרים אבל מצד שני אני עוד רוצה לתת לה את התשומת לב שמגיעה לה כפעוטה רכה מאוד ולא רוצה להיות חסרת סבלנות או עצבנית .. אבל אצלי הפוך בעלי לוחץ על עוד אחד, הוא יותר גדול ממני בגיל.. באמת זה לא קל הורות בגילאים מבוגרים יותר מרגישים את זה, פחות כוחות וזה.. אבל אני מרגישה שצריכה עוד קצת זמן כאילו רק ילדתי צריכה זמן התאוששות והתאקלמות לאימהות..מבינה אותך לגמרי זה ממש לא קל
היא בת ארבעה חודשיםריבוזום

זה מוקדם לחשוב עכשיו על עוד אחד.

בהתחלה אחרי הלידה של הבכורה לא הבנתי איך יש מי שיולדת יותר מפעם אחת... איך אפשר לרצות עוד? אבל הזמן עבר, מצד אחד היולדת מתאוששת, ומצד שני הילד\ה גדל, ולאט לאט המצב ונקודת המבט משתנים

אם אני זוכרת נכון את בכל אופן צריכה למנוע שנה בגלל קיסרי? אז חכי שהילדה תהיה בת שנה. סביר מאוד שתרגישו לגמרי אחרת.

היאמא וגם
זה יותר קל כשהילד גדל לדעתי, מהבחינה הזאת שזה פחות תובעני ודורש את כל הזמן והכוחות..
והרבה יותר קל כשיש לו אח או אחות לחברה.
לדעתי האישית ילד ללא אחים עלול להיות מאד מאד בודד.
קצת מוקדםמתנסה
עכשיוהתינוקת קטנה, ככל שהזמן יעבור האינטנסיביות יורדת
אח זו המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לילד, לא בהכרח עשרה, אפילו אחד. וילדים זקוקים באופן אמיתי להרבה פחות ממה שאנחנו חושבים שחייבים להעניק להם...

קצת מחשבה קדימה, כשההורים מתבגרים כל העול נופל על כתפיים של אדם אחד

ואחרי 120 שלכם נשארים לגמרי לבד
בכלל לא נהיה יותר קל אבל בתור בת יחידהפעם שנייה2

דווקא אני חושבת שככל שהם גדלים זה נהיה יותר קשה, הם כבר לא ישנים חצי יום אין לך את הזמן הזה בין לבין חייבים השגחה מלאה מלאה מרגע זחילה ובטח הליכה וריצה...

 

הבן שלי בן שנתיים וחצי דורש יחס הרבה יותר מאשר היה תינוק

ספרים, ישיבה על פאזלים , בצק, מפגשים עם חברים...וואו לא נגמר ועדין לא אשאיר אותו לבד.

 

יכולה להגיד לך מניסיון שלהיות ילד יחיד זה קשה , דווקא חברת האחים פחות חסרה לי כי גדלתי בקיבוץ בו תמיד כולם עם כולם ואין רגע לבד .

 

אבל בחגים שצריך כל הזמן לדאוג איפה ההורים יהיו , ובימי שישי אחרי שאני כבר נשואה והולכת למשפחה של בעלי אז שוב מה עם ההורים הם לבד...

 

שלא נדבר על זה שלילדים שלי לא יהיו דודים ולכן גם לא בני דודים מהצד שלי במשפחה, זה קשה.

 

 

להיות ילד יחיד זה לא קל..ראיה
אחים נותנים ביטחון גם בבית וגם בחברה, להיות יחיד זה הרבה פעמים בדידות, להרגיש שונה בחברה בה לכולם יש אחים, כל הציפיות של ההורים על הגב של ילד אחד וזה לא קל... וגם הדאגה להורים אחרי החתונה, הם כל הזמן לבד ורק אני יכולה לעזור בזה... אחרי לידת הבן הבכור שלנו לא מנעתי בכלל, הדבר הכי חשוב היה לי שיהיה לו אח, ולמרות שקיבל פחות צומי והיתה תקופת הסתגלות מאתגרת הוא כל כך גאה באח שלו ומרגיש גדול ובטוח וחולם על עוד הרבה אחים...
רק בשביל הילדה שלך....חדשה ישנה
ממש ממליצה בחום על עוד אחד לפחות...
ילד שגדל לבד הוא אומלל, אין לו עם מי להתחלק, לדבר, לריב, לשחק.. ולא, אמא הגדולה ממנו ב30 שנה היא לא תחליף לאח בגיל שלך.
מכירה כמה כאלו שאין להם אחים (ההורים מאוד רוצים להכנס להריון אבל לא הולך..) וזה ילדים שאני מרחמת עליהם.. מפונקים ומעצבנים כאלו שחושבים שהכל מגיע להם .
רק אל תזרקו עלי עגבניות.. ברור שיש גם ילדים יחידים מקסימים ומדהימים אבל קשה לגדל ילד יחיד שיצא נורמטיבי...
אוי. איזו אמירה אומללה בהקשר של הורים מאותגרי פוריות.שאלהשאלה
היא דיברה על רצון לילד אחד כשאין שום בעיה רפואיתנביעה
לא על מאותגרי פוריות.
הבדל.
אבל זה פוגע לקרוא את זה..יערת דבש

בשביל כל אותם הורים לילד אחד, ולא מבחירה.

 

וואלה

אשה שחיכתה הרבה שנים ועברה טיפולים,

ועכשיו ב"ה יש ילד, ולא בטוח שיהיה עוד..

אז לקרוא ש-"זה ילדים שאני מרחמת עליהם.. מפונקים ומעצבנים כאלו שחושבים שהכל מגיע להם ."

וואו זה יכול להיות כמו חץ בלב. ממש פוגע ולא מתאים לכתוב כזה דבר..

 

למרות שסייגה את דבריה בסוף, בעייני זו אמירה לא רגישה שיכולה לדרוך על פצעים של הרבה הורים.

 

ואני ב"ה לא מדברת מנסיון, כי יש לי ב"ה 2 בובונים,

ועדין יכולה להבין כמה זה פוגע ולא מתאים.

אני לא מסכימה איתך..נביעה
זה מדוייק מכוון אליה! זהו!
כדי לשכנע אישה בישראל להביא עוד ילד לעולם...שתבין את העניין. את הערך.
מאותגרי פוריות- זה ממש לא הסיפור הזה. מממממש.
מאותגרי פוריות- זה לא בהחלטה שלהם לעצור ילודה, זה בידי מי שאמר והיה העולם.
זה אחרת לגמריי!!!!
כאן זה בחירה מודעת, של הורים בריאים, והיא בסכה מנסה לשכנע..להסביר..
.
מקווה שהבנת💜
לא נכון, תקראי שובשאלהשאלה
היא כתבה על זוגו. שלא מצליחים
המון הכללות לא נעימות. ולא נכונותמיואשת******
מכירה כמה וכמה ילדים יחידים
לא נורמטיביים ומפונקים? ממש לא
להיפך אם כבר, רגישים מאד,נושאים על כתפיהם את כל הנחת להורים, מטפלים בהורים במסירות ובאופן כללי האמת אנשים ממש מיוחדים, אלו שעולים כרגע בדעתי בכל אופן. לעומת זאת מכירה משפחה עם שלוש שכל אחד מהם מתחרה עם השני במפונקות ומעצבנות שלו....
אז יש כאלו וכאלו מן הסתם

לא קל לילדים יחידים, ברור, לא עכשיו ולא בעבר מן הסתם
נו... וילדים לא יחידים שהאחים שלהם בהפרש עשר שנים מהם גם לא היה חברים
והאחות שיש אחריה רק אחים ואין לה אחות גם *מסכנה*
והבן בין הבנות *נקבה*
וואי וואי לא חסר הכללות כאלו

נכון, לא מומלץ מהרבה סיבות *בעיני* להיות ילד יחיד, או לגדל ילד יחיד

מפה ועד לאמירה שהם מפונקים, אומללים ולא נורמטיביים יש תהום עצומה .
המעבר מאחד לשניים הכי קשהתפוחים ותמרים
כי את בטוחה שתפגעי בבכור, את מרגישה אשמה, ואת עוד לא יודעת לדמיין את יחסי האחאות שיווצרו. וכשהשני מגיע את נדרשת בפעם הראשונה לחלוקת קשב, וזה לא פשוט.
אני התחלתי לחוש כמיהה עזה לילד נוסף כשהבכורה (המופלאה) שלי היתה בת 9 חודשים בערך. לא היה קל עם שניים (הכנסתי אותה לגן חודש וחצי לפני שאחיה נולד ונשארתי איתו עוד שנה בבית), אבל בדיעבד לגמרי נכון עבורי ועבור בעלי ועבור הילדים.
ההסתגלות לילדה השלישית היתה משמעותית יותר קלה, וכך גם בהמשך.

בעלי בן יחיד (הורים מאותגרי פוריות). מאדדד לא ממליצה על ילד אחד בלבד. העומס הרגשי של ההורים על הילד הוא עצום. כל הציפיות מרוכזות בו. זה עול נורא.
מאד מסכימה עם המשפט האחרון שלךמיואשת******
אחרי גיל שלוש הרבה יותר קלl666
ילד כבר לא צריך עגלה, הולך לשירותים, מדבר ומקשיב.
בטח שתצליחו להתייחס לילד נוסף כהורים, שני ילדים זה לא הרבה, וילד יקבל מישהו לשחק אתו. בנוסף כשתגיעו לזקנה יהיה עוד מישהו לעזור לכם. כשכל העניינים נופלים על ילד יחיד שיש לו גם חיים משלו זה סיוט.
לדעתיבשורות משמחותאחרונה
כשהילד מתחיל להיות עצמאי יחסית הולך לבד אוכל בעצמו אז כן בהחלט זה הרבה הקלה בטיפול בו
עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
כשלי הרופאה עשתה זה היה עם ספקולום


אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

לי עשו בליחנוקהאחרונה

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
לא. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאני

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אשרייך!אנונימית07

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

מדהימה! איזה כיף לך!חשבתי שאני חזקה
איזה כיף לךשירה_11
תפילה זה המלחמה שלי
אשרייךיהלומה..אחרונה
זה באמת וואוו ואת צריכה להיות גאה בעצמך!! אין כמו תפילה ובכלל שהצלחת לכוון. קשר ישיר עם בורא עולם. הלוואי שגם אני אקח את עצמי בידיים ואעשה זאת 

אולי יעניין אותך