אין לי איך לכתוב ושום דבר נורמאלי לא יוצא.
רק להגיד שהמוח שלי לא קולט דברים.
למה נראה לעולם הזה שכל הילדים בו אותו דבר.
אותו דבר.
איכ.
אינלי כוח לחשוב על לימודים.באלי רק לצייר לצייר לצייר.
אני רוצה לקבל בית ריק עם קירות לבנים ופולים של צבעים ורק לציר וזהו.
זה מה שאני.
זה מה שאני יודעת,לצייר.וגם לכתוב.
הלוואי שיומצא הבית הזה וגם אכתוב בו את כל השירים שלי.את כל התובנות שלי.את כל הרצונות שלי.
הלוואי.
אופ עם המסגרות המחורטטות האילו.
הן לא עוזרות ברבאק.
כשאני אהיה גדולה,אני אדאג שהילדים שלי ירצו את רצונות עצמם,גם אם זה נוגד את המסגרת.
לא כל האנשים הולכים בתוך מסגרת מקובעת וקבועה מראש.
יש הרבה שמרגישים בכלא.כמוני.
אני לא רוצה ללמוד יותר.
אם היה תלוי בי באמת,הייתי פורשת ממזמן.
הייתי פורשת לעצמי.)
- לקראת נישואין וזוגיות