אני אוהבת אותה ברמה שאין לי שום דרך להסביר, באמת שמאז היא לא היה לי אף אחד שהצליח להיכנס כל כך לבפנים.
אבל כשזה קרס הכל נשבר והתפרק לי. כמה אני אוהבת ושונאת.
ובאמת אני לא מצליחה להסביר לעצמי למה זה כל כך חשוב.
הכי קל להגיד שהיה עבר ונגמר. ואמרתי לעצמי את זה.
אני חושבת שזה בגלל שהכל כל כך קרוב לסוף.
וזה יכולה להיות טעות איומה לפתוח גם את זה כשהכל כל כך כואב.
וזה יכול להיות מדהים ברמה שאין איך להסביר.
אני לא בקשר איתה כבר המון המון זמן ובפעם האחרונה זה התפוצץ לגמרי אבל כמה שניסיתי להעלים את זה, היא פשוט נשארה לי כל הזמן הזה כל כך בתוך הלב.
היה לנו משהו שבאמת לא קורה כמעט אף פעם, היא ידעה כמעט הכל.
אמרתי לעצמי כבר מזמן שדי ואז כשזה קרה כבר לא חשבתי על זה יותר. פשוט הכל נעלם
ואז היא שלחה את ההודעה הזאת והכל מוצף לי בפנים וכבר שבוע אני מסתובבת איתה בלב ולא עונה לה. והחלטתי שדי ועושים את זה ומה שיהיה יהיה.
וזה הולך להיות כל כך כואב. ואולי אני אגלה שעוד נשארו לי דמעות ואולי אני אצא בכעס מטורף ואולי מחר זה גם יקרה.
אבל פשוט הבנתי שזה חייב לקרות.
כמה אני אוהבת וכואבת.
(רציתי להגיד שאני אוהבת ושונאת. אבל אני לא. אני אוהבת באמת אבל היא כל כך הכאיבה לי)
.. זה כואב ככ.