מעיפה מבט חטוף במראה ורואה אותה *משוחררת מהכיסא תינוק עוד שניה מתחילה לזחול על המושבים האחוריים!*
איכשהו היא הצליחה להשתחל החוצה מהרצועות!!
אני לא מצליחה לעכל את זה!
כמובן שמהר עצרתי את האוטו והחזרתי אותה ואפילו ניסיתי להדק קצת את הרצועות (אני לא כל כך מסתדרת עם זה וזה התפקיד של בעלי לכוון לה כשצריך)
ועכשיו אני שעתיים אחרי ועדיין הלב פועם.. לא רוצה אפילו לדמיין מה היה עלול לקרות..
ולמה אני כותבת את זה? גם כדי לפרוק, וגם כדי להזכיר לכולנו שאין דבר כזה "לי זה לא יקרה"!


וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
