שיר טיפשי שיר משוגע על אהבה קצת בודדה 
מי שזה לא קשור אליו, שלא יקרא.
סקרנים מדי? תקראו, אבל בבקשה רק מי שקשור שיגיב.
- - -
זה מדהים לחשוב כמה היה יכול להיות שונה.
"תשאלו מה זה מי שגדל בלי אבא. הוא פשוט מפורק".
ציטוט שהוצא מהקשרו וכלל אינו מדויק, אבל זה זעזע אותי.
- - -
הכל היה אחרת, אם אבא עדיין היה בחיים.
הייתי גדל כשהוא לידי. השטויות שלי היו אחרות, לא מבדידות אלא ממשובת נעורים.
אולי הייתי הולך לישל"צ כמו שרציתי, אולי בכלל כיוון אחר לחלוטין - כינור דוד או משהו כזה.
אולי לא הייתי לומד פיזיקה, וזה היה נשאר כתחום עניין בעלמא. ואז לא הייתי פוגש את טל, ואולי גם לא הייתי מגיע לערוץ.
אולי הייתי ממשיך לקום לנץ, והייתי גדל להיות צאדיק שכזה |משועשע|
ולצד אלו, הייתי יושב לידו, מדבר ומתייעץ. מעניין מה אבא היה אומר על התיכון הוירטואלי, על השיחות עם טל, המעבדות, על יוסי ליטני... וואו. זה היה כל-כך שונה.
בלי הפורום הרבה לא היה קורה.
לא סיבו"ש ולא ברוך
לא מחברות ושירים, רק קשקושים.
אולי הכל היה מתגלגל ומגיע בדרך אחרת.
אבל אם ואם ואם
לסבתא אין גלגלים,
רק מקל והליכה איטית.
אבא לא כאן.
כואב להגיד את זה, אבל "בזכות זה",
בעצם, בלי מרכאות. רצון ה' היה שכך יקרה,
ו"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". משעשע שרק אתמול ציטטתי את זה בלי קשר לנושא.
בזכות זה שאבא נפטר,
כל כך הרבה יכל לקרות.
למדתי באלון מורה, וזה סידר לי כל כך הרבה דברים בנפש, ורכשתי שם חברים לחיים.
נפתחתי לפיזיקה ולטכניון, שזה דבר נפלא שבעז"ה אעסוק בו בעתיד.
הגעתי לערוץ, ופגשתי המון אנשים נהדרים (וגם כמה שלא, ומכך גם למדתי).
יצרתי קשרים, השקעתי בהם. חלקם נגמרו בצורה זו או אחרת, חלקם מלווים אותי גם היום. מכל אחד מהם למדתי.
ניגנתי בלהקה של הישיבה, ובזכות כך האהבה שלי למוזיקה התעצמה ודחפה אותי ללמוד ולהתקדם בנושא.
הייתי בקבוצת התמיכים (|נוסטלגי|), וזה היה מקום פשוט טוב. פרקנו, שיתפנו, צחקנו.
למדתי דוגמא מהרב לירון והרב אורי, וזה השאיר בי רושם לתמיד.
המשכתי משם לחיפה, וסגל שם איתי.
עוד חברים נהדרים, ראש ישיבה מוערך, ר"מים ללמוד מהם.
צבא. תותחנים, עוד פגז עוד חנ"ה. חוויה מעצימה, שוברת, מבגרת, מחנכת. עוד חברים לחיים. חידוד ערכים.
חתונה של אמא, מעבר לירושלים. זכות ושמחה.
ועכשיו, נשאר לי רק לומר תודה על כל מה שהיה. אני אוהב את מי שאני היום, גם אם לפעמים זה לא פשוט.
(כי ככה זה, לאהוב את עצמך )
- - -
תסתכל לה בעיניים
תישך את השפתיים
עד שזה יכאב לך קצת
בתוך תוכך היא מחכה
שתקפוץ לתוך המים
ותפקח את העיניים
עד שזה ישרוף לך קצת
בתוך תוכך תדע
- - -
ובחזרה למשפט הראשון.
כשאבין ואדע לנסח את זה טוב, אכתוב.
(האדם צריך שידע ויבין 
)
- - -
מי שקרא עד כאן -
ישר-כח.
כתבתי פה תמצית של חלקים גדולים מהחיים שלי, ולכן אבקש שוב להתייחס בהתאם ולא להגיב אם אינכם קשורים.
ליל מנוחה |קד|
