שאלת הידיעה והבחירהימ''ל

בעקבות דיון שהשתתפתי בו השבוע, בו ראיתי שזו שאלה שמטרידה לא מעט אנשים - ראיתי לנכון לשתף כאן את התשובה שלי לשאלה, בתקווה שזה יועיל למישהו.

 

 

השאלה:

 

מתוך הנחה שה' יתברך יודע הכל ולא נסתר ממנו דבר - מה היה, מה הווה ומה יהיה - נגזר שהוא יודע מה נבחר בעתיד. אם כך קשה: איך יש לנו יכולת לבחור אחרת ממה שה' כבר ידע מראש מה נבחר? - כלומר שאין באמת בחירה.

 

 

התשובה:

 

1. השאלה מניחה שישנן שתי נקודות על ציר הזמן - נקודת הידיעה האלוהית ונקודת הבחירה - וכן שנקודת הידיעה קודמת לנקודת הבחירה, שכן ידיעה מאוחרת (כמו של כל אדם הנוכח במעמד הבחירה למשל) אינה שוללת את הבחירה.

 

2. כדי להבין את השגיאה שבהנחה הזו יש להתבונן בשני מושגים:

א. הזמן: הזמן הוא מושג פיזיקלי המתאר חוק טבע התלוי בחומר - פונקציה של אנרגיה (ו/או מהירות ומסה). היום אנחנו יודעים, בעיקר על בסיס תורת היחסות, שהזמן הוא לא ערך עצמי מוחלט אלא כזה המשתנה ומתגמש ביחס לתנאים ויחסי למרחב. במילים אחרות ובקיצור: הזמן תלוי בחומר.

ב. האלוהות: האלוהות, על פי ההגדרה השוללת הגשמה, מנותקת מהחומר - אין לקב''ה גוף ולא תלות או שייכות כלשהי בחומר.

 

3. לאור ההנחות לעיל מוכרח שלקב''ה אין כלל שייכות בזמן - הוא לא 'היה הווה ויהיה' במובן של 'תמיד' אלא רק על צד השלילה, כלומר שאין לו כל שייכות בזמן - אין אצלו כלל 'עכשיו' ולא עתיד ולא עבר.

 

4. כך גם לגבי ידיעתו - הוא לא יודע עכשיו מה יהיה בעתיד ולא ידע אתמול מה יהיה מחר, הוא גם לא יודע תמיד כי גם תמיד הוא זמן - הוא יודע ידיעה שאינה תלויה בזמן.

 

5. עכשיו בחזרה לשאלה: השאלה הניחה שישנן שתי נקודות על ציר הזמן -נקודת הידיעה ונקודת הבחירה, ושהידיעה קודמת לבחירה וממילא מבטלת אותה. לאור הנ''ל מובן שהידיעה לא קדמה לבחירה - פשוט כי היא לא נמצאת כלל על ציר הזמן.

השאלה מתחילה רק בגלל שמשתמשים במושגים אנושיים התלויים בעולם החומר, ומשליכים מהם על האלוהות, אבל למעשה ידיעת ה' אינה תלויה בזמן ולכן אי אפשר להקשות ממנה אנכרוניסטית כי הזמן לא שייך לגביה - זה כמו לנסות לחסר ירוק מ5 [ובאמת הרמב''ם מדגיש שכאשר הידיעה האלוהית מתרגמת לידיעה אנושית (בנבואה) זה אכן מבטל את הבחירה, כי הידיעה האנושית כן שייכת ותלויה בזמן].

 

6. המסקנה מכל האמור היא שהשאלה כלל לא מתחילה - הידיעה האלוהית אינה קודמת לבחירה כי קדימות היא לא מושג ששייך בה.

 

 

לסיכום: השאלה מניחה שהידיעה האלוהית קודמת כרונולוגית לבחירה, ההנחה הזו שגויה שכן הזמן - שהוא דבר התלוי בחומר - כלל לא שייך לגבי הידיעה האלוהית שאינה תלויה בחומר והיא אינה נמצאת כלל על ציר הזמן. ולכן הידיעה אינה קודמת לבחירה וממילא לא שוללת אותה.

תודה!רק בשמחה.
שלך?
בשמחהימ''ל

בע"ה, כן.

רק שאלה,אניוהוא

מדבריך משמע - שה' לא יודע מה יהיה?
איך משמע?פסידונית


אם הידיעה לא קודמת לבחירה - אז אין ידיעה מה יהיהאניוהוא
אממ. מציעה לך לקרוא שובפסידונית


ביחס לאדם תוכל לטעון כזה דבר, בערך.סתם 1...
מה שימ"ל טוען הוא שאין סתירה כי מושגי השאלה לא חלים על התשובה- על הסתירה כביכול.
לאימ''ל

הוא יודע הכל, אלא שידיעתו מנותקת מהזמן.

מבחינתנו זה יהיה בעתיד, ביחס אליו אין משמעות לזמן.

מה שמעניין הוא שהדגש הוא על הצד הדתי לא המדעי/פילוסופי/פיזיקסתם 1...
פיזיקלי/מטאפיזי וכו'...
אתה ניגש להציל את הבחירה החופשית כמו שעשו רבים. אתה נתון למגבלות דתיות של- חוסר יכולת לייחס לאל חיסרון, בחירה חופשית בכל מחיר בכדי להצדיק עקרונות דתיים אחרים וכו'

הדטרמניסט הדתי ניגש מאותו כיוון דתי וגם הוא נתון למגבלות מסוימות, דתיות. אבל הוא לא מוכן לייחס לאל מוגבלות שונה משלך.

לכן ישנן תשובות שונות לאותה שאלה. השאלה היא מאיזה מקום דתי והנחות בסיס דתיות אתה בוחר להיות מחוייב אליהן.

אפשרויות תשובה נוספות יהיו באמת להשליך הנחות פיזיקליות כלפי שמיא ולהניח שאין בחירה.

או שישנה בחירה בכל מחיר ולכן גם הקב"ה לא יודע. אבל, זה כלל לא חיסרון ואף להפך. ידיעה מוחלטת יכולה להתפרש כחיסרון ומוגבלות. הרי אתה לא יכול להשתחרר מידיעתך- אתה לא יכול לא לדעת מה שאתה יודע. לכן מי שחופשי ובלתי תלוי לחלוטין גם חופשי מידיעה שמגבילה אותו.


בכל מקרה החיוב ונקודת המוצא היא דתית אבל עדיין נתונה לפרשנות. מה נחשב כמוגבלות, מה חיסרון, מה הדת מחייבת להצדיק וכו'.
לפי זה התשובה תינתן.

אפשר פשוט להמשיך עם הכיוון שהצעת ולומר שכל דיון על האל שנעשה בידי אדם הוא פרדוקס ולא לגיטימי (אפשרית). לדון על דבר לא נתפס? סתירה
זה נכון במידה מסוימתימ''ל

אבל:

 

א. כל דעה נגזרת מהנחות יסוד, אבל גם אותן אפשר וצריך לפרק. למשל אני בתשובה הנ''ל יוצא מהנחה שהזמן הוא תלוי חומר - זה דבר שהיו לגביו דיונים רבים במשך ההיסטוריה ואפשר לדון גם בהנחה הזו, או למשל ההנחה שאלוהים אינו חומר ואינו שייך בחומר - גם בזה היו מחלוקות וגם בזה אפשר לדון. אם מתברר שההנחה לא נכונה יש לבחון מחדש לאור זה את הדעה הנגזרת.

 

ב. כל דעה נגזרת מהנחות יסוד, אבל השאלה היא אם הנחות היסוד כיוונו אל הדעה או ייצרו אותה. למשל אני טוען שמההבנה שהזמן הוא תלוי חומר והאלוהות לא שייכת בחומר נגזרת התשובה שאי אפשר להקשות מהידיעה לבחירה, אתה יכול לטעון כלפיי שיש תשובה נוספת שהיא שאלוהים אכן לא יודע והסיבה שהסברתי כמו שהסברתי ולא כמו ההסבר השני היא ההנחה שאלוהים מושלם ויודע הכל וזו הנחה שהיא לאו דווקא מוצדקת - אז אני עונה על זה שהתשובה שלי לא מבוססת על ההנחה הזו אלא עומדת בפני עצמה, גם אם הסיבה שאני מעדיף אותה היא כי היא מסתדרת גם עם ההנחה הזו.

 

ג. כל דעה נגזרת מהנחות יסוד, אבל צריך לדון בה לוגית גם אחרי הנחת היסודות ומנותק מהן ככל הניתן. כלומר שאם התשובה לא מסתדרת לוגית אז לא מקבלים אותה רק בגלל שהיא מתאימה להנחות המבוקשות, ולחילופין אם היא מסתדרת לא שוללים אותה רק בגלל שישנן גם הנחות אחרות (למשל - גם לטוענים שאלוהים לאו דווקא מושלם או יודע הכל עדיין הידיעה שלו אינה בציר הזמן או לפחות יכולה להיות כזו).

 

 

לגבי המשפט האחרון:

 

א. נכון, לכן כל תיאור בדברים שאין לנו בהם תפיסה יהיה רק על דרך השלילה - אתה לא יכול לתאר מה שאתה לא תופס (למשל מציאות ללא זמן) אבל אתה כן יכול לומר מה היא לא (למשל: ללא זמן).

 

ב. לא יהיה נכון לומר שאי אפשר לדבר עליה בכלל - אפילו לא על דרך השלילה, כי בהכרח קיימת מציאות כזו (למשל מציאות של אין זמן - כי הרי הזמן התחיל מתי שהוא וממילא היה משהו 'לפניו' שבו אין זמן, או למשל מציאות של אין מקום - כי הרי ככל שתרחיק בחלל בסוף תגיע לסוף שיש משה 'אחריו' שבו אין מקום. וגם אם קיימות גישות של עולם קדום ויקום אינסופי - לפחות בתאוריה קיימות מציאויות כאלו, ולכאורה הן גם מבוססות מדעית).

מה מבוסס מדעית?מי האיש? הח"ח!

ש"הזמן התחיל מתי[ ]שהוא וממילא היה משהו לפניו שבו אין זמן"? וש"ככל שתרחיק בחלל [מכדור הארץ?] בסוף תגיע לסוף שיש משה[ו] אחריו שבו אין מקום"? איפה שמעת "תאוריה" שלפיה "קיימות מציאויות כאלו"? אצל בראיין גרין? אצל שון קארול?

הזמן כפי שאנחנו מכירים כיוםאריק מהדרום
כנראה לא היה כך סמוך למפץ הגדול, פשוט כי החומר כנראה לא היה כפי שאנחנו מכירים היום, מה כן היה? אני לא חושב שיש אדם חי שיודע, בין מדען בין איש רוח.

אגב גם המילה "היה" היא מילה במונחים של זמן...

אוח.
תגיד את זה לו, לא לי.מי האיש? הח"ח!

הוא טוען ש"זה" "קונצנזוס".

הבנתי את הראשימ''ל
אין לי עניין לדון עם מי שמחפש להקניט ולהגחיך במקום לדון עניינית, ממילא מדיונים כאלה לרוב לא יוצאת תועלת. כל טוב.

@אריק מהדרום כמובן שאני מסכים עם הדברים שכתבת.
אז לא הבנת לצערי את כוונתי.מי האיש? הח"ח!

אתה טענת שיש קונצנזוס. אני טוען שזה חד-משמעית מופרך ושגוי. אתה זה שלא רוצה להתווכח אלא מסתלק מדיון רק בגלל איזו היעלבות מיותרת. תראה את הספרות שמתפרסמת. תקשיב לערוצי רשת בנושא. שום קונצנזוס לא ממש קיים כיום. יש אינפלציה אדירה של חשיבה ושל רעיונות מאתגרים וחדשים (שלא להזכיר שאחד מהם הוא האינפלציה עצמה...). גם כך התצפיות שבהן דנים אינן ממש מובנות או מוסברות די הצורך, מרמת חלקיקי היסוד ועד הרמה הקוסמולוגית, אז סביב מה בדיוק יכול בכלל להיות קונצנזוס? אף אחד אפילו לא יודע אם באמת יש חומר אפל, שלא לומר מה הוא, אז על אחת כמה וכמה שאף אחד לא באמת מסוגל לטעון ברצינות שהוא מחזיק ממש בתיאוריה ברורה של זמן!

כל המשיכה של הדיון לכיוון מדעי היא לא נכונה.סתם 1...
הממד המדעי פה הוא במקרה הטוב שולי.
זה קונצנזוסימ''ל
אני מניח שאתה מכיר את ההוכחות המדעיות להתרחבות היקום, כמו גם הרעש הקוסמי שמצביעות על המפץ הגדול הלא הוא תחילת הזמן. כמו גם על התאוריות לאיון הזמן במהירות האור ובסביבת חורים שחורים.
לאו דווקא שהקונצנזוס נכון, כמו תמיד, אבל לשאול 'איפה שמעת?' זה קצת מוזר (סטיבן הוקינג זה שם מספיק מוכר?).

אתה מזכיר תאוריות שמנסות להסביר שהזמן לולאתי, זה ייתכן ולכן כתבתי 'לכאורה' - אבל אלו תאוריות תאורטיות לעומת הממצאים המוכחים שהזכרתי לעיל.
אין שום קונצנזוס על שום דבר.מי האיש? הח"ח!

הזמן לא מתאיין במהירות האור ובסביבת חורים שחורים, המרחב-זמן מושפע משדה הגרוויטציה של המסה המשמעותית. ואף אחד לא בטוח ולא יכול להיות בכלל בטוח ש"המפץ הגדול... הוא תחילת הזמן". יש הערכה של מידת הזמן מאז המפץ הגדול (ותמיד צריך להיות זהירים לגביה ולגבי מדידתה אם אמנם זו מוצגת כראוי), וגם עצם המשמעות של מידה כזו מביא נכון להיום לפרדוקסים. ושהזמן הוא "לולאתי" זה לא בדיוק "תיאוריה" אלא הצגה מתמטית של מימד הזמן כחלק מהמרחב-זמן הנמדד והנצפה, שבשום תיאוריה איננו ארבע-מימדי ואף לא חמישה-מימדי (כפי שניסו לתארו קליין וקלוזה), אלא אולי בכלל אחד-עשר מימדי לפי תיאוריית M.

יש קונצנזוס על הממצאיםימ''ל
ואליהם התייחסתי.
יש קונצנזוס שהעולם מתרחב - כלומר שיש גבול משתנה למרחב, ועל בסיס זה גם קיימת התאוריה שהזמן התחיל בנקודה בה התחילה ההתרחבות.

נכון שיש הרבה דברים שעדיין לא ברורים ויש דעות וניסיונות להסביר מה 'היה' לפני אם בכלל, וכמובן שהכל בערבון מוגבל, אבל זה לא נכון לומר ש"שום קונצנזוס לא ממש קיים כיום".
אז זה לא עונה על השאלה.אניוהוא
איך אתה יכול לבחור?
זה עונהימ''ל

הידיעה שלו לא מבטלת את הבחירה כי היא לא לפני, היא פשוט לא נמצאת על ציר הזמן.

 

אתה מתייחס לידיעתו כמו אל ידיעת בשר ודם שמופיעה בשלב מסוים ואז אפשר למקם לפני ואחרי, אבל ידיעתו - כמו עצמותו - היא לא בזמן.

ידיעתו לא בזמן, אבל מניין לך שהיא לא קדמה ליצירת ה'זמן'?אניוהוא
ע.י.צ'יאל

אי אפשר להגיד שהיא קדמה (כלומר, קרתה בזמן מוקדם יותר) ליצירת הזמן.

זה עניין שצריך קצת מאמץ לתפוס בשכלאריק מהדרום

המונחים "קודם" "אחר כך" וכו' הם מושגים ששייכים לזמן, לכן אם אנחנו מניחים שהזמן לא היה קיים מתישהו, לא ניתן לדבר במושגים של "לפני" ו"אחרי" לפני יצירת הזמן מפני שזה לא שייך לעולם המושגים הזה.

 

אז מה היה לפני יצירת הזמן? פשוט לא היה.

 

כמו שתשאל "איזה צבע יש לטעם המתוק?"

אין לו צבע? אז הוא שקוף?

 

אלה פשוט מושגים שלא ניתן להשתמש בהם.

נחמד, מזכיר את הגישה של הפ"פ של הלשון.סתם 1...
מעניין מי הם אותם אנשים שכיום שאלה כזו מציקה להם.
יש כמה צורות לגשת לשאלה כזו
1- לבטל את לגיטימיות השאלה, כמו שעשית.

2- לנסות להסביר מבחינה מטאפיזית תשובה שתענה על הסתירה. (עשית את זה אבל במטרה לפרק את השאלה ולא לתת תשובה למרות שגם בממד זה יש תשובה. מה גם שהתשובה תמיד תהיה מוגבלת ביחס אלינו כמוגבלי תפיסה)

3- להכיר במוגבלות, להבין שאין סתירה גם אם איננו יודעים איך.
הרי גם בתשובתך אתה משתמש בהנחות שניתן לדבר עליהן אך לא ניתן לתפוס או להבין. (יש שישללו את התשובה בגלל זה).
נראה ששילבת בין העקרונות הנ"ל. 1 ו-2 יותר בולט, 3 פחות בולט אבל נוכח.

רק הערה על 4.
מן הסתם התכוונת לקדימות כרונולוגית, כמו בסיכום שעשית בסוף, אבל ציינת רק קדימות. קדימות כמושג הוא קרוב לתלות או סיבה, לעיתים קודם אפוסטריורי (קודם כרונולוגית כסיבה להתרחשות) ולעיתים אפריורי (כמו למשל תשובה קדמה לעולם או תורה קדמה לעולם)

מבחינה עקרונית החלת חוקי הפיזיקה "שלנו" על עולם לא מוכר לנו תהיה טעות. כך גם שלילת הגשמות. יש שטענו שאם הקב"ה רואה אז יש לו עין וכו'...

הניסוח יותר גס ומזמין הפרכה אבל העיקרון זהה. התשובה נמצאת בפסוק היפה- "היוצר עין, הלא יביט?" הקב"ה "רואה מתוך מהות הראיה" לא מתוך עין או כלי שונה.

גם אחדות הקב"ה המושלמת מזמינה את השאלה ששאלת.
אם הזמן חל על אחד מהצדדים בשאלה אז נוצרת בעיה.

האדם נולד בזמן -x. הקב"ה כבר מצוי (ללא היבט זמני, פשוט מצוי בלתי תלוי ובלתי משתנה). הקב"ה לא משתנה ולא נוסף או נגרע ממנו דבר (שינוי תלוי בתנועה וזמן- מה שלא חל עליו). כך שאותו אדם נולד כשכל גורלו מונח לפני הקב"ה וכך בעצם כל העולם מראשיתו- בריאתו עד סופו.

אז צריך לחלק את השאלה לשני צירים, האלודי והאנושי. ומכאן אפשריות מספר תשובות, כל אחת מוגבלת בצורתה שלה.

לכן עדיפה עלי הדרך השלישית לעיל. נסיונות לשאלה הקלאסית הזו ניתנו ונידונו לאורך אלפי שנים כפשוטו. היו שהודו שידיעת האל מוגבלת וזה נראה חיסרון רק לפנינו אבל באמת אין זה חיסרון מלפניו כי להיות 'מוגבל' לידיעה זה חיסרון. וכו', הארכתי כבר מעל מה שתכננתי...
לא כ"כ מסכיםאור זריחה

בדיוק השבת עלתה השאלה הכ"כ גדולה הזו על השלחן.

השאלה הזו היא שאלה יסודית באמונה והיא לא נולדה אתמול אלא עתיקת יומין שנתנו עליה את דעתם גדולי עולם אשר ביניהם הבעל שם טוב הקדוש כך שלעניות דעתי השאלה מתחילה גם מתחילה (לכן גם לא נראה לי כדאי לנסות לחשוב על תשובות מקוריות כי עלולים ללכת לאיבוד).

בספר "כתר שם טוב" מבואר קצת עניין הידיעה והבחירה פסקה שמ"ח (כדאי מאוד לראות בפנים).

ושם הוא פותח בשאלה אם הקב"ה ברא אדם רשע והוא יודע שהוא יהיה רשע ויעשה מעשים לא טובים מדוע הוא צריך לתת לו עונש וכן הצדיק מדוע צריך לקבל זכויות אם הוא נולד כזה וידוע שהוא יהיה צדיק הרי מימלא לא יוכלו להפך את ידיעת ה'?

(ובכלל כאשר אנו נתקלים בשאלת הידיעה והבחירה לכאורה נראה כי התורה והמצוות לא רלוונטים לחיים שלנו שהרי מה שלא יהיה גורלנו ידוע כבר מראש א"כ מה יועיל לנו לפעול ע"פ חוקים ומצוות).

אז הבעלש"ט הקדוש עונה כך:

יש את הידיעה שזה בעצם מה שאמור לקרות איתנו בדרך הטבע. הידעה זה לכאורה הגורל והמציאות אליה אנו צפויים להגיע אם לא נתאמץ לשנות אותם וזה ידיעת ה' שיודע עד סוף כל הדורות.

ולמרות כל זאת שה' יתברך בעל ידיעת אין סוף רצונו זה שהאדם יטיב מעשיו וילך בדרך התורה והמצוות על כן נתנם לנו.

כלומר ישנו גורם נוסף במשוואה ששוכחים ממנו והוא רצון ה' והוא שנלך ונעשה את רצונו יתברך ע"י התורה והמצוות.

פעמים שרצון ה' וידיעת ה' עולים בקנה אחד ולשניהם מגמה אחת.

אך פעמים שלא ואילו לרצון ה' יש ציור אחד ולידיעת ה' ציור אחר. ובדיוק בשלב הזה נכנסת הבחירה החופשית של האדם בה הוא נדרש לבחור האם ללכת ולהתנהג בחייו ע"פ הידיעה כלומר בדרך הרעה ולעשות את החטא שזה בא מצד הסט"א (שזה בעצם מה שנקרא נסיונות שה' מנסה אותנו כל הזמן) או שיבחר האדם ללכת ע"פ רצון ה' שזה התורה והמצוות ויטיב מעשיו ומימלא כאשר יפעל ע"פ רצון ה' יש בכוחו להפך את הגורל שלו ואת מה שהיה אמור לכאורה להיות מציאות חייו (וזה מה שכתוב בהרבה ספרים שבאמת על ידי זה שאדם משתדל לעשות רצון ה' יכול להפוך את המציאות).

לכן אני לא מסכים עם מה שכתבת כי מדברי הבעל שם טוב הקדוש נראה בוודאי שהידיעה קדמה לבחירה רק שהבחירה שלנו זה האם לפעול ע"פ הידיעה או הרצוןן.

לסיכום ה' יתברך יודע מה יקרה איתנו אם לא נפעל ע"פ רצונו אבל הוא גם יודע ונתן לנו את הכוח לשנות את המציאות שעל פי הידיעה אם נלך ונעשה את רצונו יתברך. והבחירה היא בין שני הצדדים האלו.  וזו תשובה שהכי מיישבת את דעתי בנושא ב"ה. 

זה מה שהבנתי ממה שכתוב אני מקווה שהצלחתי להסביר ואם יש שאלות אשמח לענות אם אצליח ב"ה.

בציפייה לבניין ירשלים בב"א!!!

   

 

תשובהימ''ל

לא כתבתי שזו שאלה חדשה, היא הרי מוזכרת במשנה "הכל צפוי והרשות נתונה". וגם הזכרתי את הרמב''ם שדן בה, ולהבנתי התשובה שלי היא תשובתו.

 

גם לא כתבתי שהיא לא שאלה טובה, כתבתי שהיא "לא מתחילה" במובן שאם מבינים את מהות הזמן הקושי נפתר מאליו.

 

לגבי התשובה שהזכרת:

ראשית - אני מכיר תשובה אחרת בשם הבעש''ט, לכן אני לא משוכנע שהבנת אותה נכון אבל לא הספקתי לעיין במקור שלך אז אשמח אם תצטט אותו פה.

שנית - לפי התשובה שהצעת המשמעות היא:

א. ה' לא יודע מה יהיה בוודאות, אלא רק מה אמור להיות (מה המשמעות של זה בכלל?). זו אולי טענה לגיטימית אבל לא נראה לי שרוב גדולי ישראל יקבלו אותה ותמוהה לי שהבעש''ט כן. זה גם לא מסתדר עם לשון המשנה דלעיל ש"הכל צפוי".

ב. ה' מוגבל בזמן, כלומר שיש בידיעתו הבדל בין לפני ואחרי המעשה. גם זו טענה שאולי לגיטימית אבל היא על גבול ההגשמה ואולי מעבר לגבול.

 

נ"ב

הסיבה שכתבת שאתה לא מסכים עם התשובה שלי היא כי הבעש''ט הסביר אחרת, זה גם בסדר אבל אם יש לך קושי עם עצם הטענות שהעליתי אשמח לשמוע.

תשובהאור זריחה

א. נכון גם לא אמרתי שכתבת 

ב. לא כך היה נשמע מחילה

ג. אשמח שתתן מקור לתשובה האחרת מהבעל שם טוב שאוכל לעיין. ניסיתי למצוא ציטוט אך לא עלה בידי לכן אשמח שתפתח בעצמך ותכתוב את מה שאתה מבין מהפסקה (פסקה שמ"ח כתר שם טוב).

ד. * הסברתי שה' יודע בוודאות מה יקרה אך זה לא סותר את זה שהוא גם נותן לנו את הכוח לשנות את זה ולבחור בין הטוב לרע. 

* לא הבנתי מדוע רוב גדולי ישראל לא יסכימו עליה אשמח שתסביר.

ר"ע מברטנורה מפרש: "הכל צפוי- כל מה שאדם עושה בחדרי חדרים גלוי לפניו" א"כ זה על ההווה ולא על העתיד דווקא.

* למה ה' מוגבל בזמן??? ידיעה עד סוף כל הדורות זה הגבלה בזמן??? בדיוק להיפך.

 

נ"ב 

כתבתי שאיני מסכים כי היה נשמע מדבריך שהשאלה לא מתחילה היינו לא שאלה כ"כ טובה.

אי לי קושי כי אני מכיר את שיטת הרמב"ם. אשמח לקבל מקור אחר או הבנה אחרת בבעלש"ט.

 

..ימ''ל

ג. אין לי מקור כי שמעתי (מרבי) בשם הבעש''ט - הוא הזכיר משל של קשת שתחילתה גלויה וסופה גלויה ובאצמע מכוסה בענן, כך הבחירה בתחילתה ברורה ובסופה ברורה ובאמצע יש את שאלת הבחירה שאין לה הסבר (לא התחברתי לתשובה הזו).

עיינתי עכשיו בכתר שם טוב ואתה צודק, הוא כותב במפורש שיש סתירה בין הידיעה לרצון ה' (ציווי התורה) ויש אפשרות לבחור ברצון ה' נגד הבחירה. קשה לי להבין את זה כי לכאורה לפי זה הידיעה אינה באמת ידיעה (שזה בסדר לטעון שאין ידיעה, אבל לטעון שיש ידיעה רק שהיא יכולה להתבדות נראה לי סתירה פנימית).

 

ד. לפי התשובה שלך ה' לא יודע מה שיהיה, ובנוסף לזה ידיעתו משתנה לפי הזמן (שכמו שהזכרתי בתגובה כאן למטה וציטטתי מהרבמ''ם זה נוגע בהגשמה) - אלו שני דברים שרוב גדולי ישראל לא יקבלו.

*נכון שיש פירוש במשנה ש"הכל צפוי" משמעו דומה ל"דעמה למעלה ממך - עין רואה" ולא מדבר על העתיד, זה לא סותר גם את ההבנה השנייה אבל מלכתחילה לא התבססתי על נוסח המשנה אלא על העיקרון.

*השאלה היא אם הידיעה היא בזמן, אם אתה אומר שהוא יודע עכשיו או אפילו תמיד כבר הגבלת אותו בזמן, גם אם הידיעה מתייחסת לידיעה עד סוף כל הדורות. מה גם שכאמור הידיעה שהצגת בשם הבעש''ט היא עצמה מוגבלת ועלולה לשינוי.

הבהרה למשתתפי הדיוןמיכאלצ

אדגיש שניתן להניח שהקב"ה לא יודע את העתיד מבלי לכפור!

 העיקר העשירי - "אני מאמין באמונה שלמה. שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותם. שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם", חל רק על ההווה, ולא על העתיד.

 

חוץ מזה ובלי קשר, אני סבור שהתשובה שהבאת היא הנכונה יותר.

וזו גם דעת הרלב"ג בלי קשר לעיקר העשירי הרמב"ם.אריק מהדרום


הרלבג.. כמה זמן לא שמעתי את השם שלו בהקשר של ידיעה ובחירה..חן,
(ולא התעייפתם מהדיונים האלו?)
זה נכון כשלעצמוימ''ל

כלומר שהטענה שהקב''ה לא יודע הכל היא לאו דווקא כפירה (הרמב''ם שם מתייחס לטענת הפילוסופים שה' כלל לא מודע לקורה בעולם. הערה צדדית: ככלל כדאי להסתכל בנוסח העיקרים של הרמב''ם ולא בנוסח שבסידורים שרק מבוססים על פיו).

 

מה שכן - החלוקה בין עבר לעתיד ביחס אליו היא כבר כן נוגעת בהגשמה, שאותה יש המגדירים ככפירה.

 

"וכיון שנתברר שאינו גוף וגוייה יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות... ואינו מצוי בזמן עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומנין שנים" (הלכות יסודי התורה) 

"כי הזמן מקרה דבק לתנועה, כשיביטו בה ענין הקדימה והאחור ותהיה נספרת, כמו שהתבאר במקומות הנפרדים לזה הענין, והתנועה ממשיגי הגשמים, והבורא יתעלה אינו גשם ואין יחס בינו ובין הזמן" (מורה נבוכים)

יש שלל דעות מחשבתיות כמו למשל ר"י אבן כספי, הנרבוני וכו'סתם 1...
שהעלו באמת דברים מיוחדים. במובן מסוים הם גדולי ישראל כמו כל השאר.
זו לא מחלוקת מעשית כך שאין נ"מ בזה. מצד אחד יכול להיות חמור מאוד מצד שני דווקא קל. אמנם הרמבם פסק שהחוטא בהגשמה הוא מין וכו' אבל כבר אז חלקו עליו...
אני חושבאנוניקי

לענ"ד לא ענית על השאלה ששאלו הקדמונים אבל בכל אופן התירוץ שלך הוא תירוץ טוב מדוע ניתן ליישב ידיעה אלוקית אף קודם הבחירה אבל בכ"פ הבחירה היא זאת שגרמה לידיעה.

מי ששאל בזמנו על ידיעה ובחירה התכוון ידיעה מעצמותו יתב' ללא קשר לבחירה.

 

 

צריך עיוןדניאל נדיב
לצורך העניין נניח שיש נביא - נקרא לו שמעון. שמעון שלנו מקבל נבואה שתרים את יד ימין, הוא אומר לך את זה, האם תוכל להרים את יד שמאל במקום? כמובן שזו דוגמא אידיוטית, אבל גם בתנ"ך יש נבואות על מעשים ספציפיים של אנשים דורות מראש. כמובן שיפה אמרת שהקב"ה נמצא מחוץ לזמן, אך עדיין, כפי שאתה רואה אין כאן תשובה מהותית לשאלה... לעניות דעתי, אין תשובה לשאלה הזו. שאלה בסגנון שנשאלת רבות היא האם הקב"ה יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? כך גם בנידון דינן, האם הקב"ה יכול לתת לי בחירה חופשית בלתי תלויה ולמרות שאני יכול לבחור כל אופציה, בכל זאת לדעת מה אבחר? ( האבן: הבחירה החופשית, ההרמה: הידיעה) כמובן שהתשובה חיובית, איך הוא עושה את זה? בתפיסתנו המוגבלת איננו יכולים לתפוס את זה. הקב"ה איננו מוגבל לכללי הלוגיקה האנושיים שהרי הוא תכנן אותם. ע"כ למרות שניתן לתת תשובות דחוקות בנושא, תשובה מהותית לא תהיה. אפשר לקבל זאת כאקסיומה: הכל צפוי והרשות נתונה.
לא.סתם 1...
הוא לא בא לענות לך לגמרי ולגרום לך להבין את מציאות העולם הרוחני.
איך חיים ללא זמן זה לא דבר שנוכל לתפוס.
איך חיים כאלה משפיעים על חיים שכן תלויים בזמן גם כן לא נוכל.
מהי נק' ההשקה בין העולמות הללו גם כן וכו'.

מה שכן תוכל לעשות זה להבין בצורה יותר טובה מאשר רק לומר זאת, שאין סתירה.

לדוגמא, ישנם הרבה אנשים שרואים את עצמם כשוללי גשמות. עם זאת כשתשאל אותם איפה נמצא הקב"ה הם יאמרו- בכל מקום.
כמובן ששתי התשובות הללו סותרות. על פי הפיזיקה מה שתופס מקום במרחב הוא רק גוף ממשי על כל תכונותיו. אם הקב"ה אינו גוף הוא לא "נמצא" בשום מקום. אם לומדים פיזיקה יודעים טוב יותר מה כוללת שלילת הגשמות מעבר לרק לומר אותה.

השגחתו כמובן מקיפה אבל גם זה לא בדרך שניתן להבין.
אין תשובה לסתירהדניאל נדיב
השאלה נשארת פתוחה. זו הנקודה. לכן, אין כאן תשובה אמיתית לשאלת הידיעה והבחירה. זה לא הגיוני שיש לך בחירה חופשית בלתי תלויה - כל האופציות פתוחות, אבל נביאים יכולים לקבל נבואה על האופציה בה תבחר לפני שבחרת... אי אפשר להבין את זה בשכל אנושי.... כמובן שמצד הקב"ה אין פה בעיה, אבל פשוט אי אפשר לקלוט איך זה פועל. צריך פשוט לקבל שזה קורה כי הקב"ה איננו מוגבל לכללי לוגיקה אנושיים, אבל להבין איך זה אפשרי - אי אפשר. לכן, חבל לחפש תשובות מיותרות, זו לא שאלה פתירה כי עצם ההנחות בשאלה, סותרות זו את זו.
השם משמואל נראה לי מביא הסבר שדומה לתשובתךסיהרא

גם הוא מסביר כך את הרמב"ם

מצטער - לא מקבל את ההנחה שלךשלומברו

ההנחה הראשונה שלך לדעתי שגויה

וזה שכשיש ידיעה מה תבחר זה פוגע בחופש הבחירה שלך, מדוע?

מה שתבחר מרצונך החופשי יהיה בחירתך, זה שאלוהים יודע את העתיד לא פוגע לך בכלום.

 

בהפשטה גמורה, אם תשים עכבר במסלול כאשר יש בקצה אחד גבינה ובקצה השני כלום.

אתה בטוח שהוא יבחר בגבינה וזה לא מזיז לו בכלום לעשות מה שהוא רוצה.

 

אם אלוהים מחליט שהוא נותן לך חופש בחירה זה בדיוק כמו שאתה יודע שאינך יכול לכפות על העכבר מה לעשות.

 

כל ענין הזמן זה כניסה לתחום נחמד ואף רצוי אך לא מחייב כדי לתת פתרון.

ציטוט מהכתבה:רק בשמחה.
"יהודי צריך להאמין שהקב"ה יודע הכול מראש, ויהודי גם חייב להאמין שיש לו בחירה-חופשית."

א.השל"ה והרלב"ג לא האמינו בזה.
ב.רח"ק לא האמין בזה.
ג.שתי המשפטים סותרים את עצמם.
אם אתה נמצא על הרמושיקו
ורואה נהג שנוסע במהירות גבוהה ומעבר לעיקול יש משאית שהוא יעשה איתה תאונה.

הידיעה שלך שלפי הנתונים כעת תהיה תאונה קשה, מונעת מהנהג להאט?
אבל לא מדובר על אדם,רק בשמחה.
מדובר פה על האל.

אם יש בחירה חופשית-אז הרכב יכול לזוז.
אם אין-התאונה תתרחש בטוח.
נכון, לכן זה רק משלמושיקו

כי אין לנו אפשרות להשיג את מהות הבחירה והידיעה אצלו ית'

בכ"מ,שתי המשפטים שציטטתי שגוים.רק בשמחה.
"עתה ידעתי כי ירא אלד-ים אתה",סתם 1...אחרונה
"מנסה ה' אלוהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ד'" וכו'. אמנם כבר פרשו הרמבם, רסג וכדו', אבל הפשט הוא שהקב"ה לא יודע מראש ומאפשר בחירה חופשית מוחלטת עם מוגבלות ממד הזמן גם כלפיו.

גם בגלל פסוקים אלו היו שסברו שזו לא מגבלה אלא להפך, הגישה שהצגת יכולה להראות מגבלה כלפי שמיא.
תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך