עיניים עצובות
לספר לך את חיי
שם בין השבילים שכמעט אמרתי די
שם בין הפטיש לסדן
בין מנהרות הזמן
ואיך יצאתי מטונפת
תינוקת מגודלת
והתחלתי מחדש
איך לא אמרתי נואש
ואתה השבור הרצוץ העייף השרוט הקמל השוכב על הקרקע הנשמטת
אתה השוכח
את כל מה שצריך לזכור
כל כך לא שמח
לפני שתיפול לבור
רוצה לחבוט בך גיבור רדום שלי
לתת לך כרטיס מנצח
רוצה לתפוס לך באזניים לא איכפת לי לצרוח
לטוס אליך
לפני שתיפול
לא איכפת לי שתקיא עליי הכל
לא איכפת לי מי אתה ולמה אמרת נואש
אספר לך את סיפור חיי
תמיד אפשר להתחיל מחדש
אז לפני שתגמור את הסיפור כי הכאב שלך מרסק לך את הלסת והראש שלך מזמן שכח את ההגיון
כי הכאב שלך רובץ לך בבטן
ואתה כמעט נופל לבור
הכאב שלך לא ישבור אותך כי אתה גיבור

גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.
