לקחת אותו ואת ההורם החשוכים שלו לשיחה.

להגיד להם שיש בעיה, שלבן שלהם אין זרע. ושהוא מאשים אותך בזה.

ואיך קרה שיצא להם בן כזה, כמו בת?

להוציא את האולטראסאונד של השתיים ולהגיד להם שאת הולכת להפיל.

נראה אותם אומרים משהו אחרי....

ואם לדבר הפעם מהלב...אין לך מה לעשות עם איש כזה. מרחמת על הבנות המתבגרות שיצטרכו להעביר את השנים איתו.

אדם שחושב שבנות הן נחותות, איך יוכל לתת להן ביטחון? איך יאהב אותן? 

אני מצטערת אם זה קצת בוטה, אבל זה פשוט מזעזע מה שאת עוברת.

שולחת לך חיבוקים וחיזוקים.

משפט ששמעתי ואקח איתי , בעל אפשר להחליף גם עשרים פעם! ילד זה לכל החיים.

הייתי מושיבה אותו לשיחה ואומרת לו שקודם כל יגיד תודה! לו שעשה את הנס הזה ולך שעברת את מה שעברת.

מעבר לזה , הילדות נשארות הוא מוזמן לצאת.

פשוט ככה.

אוי אוי. 

בתור אחת שהרגישה חלק ממה שבעלך מרגיש (4 בנות, ולא, לא גדלתי ככה, משהו בד.נ.א שלי כנראה דפוק)

מעוווווווווולם לא התקרבתי אפילו למצב הזה

וואי וואי

ממליצה מאד להיעזר במישהו, איש מקצוע, משפחה, מישהו. אני מדברת עלייך, לא עליו. 

את לא יכולה להישאר ככה לבד בשום אופן, זה מסוכן מאד

(מעבר לזה שמי קובע את מין העובר זה הגבר, ושלא היתה לך שום דרך לבדוק מה זה פני שמחזירים, הוא נורמלי בד"כ? כלומר הטענות שלו הן של מישהו שנשמע שהמוח שלו עובד במאה הקודמת ולא מודע לעובדות החיים הפשוטות)

את נמצאת במקום שמסוכן מאד להישאר בו לבד. את חייבת תמיכה, לדעתי מהמשפחה שלך לפני שלו. לא יאמן כל מה שאת עברת כדי שיהיו לו ילדים וזו התגובה. יש בינכם אהבה? יש לך סיבה להישאר? כי בד"כ הסיבה לשמור משפחה שלמה גם אם אין אהבה זה הילדים, ופה נשמע שלילדות עדיף שלא יהיה קשר עם אבא שרוצה להתאבד מעצם קיומן

השאלה אם זה מצב זמני, שנראה לך הגיוני שהוא יצא מזה, ויש לך בשביל מה לעבוד על הנישואים שלכם?

אוף. איזה דיכאון חטפתי מההודעה שלך

השאלה אם לאור מה שהיה בהריון הקודם את יודעת למה לצפות, כלומר האם הוא אוהב את הבת שלכן כיום? מחובר אליה? האם אחרי ההריון שיקמתם את היחסים שלכם? הוא לא ידע שיכול להיות שיצא שוב בת? מה היה במהלך הטיפולים בשנים האחרונות האם הנושא עלה? הוא רצה טיפולים למרות שאולי תצא שוב בת?

אני לא יודעת אם הייתי קוראת להורים שלו. אני הייתי מתייעצת קודם עם ההורים שלי, מקבלת מהם תמיכה והכלה, ומתייעצת עם איש מקצוע איך להתמודד מול הבעל.  בהחלט יתכן שהדיכאון שלו אמיתי ובלתי נשלט והשאלה איך להביא אותו לטיפול מתאים

קודם כל שמחה לשמוע שיש לו עם הבת הגדולה קשה כזה, זה אומר שבהחלט זה בן אדם שיש סיכוי שעם טיפול והכוונה בע"ה יהיה אבא מקסים גם לבנות הבאות 

אם אני מבינה ממך נכון אז הוא כן בעל טוב ואבא טוב

ולכן יש לו סיכוי בטיפול נכון לחזור להיות כזה

עכשיו אני אכתוב לך (דווקא בגלוי, למרות שיכולתי באישי. אני רואה שליחות בלספר את האמת הקשה שלי) 

לי היה הריון בת רביעית מטיפולים. הייתי בדיכאון עמוק עמוק עמוק. למרות הכל. ושנאתי את עצמי כל יום על העובדה הזו. ניסיתי גם לטפל ובעלי היה שבור שבור מאיך שהייתי ודיברתי. כל ההריון לא התחברתי לילדה וסבלתי קשות. היה נורא. קשה לי לכתוב את זה, קשה לי להאמין היום שזו הייתי אני. אבל זו האמת.

יש דיכאון אמיתי, ונשמע שבעלך סובל באמת מדיכאון. עצוב עצוב וקשה מאד שזו הסיבה. אבל זה שהסיבה לחלוטיייייייין לא מוצדקת, לא משנה את העובדה שמדובר בדיכאון אמיתי ומחלת נפש, פשוטו כמשמעו.

זה לא שהוא לא מעריך ולא אוהב, הדיכאון מכסה על זה ולא נותן לו לראות מה קורה. זה כמו ענן שחור נוראי שיושב על הנפש.

שוב, הסיבה לא מצדיקה, וזה הזוי שדבר מדהים כמו ילד גורם לדיכאון אמיתי רק בגלל המין... אבל כיון שעברתי את זה אני רוצה לומר לך שזה דבר ידוע ברפואה שיש כזה דבר! הוא לא היחיד, רק לא מדברים על זה כי זה מאד מבייש להיות בדיכאון מכזה דבר, ובצדק רב...

השאלה איך את מתקדמת מפה ואיך יוצאים מזה

זה בהחלט בהחלט בהחלט לא מגיע לך, בשום צורה!!! אבל מה לעשות שזה מה שקרה 

צריך להפריד גם בין הדיכאון שלו לבין העובדה שהוא מאשים אותך בזה, שום דבר לא מצדיק את זה. זה נשמע שהוא מרב תסכול מדבר שטויות מוחלטות. אולי כדאי קצת להרגיע, אולי ללכת להורים לשבוע עם הילדה, להשאיר אותו לבד לעבור את החלק הקשה (אני מבינה שרק עכשיו גיליתם את מין העובר הימים הראשונים הם נוראיים) תני לו כמה ימים להתאפס על עצמו בלעדייך, שלא תספגי את כל הרעל הזה ולא הילדה שלך. אולי גם כמה ימים בלעדיה יאפסו אותו קצת

אל תעשי את זה בכעס, אלא ברחמים

תגידי שאת מבינה שמאד קשה לו , ואת רוצה לתת לו זמן להתגבר בשקט, וכשהוא ירגיש שהוא מסוגל לדבר איתך כמו בן אדם אז נדבר שוב. ברחמים , לא בכעס. הבן אדם סובל באמת , אפילו שהסיבה הכי לא מוצדקת בעולם.

אני מאמינה כשההלם הראשוני יעבור הוא ישמע אחרת. אולי לא ישמח אולי עדיין יהיה עצוב אבל לא כמו עכשיו

האם באמת בבת הקודמת היו תגובות מביישות אפילו שידעו שזה מטיפולים?

יכולה לומר לך שאני ספגתי בשלושת הבנות הגדולות הרבה אמירות ששרטו לי את הלב, עם כל בת זה התגבר (כל הבדיחות האלו לא מצחיקות כשזה נקודה רגישה באמת)

אבל ברביעית בגלל שכולם ידעו שזה מטיפולים לא אמרו לי מילה! להיפך... 

באמת באמת ממליצה לך לקחת פסק זמן, למען בריאותך, ולהתייעץ במקביל עם איש מקצוע. לקבל את זה שלבעלך האהוב יש בעיה נפשית. אמיתית. הזויה. כואבת. מעליבה. בלתי נתפסת. אבל בעיה אמיתית. ורק איש מקצוע יוכל לעזור לך איך להתמודד איתו, ובע"ה מאחלת שגם הוא יפקחו עיניו עם הזמן וילך לקבל עזרה מקצועית ובע"ה תעברו את זה ותתחזקו מזה ויהיה אבא מדהים

להיפך, הן רצו בן והתאכזבו קצת גם ואנחנו דיברנו איתם המון על כמה זה מהמם עוד בת

כשזה מגיע לילדים מצאתי בי כוחות נפש גדולים

וכן, הם ראו שהייתי בדאון מאד, ושבכיתי הרבה, אבל הן חשבו שזה קשור להריון, לקושי, לכבדות, לורידים וכו וכו 

וככה גם שידרתי את זה להן, שההריון מאד מאד קשה לי (עם הדגשה שזה רק לי, ושלרב הנשים ההריון לא כזה קשה ) אבל איך אני שמחה על ההריון אפילו שהוא קשה לי כל כך כי תהיה לנו תינוקת מהממת 

ואיך אני מרחמת על בעלי כשאני קוראת אותך, חבל שאני לא יכולה לתת לו לדבר איתך.... 

היה לו כל כך קשה איתי (למרות שלא ככה) הוא ממש בכה (ובחיים לא ראיתי אותו בוכה)

תשנני לעצמך שזה לא אשמת בעלך , הוא קרבן לחינוך נוראי והשפלה של החברה. זה נורא נורא נורא. פשוט נורא. 

בושה על אבא שלו, שידע שזה טיפולים ואמר ככה. בושה!!

לא יודעת אם יעזור לצאת מול ההורים שלו שיעשו משהו חיובי, קשה לשנות אנשים בגיל כזה, מה שכן בהחלט אפשר לעשות זה שאת תספרי לבד להורים שלו שזה בנות (אולי תלכי עם ההורים שלך) ותגידי להם שלא מענין אותך מה הם חושבים על הנושא אם הם אומרים לו מילה אחת מעליבה או בדיחה כלשהי את מנתקת איתם קשר עם הנכדות והכל.

אי אפשר לשנות אנשים אבל אפשר להציב להם גבולות, לפחות שלא יהיו שליליים.

אי אפשר גם להחליף אנשים, תמיד יהיו אנשים בקהילה שיחשבו שהבדיחות שלהם מצחיקות , אני אישית למדתי לענות בחריפות 

אבל בהריון הזה נתתי לבעלי להודיע שנולדה לנו בת, התביישתי. כן. הזוי. עצוב. הכל. אבל זו האמת. לא בשמחה אני אומרת את זה, בעצב גדול, אבל זו היתה המציאות שלי העצובה מאד מאד. ב"ה שזה עבר לי והיום אני אומרת בגאווה שיש לי 4 בנות. אני מרגישה שה' ריחם עלי שהוציא אותי מזה, פחדתי שהבושה תלווה אותי בגידול הילדה וב"ה זה לא קרה .. אבל בלידה ממש, עדיין התביישתי.

מה שאני אומרת שזה בהחלט יכול לעבור

ובעלך צריך למצוא את הכוחות לרצות להתמודד, ואיך להתמודד, ומה לענות לאנשים, ואולי להחליך בית כנסת, אבל זה הכל צריך לבוא ממנו, ואת יכולה רק להיות שם בשבילו ולא לעשות בשבילו את העבודה. אבל בשבילך להיות שם בשבילו זה גיהנום וקושי עצום, במיוחד שאת זו שבהריון (אצלינו זה היה הפוך הרי) ואני לא חושבת שאת יכולה לעבור את זה בלי תמיכה מקצועית (ומתארת לעצמי שההורים שלך מרב אהבה מוסיפים לקושי כי הם משדרים לך שנאה אליו שזה מובן מבחינתם אבל לא עוזר לך להתמודד עם המצב)

בקיצור, דבר ראשון תנסי להרים טלפון לניצה ולראות אם יש להם עצות בשבילך איך לתמוך בך, להפנות אותך לאיש מקצוע שיעזור לך לצלוח את זה.

חיבוק גדול, איזה קושי נוראי. 

עם זאת אני ממש לא מסכימה עם התגובות פה של תתגרשי ממנו

אתם חייבים טיפול דחוף הוא בשביל עצמו ויחד לזוגיות שלכם

בתשומת לב גדולה. לא שצריך למלא לבקשותיו המשוללות כל היגיון, חס ושלום! אבל בן אדם לא מדבר סתם על התאבדות. בעיקרון עצם האמירה הזאת אמורה להדליק איזושהי נורה אדומה חזקה. (מי שמכירה את הניק שלי יודעת שאני כותבת מעט מאד כאן [קוראת המון] אבל כאן היה מרגיש לי ממש חשוב שמישהו יגיב ויגיד את הדבר הזה, מבחינת 'אל תעמוד על דם רעך').

לך, פותחת היקרה, 

קודם כל חיבוק גדול גדול. אני מקווה שאת שואבת קצת כוחות ותמיכה מהפורום ושזה מפיג, ולו במקצת, מן המצוקה האדירה בה את נתונה כרגע. ממש שולחת לך אהבה ומחשבות טובות ותפילות שכל הדבר הזה יהיה בקרוב מאחריכם ושתזכו להמשך חיים טובים, שמחים ושלווים בע''ה.

מסכימה עם כל מי שהמליצה שתפני לקבל עזרה מקצועית, מעבר לתמיכה ממשפחתך. קודם כל לעצמך! אבל גם כי כפי שפתחתי את ההודעה הזאת, הדיבור של בעלך חריג מאד. יש את הפן הזה שהוא משפיל אותך ובא אלייך עם דרישות קשות ובלתי ישימות. כל זה בלתי נסבל ואת לא אמורה לספוג דברים כאלה. אבל יש גם את האיום ההתאבדותי. ממה שידוע לי, על אף שכאן זה בהקשר של אולטימטום ושזה לכאורה משהו מניפולטיבי, אי אפשר לשלול את האפשרות שהוא חס ושלום באמת שוקל את הדבר הזה ברצינות. אכתוב את זה שוב - אנשים לא מדברים סתם ככה על האפשרות להתאבד, וכשמישהו כן מתבטא ככה, זה תמרור אזהרה רציני. בעיניי חשוב מאד מאד שתקבלי מהר ככל שניתן הדרכה מקצועית איך לנהוג, כי יתכן וחייו באמת בסכנה, חס ושלום. 

ה' ישלח לכם את כל הישועות ויברך אתכם בכל הטוב, השמחה ושלום הבית שבעולם, ושתצאו מחוזקים מן התקופה הכל-כך לא פשוטה הזאת! חזקי ואמצי! 

ומדויק ונכון את האמת. 

פשוט כל מילה זהב.

כ"כ עצוב לשמוע

אחרי שעברת טיפולים מפרכים, הורמונים ושות'

בגלל בעיה שהיא לא שלך

והבעל לא רק שהוא לא שמח, הוא עוד מאשים 

ויוצא באופן מוחלט מפרופורציות...

ממש ממש לא פשוט.

את גיבורה על מה שעברת ואת עוברת

ומצטרפת להמלצות פה לחפש איש מקצוע שיכוון אותך איך עליך לנהוג.

ממש כואב לקרוא את זה!

קודם כל בשעה טובה ומוצלחת! נשמע לי שהוא משום מה ספג תפיסה שלילית מאד על בנות

שהתגובות שלו כאלה

אולי יעזור לו קודם כל לדבר עם רב? יש רב שהוא מחובר אליו  להתייעצות?

ברור שצריך גם טיפול אבל כרגע זה נשמע לי כמו עזרה ראשונה שאולי תועיל.

גם אצלנו במשפחה אבא שלי מאוד רצה בן וה' סידר שיהיו לו רק בנות

ואצלך עוד היית צריכה טיפולים בשביל זה

היום אני יודעת שהוא אוהב אותנו ושמח שיש לו בנות שדואגות לו

ותשמחי על ההריון שלך, חבל אם הוא לא איתך בזה אבל לפחות תיהי את שלמה ושמחה ובע"ה הכל יסתדר

אולי יעזור אם תגידי לו שהזרע שלו זה מה שקובע את המין של הילדים

בסופו של דבר זו הבעיה שלו,  הוא ממש זועק שהוא במצב נפשי מורכב,

כמו שכתבו כמה לפני :

כנראה עקב זה שהוא לא פורה אז הוא כבר מרגיש במצב על הפנים מבחינת גבריות,

ואז הוא לפחות מדמיין שהיה לו בן וזה יחפה וגם משם לא מגיע לו -  בשביל האגו הגברי,

הבן אדם בדיכאון , ופשוט במצב נפשי שזקוק לעזרה,

את ממש לא חיבת לסבול אותו עם כל האמירות והתנהגויות ובטח הבקשה המזעזעת שלו!

אבל אם יש לך רעיון או מחשבה איך לדחוף אותו לטיפול ולעלות למודעות

שמה שהוא חווה מבחינה גברית והתסכול הזה הוא באמת קשה מנשוא וכדי ללכת לעבד נתונים ...

זה המוצא היחיד,

כי התאומות זה לא משנה... זה סתם סימפטום שגרד את הצלקת הבעיה שלו היא עמוקה יותר.

מחזקת אותך!, איזו גיבורה!

כשהבעל עולה לתורה לקרוא את השם  כולם צועקים ועושים רעש (כמו בקריאת המן במגילה) כדי שלא ישמעו את השם כי זו בושה שנולת בת..

מדובר על סיפור מימינו..

וגם גברים מעירים אחד לשני הערות  אם נולדת בת אז "אתה לא יודע את העבודה" וכאלה.. גם זה הכל בצחוק אבל אם כבר גבר בסיטואציה שקשה גם ככה והמצב הנפשי שלו לא טוב זה נוראי

כי אשה מזרעת תחילה יולדת זכר 

וגם על סיבה כזו, כן, ממש מבינה אותך על הרצון להסתיר תאומים אני ממש הייתי מסתירה בכל מחיר. באמת באמת באמת מבאס ממש! מעצבן! אוף.

חיבוק גדול גדול!

מעבר לזה, תראי,נכנסתם למקום קצת מסובך שכל ההורים ביחד בביצה הזו וכולם כועסים על כולם

עצה שלי לתת לעניינים להירגע, לא לדבר עם אף אחד על שום דבר שבוע נגיד. ולראות איך בעלך, האם הוא משתפר, האם את חושבת שזה דיכאון אמיתי או מניפולציה, האם אכפת לו איך את מרגישה וכו

אבל רק עוד שבוע, בינתיים תנשמי עמוק. תצאי לקניות ותקני דברים ורודים ויפים וחמודים, תחשבי מחשבות טובות, תטיילי ליד הים קצת. תפנקי את עצמך בגלידה.

תלכי אולי עם חברה או אחות שלא יודעות מהסיפור בכלל, תדברי על דברים אחרים, תנסי להעביר זמן ולתת לאבק לשקוע ולשמש לזרוח מחדש עליכם.

חייבת לומר שזה מאד מאד מאד טוב שאמא שלו תעשה הכל שלא יתגרש. היום יש כאלו שמתגרשים יותר בקלות מפעם, וןיש אימהות קלפטעיות שמעודדות (במיוחד בן, כי יותר קל לו להתחתן שוב) להתגרש . וזה ממש ממש טוב שהיא תצעק עליו ותאפס אותו שלא יעשה את זה. אני מבינה שהיא מגעילה אותך אבל לפחות בזה, זה כן נקודה טובה.

אתם צריכים לעבור את הגל הזה. יש לכם סערה גדולה בחיים, והגלים הגדולים יעברובסוף, תשרדו אותם, ובע"ה כשתשקוט הסערה מעט תתחילו להשקיע ולבנות שוב את יחסכים. יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי לשכוח מה שהוא עשה לך, אבל אם זה דיכאון אמיתי ולא בכאילו שהביא אותו למצב הזה, ואם הוא יצטער וינסה לתקן, תוכלו לבנות מחדש.

תני לו צאנס לקבל אותך בחזרה. 

מאחלת לך המון המון המון בהצלחה והריון קל ומשעמם מאד מעכשיו, בידיים מלאות ובהרבה שמחה.

ומוסיפה שכל האקט הזה של האיומים, האולטימטום, השימוש בדיכאון שלו, המשחק הזה ברגשות שלך זו אלימות.

אולי לא פיזי אבל זה משפיע. לכן מסכימה בנוגע לטיפול שחדשה ישנה רשמה.

ובאופן כללי פקחי את ענייך שהמצב לא מתדרדר מעבר לשם. 

אם הוא לא מסוגל להתמודד עם זה שאת נושאת ברחמך את בנותיו, את זאת שצריכה להחליט מה לעשות. ולא הוא. 

ואני שואלת בזהירות..אם היו בעבר מקרים כאלה של אלימות נפשית ומילולית,

נדמה לי שכתבת כבר, גם בהקשר של ההריון עם הראשונה.

לדעתי כדאי שתכריחי אותו לבוא לטיפול זוגי. כי אם זה כך, זה עלול לחזור, כי זה לא רק הדכאון והאכזבה, כמו שרבות כאן כתבו, אלא זה הבנ"א וכדי לחיות חיים זוגיים תקינים ושמחים אתם חייבים חייבים לעבור טיפול זוגי. 

בהצלחה יקרה ומלא חיבוקים..

שתזכי למלא נחת ושמחה!

הם צריכים טיפול זוגי, בכדי שתהיה פה עבודה זוגית, ובכדי שישמעו את הצד *שלה* בנושא.

במקביל הוא חייב טיפול אישי.. זה נכון.

אבל..טיפול פסיכולוגי הוא תהליך שלוקח הרבה זמן,

במיוחד שמדובר פה במרכיבי בסיסים של הנפש, וזה לא דבר שמשתנה בשניה.

לכן החיוב בטיפול זוגי שיחייב אותו להפסיק במידית את ההתנהגות והאלימות כלפי אשתו.

שדיברתם

בקשר לבעלך אם הוא הבין את הטעות והתנצל באמת .. לטובתך תמשיכי הלאה נסי לא להתבונן במה שהוא אמר גפ ככה הקשר הזוגי מורכב בתקופת ההריון .. פשוט שלא תגיעי לסלידה ממנו בסוף

בקשר לחמות..ממש מבינה אותך אם היא עושה לך רע תנסי להתראות איתה פוחות

את בסדר, וההצעה לחכות לילד רביעי ולעשות ברירת עוברים היא הזויה!!!

בגלל אנשים פרמטיבים את לא צריכה לעשות שם תהליך... מעבר, אם הזרע שלו חלש זה דיי התוצאה שהסיכוי לבנות מוגבר... לא רק שאת עוברת טיפולים קשים כאלו בגלל בעיה אצלו הוא עוד בא בטענות במקום להתיחס אלייך כמו מלכה שאת סוחבת את ילדו ועוברת טיפולים שהכל אצלך תקין כביכול (כן ברור שמהרגע שהתחתנתם זה בעיה של שניכם, אבל הוא מתיחס לזה כאילו זו בעיה שלך בלבד!)

לצערי לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, לא מצליחה לדמיין כאלו אנשים שמצטערים על בנות אחרי טיפולים קשים!

חיבוק גדול ותדעי שאת גיבורה! כל מה שתעשי כדי לחנך אותו ולהבהיר לו שהוא הצד הלא שפוי זה "חוקי"..

כל כך כואב לי לשמוע שככה מתביישים בבנות, מאמא שכל כך שמחה בבנות שקבלה בניסי ניסים! ולא יכולה לדמיין מציאות שבאחת מהם קרובי משפחתי היו חצויים

זה לא שפוי! ואת לא צריכה לקבל את זה!!

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!