לא לסקול אותי. זקוקה לתמיכה!אמא45

אז הבנתי שכנראה תהיה לי בת.

יש לי בבית 3 בנות ובן 

כ"כ רציתי להביא לו חבר! רציתי עוד בן! 

 

לא מתחברת לבנות.. לקוקיות,לשמלות לכל העסק הזה. 

 

אני עצובה. כן...עצובה (בבקשה רק תתמכו בי).

מנסה להגיד לעצמי שבנות אחרי החתונה נשארות קרובות לאמא והבנים פשוט הולכים אחרי האישה (ברוב הפעמים)

מנסה להגיד לעצמי שאין לי שליטה על זה.

מנסה להגיד שיש לי כבר בן אחד ויש כאלה שיש להם רק ממין אחד.

מנסה להגיד לעצמי שזה מה שיש ואין אופציה אחרת ופשוט להתחיל להכיל את זה.

וניסיתי,באמת שניסיתי. אז יש ימים יותר טובים (כי יש בי תקווה שאולי אני אגלה בסוף שמדובר בבן כי אמרו לי בת ב-75-80% כי לא רואים משהו ששייך למין הזכרי) ורוב הימים הם פחות טובים. עצובה,בוכה. 

 

צריכה עידוד,תמיכה וכל דבר טוב אחר! 

קודם כל, בשעה טובה!יעל מהדרום
לק"י

אח"כ, אני חושבת שתני לעצמך את ה"זכות" להתאכזב קצת. לפעמים אנחנו מתאכזבים גם משטויות.
ובהריון בכלל אנחנו רגישות יותר, וכל עכבר הופך להר.

אחרי שתתני לרגשות שלך קצת מקום, תפני להפוך את זה לטובה (יש לך דמות תומכת שיכולה לעודד אותך?).
כי בסך הכל בנות זה הרבה מעבר לשמלות וקוקיות.

ומתייגת לך את "אם הבנות שמחה"
@מיואשת******
מותר להתבאס!מחשבות....
תכילי את הבאסה. תביני למה הוא.. אבל אל תחשבי אליו! חלמת על משהו אחד.. קיבלת משהו אחר.. ברור לי שבסוף יהיה לך הכי מדויק בעולם אבל מותר להתבאס כי זה לא חלק מהחלום הורוד ;) שרצית..
רק אל תכנסי יותר מידי לבאסה הזאת.. תתני לה מקום אבל אל תעודדי את עצמך לשנוא את העובר..

בטח ל @מיואשת******
יהיה מה להוסיף..
אני לא מצליחה להביןאמא45

למה אני מתבאסת... 

כי אני רוצה חבר לבן שלי?

כי אני לא אוהבת שמלות,קוקיות,סיכות?

כי יש לי כבר בנות ביתרון?

 

אני מנסה להגיד לעצמי שזה הכי נכון וטוב עבורי אבל זה פשוט לא עובד. 

חשבתי אולי ללכת ליעוץ/פסיכולוג אבל זה נשמע לי קצת מוגזם.

 

מדברת על זה המון עם בעלי שמפרגן ומעודד ואומר מילים חמות ונכונות. 

מציע לצאת לבלות ולשכוח מזה אבל זה מרגיש לי לטאטא מתחת לשטיח.

 

לא רוצה לתלות את התקווה שלי במספר אחוזים בודדים שאולי זה ישתנה (לפי תחושת הבטן שלי והסימנים זה בת)

ממש לא מוגזםמיואשת******

אני הלכתי ליעוץ, זה מאד עזר לי עד רמה מסוימת ואני ממש ממליצה אם יש לך את היכולת ללכת לדבר ולעבד את הרגשות שלך.

אני אפילו לא מצליחה להגיד מה מפריע לי..אמא45

בעלי ניסה להבין כדי להקל עלי למה זה מציק לי? 

 

פשוט הבנתי ש-ככה! אני פשוט רוצה בן וזהו! אין למה.. יש רק ככה..

וזה נראה לי מצחיק להגיד תשובה כזו לאיזה מייעץ...

מותר לך! את בהריוןלפניו ברננה!
אני לא חושבת שהיועץ יגיד לך הסיבות שלך הן לא הגיוניות ותשני אותן מהר!
הוא יעזור לך לעבור תהליך של השלמה עם הרגשות שלך ואז כשתקבלי את הרגשות זה גם יעזור לך להשלים עם המצב הקיים...
כן בדיוק בגלל זה את מתבאסת..מחשבות....
אני יכולה לתת לך מליון סיבות להתבאס ומליון סיבות לשמוח.. אבל זאת ההרגשה כרגע וכנראה היא יושבת על משהו. מותר. מגיע לך להתבאס כי רצית משהו אחר. ברגע שתפנימי שזה בסדר להתבאס תוכלי להצליח לגדול מזה..
וזה מרגיש מוגזם ללכת לטיפול אבל אם אחרי תקופה את רואה שזה לא עובר זה הגיוני לגמרי..
תודה לכל המתייגות מיואשת******

כן ,הנני כאן, עם 4 בנות ובלי בן...

מאד מאד מבינה אותך!

באמת זה מבאס, לפעמים אני חושבת שעם כל הציפיה שלי שאולי החמישי (והאחרון לצערי, אם בכלל אזכה) יהיה בן, מה זה שווה אחד, מה הוא יעשה לבד וכן הלאה

אז מבינה אותך

וזה מבאס

ומותר להתאכזב ולהצטער, ורק לזכור שהאכזבה הם לא מזה ש*יש* לך בת, אלא מזה ש*אין* לך בן. זה הבדל, והוא חשוב, וחשוב לזכור אותו

לא כתבת פה בת כמה את וכו, אז מקווה שכן יש לך תקווה לעוד בן בעתיד, והם יכולים להיות חברים גם עם בת באמצע

 

גם אני נקעה נפשי משמלות וקוקיות אז לבת הרביעית שלי יש רק מלא מלא מכנסיים ואוברולים מתוקים ויפים ומהממים

ואני חייבת להודות שעד הלידה וגם יום יומיים אחריה לא התחברתי לילדה. היה לי הריון מאד קשה

אבל היום, טפו טפו, מאור ליבי ומשוש נפשי ועוד כל מיני דברים פיוטיים כאלו ננה-בננה ואני משוגעת עליה

ויש זמנים שאני יושבת עם כל הבנות הגדולות שלי סביבי ומנהלת איתם שיחת בנות וצחוקים ואומרת לעצמי, וואי, כיף להיות אמא של בנות! 

ויש כל מיני זמנים כאלו 

ויש שליחות גם לגדל בנות בצורה מאוזנת שתראה להן ששיער ובגדים זה ממש לא תכליתן, ושכיף להתגנדר אבל זה לא סותר את זה שהן יכולות להחזיק פטיש קורץ  ושמי שאוהבת לאפות תאפה ומי שאוהבת להטיס רחפנים נקנה לה רחפן. זה ממש לא שחור לבן (או ורוד כחול מגניב)

 

אני חושבת שבעיקר מעצבן אותך שלא יהיה לבן חבר, ובטח יש פה מלא שיבואו ויספרו לך שיש להן קשר מקסים עם אחים שלהן, ובינתיים תתאכזבי חופשי.... זה הרבה גם הורמונים... ותתפלי לה' כשקשה לך שיעזור לך לעבור את האכזבה ולהנות מהתינוקת בע"ה בזכות מה שהיא עצמה, ואם בא לך לבכות תבכי ותכניסי גם תפילות ללידה קלה

 

ואני פה רק לספר שזה קשה, לפעמים יותר לפעמים פחות, אבל שבאמת באמת באמת - בסוף זה עובר. 

חיבוק גדול, ואם בא לך לכתוב בפרטי או לשאול עוד, את ממש מוזמנת...

מצטרפתתפוחים ותמרים
בבית 3 בנות ובן , לא יודעת מה בבטן, מתפללת ל'בריא' אבל מודה שאשמח מאד מאד להביא חבר לבן שלי. אצלי הריון אחרון.
מאחלת לך שתשלימי ותכילי בהמשך כי זה מה שקיבלת. אני מאד רציתי בת שניה אחרי הבכורה וקיבלתי בן ולא היה יכול להיות נכון יותר בשבילי ובשביל המשפחה.
לך תפוחים ותמריםאמא45

אני כ"כ כ"כ מקווה שתקבלי את מה שאת רוצה!!! הלוואי!!

 

אשמח אם תעדכני אותנו...

תודה על התגובה המושקעת והאכפתית!אמא45

גרמת לי לבכות! 

 

מרגישה שכ"כ קשה לי להשתחרר מזה נפשית! מרגישה באמת בדיוק כמוך שההריון הזה כ"כ קשה נפשית ופיזית.

באמת אחד הפחדים שלי זה שפשוט לא אתחבר לילדה אחרי הלידה (ועכשיו אני גם מתחברת ואפילו לא מאמינה שאמרתי "ילדה" כי אני פשוט לא מדברת אליה בלשון נקבה).

 

מפחדת שהלידה תהיה יותר קשה כי סה"כ רציתי משהו אחר

 

מנגד,מרגישה כ"כ מגעילה שככה אני מרגישה בתור אמא.. לחשוב שאמא שלי התאכזבה בעודי בבטן? זה כ"כ עצוב ולא יפה! איזה מין אמא אני? הרי לא הייתי מוותרת על אף אחד מבנותיי (!) ובכל זאת..... המחשבות,הקינון והרגש שפשוט לא מרפה... מרגיש שהלב נצבט כל פעם מחדש...

התגובה הנ"ל מופנת למיואשת.. סליחה שיצא כאןאמא45


את בסדר גמור!!!מיואשת******

את לא צריכה להתחבר אליה עכשיו. לא נורא בכלל. 

ובשביל להוציא לך אמונות טפלות מהראש הניתוח שלי היה הקל ביותר שעברתי והילדה הזו היא קלה ומתוקה וצמודה אלי נראה לי יותר מכולן. הכל שטויות. מה שמשנה זה מה שאחרי ולא מה שעכשיו.

 

ואל תרגישי מגעילה, את רצית משהו אחד, ועכשיו את עצובה שאין לך אותו, וזה לא קשור למה שכן יש לך בבטן. תחשבי שאם היה לך עכשיו תאומים בן ובת היית מאד שמחה נכון? אז זה לא שאת *נגד* הבת, את פשוט רצית בן. מותר. 

אני חושבת שמה שהיה לי הכי קשה זה שהרגשתי אמא מגעילה, אשה כפוית טובה, ובאופן כללי רעה מאד מאד. השנאה העצמית על הרגשות שלנו היא הכי גרועה, ולכן כן ממליצה על שיחות ויעוץ

כי לא טוב לשנוא את עצמנו, צריך לקבל שאנחנו לא מלאכים ולפעמים קשה לנו מאד לקבל את עצמינו 

וללכת לקניות ולטאטא את זה כמו שאת אומרת, זה דווקא טוב, זה מעביר את הזמן, אחד המרפאים הכי גדולים לנפש זה הזמן, והעובדה שמפנים את המחשבות למשהו אחר, ולא מתעסקים כל הזמן שוב ושוב באותן מחשבות

אז כן, תצאי ותנסי להסיח את הדעת

ואת תראי בע"ה שהיא תהיה מהממת ואת תאהבי אותה מאד! (ואם זה יקח כמה ימים או שבועות זה עדיין לגמרי לגמרי בסדר!!)

משתפת...אימוש של...

גם אני ב"ה בהריון עם בת, יש לי בבית 2 בנות ובן שנורא נורא רצה חבר, בכל הזדמנות שהוא היה בבית הכנסת היא ניגש להיכל ומבקש בשיא התמימות שהשם יתן לנו תינוק, הוא כל הזמן רואה את הבנות ישנות ביחד, מתקלחות ביחד, מעבירות בגדים מהגדולה לקטנה והוא ישן לבד בחדר....מתקלח לבד...וכו'....

היה לי נורא קשה לקבל את זה שזו בת וממש הייתי בהכחשה שהרופא טעה למרות שכבר בשקיפות הוא אמר לי 100% בת שלא נדבר על זה שהבן שלי פשוט איחל לה שתמות ח"ו כשהוא שמע שזו בת! אני פשוט התעלמתי מזה והבנתי את התסכול שלו...כרגע אני שבוע 32 והשלמתי עם זה שזו בת, אני אפילו מצפה לזה ומחכה לה בקוצר רוח... 

תנחמי את עצמך שאת לא לבד...וזה ממש בסדר להיות מבואסת מזה ...הכל טוב...אני מאמינה שעם הזמן יגיע החיבור ואיתו ההשלמה...

איך הצלחת להשלים עם זה?אמא45

זה כ"כ קשה! 

מה עזר לך להשלים?

לדעתי התקדמות ההריון, התזוזות שלה בבטן גורמת לחיבוראימוש של...

גם התחלתי להסתובב ולראות כל מיני בגדים מתוקים של בנות שגרמו לי ממש להתרגש... גם הסביבה הקרובה כל כך פרגנה על זה שזו בת שממש לא נורא שבינתיים יישאר רק הנסיך לבד וסביבו על הנסיכות...ובע"ה יבוא גם בן...

אגב, בעלי עדיין זורק לי מידי פעם שאי אפשר לדעת עד הלידה... 

דווקא אצליאמא45

כשאני רואה בגדים של בנות זה מכניס אותי לעצב ולהבנה שאני לא מעוניינת בבגדים מהסוג הזה..

שמרתי כמה בגדים מהבנות שלי וכשאני פותחת את הארון אני פשוט לא יכולה להסתכל...

 

לפעמים אני תולה תקוות שזה שאמרו לי 75-80% יש כמה אחוזים שאולי פעם הבאה אני אגלה שלא מדובר בבת?

בדיוק ככה הייתי בין השקיפות לסקירה שאז כבר כמעט ואין סיכוי לאימוש של...

טעות...תתפללי על זה המון! שהקב"ה יתן לך חיבור ושמחה וציפייה לתינוקת...

לא עשיתי סקירה מוקדמת..אמא45

אמרו לי את זה באולטרסאונד רגיל.

יש לי תור רק לסקירה מאוחרת.

 

מתפללת ומבקשת שבאמת יהיה לי חיבור ושמחה ומפחדת אם יהיה אחרת..

מבינה אותך לגמרי!!צימוקים
מצטרפת לכל הנאמר.

מה שאני תמיד אומרת לעצמי: הקב"ה יודע בדיוק מה לשלוח לי וזה בטוח הכי מתאים בשבילי!

חשבונות שמיים.. אין לדעת.

יחד עם האמונה והבטחון תתני מקום ל"עצב".

והעיקר אמא ותינוק בריאים ושלמים!!!
העצב משתלט עליאמא45

אני מוצאת את עצמי יושבת בספה ופשוט לא מעניין אותי כלום..

 

איך נראה הבית,מה מצב הילדים כלום כלום!! 

 

אם הייתי יכולה הייתי פשוט נכנסת למיטה וזהו!

 

 

אני מאמינה שבסופו של דברתפוחים ותמרים
ילד בריא הוא בגדר נס. כרגע קיבלת בת ומאמינה שלאט לאט תתחברי אליה, לפני/אחרי הלידה.
מבחינת העידוד: אני לא יודעת בת כמה את, אבל אולי יש לך זמן לעוד הריון/יונות שיביאו גם חבר לבן שלך?
זה כבר לא חבר..אמא45

זה אח.. הרי יהיה הפרש נכון?

 

יש לי עוד אפשרות להביא ילדים אבל אני עדיין לא יודעת אם ארצה עוד... תמיד אמרתי שארצה לפחות 6 ילדים אבל כשיש לי כבר 4 אני חושבת על זה שוב......

עכשיו בטח אי אפשר לחשוב על עודתפוחים ותמרים
מאחלת לך שההריון ימשיך תקין, ולגבי הרגש - זו הדרך שלך.
אצלי כשאני פוגשת מקום שקשה לי ואין לי איך לשנות אני משננת חזק שזה מה שיש ומשתדלת לא לברוח בכלל למחשבות 'מה היה אילו....' כי ה'אילו' בסופו של דבר הוא לא הדרך שלי.
תראימיואשת******

שתי הבנות שלי ממש צמודות - הגדולות, ולא אגיד לך שהן חברות מדהימות בכלל. אחיות טובות ומתקשרות וזה, אבל חברות... לא כזה. 

המציאות לא תמיד כמו שחשבנו ,ובהפרשים של 4 שנים יכולים להיות חברים מצוינים

זה גם מה שבעלי אומראמא45

הוא תמיד צוחק ואומר לי שהם כל היום יריבו אחד עם השני (כדי לעודד אותי ושלא אחשוב שאם היה בן הכל היה ורוד איתם ביחד)

אחותי שהכי קרובה אלי בגיל (שנתיים)חדשה ישנהאחרונה
הבנאדם הכי לא קשור אלי עלי אדמות.

אין בזה כללים.
לי יש בן נסיךבית חלומתי
בין בנות
חולה עליו
מעצימה אותו שהוא בן יחיד וכזה חמוד ושהוא מביא לבית דברים מקסימים שהבנות לא יכולות
ותאמיני לי שאחרי שבאחרונה אמרו לי שזה בת אחרי השוק הראשוני שערך 10 שניות
נהנתי מהרעיון בן נסיך

כנראה ה יודע שיותר קל לנו לגדל בנות
והבן כל הזמן אומר לי נכון את אוהבת אותי הכי כי אני בן יחיד !ונכון את מפנקת אותי כי אני בן יחיד!.נכון את אומרת לי ככה כי אני בן יחיד!
אני כל הזמן אומרת לו ה פינק אותי בבן יחיד ומיוחד
דווקא אני פחות אוהבתאמא45

את זה שרואים אותי עם הבנות שלי והבן שלי ואנשים אומרים:"זה הנסיך?" 

 

אני תמיד חושבת איך הבנות שלי מרגישות עם זה..מה הן חושבות..

 

אם היה לי בן זה היה פותר את הבעיה הזו גם..

מעניין אם לבנות שלך נעים לשמוע את זה.שאלהשאלה
כאילו הוא נסיך והן ״עוד בת״? הוא מביא דברים מיוחדים והן, לא מיוחדות כל אחת בפני עצמה?
לי יש 2 בנות ובן בבית, ועוד לא יודעת מה בבטן. יהיה נחמד אם זה יהיה בן ובכנות, כנראה שאתבאס קצת אם לא. זה מצער אותי שאתבאס, אבל זה בלתי נשלט ואני אקבל את זה. אבל גם אם זאת תהיה בת, היא תהיה יחידה ומיוחדת כמו שאר הילדים שלי. הם כל כך יותר מבת או בן, הם עולמות שלמים ומלאים ומיוחדים. שמלות או מכנסיים, מה זה חשוב. חשוב מי לובש אותם.
אני גם חשבתי על זה...מיואשת******

יש לי גיסה עם כמה בנות ובן ומה שהיא עושה ממנו, מרשה לו כל דבר שלבנות לא מרשה, מדברת עליו כל היום ,קונה לו דברים יקרים בלי פרופורציה. תמיד אני חושבת על זה שאם הייתי בת שם במשפחה הייתי יוצאת שרוטה לגמרי.

מצד שני, כן חשוב להדגיש את היחודיות בכל ילד, וכן בהחלט מותר ואפשר לומר שהוא יחיד ומיוחד בבית שלנו, כי גם להיות בן יחיד בין בנות זה לא קל

צריך למצוא את שביל הזהב וזה לא פשוט בכלל...

אני לא חושבת שזה הבעיהחשובה1

אבא שלי בן יחיד בין ארבעה בנות ועד היום הוא סוג של נסיך מבחינתם, מפנקות אותו דואגות, ולא נגרע מחלקם דבר, הפוך הם אוהבות להישען עליון בתור אח שלהן.

 

מה שכן, צריך להיזהר שלא יצאו מפונקים יתר על המידה כי אז הם חושבים שכל העולם חייב להם, ובסופו של דבר הם יוצאים מזה נפסדים כי החברה והמורים וכן יתר העולם לא חושב ככה.

לאף אחד זה לא מועיל לגדול ״נסיך״.שאלהשאלה
פשוטי העם אנחנו, צריכים לעבוד קשה ללמוד להסתדר עם אנשים לתרום לחברה ולעבוד למחייתנו. לא סובלת שממליכים ילדים וילדות.
ממש לאבית חלומתי
הוא לא מפונק יותר מהם
לא הסברתי את עצמי טוב
הוא מביא הביתה דברים מיוחדים של בנים מבית הספר מבית הכנסת
לא קונה לו כלום יותר מהם
הוא לא מפונק בכלל יותר מהם אבל יש לו העצמה של בן שלומד תורה והולך לבית הכנסת עם אבא
לבנות אין שום בעיה עם זה כי הן יודעות כמה שאני אוהבת אותן ושאני אומרת לו את זה שלא ירגיש מסכן שהוא בן בין בנות כי באחרונה הוא התבאס אז אני מראה לו את המיוחדות שלו וזה לא נוגע המיוחדות של הבנות בכלל
הילדים אצלי יודעים שאמא אוהבת כל אחד מהם באופן אישי הכי הכי בעולם
לא קונה לא דברים יקרים יותר מלבנות
לא מאפשרת לו יותר מלבנות ממש לא
רק בקטע שהוא בן יחיד והוא תראה בן חמוד שלי שגם בזה יש טוב...פשוט משקפת לו
לא רוצה שיגדל מתמסכן מזה שאין לו אח
הבנות שלי משוגעות עליו ממש והוא כבר לא תינוק הוא בגיל ביס יסודי
כך שאף פעם לא ראיתי בעיה סביב זה
וכמו שחשובה 1 כתבה הוא מכניס את הבנות אותנו בכלל לעולם הבנים וזה נחמד כיף ומענין לנו
הבת שלי בהתלהבות עושה איתו את המבצעים שלו זה פשוט כיף
לא רואה בזה משהו רע
מקווה שלא טעה
נשמע שאת עושה מצוין ואת אמא מדהימה מיואשת******


מהשאלה שלךבית חלומתי
אני יכולה להחמיא לעצמי
שלא!!
אנחנו משפחה כזו שמתרגשת מכל דבר אתמול הבת סיימה בגרויות האחים הכינו לה חדר מהמם והפתעות לכבוד המאורע
כנראה בגלל שאנחנו מתרגשים מכל דבר שיש לכל ילד זה לא מפריע לבנות בכלל
ילד יוצא לטיול האחים מפרגנים לו מכל הלב
ממש לא כל היום ממליכים פה נסיכים
כולם נסיכים של אבא מלך ואמא מחכה כל הזמן
מרגישה בדיוק כמוך..פעם שנייה2

אני גיליתי לפני חודש שיש לי בת.

הבן שלי בן שנתיים וחצי ובאמת שיומיים לא הפסקתי לבכות, רק חשבתי איך נשבר לי הלב.

יכולה לעודד שהזמן עושה את שלו..היום אני כבר אפילו קונה לה דברים וחושבת על שמות..

אבל בלב הייתי מעדיפה בן ..ובשלישי אתפלל לבן.

 

גם אני כמוך לא יכולה לשים את האצבע למה..

 

כמה זמן?אמא45

אני כבר 3 שבועות אחרי שגיליתי שיש לי בת..

לכן זה גם מתסכל אותי

אמנם לא ממש במצבך אבל לגמרי מבינה..באר מרים
יש לי הרבה ילדים ורוב גדול של בנים. יש גם קצת בנות..
והפעם ממש רציתי בת!!! הקטנה שלי בת שנה ושלוש ורציתי סוף סוף שתי בנות צמודות וקרובות בגיל. הבנות אצלי ברווחים גדולים בין הבנים..

וגילינו שזה שוב בן..
ואפילו שיש יותר מבת אחת בבית אני ממש מאוכזבת..
וכל פעם שמקפלת כביסה מתבאסת שבגדי התינוקת לא יהיו שוב בשימוש בשנה הבאה..
ואפילו שבשתי הסקירות אמרו בן יש לי רצון קטן שבסוף תהיה הפתעה..
וכמו שאמרת נכון משלימה עם זה שכנראה השליחות שלנו היא לגדל הרבה בנים.. ולפחות יש דוגמית של בנות..
ועדין זו באסה..

אז לגמרי מבינה ומתפללת בשבילך שבפעם הבאה יהיה בן.. אני בגיל ושלב שלא ברור לי האם יש מצב לפעם הבאה..

ותראי איך לכל אחת המצב של שדניה נראה הרצוי.. תמיד חלמתי על בית מלא בנות, וכשבהתחלה נולדו כמה בנים ברצף הרגשתי סוג של אשמ ובושה שמשהו לא בסדר אצלי... ועד היום יוצאות לי העיניים בכל פעם שרואה משפחה עם כמה בנות קרובות בגיל.. אפילו שיש לי כמה משלי אבל יש ביניהן פערים בגיל והן מתחספסות מלשחק ולהיות המון עם הבנים.. (הבנות שלי כמעט לא משחקות עם בובות וכאלה אלא מעדיפות לרכב עם הבנים באופניים, לבנות איתם מחנה, לחפור בחצר, לארגן מדורות, לשחק משחקי בניה והרכבה וכו.. אפילו בשבת ברור להן שהולכות לבית הכנסת בשבת על הבוקר כמו הבנים ולא מתפנקות במיטה, ואם היה מותר היו מצטרפות לאבות ובנים ולכל פעילות אחרת של הבנים ביישוב..)
כמה שאת צודקת!אמא45

איך המצב של השני נראה הרצוי! ממש ככה..

 

אני כ"כ מזדהה איתך בעניין בעניין הרצון שאולי יהיה שינוי/הפתעה..

אני תולה את התקוות שלי בזה שאמרו לי שמדובר כנראה ב-75%-80% בת כי הוא לא רואה משהו שיכול להעיד על משהו אחר ואני כל היום במחשבות- אולי הוא לא רואה טוב כי תנוחת העובר לא איפשרה? אולי זה היה מוסתר? אולי תהיה לי הפתעה כשאלך ביום שלישי לרופאת נשים והיא תגיד לי שהיא יכולה לראות וזה בן? (כי בשבוע 18 היא אמרה שהיא לא מצליחה לראות. אומנם קיבלתי ממנה תמונה של בין הרגליים שעל פניו נראה שיש שם שפתיים אבל אני כבר מתסוכלת מהאחוזים האומללים האלו ותמיד אני מנסה להגיד לעצמי שזה 100% וזהו! אבל זה לא עובד)

הרגשנות יתר כנראה מההורמוניםים...

העיקר הבריאות

אהובה!פיג'מה
זה בסדר, זה טבעי, לגיטימי וברור...
ועדיין - זה לא כיף להיות בכזו תחושה..
תנסי לעשות לך רשימה, מלאכותית ככל שתהייה של דברים טובים ועידודים.. גם מהשרשור פה...
אני יכולה להוסיף לך אחד- אני ואחי בקשר ממש ממש טוב!! (יותר מאשר עם אחותי נגיד..)
היי קודם כל מותר להתבאס זה בסדראמא!!!
השאלה כמה מתבאסים.,דעתי שהכי יעזור להכנס לפרופורציה.
תחשבי שחס וחלילה היו אומרים ש 80 אחיז שהילד בעל מום.
היית מתחננת שיצא בריא ולא משנה בן או בת.
גם אני עכשיו בהריון ויש לי רצון למין מסוים כי יש לי 2 אותי דבר בבית.אבל אני כל הזמן אומרת שהעיקר שיהיה בריאאא זה כל כך נס גדול!!!!!כל כך הרבה דברים צריכים להיית בסדר בהריון ובלידה.מבחינתי שיחד יוצא בריא זה בגדר נס.
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגעאחרונה
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות 
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמת
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
את לא עושה להם צלקות ...אורי8
הבת שלך בגיל ההתבגרות. נורמלי בגיל הזה שיש ביקורת על ההורים ואומרים אותה לפעמים בצורה לא נעימה ופוגעת.גם אני היתי לפעמים מתבגרת כזו , זוכרת כמה דברים והעאות שאמרתי לאמא שלי. וגם אחת מבנותי אמרה לי גברים ממש'דומים למה שהבת שלך אמרה. היא גדלה כבר מאז ןהיא הרבה יותר מתונה היום בגיל 20. כיתה ט זה הזמן הכי קשה בכיל ההתבגרות לפי דעתי, בערך בכיתה יא- יב , הם מתמתנים . מצחעה לך לא לקחת ללב את האמירות שלה, זה קשה ממש, אני ממש בעבודה עם עצמי על זה. לפעמים אמירות של מתבגרים יכולות להוריד אותי ממש. זה משתפר בינתיים ממתבגר למתבגר( מקווה). כן חושבת שכדטי לומר לה שזה ממש לא נעים לך, ופוגע. זו הדרך שלה ללמטד שלמילים שלה יש כח וללמוד להיות יותר רגישה. כן להסביר לה שזו תקופה זמנית וככה זה בתחילת הריון, ושזה בסדר שלפעמים יש תקופה שלאמא קשה יותר, הכוחות יחזרו. בסוף דרכך היא לומדת להיות אשה וזה חשוב ממש'שהיא תלמד שאמא היא לא סופר וומן. ולפעמים מותר שלא יהיה לה כח. ושהבית לא יתנהל מושלם. היא בביקואת כלפייך כי היא בונה את עצמה עכדיו ובדמיון שלה הבית צריך להתנהל מושלם. לצאת עם הדמיון הזה לחיים זה מתכון להרבה כאב לב . דוקא זה שאת מרשה לעצמך להיות חלשה ולהעזר ושזה בסדר שיש תקופות שהבית לא מתנהל 100. ככל שאת בסדר עם זה ומצליחה גם לתת לה יחס ולראות אותה( להעריך את מה שהיא כן עושה, לדבר איתה ולהתענין בה, גם כשאת נחה) . את נותנת לה דוגמאהדל אמא שמותר לה להיות גם בתקופה חלשה וזה בסדר ויעבור בעזרת ה" . בטווח ארוך זה בונה מודל מציאותי יותר של חיים. זם אם על פני השטח היא בביקורת על זה עכשיו. 
התפיסה שליoo

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים


בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני


תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות


לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה


גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי


אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת


אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים


(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

לגבי הברזלעם ישראל חי🇮🇱

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים


לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

לגבי בתךעם ישראל חי🇮🇱

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

מזדהה ממשעוד מעט פסח

גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).

עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.


האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.

ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...

ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.


אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...


בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.

תודה לכולם, ממש עזרתן,זה יותר עמוק..מחכה עד מאוד

להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.

אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...

ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.

שאני מרגישה לא בסדר.

שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....

כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...

אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..

זו יכולת מדהימה של ילדיםעוד מעט פסח

תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).

וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...


ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.

וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.

אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.

זה לא להיות חזקה מבפניםoo

אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת

זה בסדר לא לתפקד

זה לא מהות חיינו

להפך

מהות החיים

זה להיות שלמים עם עצמנו

גם ברגעים חלשים

לגמרי נכון זה באמת העבודה שלנו תמיד- להיות מדויקותפה משתמש/ת

כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו

ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב

לזהות מה היא צריכה לשמוע

ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות

ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון

זה לא בריא לשתיכן

אני מסכימה איתך שזה יותר עמוק מלהבין שזהממתקית

גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.

מה זה אומר לא הייתי נותנת?מחכה עד מאוד

אני מעמידה לה גבולות.

אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.

מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה

לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.

יש מתכון כזה ?

אשמח לשמוע.


אבל מה היית עושה?

לכי מהבית?

מרשה לעצמי לענות רגעהמקורית

הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה  והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם

ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה

שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך

לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום

את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן


סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא

תודה!! וממש ככה...ממתקית

יש לדבר רגשוץת, שזו לפעמים למידה נרכשת
ויש לדבר לאמא לא בכבוד

"ככה לא מדברים
"תדברי בכבוד"
זה כמו לדבר אוויר
זה הרבה יותר מעבר, הרבה יותר עמוק.
מה אני מרגישה? מפריע לי ש....
הייתי רוצה ש...
ולא האשמה
את...
ואת...
ואת...
זה שלב ראשון
 

אגב, בגלל שעכשיו את חלשה וחסרת כוחות עם ההריוןממתקית

הייתי מציעה שבעלך יאיר את עיני הבת בעניין.
לא נראה לי שמה שאכפת לך עכשיו זה איך היא מדברת... פשוט זה מציק לך בלב וחבל.
 

אהבתי מאודשיפור
אולישיפור
אפשר לשתף אותה שגם לך קשה ואת מתבאסת שאת חלשה ופחות יכולה לתפקד בצורה מלאה בבית. להראות שגם את מבינה את הקושי שלה בתוך הסיטואציה. לדבר על זה שזה קושי עובר ובסוף יהיה תינוק ולכן זה שווה בעינייך. באמת כל ילד דורש מאמצים, וזה יכול להיות לא פשוט, ועדיין אתם עושים את זה מתוך רצון לגדל משפחה גדולה ויפה. וכשהיא תקים משפחה משלה, היא תעשה את השיקולים שלה בנושא.
כמה דבריםפה משתמש/ת

א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח

גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..


 

ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?

וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..

מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית

משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..

ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש

היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת

ולפתח שיחה סביב זה

ולא לומר בהתרסה כל דבר..


 

תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות

 

אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להחמיא ולהריע לעצמךממתקית

מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך. 
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.

כמה דברים:תהילה 4

א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.

ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.


מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.

אני רוצה להעיר משהו לחלק מהמגיבותיום שניאחרונה

הרבה פעמים הסתכלתי על הורים שילד שלהם התנהג מוזר או לא בפרופורציה, וחשבתי לעצמי שההורה הזה לא יודע לשים גבולות. או ריחמתי שהמצב כל כך חריג. או תהיתי איך הם נותנים למצב כזה להמשיך?!


עד שזה מגיע אלי... עד שזה קורה אצלי...


הנערים- מלשון התנערות.

מתבגרים מדברים לפעמים בצורה שהשומע לא מאמין!

עד שזה קורה אצלך בבית... במשפחה טובה של "אנשים שיודעים לחנך".

וגם הורים שזוכרים את גיל ההתבגרות של עצמם - נראה שכל דור מתעלה על הדור הקודם .


אז פותחת יקרה, זה באמת לא נעים שהבת מתחצפת ככה,

אבל עד שזה לא קורה בבית שלך אתה לא מבין באמת.


כשאומרים "איך אתם נותנים לה לדבר ככה" - אותי לפחות זה מחליש מאוד.

קודם כל חזקי את עצמך על המציאות המורכבת שבה את נמצאת, באמת שלא הכל בשליטתך או באחריותך



אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

זה נשמעאיזמרגד1אחרונה

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

 

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

נכון♥️אנוונימית1
אני שומאת את החג הזהנפש חיה.
מזל שאין ממנו הרבה
🫂🫂🫂רקאני

האמת שהרגשתי ככה לפני החג

ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו

ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'

ברוגע

אני גם חשבתי ככה בהתחלהנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ח בניסן תשפ"ו 18:10


 

+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה

כי נפגעתי ממש

ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב. 

קשוח ממשרקאני

חיבוק ❣️

חיבוק גדול ונשימה עמוקהשופטים
מתואמת

את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?

תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...

זה עבודה גם להפרידנפש חיה.אחרונה

וכשאני כועסת מאוד

זה מאוד קשה לישות את זה

ולהיות ממוקדת

כי אפילו לפרוק את הכעס לבעלי

אני לא תמיד מצליחה. 

בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל

יש לי תור לרופא נשים לאחרי פסח, לבירור לגבי מחזורים קצרים מידי.

אני רוצה להגיע אליו כבר עם תוצאות של פרופיל הורמונלי, כדי לחסוך זמן.

היום התחיל דימום, זאת אומרת שאני אמורה לעשות מחר בדיקת דם, כי אחר כך ערב חג וחג.

אבל אני לא מוצאת שום מקום עם תור למחר. חוץ ממקומות רחוקים ממני.


מישהי יודעת איפה יש אפשרות לעשות מחר בדיקת דם?

בתקופת חולים מאוחדת, באזור מעלה אדומים או ירושלים.


אם לא, יעזור אם אני יעשה ביום חמישי, או שכבר מאוחר מידי?


בכל מקרה, אני כרגע גם מחכה שהרופא יתן לי הפניה.

תתקשרי למרפאה שלך ותבקשי שיכניסו אותך בין התוריםרוני 1234
במרפאה שלי אין בכלל בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל

וגם במרפאות אחרות שבדקתי באפליקציה.


 

כרגע אני מחפשת מקום שפתוח מחר לבדיקות דם.

אם אני אמצא מקום כזה, אני אנסה להתקשר ולבדוק אם אפשר להכנס בלי תור.


 

עונה גם ל@יראת גאולה

לי האחות אמרה פעםיראת גאולה

שלבדיקת פרופיל הורמונלי, לבוא גם בלי תור, ולדפוק אצל האחות לומר שאני צריכה פרופיל הורמונלי ואין לי תור.

פעם אחרת הייתי עם ילד שקיבל הנחיה במיון להגיע לביקורת בעוד שלושה ימים, כשהתקשרתי למזכירה במרפאה היא נתנה לנו תור בין התורים.

כשתהיה לך הפניה, נראה לי שכדאי להתקשר למזכירה ולומר לה, והיא תיתן לך תור נוסף, יש לה אפשרות כזו.

תגיעי בלי תורכחל

ותבקשי שיכניסו, חושבת שיבינו שזאת בדיקה שיש לה מועד מסויים שלא מתחשב התורים🤷🏻‍♀️

אצלנו בכל אופן מכניסים גם בלי תור מראש

מוציאים פתק במזכירות

מדייקת את השאלהאנונימית בהו"ל

אני מחפשת מקום שיש בו מחר בדיקות דם.

גם אם אין תור פנוי.


התקשרתי גם למוקד של הקופה, מצאו לי רק בבית שמש ובמודיעין עלית.

הגיוני שבכל ירושלים אין שום מעבדה שעובדת בחול המועד?

תתקשרי למרפאות גדולות דל מאוחדתכובע לבןאחרונה
ותשאלי אותם ישירות
מרגישים שעשינו טעות חמורהאנונימית בהו"ל

מרוב עומס מטורף בחיים,סגרנו את הבית ומתארחים אצל ההורים

של בעלי

אנחנו בדירה,לא טוב לנו בשום צורה.

רק הקטע של הבישולים שירד ממני מקל אבל מכל הצדדים

קשוח לנו ממש ממש ממש

אנחנו עם קטנטנים ותינוק קטן ולא נחים לשנייה

רק עסוקים בללכת ולחזור כל החג כי הדירה רחוקה ממש

אחרי שחמותי אמרה שהדירה קרובה

צריכים לעלות ולרדת מיליון מדרגות

רק רוצים הביתההההההה

והקש ששבר את גב הגמל שמוצאי שבת מנסים לקלח את כולם ואין מים חמים

גם אחרי שהדלקנו דוד 😭 זה נשמע שטותי אבל זה כל כך עצבן אותנו

בעלי הדירה בחול ולא עונים לנו ואפילו אני שלא יכולה בלי מקלחת חמה

במוצש לא התקלחתי וזה שובר אותי מאוד!!! כי הייתה שבת קשוחה !!!!

בכיתי כל הבוקר רק מהתסכול שבקושי נחיםם,כאבי רגליים מהליכות בלתי פוסקות

ואין לא יכולים אפילו לחזור הביתה כי מכרנו את הבית ותקועים כאן עד אחרי החג

תלויים בחמותי באוכל בהכללללל שוב הולכים חוזרים כמו פורפורות אוףףףףףף

וזה משפיע על המצב רוח שלנו קשות ואז כמובן על הילדים

לא יודעת כבר מה לעשות

נשמע כמו סיוט!כורסא ירוקה

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

אםנחזור הביתה אחרי שילמנו ימבה כסףאנונימית בהו"ל

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

אני ממש מבינה את התסכול...כורסא ירוקה

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.


מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

מסכימה. וגם - אם אתם לא חוזרים תבקשוהמקורית
להתקלח אצלה. היא תסרב?
מה שלי עוזר במקרים כאלו זה שינוי תודעהמקרמה

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם


אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה


את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות


מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור


אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)


אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.


ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה


פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)



קודם כל חיבוק!!גלויה

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....


ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?


ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

כל העניין שחמותי בקטע שנלך ונחזוראנונימית בהו"ל
אין לה כוח שנשב וזה מה שדופק...
אנחנו גם עושים את זהיראת גאולה

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

העניין הטובoo

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד


ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה


מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

^^^רקלתשוהנאחרונה
ומוסיפה, תיקנו אוכל ותצאו עם הילדים. נעים בחוץ. ככה גם תהיו לבד וגם הילדים יתעסקו.  תנשמו קצת.
תנסו לעשות לימונדה מהלימון...אוהבת את השבת

לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.

מקלחת לך אצל חמותך

הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים


לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.

לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות


לא עשיתם כוחות

שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר

זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט


חבל לקחת סיכונים מיותרים

לא כל טיול=סיכוןפרח חדש
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
לא יודעתים...

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

 

אנחנו כנראה נטייל בבקעה מחר, הבנתי ששקט שםשיפור
אנחנו היינו היוםמקרמה

מהמם ושקט

קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן


בארץ היו אזעקות בערד

וכל ירדן הפעילה סירנה....

הם כנראה לא ממקדים לאזור 

יש לך המלצה למקום ספציפי?שיפור
מה רמת קושי?מקרמה

אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר

אז יש את תלכיד פיראן


אנחנו עשינו מסלול מעגלי

התחלנו בבאח נחל/פלס

ירדנו לואדי

טיפסנו לחווה של אורי

וחזרנו דרך הכביש לרכבים


הכל פורח ומקסים

יש ילדה בת שנתיים, אז כמה שיותר קלשיפוראחרונה
אבל גם לך יש קטנים, נכון? זה התאים להם?
תינוקת בת חצי שנה כמעטחולמת להצליח

יונקת ובימים האחרונים מרגישה שממש נושכת אותי בהנקה, הגיוני שיוצאות לה שיניים?

יש משהו שאפשר לשים שפחות יכאב לי?

מקפיצה, מישהי יודעת?חולמת להצליח
יכול להיות שאלה שינייםמתואמת

אומרים שאפשר לומר לתינוק שלא ינשך, ואם הוא נושך להצמיד את הראש שלו בחוזקה לשד וכך הוא ילמד לא לנשוך.

אפשר גם להיניק בפטמות סיליקון כדי שלא יכאב לך, אבל לא בטוח שהיא תסכים לינוק ככה...

יכול להיות שינייםאיזמרגד1
ויכול להיות שזה סתם הגיל, אצלי שני הילדים התחילו לנשוך סביבות הגיל הזה. מה שעזר לי היה כל פעם שנשכו לעצור מיד את ההנקה, ולחכות דקה לפני שמחזירים. כמה ימים והם למדו לא לנשוך...
תודה, זה קורה רק בצד אחדחולמת להצליח
יש אולי משחה שיכולה לעזור? כי זה ממש כואב
אז אולי יש לך שם פטרייה?מתואמת

בעיקרון דקטרין אורל ג'ל אמור לעזור לזה, אבל לא תמיד הוא מספיק חזק. בכל אופן, זו המשחה הטיפולית היחידה (למיטב ידיעתי) שלא צריך לשטוף לפני ההנקה.

את יכולה לנסות למרוח לנולין, שגם אותו לא צריך לשטוף.

אבל אם זה לא עובר, כדאי ללכת לרופאת המשפחה ולבקש משחה טיפולית (כמו דרמקובין), שאמנם צריך לשטוף לפני ההנקה אבל היא תהיה יעילה יותר.

תרגישי טוב❤️

תודהחולמת להצליחאחרונה

אולי יעניין אותך