שאלת השאלותאור שמחה
נושא שמטריד אותי כבר שנתיים..בתור בני נוער , (יותר מתאים לנוער בגילאי התיכון לדעתי) איך מתמודדים עם דברים שלא נעימים לנו בבית שלנו, שהוא בעצם הבית של ההורים שלנו, ומה לגבי כסף? מתבישים לבקש או שאתם בכלל עובדים? אני אסביר את עצמי יותר.אני מאוד פעילה בבית שלי, עוזרת, מבשלת, מסדרת ועושה המון ויש המון דברים שנורא קשה לי איתם ואני אומרת לעצמי " זה לא יהיה בבית העתידי שלי," אפילו אם זה בדברים הכי קטנים שיש כמו "זה לא יהיה על השיש במטבח כל הזמן", ולפעמים גם מדובר בדברים גדולים שמשגעים אותי.אני רוצה לעזור ולעשות בצורה הכי טובה שאפשר אבל דברים קצת משגעים אותי.ועוד דבר,אני מתביישת לבקש מההורים שלי כסף על כל דבר, בסופו של דבר אני כבר גדולה אבל עם כל זאת אני לומדת ולא יכולה לעבוד(בחופש כן אני מחפשת לעבוד)..אקיצר מעושים??
טוב... זה ככה אצל כולם אם זה עוזר לךבלדרית
תעשי לך רשימה של הדברים שלא יהיו אצלך בבית, תשמרי ותפתחי עוד 10 שנים, לדעתי חלק גדול מהם יהיו דברים שתצחקי עליהם בעתיד, למרות שעכשיו זה נראה לך סוף העולם.
בנוגע לכסף, זה בסדר לקחת מההורים לפעמים, בעיקר אם זה לבגדים שאת באמת צריכה או דברים שלא עולים הרבה. אם את רוצה דברים שקשה להם או שהם פחות רוצים לתת לך, את יכולה לעבוד בערבים בעבודות בית, בייביסיטר, דוגיסיטר, שיעורים פרטיים... יש במה לעבוד גם כשלומדים. או לחסוך מלא בחופש שיהיה לך לכל השנה. אם זה לשיעורי נהיגה וכדומה את יכולה ללוות מההורים ולהחזיר להם כשתסיימי ללמוד, או לדחות אותם לעתיד אם מתאים לך, אני עשיתי רשיון בתואר והיה אחלה.
אני שומעת ממך שאת נמצאת בתקופה של גיבוש הזהות העצמאית שלך.מקלידה משהו

וזה שלב כל כך חשוב ונהדר. כל אדם עובר שלב כזה שבו הוא בונה את האישיות שלו, וזה כולל גם מה אני לא לוקח מהבית. זה שלב חשוב ומהותי. אל תנסי להילחם בו.

אני ממליצה לך להתרכז פחות ב'מה אני לא' ויותר ב'מה אני כן'. תחפשי לעצמך דברים מעניינים חדשים. תנסי אולי ללמוד משהו שמסקרן אותך. תפתחי חברויות או אולי תלכי לחוג מסוים.

ברגע שתהיי עסוקה בדברים מצמיחים, פחות אנרגיה תצא על ה'דברים שמשגעים אותי'.

בהצלחה רבה לך!

גם אני חושבת שחשוב לפתח ראייה חיוביתאדל35

ההורים עשו כל כך הרבה. הולידו, גידלו, השקיעו, חינכו וכו'. אז קודם כל מגיע להם המון תודה.

גם זה שאת חיה אצלם כשאת לומדת וכבר בוגרת זה לא מובן אליו. לי למשל לא היה את זה מכל מיני סיבות.

הם מאפשרים לך את זה.

זה שיש דברים שמפריעים לך זה בסדר, זה טבעי.

מניסיון שלי, כשרק ראיתי מה לא היה טוב אצל ההורים שלי זה די תסכל אותי.

כשהתחלתי להעריך מה כן היה טוב והם העבירו לי , זה נתן יותר כוח.

נכון שיש דברים שצריך לתקן.

לגבי הכסף נראה לי שמי שהגיבה ראשונה נתנה פתרונות שאפשר לשלב.

הרבה בהצלחה!

מזדהה לגמריארלט

בגיל ההתבגרות הייתי בטוחה שיש חסרונות בבית הורי שאני בטוח אתקן.. אח"כ גיליתי שלא כ"כ פשוט לנהל בית ולגדל ילדים ושההורים שלי עשו את זה ממש יפה ושיש מה ללמוד. כדאי לפתח את הראיה החיובית והתמקדות בטוב כבר עכשו- זה באמת יתן לך כוח וגם חוכמה לעתיד.

ואוו תודה לכםאור שמחה
כתבתם הכל בצורה כ"כ טובה.באמת .הראתם לי שקשה ושאפשר להתגבר והסברתם איך ולמה.אני כ"כ אוהבת את הגישה.אז תודה לכם.!ועוד דבר, אשמח אם תרשמו לי איך אתם חווים את זה עם ההורים בצורה ספציפית או תנו לי מקרים, זה יעזור לי יותא להבין.כמובן שרק אם זה בסדר מבחינתם לשתף
בשמחהאדל35אחרונה

אף אחד לא מכיר אותי פה באמת, אז אני יכולה יותר להיפתח.

למשל כשהייתי בת 17 מאוד הפריע לי שאמא שלי הייתה נורא חולת נקיון. כל יומיים שותפת רצפה, כיור צריך להיות נקי, סדר בבית תמיד וכו'.

לפעמים זה שהיא ניקתה ובישלה והתעסקה בבית הוריד לה את המצב רוח, והרבה פעמים היא גייסה אותי ל"משימות" החשובות האלה. היה נראה לי מעצבן ודי מיותר, מוגזם מדי. רציתי שבבית שלי לא יהיה ככה.

אחרי שעברו כמה שנים וכבר גרתי לבד, בהתחלה הרגשתי חופשיה מאוד, אחר כך ראיתי שבאמת סדר וניקיון בבית זה חשוב, נעים ואסתטי. מצד שני לא רציתי להיות עצבנית בגלל זה ולהרגיש "קורבן". אז ניקיתי וסידרתי כמה שיכולתי.

הבנתי שאמא צדקה, גם אם קצת הגזימה.

היום אני בעצמי אמא ל3 ילדים קטנים ב"ה. חשוב לי שהבית יהיה נקי ומסודר, אבל יותר חשוב לי אווירה של סובלנות, הטיפול הטוב בילדים, ושמחה בבית. אז אני שומרת על סדר ונקיון, אבל לא באובססיה.

גם אם אמא שלי הגזימה, היה לה רצון טוב, וחלקית היא צדקה.

למלא את החלל-הסרטיעלי 1731

למישהו יש את הסרט בדרייב לשלוח לי?

תוד!

לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

שכוייעח עצום. עבודה חשובה מאדההרהמורניקאחרונה

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

אםההרהמורניק

אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.

בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.

#יש לי סילברדו#

 

אני שוב לא חדשההרהמורניק

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

אולי יעניין אותך