אבל רגע- מה הכוונה גבר?

בסופו של יום , הם עוזרות לכם לבחור נכון.

יש הרבה בחורים שלא מודעים לעצמם ולרגשות שלהם

רואים בחורה יפה שיכולה לנהל שיחה, יאלה חתונה.

בלי שום הרגשה פנימית אם זה מתאים או לא מתאים.

לבנות יש תחושות פנימיות שב"ה בד"כ לא טועות. זה לא מתוך רוע ולא מתוך זלזול בבחור שעומד מולנו

זה פשוט הקשבה לרגשות.

לגבי החלק של ה"גבר גבר".. מסכימה שלפעמים יש שיח יותר מדיי על זה. ולפעמים יש על זה קצת דמיונות.

אבל אני חושבת שבאמת זה הכל קשור לביטחון עצמי.. ואולי מפרשים את זה בתור "גבר"...

"הרבה בחורים" כמו שכתבת.

ש"רואים בחורה... יאללה חתונה". 

לפחות לא בציבור הקדוש שרבים מאלה שכאן משתייכים אליו.

בוסריות של המודעות.. 

יש גם הרבה שכן קשובים למקום הזה. ואז זה נפלא ומצויין.. 

בחור נורמלי, לא קל-דעת, אינו מסתכל רק על "יפה, יכולה לנהל שיחה"..

מסתכל איך 'הוא' מרגיש איתה. איך מתפתח היחס מתוך השיחות, מה המכנה המשותף, איך הוא רואה אותה כאשתו.

יש לא מעט דברים, שבנות "מדמיינות" מה בנים חושבים/מרגישים, ולא תמיד זה כ"כ בכיוון...

דיברתי על בוסריות בהבנת הנפש הפנימית של כל אחד מאיתנו.. 

שיש את הבוסריות הזאת לפעמים לא מרגישים את מה שבאמת נכון לי.. או לא מזהים את זה.

ויכולים להתלהב על סמך נתונים חיצוניים.. 

לא מתלהב על סמך נתונים חיצוניים בלבד.

אם כי נכון שלפעמים יכולות להיות טעויות.

וגם אצל בנות, לאידך, יש לא פעם "דמיונות" ביחס למה שמרגישות, או התלהבות מנתונים חיצוניים (כולל מה שנכתב לגבי "הרגשת גבריות". יש הבדל מהותי בין רצון למישהו שבצד העדינות וההתחשבות הוא גם יכול "להוביל", לבין רצון "להרגיש גבריות" כביכול, מאיזושהי התנהלות חיצונית, כי זה "עושה לה" את ההרגשה לאותו זמן.. דברים כאלה, נמוגים לאחרי זמן מה, ואז האשה עלולה להתרגז על אותם הרגלים שרצתה אותם קודם לכן כיד להרגיש שהוא ה"גבר"..).

הקיצור, צריך משני הצדדים, ישוב הדעת, שימת לב להרגשה - וצריך הרבה תפילה לשקול נכון ולכוון  נכון.

באמת...

קצת הקצנתי את הדברים לשם ההעברת המסר

וחלילה לא רציתי לפגוע ברגשות הגברים.

אבל פשוט נוצר לי רושם לפעמים מהפורום שיש איזה זלזול לבנות שמחליטות לא לתת צ'אנס

(ומודה אני מאלה שלא ממשיכה כמעט ליותר מפגישה אחת... )

ואישית יצא לי להכיר בחור אחד או יותר שגם היו מאוד קשובים לעצמם ובאמת הם לא היו צריכים את ה6 פגישות את "הצאנס" כדי להבין אם יש פוטנציאל להתאמה או לא. 

יש באמת פעמים שלא נותנים צ'אנס מהמקום של אולי הדמיונות.. 

ב"ה הסביבה שלי (זכיתי..) היא פחות או יותר בנות כמוני, שמאוד מודעות לעצמן ולרגשות שלהן

אז פחות יצא לי להכיר את המקום הזה של לפסול על סמך שטויות. אבל בטוחה שזה תופעת קיימת.. 

אין על ציניות.

איזה זלזול שכאילו בנות חיות באיזה סרט פנזטיה והם לא יודעות מה באמת הן רוצות מעצמן.. 

וכל הקטע של הניתוחים שזה כביכול לא מועיל לפגישה..

אז באתי רק להגיד שאולי אצלך זה נתפס כניתוחים מיותרים..

אבל הרבה פעמים זה פשוט האינטואציה וכוח הבינה חח.. ולא צריך לזלזל בזה.. 

וכמובן שיש גם את הבנות שלא באמת יודעות מה הן מחפשות ונתפסות לדברים חיצוניים..

מחילה אם התפרש שזלזלתי

וסליחה שלא הבנתי אותך נכון.. 

(ולא נפגעתי, התגובה סתם הייתה לא נעימה..)

אצלי בכל אופן אני ממש טבעית בפגישות..  וזה לא סותר את זה שהראש שלי עובד.. 

או ההרגשות איך שתרצה לקרוא לזה

@לב אוהב

אבל אתה צודק שבנות לא צריכות יותר מדי לנפנף בנושא הגבריות של הגברים, אנחנו ככל הנראה לא מספיק מבינות כמה הנושא הזה רגיש אצלכם ..ומרשות לעצמינו קצת יותר מדי..

ומצד שני כמו שהנושא הזה מעסיק בנות יש גם לכם הבנים נושאי עיסוק שרגישים אצל הבנות.

עלי, אילת, גבעת אולגה, איתמר, שדה אליהו, אלון מורה ועוד ועוד

האמת שלא מאוד קשה למצוא בייניש גבר, יש בכל ישיבה כמעט כולל הכבדות כמו הר המור

אלא אם כן זו פריקה ולא התכוונת לתשובות רציניות

מה זה 'גבר', ודי ברור לי שכל אחת רואה את זה קצת שונה.. כי 'מוביל' זה תכונה שיש גם להרבה בנים עירוניסטיים שפוחדים מג'וקים, ואיש כפיים שעובד בחקלאות זה מאוד גברי אבל לא קשור להובלה, וביטחון עצמי זה גם חשוב אבל לא הולך דווקא עם 'יכולות חברתיות אנושיות'

בקיצור אני אומר שני דברים- 

לא הסברת פה כל כך טוב מה את מחפשת, לפחות לא בשפה שבנים מבינים

ודבר שני, אפשר להתעודד, יש מלא כאלה! (בהנחה שאת מתכוונת לבייניש ממוצע ולא לאחד שהיה בסיירת וגם יש לו נוקיה C2 וסיים את הש"ס פעמיים והוא גם מסמר חברתי. את זה באמת קשה למצוא..)

משרד הבריאות ממליץ לתחזק בכל משפחה אח בייניש אחד שיכול לשדך לך את חברים שלו

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.