לדעתי השלב הראשון בתפילה זה לבדוק איפה אני.
יכול להיות שאני באמצע הסלון בבית ואז אינמצב אני יתרכז ברעש, ואולי אני בכיתה ואז אני עסוקה במה יחשבו עליי.
יכול להיות שאני מול קיר עם סטיקרים שימשוך לי את העיניים ויכול להיות שאני ליד מאוורר שיעיף לי את השיער לפרצוף כל התפילה.
אני יכולה לכתוב כל מיני דברים שאני עושה ותחליטי אם ומה מתאים גם לך..
* משתדלת להתפלל לבד. ככה אני לא יחשוב על מה יחשבו עליי וכו' וגם אין לי דברים ברקע שזזים ומדברים ומושכים תשומת לב.
* מה שאפשר להגיד בקול אומרת בקול ועם חיות.. כאילו לא כמו איזה שדרן רדיו בלי מצב רוח. ומה שאי אפשר בקול (נגיד 18) אז בעצימת עיניים רצוף.
*עם הפסקות. נגיד אחרי כל קטע, לעצור. לחשוב מה אמרתי. לבקש שוב בלי קול ותזוזת שפתיים.
*לפני שמתחילה להתפלל יושבת סתם על איזה כיסא או משו ולא עושה כלום. פשוט חושבת. כדי שלא יצוצו מחשבות בתפילה עצמה. שכשנראלי שסיימתי לחשוב אני מחליטה שעכשיו כמה דקות אני מדברת חופשי עם ה'.
*מתפללת לפני התפילה שאני יצליח להתכוון ומקדישה כמה דקות למחשבה שאבא מולי. פשוט עוצמת עיניים ומדמיינת שה' פה איתי ושהוא מקשיב לי.
*משתדלת לפתוח את התפילה באיזה ניגון או שיר קדוש, לפעמים עם חליל אפילו, כדי לפתוח את הלב.
*לא מקציבה זמן ולא בודקת מתי התחלתי ומתי סיימתי.
*מתפללת עם הידיים. זזה. כמו שאני מדברת עם אנשים.
* משתדלת לא להשוות עם אנשים אחרים.
*אם התפילה לא יצאה מוצלחת מסיבות כלשהם מתפללת שוב (אם נגיד מדובר על מנחה- אז ערבית.. אם על שחרית אז מנחה/ערבית)
*משתדלת לא להתחיל תפילה כשאני מתה מעייפות.
*בודקת לפני התפילה את ההודעות בפלא', כדי לא לחשוב על מעניין אם שלחו משו וכו'.
מרחיקה אותו מהסביבה שלי ושמה על שקט/ מכבה.
*לא להחזיק דברים ביד.
*להתפלל במזג אוויר נעים. אם נגיד חם לי אז אני שניה יתקלח אם מתאפשר, עם קר אני ישים סוודר מראש.
זהו נראלי