באמת נשמע מוגזם ומטריד.

לא יודע מה אפשר לעשות אם כבר דיברת איתו על זה והוא עדיין לא קולט, אולי פשוט להתעלם מזה ולהבליג.

נ"ב

מצטער על חוסר הטאקט אבל הניסוח שלך ממש הצחיק אותי... 😅

ומנסה לגרום לו להרגיע אבל באמת שיש גבול כמה אפשר.

טוב שהניסוח הצחיק מישהו כי אני הייתי על סף עילפון הבוקר עם היקירתי ההזוי שלו.

זה עלול מאוד להביך אותו, לדעתי עדיף כבר לחתוך.

זה לא דווקא אומר עליו דברים רעים. 

הגיוני שלך אישית זה לא נעים וזה הכי בסדר. 

תכתבי לו. 

שאת שמחה שהוא מרגיש איתך טוב ונוח אבל את מבקשת שאת הכינויים האלה יישאר לאם וכאשר  

איך הוא מצליח??? 

הוא גבר! 

תביני כבר מעכשיו הם לא מבינים רמזים.

יש לך גישה מרעננת

כבר לא כיף לי, כבד לי. אני עוד בודקת אם הוא בכלל מתאים לי ואם אני בכלל מעוניינת בו והוא כבר החליט ומתקשר איתי מתוך הנחה שאנחנו ביחד ונשאר ביחד, הוא לא רואה  ולא מרגיש אותי למרות שהוא כן היה אמור..(אני יודעת את זה, היו לו מספיק יציאות שמוכיחות את זה) .שיא המבאס.

ולא מאפשרת לי לבחון את הדברים ברוגע,כאילו אני צריכה מהר להשלים פערים. אם הוא החליט שישמור לעצמו וירגיע ולא יראה לי את זה בצורה שקופה.

זה לא ברור שהוא זה שאמור להתאים את עצמו?

וגם צניעות..

להגיד יקירתי לבחורה שאתה עדיין לא יודע מה היא מרגישה כלפיך 

זה לא ממש לעניין.. 

ואם תדע, מי אמר שזה נוח לה?.. מי אמר שזה צנוע?

זה להבין מי הבן אדם שעומד מולך

גם אם שניים מאוהבים אחד בשני

לא בטוח שזה מתאים להגיד יקירתי.. 

לא יודעת אפילו אם נשואים משתמשים בשפה הזאת

זה משהו בתקשורת.. שלא בהכרח מתאים לשלב כזה אי פעם.. אבר.. 

אפילו לא בין אירוסין לנישואין.

בגלל זה הייתי בשוק הבוקר.

מהבעת אהבה.כינוי ששמור לזוג שנשוי הרבה שנים.

כנראה שזה עניין של פרשנות.

שמרוב שהם רוצים בחורה הם יחמיאו יותר מידי , או יעשו פעולות מלחיצות והם לא מבינים שזה רק מרחיק במקום לקרב...

היה לי קשר כזה, הרגשתי לחץ ולא משנה כמה הוא החמיא ועשה בשבילי דברים, במקום לקרב אותי זה רק גרם לי להתרחק ולהילחץ.

לדעתי הלא מקצועית אלה רק מהניסיון האישי שלי, או שהבחור פשוט לא יודע להתנהג והוא יכול להיות בחור נפלא ומקסים בעל מידות טובות ואז פשוט צריך להסביר לו על איך להתנהג בדייט או שהבחור שתלטן.

אני באמת מנסה להיכנס לראש..

ולא, לא מצליח לי להבין

זה נשמע כמו "את האישה שלי, את היקרה שלי, את החיים שלי"

זה נראה לך מתאים לבדיקה של קשר?

זה אמור לשכנע אותה שהוא מעוניין בה?

בקשר לא צריך לדחוף ולא צריך לשכנע. אם זה מתאים זה זורם לכיוון הזה.. 

צריך להתנהג בטבעיות.. 

להגיד יקירתי

זה כבר לשייך אותה אליך. וזה כבר לא לעניין בכלל

אין שום בעיה שתבטא את הרגשות שלך, אפילו מבורך.. 

כל עוד זה שייך לך ונשאר אצלך 

"אני מרגיש שאני מפתח אלייך רגשות"

" אני באמת חושב שאת בחורה מיוחדת וזה גורם לי להרגיש אלייך דברים.. " לא יודעת

אבל להגיד למישהי שהיא שלו.. 

היי. זה כבר בעייתי.. 

כי מה זה יקירתי? יקרה שלי.. והיא לא שלו עד החתונה. 

ונקודה נוספת זה השפה. זה באמת נחשב לסגנון מסויים, אולי טיפה מיושן. וזה כבר לבדוק אם זה מתאים לבן אדם שעומד מולך. 

לדוג' להגיד חיימשלי. אולי ייחשב קצת לסגנון יותר ערסי.. ויש כאלה שלא ישתמשו בזה בלי קשר לרמת הרגש בינהם..

ובמיוחד ששומעים מפותחת השרשור שהיא לא סגורה על הקשר, וזה משהו שהבחור צריך להיות רגיש לגביו.

אם הייתה איזה שיחת עומק מרוגשת 

והבחור הרגיש צורך לעדכן את הבחורה שהיא יקרה וחשובה לו..

אז ניחא..

אבל לפתוח תיום עם הודעת יקירתי כאילו הם נשואים 40 שנה.. 

לא יודעת.. פחות מרגיש לי שייך..

מקווה שאני לא מגזימה.. ובמיוחד מקווה שהבחור לא מסתובב פה ומרגיש מפודח עם עצמו  

אלא אם כן זה היה בצחוק.. 

זה באמת מרגיש לא קשור.. 

(היה אדם שקרא לי ככה פעם. לא בקטע של דייטים. אבל זה היה סגנון ההתבטאות שלו. וזה היה בקטע מכבד ורישמי אז איכשהו זה היה בסדר..)

וגם כל כך זקן..חח..מי משתמש בזה בימינו?

אממ לא אתעצבן מהמילים האלה ממש לא..

יקרה לי זה מהמם. זה מרגש ממש.

להגיד יקירתי ספציפית מרגיש לי קצת מיושן ולא מתאים לי

אבל שוב- עם הבן אדם הנכון , בזרימה הנכונה..

זה יכול להיות מאוד מרגש.. 

האמת היא שאני חושבת שאני עושה את זה באופן טבעי.

הקשר באופן כללי מתנהל יפה, אני לא נותנת לו להתאמץ לבד בקשר למרות שיש אינטנסיביות יחסית גדולה בקשר הזה ביחס לקשרים אחרים שהיו לי, ולמרות שהוא מוכן לעשות  בשביל שנינו גם יחד. אני לגמרי נוכחת וגם אפשר לומר שנהנית במהלך הפגישות והשיחות.

הבעיות הן נקודתיות, אני יכולה ממש לדלות את  המשפטים המסויימים,  הרמיזות המסויימות שהורסות לשנינו בסופו של דבר,ויש לא מעט כאלו, שתמיד תמיד מעבירות אותו מסר -הוא רץ קדימה כשאני משתרכת הרחק מאחור..והדבר הזה גורם לי להתייחס לפגישות כאל משימות  שצריך להשלים, בלי חשק, אין ציפייה לפני ואחרי למרות שכמעט כל הפגישות והשיחות מצד עצמן זורמות וכיפיות(בהנחה שמחקנו את מה מה שמביך ולא מתאים לי), כאילו משחררת בשיחות ובפגישות וחוזרת לעצמי אח"כ כשאני מודעת לעצמי וגם לתהליך ולאיפה שהוא נמצא..הוא פחות. .והקטע שכבר דיברתי איתו על זה, שונאת חפירות מהסוג הזה ועוד חפירה חוזרת

אני מרגישה את הפער הזה ממש מהפגישה הראשונה.

אז תדעו לכם שחלק מהחברים הנורמליים שלכם הופכים בחלק מהמקרים את עורם בדייטים.

ביררתי עליו אצל חברים משותפים בעקבות היציאות שלו והרושם הוא שאנחנו מדברים על שני אנשים שונים בתכלית , הם מכירים אותו כעדין ורגיש ואפילו ביישן . אני לא התרשמתי ממנו ככזה בכלל, אני רואה בחור בטוח בעצמו, ישיר, מנומס (חוץ מהיציאות), מתחשב (שוב:חוץ מהיציאות), מקשיב. השוני לא רק ברבדים האלה.

 לחתוך רק בגלל זה נראה לי מוגזם כשהנתונים טובים בסה"כ

בצורה איטית יותר ולא למהר. תראי איך הוא מגיב ולפי זה תחליטי.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜