אבל רגע- מה הכוונה גבר?

בסופו של יום , הם עוזרות לכם לבחור נכון.

יש הרבה בחורים שלא מודעים לעצמם ולרגשות שלהם

רואים בחורה יפה שיכולה לנהל שיחה, יאלה חתונה.

בלי שום הרגשה פנימית אם זה מתאים או לא מתאים.

לבנות יש תחושות פנימיות שב"ה בד"כ לא טועות. זה לא מתוך רוע ולא מתוך זלזול בבחור שעומד מולנו

זה פשוט הקשבה לרגשות.

לגבי החלק של ה"גבר גבר".. מסכימה שלפעמים יש שיח יותר מדיי על זה. ולפעמים יש על זה קצת דמיונות.

אבל אני חושבת שבאמת זה הכל קשור לביטחון עצמי.. ואולי מפרשים את זה בתור "גבר"...

"הרבה בחורים" כמו שכתבת.

ש"רואים בחורה... יאללה חתונה". 

לפחות לא בציבור הקדוש שרבים מאלה שכאן משתייכים אליו.

בוסריות של המודעות.. 

יש גם הרבה שכן קשובים למקום הזה. ואז זה נפלא ומצויין.. 

בחור נורמלי, לא קל-דעת, אינו מסתכל רק על "יפה, יכולה לנהל שיחה"..

מסתכל איך 'הוא' מרגיש איתה. איך מתפתח היחס מתוך השיחות, מה המכנה המשותף, איך הוא רואה אותה כאשתו.

יש לא מעט דברים, שבנות "מדמיינות" מה בנים חושבים/מרגישים, ולא תמיד זה כ"כ בכיוון...

דיברתי על בוסריות בהבנת הנפש הפנימית של כל אחד מאיתנו.. 

שיש את הבוסריות הזאת לפעמים לא מרגישים את מה שבאמת נכון לי.. או לא מזהים את זה.

ויכולים להתלהב על סמך נתונים חיצוניים.. 

לא מתלהב על סמך נתונים חיצוניים בלבד.

אם כי נכון שלפעמים יכולות להיות טעויות.

וגם אצל בנות, לאידך, יש לא פעם "דמיונות" ביחס למה שמרגישות, או התלהבות מנתונים חיצוניים (כולל מה שנכתב לגבי "הרגשת גבריות". יש הבדל מהותי בין רצון למישהו שבצד העדינות וההתחשבות הוא גם יכול "להוביל", לבין רצון "להרגיש גבריות" כביכול, מאיזושהי התנהלות חיצונית, כי זה "עושה לה" את ההרגשה לאותו זמן.. דברים כאלה, נמוגים לאחרי זמן מה, ואז האשה עלולה להתרגז על אותם הרגלים שרצתה אותם קודם לכן כיד להרגיש שהוא ה"גבר"..).

הקיצור, צריך משני הצדדים, ישוב הדעת, שימת לב להרגשה - וצריך הרבה תפילה לשקול נכון ולכוון  נכון.

באמת...

קצת הקצנתי את הדברים לשם ההעברת המסר

וחלילה לא רציתי לפגוע ברגשות הגברים.

אבל פשוט נוצר לי רושם לפעמים מהפורום שיש איזה זלזול לבנות שמחליטות לא לתת צ'אנס

(ומודה אני מאלה שלא ממשיכה כמעט ליותר מפגישה אחת... )

ואישית יצא לי להכיר בחור אחד או יותר שגם היו מאוד קשובים לעצמם ובאמת הם לא היו צריכים את ה6 פגישות את "הצאנס" כדי להבין אם יש פוטנציאל להתאמה או לא. 

יש באמת פעמים שלא נותנים צ'אנס מהמקום של אולי הדמיונות.. 

ב"ה הסביבה שלי (זכיתי..) היא פחות או יותר בנות כמוני, שמאוד מודעות לעצמן ולרגשות שלהן

אז פחות יצא לי להכיר את המקום הזה של לפסול על סמך שטויות. אבל בטוחה שזה תופעת קיימת.. 

אין על ציניות.

איזה זלזול שכאילו בנות חיות באיזה סרט פנזטיה והם לא יודעות מה באמת הן רוצות מעצמן.. 

וכל הקטע של הניתוחים שזה כביכול לא מועיל לפגישה..

אז באתי רק להגיד שאולי אצלך זה נתפס כניתוחים מיותרים..

אבל הרבה פעמים זה פשוט האינטואציה וכוח הבינה חח.. ולא צריך לזלזל בזה.. 

וכמובן שיש גם את הבנות שלא באמת יודעות מה הן מחפשות ונתפסות לדברים חיצוניים..

מחילה אם התפרש שזלזלתי

וסליחה שלא הבנתי אותך נכון.. 

(ולא נפגעתי, התגובה סתם הייתה לא נעימה..)

אצלי בכל אופן אני ממש טבעית בפגישות..  וזה לא סותר את זה שהראש שלי עובד.. 

או ההרגשות איך שתרצה לקרוא לזה

@לב אוהב

אבל אתה צודק שבנות לא צריכות יותר מדי לנפנף בנושא הגבריות של הגברים, אנחנו ככל הנראה לא מספיק מבינות כמה הנושא הזה רגיש אצלכם ..ומרשות לעצמינו קצת יותר מדי..

ומצד שני כמו שהנושא הזה מעסיק בנות יש גם לכם הבנים נושאי עיסוק שרגישים אצל הבנות.

עלי, אילת, גבעת אולגה, איתמר, שדה אליהו, אלון מורה ועוד ועוד

האמת שלא מאוד קשה למצוא בייניש גבר, יש בכל ישיבה כמעט כולל הכבדות כמו הר המור

אלא אם כן זו פריקה ולא התכוונת לתשובות רציניות

מה זה 'גבר', ודי ברור לי שכל אחת רואה את זה קצת שונה.. כי 'מוביל' זה תכונה שיש גם להרבה בנים עירוניסטיים שפוחדים מג'וקים, ואיש כפיים שעובד בחקלאות זה מאוד גברי אבל לא קשור להובלה, וביטחון עצמי זה גם חשוב אבל לא הולך דווקא עם 'יכולות חברתיות אנושיות'

בקיצור אני אומר שני דברים- 

לא הסברת פה כל כך טוב מה את מחפשת, לפחות לא בשפה שבנים מבינים

ודבר שני, אפשר להתעודד, יש מלא כאלה! (בהנחה שאת מתכוונת לבייניש ממוצע ולא לאחד שהיה בסיירת וגם יש לו נוקיה C2 וסיים את הש"ס פעמיים והוא גם מסמר חברתי. את זה באמת קשה למצוא..)

משרד הבריאות ממליץ לתחזק בכל משפחה אח בייניש אחד שיכול לשדך לך את חברים שלו

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"