יש לי 2 ילדים בגילאי 4 וחצי ו3,
בלילות האחרונים אני מנסה ללמד אותם להירדם לבד,
כל פעם כשהם קמו,החזרתי אותם למיטה (בנעימות)
ושוב הם חזרו היו ימים של שעה וחצי,היו ימים של שעה
אבל תמיד בסוף הייתי צריכה לשבת לידם ולהרדים אותם.
זה קטע שממש מעייף אותי..
אשמח לעצות.
בנוסף לוקח להם המון זמן להירדם,לפעמים שמתי אותם ב7,7 וחצי במיטה ונרדמו רק אחרי שעה וחצי..
אשמח לרעיונות
מהניסיון הקצר שלי
1- תנסי ממש לעייף אותם לפני זה, שיעשו פעילות כמו ללכת לגינה או להשתולל בבית ושילכו לישון עייפים. הם ישנים בצהריים? יכול להיות שהם פשוט לא עייפים עדיין וצריכים ללכת לישון רק בשמונה או תשע.
2- כשאני משכיבה את השניים שלי ביחד (גילאי 4,2) - לוקח להם המון המון זמן להירדם, עכשיו אני שמה רק את הקטן במיטת תינוק, סוגרת את הדלת ובינתיים יש לי זמן איכות עם הגדולה עד שהוא נרדם תוך עשר דקות רבע שעה. אחרי זה אני משכיבה גם אותה וכבר אין לה עם מי לדבר ולהתקשקש וככה היא נרדמת יחסית מהר (עד חצי שעה)
3- אם היא קמה אני לא מתייחסת אליה בכלל כי אין לזה סוף. פשוט נותנת לה כוס מים או ללכת לשירותים אבל אם זה שיחות נפש - בשום פנים ואופן לא נגררת...
4- אולי סביבת השינה שלהם לא נוחה להם? אולי חסרה להם שמיכה או שיש שמיכה מידי מחממת, אולי דובי או בובה לחבק יעזרו? כשאני שמה את הקטן שלי בלול יש לו דברים קבועים שאיתם הוא נרדם - בקבוק דיסה, מוצץ, שמיכה קלילה וארנב של איקאה...
- רק ככה הוא נרדם. תבדקי טמפרטורה בחדר - שלא מידי קר\חם.
זהו... בעיקר זה לא להיגרר ונשמע שאת עושה את זה יפה. דוקא כשאני יושבת לידם הם הכי לא נרדמים לי... מעניין שזה מצליח לך.
אולי הם קצת קטנים בשביל זה ואולי זה יכול לעבוד רק על הגדול\ה, אבל ככה הייתי עושה לאחיות שלי וזה ממש עזר!
הייתי אומרת איתן קריאת שמע ואמרתי להן שאחרי קריאת שמע אסור לדבר... 
רק דברים דחופים כמובן אבל עדיף שלא לדבר בכלל.
וגם עוד טיפ שיותר מתאים לגדול\ה - אומרים "בוא נראה מי מצליח לא לפתוח את העיניים בכלל עד שאני מגיעה למספר 30"
ואז את מתחילה לספור..... לאט לאט לאט, הכי לאט שאפשר. זה כמו קסם כשזה עובד. את מגיעה ל 30 והם כבר לא יודעים שהם ניצחו.... ולך רק נשאר לקום בשקט על קצות האצבעות ולברוח לפני שמשהו ישתנה 
... מקווה שירדמו לפני שיגמר)מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
