וההצעות שאני מקבלת רק הולכות ומשתפרות..

אבל זאת ממש לא המלצה לאחר את גיל הנישואין..

אני אולי לא האדם שצריך לשמוע ממנו בעניין הזה אבל הנחת שתרגישי ותשדרי תגדיל את הסיכוי להתחתן מהר יותר..

בהצלחה ובע"ה בקרוב.

ואת צודקת, כל מקרה לגופו.

שהיא כתבה 22..או שהזיתי?

אממ..הסימן שאלה כנראה בלבל אותי..

ניפגשת בלי סוף!! וזה פשוט לא מגיע. 

גם עליי הימרו שאני אהיה מבין הראשונות.. ה' ירחם, תכף 24. 

אין לי איך לנחם, רק להזדהות.

תבדקי מה מה"דרישות" אמיתית. לא צריך להתפשר בשביל זה, רק לבדוק מחדש.

מה הגיל שכתבת, 32? שזה באמת לא הכי צעיר - אבל שמענו גם על מבוגרות ממך שהתחתנו, והקימו בתים טובים.

או 22? שאז באמת זו דאגה מוגזמת...

תתענייני אקטיבית בהצעות, כמובן לא להתייאש.

בהצלחה בקרוב ממש.

כעת תפסתי - השאירה ריווח....

טוב. עשרים ומשהו זה לא כ"כ מבוגר..

יכול לגרום להרבה אנשים כאן לחוש מזולזלים, 

שהכאב שלהם מזולזל.

ואולי גם לפותחת.

20 ומשהו יכול להיות 29.

וגם רווקים בני פחות מ29 יכולים להרגיש מספיק מבוגרים.

(חוץ מזה שגיל הוא לא המדד היחיד. בחורה שהתחילה לצאת בגיל 18, יכולה היות בגיל 21 אחרי 3 שנים מתישות וכואבות, כשסביבה חברות מאורסות, ונשואות. בשבילה זה שהיא רק בת 21 לא יהווה נחמה).

הלחץ הרבה פעמים הוא האוייב העיקרי..

בתחבולות תעשה מלחמה..

איך מה שכתבתי קשור ללחץ.

צרם לי שמישהי פורקת ומתיחסת בפריקה לגיל שלה, וכותבים לה 'זה לא כזה מבוגר....'

לה זה מרגיש כבר מתסכל וקשה - אז קשה לה.

מה זה משנה אם אוביקטיבית יש כאלו שחושבים שזה עוד צעיר?

ובטח כשאוביקטיבית להתיחס לטווח גילאים עד 29, לא נראה לי שיש הרבה שחושבים שזה גיל כ"כ צעיר....

שצריך להגיב אחרת- את מוזמנת להגיב כמו שנראה לך.

לאנשים יש נקודות מבט שונות, וכן, לפעמים כשמזכירים שאת עוד צעירה זה בהחלט יכול להכניס לפורו' ולהרגיע את הלחץ והקושי, אולי לא לכולם.

יש כאן עניין של פרשנות, אני לא ראיתי כאן שום זלזול, ההפך הגמור.

לחץ בד"כ לא ממש עוזר בשום  דבר ובטח לא להתחתן מהר יותר, יותר טוב להשתדל מתוך נחת ואמונה .

אני כתבתי בדיוק להיפך - 

"לנחם" אותה, שעשרים ומשהו זה לא כ"כ מבוגר.. כלומר, את עוד די צעירה, לא לדאוג..

וזה - על גבי מה שכתבתי קודם לכן, כשחשבתי שכתבה בת 32, שכבר שמענו גם על מבוגרות ממנה שהקימו בתים טובים.

ויותר מאשר "כאב" - נשמע מדבריה חשש.

מנסיוני, אחד הדברים שהכי מעודדים בחורות שחוששות שהגיל שלהן כבר "מתקדם", זה כשאומרים להם, בכנות, שהן עוד צעירות.. וזה בהחלט מהווה נחמה לבחורה צעירונת בת 21 אחרי שלש שנים של חיפושים, כפי הדוגמה שהזכרת, שמלבד שמבינים את הקושי וכמה שזה מתיש (שכאן זה לא היה רלונטי, כי לא הלינה על זה), אומרים לה את האמת, שהיא ממש צעירה..

חבל לקחת לכיוונים של "להיפגע" חלילה.

יש גם בנות 18-19 בל"חיות ובל"יחים בטירוף, רואים את זה בפורום יפה,  ומנגד בנות ובנים בגילאי 28 שיש להן עדיין את כל הזמן שבעולם....

הרבה פעמים זאת הרגשה תלויית חברה.

תנסי קצת להתעלם מהלחץ הסביבתי, שזה כנראה הגורם העיקרי לתחושה.

את בחורה צעירה - זה בכלל לא בפאזה של "להתפשר".

תחפשי אצל שדכנים מתאימים. תנסי לייצר הצעות.

תחשבי לעצמך מה את מחפשת. תנסי להכווין לשם את מי שמציע.

בעז"ה בקרוב ובנחת.

יש פה כמה אנשים שעשו את הצעד הזה ואחר כך התחרטו עליו.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.