אין לי כותרת.. נראלי זה הפורום המתאים. מקווה שתפתחו ותענו ליפצלשית לשאלהאחת

היי לכן

פתחתי פצלש בשביל לשאול.

בעקבות שרשור כאן על איך מסבירים לילדים איך מביאים ילדים לעולם

החלטתי לכתוב פה.

אני בת 17. ונחשפתי למידע (איך לא) בצורה לא אידיאלית. בכלל לא. לא דרך אמא שלי. ולא באמת חסר איפה ואיך כן. למרות שאין טלוויזיה והאינטרנט חסום, והבצפר דוס(לא שאומר על הבנות שבו)

אני לא מבינה מה אמא שלי חושבת. שאני לא יודעת כלום? מתי היא רוצה שאני אדע את זה. בהדרכת כלות חודשיים לפני החתונה?

כבר מגיל קטן יש כל מיני שאלות (אפילו מסיפורי תנך),

(אולי כי אני די חכמה והבנתי בערך במה מדובר)  איכשהו תמיד התביישתי לשאול והייתה לי תחושה שזה נושאים שאסור לדבר עליהם.

בטח לא עם אמא.

זה נורמלי להרגיש ככה?

ואני אמורה לעשות משו?

 

@נשים טובות שרוצות לעזור

@קיווי קראתי את הספר שכתבת.  אשמח לשמוע את דעתך גם

 

אז מה קשה לך יקרה?מחכה עד מאוד
את כועסת על אמא?
רוצה מידע?
רוצה הרגעה?
גם איתי לא דיברו בעיקר ניחשתי וגם נבהלתי.אבל! אחרי החתונה עם בעל מקסים הכל היה בסדר
והאמת היה לי טוב לדעת מפורשות רק לפני החתונה
אני אנסה לענות לך מהצד של אמאמיואשת******

אז ככה, מבוכה זה נורמלי להרגיש

ולמרות שכל אחת רוצה שילדיה ירגישו פתוחים איתה במאה אחוז זה משהו שקשה להשיג וכנראה את ואמא שלך לא הגעתן לרמה הזו, וזה די נורמלי האמת. הרבה בנות לא מרגישות נח לדבר עם אמא שלהן על הנושא ולהיפך

בנוגע ללמה היא לא דיברה איתך, יכול להיות שהיא רצתה ולא ידעה איך, אולי נבוכה , אולי לא דיברו איתה ולכן לא יודעת איך לדבר איתך

ויכול להיות שחשבה שאכן תיחשפי לנושא ותלמדי מהסביבה\קריאה\חברות משהו כזה, וזה היה נראה לה נורמלי או סביל

כנראה לא חשבה שתישארי תמימה עד החתונה

 

בע"ה מדריכת כלות תעמיק לך את הידע ותביא אותך מוכנה לחתונה והכל יהיה בסדר

אבל אם את מרגישה צורך לחקור את הנושא או שיש דברים שנראים לך לא נורמליים או מפחידים, אולי את כן יכולה לכתוב לאמא מכתב קצר (אם מביך לדבר) ולומר ששמעת כל מיני דברים מוזרים על הנושא והיית רוצה שתדבר איתך או שתיקח אותך למישהי שתדבר איתך על הנושא

 

בהצלחה רבה!

לא נראה לי שיש מישהי שקיבלה מידע מפורש ומפורט מאמא.קרן-הפוך
וזה לאו דווקא מסיבות דתיות.

הורים לא מדברים עם הילדים על מה עושים במיטה.

גם ההורים שלך, אני משוכנעת, הגיעו למידע הרלוונטי על מהות יחסי מין בכוחות עצמם, עוד בשנות בית הספר.
לא נראה לי שיש מישהי ומישהו בשנות ההתבגרות שלא מחזיקים במידע כזה או אחר מה עושים גבר ואישה במיטה ואיך באים ילדים לעולם.

ככה זה.

וכולם מתחתנים ומקימים משפחות, בלי לקבל הדרכה מהורים על מהות יחסי אישות.

לא מסכימה...כי הנני בידך
בהחלט קיבלתי מאמא שלי הדרכה מפורשת מפורטת ונעימה לפני החתונה, וזאת בנוסף להדרכת כלה המצויינת שהייתה לי- ואמא שלי ידעה את זה.
אמא שלי דיברה איתי גם על הצד הטכני וגם על הצד הרגשי והנפשי. מניחה שאם הייתי שואלת קודם בנושא גם הייתי מקבלת תשובה טובה ולא מתחמקת.
ומכירה כמה חברות שהאימהות שלהן היו גם המדריכות כלות שלהן ובוודאי לא דילגו על הנושא.
ופעם כשלא היו מדריכות כלות בוודאי שהמידע היה מועבר מאמא לבת בפשטות.

לפותחת- מסכימה מאד עם @מיואשת****** ומוסיפה שגם אם אין לך צורך לברר עוד בנושא הזה, כן כדאי לפנות לאמא שלך, אפשר גם במכתב, ולומר לה שהיית רוצה להיות איתה בפתיחות בנושאים האלו ושתשמחי שתדבר איתך.
תודה על השיתוף.קרן-הפוך
גם1234אנונימי

אמא שלי דיברה איתי לפני החתונה. על הרבה דברים באופן פתוח לחלוטין וממש נעים. זה ממש חשוב בעיניי

 

היא אמרה לי: "יש דברים שחשוב לי שתדעי, וחשוב לי שתדעי אותם ממני ולא מגורמים אחרים" (וזה יכול להיות גם מדריכות כלה, שלא תמיד יודעות להעביר את הנושאים האלו בצורה נכונה)

אני קיבלתי מאמא שלי את המידע בגיל מוקדםסורבה
אולי 9-10. ואני מאוד מאוד שמחה שכך היה.
יש לה ספרים שמותאמים לילדים ומסבירים מפורשות אך בנעימות, בלי לטאטא את הדברים מתחת לשטיח.
אני חושבת שהיום המידע זולג מכל כיוון ויכול להגיע באופן מעוות לכן עדיף להעביר בצורה יזומה ובריאה.
הלוואי ואזכה גם להעביר גם אני את הדברים כך, לכשיהיה רלוונטי.
אפשר המלצות לספרים?הריון ולידה2
הם באנגלית...😬 רלוונטי?סורבה
תודה אנסנה לבדוקהריון ולידה2
ספרים מסוג ״איך ילדים באים לעולם״ תוכלי למצוא בעבריתקרן-הפוך
בכל חנויות הספרים הגדולות.

ברגע שיוצאים ממעגל הספרים המותאמים לחרדים - תוכלי להשיג כל דבר.
ספרים שמותאמים לילדים ומסבירים מפורשות אך בנעימות, בלי לטאטאהריון ולידה2
אשמח להמלצות על כאלה
גם אני למדתי מספרים בבית.קרן-הפוך
היו בבית ספרים על גוף האדם, וספרים של אמא להריון ולידה.
יכולתי להגיע למידע מסודר בצורה פתוחה.

מאידך, לדבר בפתיחות עם אמא על יחסי מין, כשאני בגיל ההתבגרות או כנערה (לא חודשיים לפני הנישואים שאז ברור שזה כבר רלוונטי ולא סיפוק סקרנות) - זה לא קרה.
אמא שלי הסבירה לי בגיל 11בשאיפה
בהתחלה לא האמנתי....

אבל נראה לי בריא יותר ככה מאשר מהסביבה...
ממש הסבירה לך בגיל 11, מה ואיך,גבר ואישה עושים במיטה? וואו!!קרן-הפוך
לא נכנסה לפרטי פרטיםבשאיפה
ישבנו עם אנציקלופדיה והיא הפרידה זוג דפים שהיו מודבקים, (בהם תמונות מביכות)
הסבירה קודם על המחזור החודשי, ואז עוד קצת על איך נכנסים להריון...
לקח לי כמה חודשים לעכל, אבל בכל אופן זה ככה,לא?
באינציקלופדיה בבית, בצעירותי, יצא לי לקרוא בעצמי.קרן-הפוך
על הכניסה להריון לא שאלתי, ואמי לא הסבירה.
הבנתי בעצמי מגיל די צעיר.
גם אני הסברתי לבנות שלי בערך בגיל הזהאורי8
הסברתי על המחזור ומה קורה לנו בגוף, מה זה ביוץ. ובאופן טבעי הגיעה השאלה איך הזרע של האבא נכנס לגוף. והסברתי , פשוט. והסברתי שגם אם זה נראה להן מוזר כשאוהבים זה לא מוזר.
איזה יפה ונעים זה מצטייר. נפלא!קרן-הפוך
נישמע לימחכה עד מאוד
שזה כאילו פשוט. אבל זה מלחיץ... כאילו למה שבת צעירה לא תלחץ מזה?באמת שואלת
יותר מלחיץ לשמע מידע מעוות מחברותאורי8
בעלי שמע מחברים בכיתה ו, והיה מזועזע. בעיני יותר בריא וטהור לשמע מאמא, לא כמשהו פרוץ, אלא כעובדה פשוטה של החיים.
איך מידע עקום שילדים נחשפים אליו בגיל ההתבגרות, יכול לקלקל?קרן-הפוך
זה לא נשאר בגדר קוריוז של הילדות?

כמו שעד היום אני נתקלת מידי פעם בסטיגמה - דתיים משתמשים בסדין עם חור.... מחייכת וממשיכה הלאה.
גם בתור ילדה שמעתי על הסדין הזה.
הפריע לי להכנס בצורה בריאה לחיי הנישואים? ממש לא הזיז אחרי שמתוודעים לעובדות הנכונות.
יכול ליצור פחדים ובכלל יחס לא בריא למיניותאורי8
לפעמים עוברים את זה והכל בסדר, ולפעמים לוקח הרבה זמן להשתחרר מיחס לא בריא למיניות, כמשהו טמא, משהו חילוני, כי אדם נחשף לזה כמשהו חילוני ופרוץ ולא כמשהו טבעי ואוהב.
מסכימה מאד, וזה גם להיפךמיואשת******

אפשר להיחשף למידע מסרטים וכו כאילו הכל תמיד מדהים מיוחד וכו (לא צריך לפרט נכון?)

והמציאות היא כמו כל דבר בזוגיות, דורשת עבודה

ואשה יכולה להיות בהלם שזה לא כזה מדהים בפעם הראשונה או השניה ועוד כל מיני

המון בעיות

אוף

רק מליון סיבות למה אני צריכה לדבר עם הבת שלי ולא תובנה אחת איך לעשות את זה

מכל מה שאני קוראת פה אימהות הכניסו את זה טבעי בגילאים צעירים, לא עשיתי את זה , עכשיו זה כבר ממש לא טבעי לי בשום צורה

אוווווווף

זה לא נכון שכבר לא טבעי...שמחה
זה עדיין מאוד טבעי לדבר על זה עם הבת.
למשל להגיד לה (אני מתייחסת לדברייך בשרשור הקודם בנושא זה)- זוכרת ששאלת אותי על הנושא הזה? החלטתי שהגיע הזמן לדבר.
היא תקבל את זה מאוד טבעי.

אלא מה? את חוששת, וזה גם טבעי. אבל כמו שמתגברים על כל דבר- הבנת הצורך תביא אותך להתגבר על החשש. בסוף תקפצי למים ותעשי את זה.
ותראי שאחרי שתעברי את התהליך איתה- עם הבנות הבאות זה כבר יזרום לך.
אבל אני עדיין לא יודעת מה לומר!! <אייקון היסטרי>מיואשת******

ניסיתי ליצור קשר עם מי ששלחת לי

ועם עוד אחת

וזה לא היה רלוונטי

צריכה להמשיך לחפש

קשה לך הניסוח?אפונה
קחי דף ועט ותרשמי לעצמך הסבר קצר, ובו המידע שהיית רוצה להעביר. אח"כ תערכי את הניסויים לכאלה שהבת שלך תוכל להבין - במילים פשוטות כמה שאפשר. להסבר הזה תוסיפי הקדמה עם הגישה שהיית רוצה להעביר לה לכל הנושא.
לדעתי אם את ממש נבוכה מהשיחה כדאי לך לעשות קודם סימולציה עם חברה (אני בחל"ד, מוזמנת!)
ואם את עדיין נבוכה את יכולה לשתף בכנות את הבת שלך בתחילת השיחה, שעוד לא התרגלת שיש לך בת בוגרת שאפשר לדבר איתה בנושאים של בנות.
רעיון ממש טוב. תודה רבה!מיואשת******


אשתף אותךשוקולדד ציפס

אמא שלי היתה מאד נרגשת כשדברה איתנו.

(אולי גם נבוכה?)

היא אמרה לנו שהיא מאד מתרגשת

שהבת שלה ככה גדלה

והיא מדברת איתה על עניני נשים.

וכך ספה לנו על המחזור, גוף האשה, הפריה.

ואמרה לנו שהיא מתרגשת,

ולנו התחום הזה חדש

ולכן מבחינתה היא רק פתחה את הנושא,

ובכל הזדמנות שיש לנו שאלה/תמיהה משהו נוסף שנרצה לדעת

נדע שאפשר לדבר.

ההתרגשות שלה היתה מוחצנת

ומאד טבעית לי

(וגם הכניסה אותי לאוירה שזה משהו מיוחד, קדוש, שעובר מבת לאמא- ככה היא הסבירה לי)

איזה אמא חמודה דיברה מהלב...חדשה ישנה
בת כמה היית אז?קרן-הפוך
11שוקולדד ציפס

לפני המחזור..

בגיל הזה הכי נורמלי וטבעי לקיים שיחת אמא-בתקרן-הפוך
כיוון שבגיל הזה לא רלוונטי לדבר על יחסי אישות - השיחה של אמא-בת היא סביב גיל ההתבגרות, התפתחות גופנית ושינויים בגוף, המחזור החודשי, כאבים והתמודדות מידי חודש, הגיינה נשית בבית, בבית הספר, בטיולים, וכמובן מטרת העל להיותך אישה - להביא חיים חדשים לעולם.

הבעיה שהתעוררה כאן בשרשור היא איך מעבירים את המסרים לבת מתבגרת.
תלוי מי הילדה..שוקולדד ציפס

אני חפרנית.

תמיד שאלתי את אמא שלי למה אנחנו הילדים של אבא.

(היא בהריון איתנו, ניחא, אבל מה הוא קשור).

ברור ששאלתי מליון שאלות

וכן, הגענו גם לעניני אישות.

 

ומעריכה על כך מאד את אמא שלי

שהיא באופיה תמימה ביותר.

אמרה לי שהיא מעולם לא שאלה

זה פשוט לא הציק לה.

לא חשבה שיש משהו שהיא לא יודעת..

עד גיל 19 (שאז התארסה)

 

וקיבלה ילדים פלפליים לחלוטין

שלא עשו לה חיים קלים משום בחינה

בטח מהבחינה הזו...

מה שנקרא - מכל מלמדי, השכלתי.קרן-הפוך
כמו מורה בכיתה שיש בה גאון שמאתגר אותה להתכונן יוצר טוב לשיעור ולהיות מסוגלת לענות על שאלות מחוץ למסגרת החומר הרגיל ....
חחחחחח. איזה חמודיםמיואשת******

למה אנחנו הילדים של אבא

אהבתי!

מקסים!!*כוכבית*
יכולה לשתף שאני לא ידעתיהריון ולידה2
כלום מכלום כלום. חשבתי שמתחתנים ויש נס שהאישה נהיית בהריון. (תמימה או טיפשה תחליטי את ..)
ויום אחד עשיתי בייביסיטר אצל משפחה וחברה הצטרפה אלי מתוך שעמום או מה וסיפרה לי מה איש ואישה עושים, אני זוכרת את זה כמו אתמול, הייתי ביסודי, וזה נפל עלי כרעם ביום בהיר. הגעיל אותי ברמות מטורפות. כמובן שלא שיתפתי את ההורים . הגעתי הביתה ולא יכולתי לישון, כל העולם היה נראה לי דוחה, חייתי, יצרי, מיני, כוחני . איחס אחד גדול. כל בנאדם או בת אדם נשואים נגעלתי. כל הזמן חשבתי על זה והתעסקתי בזה. ולא רק אני כל הכיתה שלי דיברה על זה כל הזמן, ציחקקה על זה, כל אחת תרמה עוד טיפת מידע ועוד טיפת המצאה. לקח לי המון זמן שעבר לי הגועל הזה.
אני באמת לא יודעת מה נכון, ברור לי שגם אם היו אומרים לי בעדינות ממש, עצם צורת החיבור היתה מפחידה אותי ברמות. זה בלתי נתפס בהתחלה.. אני כן חושבת שנכון שאמא תשתף את הבת ותא לקבל מידע מספרים בלי הדרכה נוספת. ובטח שלא מחברות בכיתה .. היו פרטים מומצאים שהיום זה מצחיק אותי אבל אז זה היה נשמע הזוי.
בדיוק בגלל זה רצוי שהמידע יגיע מאמאאורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך כ"ח בסיון תשע"ט 09:11
כשאני מספרת אני גם כתובת לשאלות, אם משהו מפחיד או לא ברור וגם המידע מגיע נקי, בלי תחושת גועל והמצאות . אלא עם יחס נכון לדברים. כשהילדה ששמעה מאמא תשמע מחברות , גם אם זה ילווה בגועל והמצאות , תהיה לה כתובת לשאלות. כי אמא שלה כבר דיברה איתה על זה. וגם הבסיס של היחס שלה לנושא הוא כמשהו נורמלי ובריא
לי הסבירה בגיל 9בת 30
מזדההשירוש16
מבינה אותך מאוד ואת המקום שלך.
בטח יש לך הרבה שאלות, חלקן מחוסר ידע, עודף ידע או אפילו פחדים וחששות.
זה נורמלי לחלוטין רק צריך לזה כתובת.

הורים בהחלט יכולים להיות כתובת מצוינת.
אני אישית למדתי את ה-כ-ל מאמ שלי. ועד גיל מסוים הייתי בטוחה שזה הדבר הכי טבעי בעולם שאמא מספרת על זה לבת שלה.
רק אחרי כמה שנים וכמה סיפורים מחברות הבנתי שזה לא בידיוק ככה אצל כולן ושאני זכיתי באמא כזאת שיכולה לדבר על הנושא ואכן זה מה שביא עשתה.

עוד נקודה שרלוונטית לדעתי, אמא שלי למדה הדרכת כלות מאחת המורות הכי טובות בארץ בנושא. מסיבות אישיות היא החליטה שלא להיכנס לתחום וללמד כלות אבל האוצר האישי שהיא רכשה בקורסים האלה בהחלט תרמו לי.

אבל...
יש הרבה נשים שלא קיבלו את ההדרכה ככה בצורה טבעית מאמן. אולי הרוב לא.
לכן יש מקום לשאול שאלות, אולי בעדינות, עם מכתב וכו כמו שהציעו מעלי.

וכן - אלו נושאים שלא מדברים עליהם סתם, עם כל אחד בכל מקום ובכל זמן. אלו נושאים שמקורם קדוש מאוד וטבעי שדבר קדוש מוצנע.
אבל במקום הנכון עם האדם הנכון (הורה או רבנית שאת קרובה אליה) יכול מאוד לעזור ולתרום לך.

בהצלחה!
הי לךאמא וגם
אני חושבת שרוב הילדים נחשפים למידע הזה בגיל צעיר יחסית, סביב ההתבגרות המינית, בדרך זו או אחרת.

נדמה לי שהיתה גישה רווחת כזו שמסבירים לקראת החתונה. לנו אמרו בכיתה ו שיסבירו לנו בכיתה י”ב.

אני מסכימה איתך שזה מאד לא אידאלי שזה המצב. ההנחיה הרווחת שאני מכירה היום היא להסביר לילד מידע בהתאם לשאלות שלו ובאופן כללי, בכל פעם מה שמסוגל להכיל בהתאם לגילו.

לכאורה בעולם מתוקן ובקשר מתוקן ילד מגיע לאמא או אבא עם שאלות כאלה. האם את מרגישה צורך בכך?
היית רוצה לשמוע את אמא שלך בנושא? יש לך דברים שתרצי לשאול אותה?

אני חושבת שאם יש בך רצון כדאי כן לנסות לשאול אותה.

המידע הזה כשהוא מגיע בצורה לא נכונה יכול להיות מסעיר מטלטל ונותן תחושה לא נוחה.
חשוב מאד למצוא דרך שבה הדברים יתיישבו בדעתך בצורה כמה שיותר מתוקנת..

קשר גופני בין איש לאישה באהבה ובטהרה זה דבר נפלא וטוב.
מחבר, מהנה, מענג, קדוש.
זו הדרך גם להבאת דורות נוספים לעולם, מתוך חיבור אהבה ושמחה.

בהצלחה רבה לך!
הי פצלשית!קיווי
אני יתייחס בשאלה שלך לשני נושאים שהעלת:
1. הקשר מול אימא, הצפייה שהיא זו שמצידה תפתח את הנושא תסביר, תלווה ותהווה כתובת לשאלות בנושא הזה.
2. מה את עושה עכשיו עם המידע שכבר קיים אצלך. ייתכן בצורה חלקית, ייתכן בצורה לא מדוייקת... יש לך שאלות וזה מטריד אותך.

אז בואי נתחיל בכך שיש מצוי ויש רצוי.
הרצוי הוא שאימא אכן תהווה כתובת טבעית לבנות שלה בנושאים האלו. שהמידע יגיע ממנה מדוייק , תואם גיל, טהור ונכון. שהקשר הנשי שלכן ייבנה כבר מגיל הילדות ממש. כי מי אם לא אימא הכי תבין אותך בעולם? תוכל ללוות אותך בכל השלבים השמחים ולפעמים המייסרים של ההתבגרות, חתונה לידות גיל המעבר וכו וכו... אלו דברים שנבנים לאט לאט במשך שנים עם הרבה פתיחות רגישות ואימון.

המצוי הוא כרגע אצלך (וממש לא רק אצלך..) שיש אימהות נהדרות! מסורות! אוהבות עד אין קץ ואיכפתיות שקשה להן מאוד להוות כתובת בנושאים האלו. כי זה מביך אותן, כי זה מרגיש להן חדירה לפרטיות שלהם כזוג וכו'
(כמו אימא אחת שאמרה לי תני לי כיתה ו' שלמה אני עושה להם הרצאה שלמה על התבגרות והכל.. אבל עם הבת שלי יש לי מחסום. אני לא יודעת איך להתחיל לפתוח את הנושא..)
אז אם היית אימא הייתי מנסה להסביר לך איך להתגבר על זה אבל את הבת. ולכן דבר ראשון אני אומרת לך שכדאי לך לנטרל את הכעס. חוסר הפתיחות של אימא שלך לא נובע מחוסר איכפתיות כלפייך או מזלזול.

2. אז מה עושים עכשיו?
יש לך את המידע. יש לך שאלות. אין לך למי לפנות.
האם הנושא מעורר בך פחדים? מטריד אותך ברמה יום יומית? אם כן תפני לאימא שלך. אם קשה לה אולי היא תוכל להפנות אותך לדמות שהיא סומכת עליה שתספק לך תשובות.
אני לא יודעת מה רמת הידע שלך כרגע. ולמה את בעצם מצפה בהשלמת הידע.. אבל חשוב שתדעי שגם אימהות שפתוחות ומסבירות, לרוב בגיל צעיר יספקו את הידע הבילוגי של מה ואיך קורה, ולא ממש ידע מעשי שכלה מקבלת בפירוט.
(וגם כלה שמקבלת את כל הידע שהיא צריכה עדיין נשארת בתהייה מסויימת. כי זה קצת כמו ללמד לשחות ביבשה.)

הייתי רוצה להציע לך בזהירות שאם את רוב המידע כבר קיבלת וזו רק סוג של סקרנות טבעית ומובנת שמנקרת בך,
אולי לעשות חושבים עם עצמך- האם את מסוגלת לעטוף כרגע את הנושא הזה בעטיפת מתנה יפה. לשמור אותה אצלך ולדעת שיש מתנה מופלאה, טובה, קדושה, שממתינה לך בהמשך הדרך.. וכרגע היא לא מובנת לך עד הסוף אבל היא שלך ואת ממתינה לה בסקרנות ובסבלנות.
ובנתיים את נהנת ממתנות אחרות שיש לך עכשיו.


ומסייגת שוב- אם המידע ה"פיראטי" שקיבלת מעורר בך חששות פחדים או תחושה לא נעימה כן כדאי לבקש עזרה מאימא או שתפנה לגורם שיעזור.
הסבר מקסים! אהבתי את הרעיון של עטיפת מתנה. כל כך נכון!...שמחה
ואוו. תודה רבה לכן.פצלשית לשאלהאחת

ריגשתן אותי. ככ הרבה נשים שרוצות ושמחות לעזור❤

אז עזרתן לי מאד. תודה רבה!

זוכרת שהיו לנו שיעורי 'חינוך מיני'ggg
בבי"ס ולדעתי גם לילדים שלי היו. בתי ספר דוסים. מה זה קשור לדוסיות?
גם איתייעללללל
אמא מעולם לא דיברה. בית ספר דוס אבל שמענו פה ושם. וכבר בח/ט ידענו מה מדובר
האמת שממש לא נבהלתי וקיבלתי את זה בשלוות נפש . (מוזר?)
והגעתי הכי פתוחה ומוכנה לחתונה.
אין מה לכעוס על אמא. יש אמהות שלא חושבות ע"כ/נבוכות.
מזל שהסביבה יודעת 😅
אוף. אני מבינה מהשרשור הזה שיש המון אימהות יותר טובות ממנימיואשת******


אני מוחה ;)1234אנונימי

את נשמעת לי אמא מקסימה שממש דואגת לבנות שלה ורוצה שיהיה להן טוב. את מתייעצת ובודקת, אכפת לך מהן ואת אוהבת אותן. זה הכי חשוב!

זה שאימהות אחרות עושות דברים חשובים, לא מפחית בכלל בכלל מהיותך אמא מעולה לבנות שלך. וגם אם תגידי שבתחום הזה יש לך מה להשתפר, סבבה. אף פעם לא מאוחר.

 

לדוגמה, אני לא בדקתי את המעון של הבן שלי כמו שאת השקעת ובדקת את מעונות ומשפחתונים לבת שלך. זה הופך אותי לאמא פחות טובה? לא, אבל יש לי בהחלט מה ללמוד ממך. (ובעוד הרבה תחומים אחרים)

 

אז אם זה משהו שחשוב לך, והמחסום שלך הוא ה-איך לעשות את זה, היום זה נושא הרבה יותר מדובר, אפשר לפנות למרכז יהל, מכון באר אמונה ואני בטוחה שיש עוד גופים שיכולים לתת הכוונה בעניין. זה משהו שניתן ללמוד

תודה חמודה על המילים החמות והמעודדות!!!!מיואשת******

באמת אני צריכה לפנות , עשיתי קצת חיפושים, לא מספיק, צריכה להמשיך עוד

אולי אני קצת מאוכזבת מעצמי כי תמיד חשבתי שזה יבוא לי טבעי, שאני אדע מה לומר, שאני עם הבת שלי אהיה הכי פתוחה בעולם

וברגע האמת נעלמות לי המיללם

והמחשבה

ורק מבוכה נשארת בי

ואני ריקה מכל

 

<סליחה על הפיוטיות, זה פשוט בא לי לפעמים>

וגם את אמא מדהימה! ברווווווור!

מענייןיעללללל
באיזה גיל הבת שלך שאת כבר מרגישה צורך לדבר??
ובאמת מעניין איך פותחים את השיחה?
בשמחה 1234אנונימי

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

חחחחחחחחחחחחחח. גדולללללמיואשת******

היא מהממת!!!

יש לה מלא לחיים ומלא תלתלים

אני כמוךכלה נאה
לי אמא סיפרה בגיל 9אשחיה
בצורה נעימה ומקרב וכייפית ולקחתי את זה סבבה בעיקרון אבל זוכרת שזה העסיק אותי מאד.
היתה לי מורה שהיתה בהריון ואני חשבתי באופן מוחשי כיצד היא נכנסה להריון וגם על נשים וגברים אחרים הסתכלתי ככה. זה היה מוזר ומעיק.
לא יודעת מה אעשה עם הבת שלי, נראה לפי הזמן והסביבה והאישיות שלה.
המחשבות והדימיונות הללו, אצל ילדות שנחשפות לפרטים, כמו שקרהקרן-הפוך
לך, לא גרמו לך לחזור ולשאול את אמא שלך שוב ושוב כדי להרגע?

ילדים שמפחדים ממשהו, המועקה הזו מפריעה להם ביום יום.
מפריעה בלימודים, חלומות רעים.

זוכרת האם ואיך השפיע עליך?
לא היה מה לשאולאשחיה
הכל היה מאד ברור. פשוט הראש התעסק בזה יותר מידי, נחשפתי לזה לדעתי מוקדם מידי, למרות שהדרך היתה נכונה ובריאה אפשר לומר. כשראיתי נשים בהריון דמיינתי בראשי איך זה תכלס קרה וזה היה מוזר. לא היו חלומות רעים או רעיונות, הראש רק התעסק בזה וכנראה לא הייתי בשלה לזה, למרות שבתכלס תמיד הייתי בוגרת ואני לגמרי מבינה למה אמא שלי רצתה לספר לי.
אולי בגלל שזה נושא כזה טאבו וכזה חסוי וכל הענין של הפרדה מגדרית וצניעות שכל כך מושרשים בחברה החרדית, אולי כל זה מצד אחד, והידיעה של הדברים החסויים מצד שני יצרו קונפליקט אצלי בראש ועודף התייחסות לנושא.

מחשבות והתלבטויות שעולות לי בעקבות השרשורקרן-הפוך

בפרט דברים שחשבתי עליהם בעקבות הרצון של @מיואשת****** לקיים שיחת נשים עם בתה הבוגרת.

 

פותחת השרשור @פצלשית לשאלהאחת, פתחה את השרשור בשאלה "איך מסבירים לילדים איך מביאים ילדים לעולם", ומכאן השרשור התגלגל לשיתופים, עצות, חוויות - איך להעביר לילדים את הידע הרללונטי על הדרך ליצירת הריון חדש בגוף האמא.

 

הידע הזה, ברמת הידע של ילדים, ובפרט בנות, בגיל ההתבגרות - אכן מתמקד באספטקים הפיזיים, כיצד הזרע והביצית מגיעים לידי מפגש.

 

אבל ברגע שבאים לדבר על כך לראשונה עם נערה בוגרת, למשל בת 17 כמו פותחת השרשור, או הבת הבוגרת של @מיואשת****** שכנראה בוגרת ממנה בגיל - השיחה אינה יכולה להתמקד רק סביב האופן הפיזי של קיום יחסי אישות, אלא צריך כבר לדבר על הרבה דברים מסביב.

כמה שיחסי אישות הן דבר נעים, ומענג, ומושך, ורצוי, וכמה שהם מהווים משהו מחבר ומחזק ביחסים הזוגיים.

 

השאלה איך מדברים על זה עם בת בוגרת? להעביר לה בצורה נעימה וטובה  שיחסי אישות הן לא רק כדי להביא ילד חדש לעולם?

 

כאשר מדובר בבחורה לקראת נישואים ומדברים איתה במסגרת ההכנות לנישואים - ברור שמדברים על הכל. 

 

אבל לתפוס לשיחה את הבת הבוגרת, לשיחה אינטימית של אמא-בת, ולדבר רק על איך תינוקות באים לעולם, בלי להתייחס לכל המכלול של יחסי אישות בחיי הנישואים, נראה לי תלוש.

 

 

 

 

את צודקת, זאת בדיוק הבעיה. ולכן אני מצטערת שלא עשיתי את זהמיואשת******

אם באמת זה היה משהו שהייתי מסבירה בגילאים צעירים סביב המחזור זה באמת היה פשוט יותר , פחות מביך

אבל באמת פה חשוב לי להעביר שזה משהו נחמד ונעים, בלי שזה יהיה יותר מדי מביך ויותר מדי יעורר דמיונות ומחשבות וכו

אישית אני גם לא רואה את עצמי מסבירה שזה בקדושה ובטהרה וכל זה , פחות אני. גם ממש לא רוצה להיכנס לנידה ולמקווה

בקיצור , בלאגן לי 

את רוצה להגיד לי שהבנות הגדולות שלך לא מודעות לנידה ומקווה?קרן-הפוך
ברור שלא. למה שיהיו מודעות??מיואשת******

כבר דיברנו על זה פה בשרשורים בעבר על הפרדת מיטות ועל הליכה למקווה.

לא, אני לא משתפת את הבנות שלי בנושאים האלו, לא חושבת שצריך בשום צורה. 

לא עניינן למה המיטות שלי כך או כך ולא עניינן לאן אני הולכת לפעמים. ואני לא הולכת לטבול בשבת, בין השאר גם בגלל זה. 

ככה גדלתי והיה לי מצוין ככה. לא חושבת שבנות לפני נישואין צריכות להיות מודעות לכל הענין הזה.

לומדים בכיתה י"ב לבגרות בתושב"עggg
באולפנות וגם בחלק מהישיבות. הכנה לחיי משפחה.
לומדים גם קצת על עניין נידה
כי הטבילה של נשים במקווה היא עובדה מוכרת וידועה.קרן-הפוך
לא סוד כמוס ומושתק.

בנות נחשפות פה ושם לשיחת נשים, ועוד פיסת מידע ועוד פיסת מידע מצטרפת לכלל ידע, פרסומים וכתבות בתקשורת, מידע פעם אמא נעלמת מהבית בערב עם תירוצים מתירוצים שונים וחוזרת עם שיער רטוב, ולאט לאט מחלחלת לבת
שלך ההבנה לאן את הולכת.

את לא צריכה לספר זאת במפורש - החיים מביאים את הידע.

וכמו שהגיבה מעלי - תוכנית חלמי״ש במוסדות החינוך הדתיים (ישיבות תיכוניות ואולפנות). חינוך לחיי משפחה.
ממש לא. אני מעולםלא שמתי לב לזהמיואשת******

ואין אצלינו תקשורת בבית ב"ה.

אנחנו חיים בסביבה שהיא כמונו - שומרת ועוטפת , בלי מידע שלא נחוץ 

בהחלט זה סוד כמוס ששמור לנשים נשואות בלבד (מניחה שגם בחורות בגיל מסוים, אבל ממש לא מתבגרות)

בחיים לא ינהלו אצלינו שיחת נשים ליד נערות ומתבגרות. ב"ה.

ככה טוב לנו וככה זה ישאר מבחינתי.

אני לא יודעת מאיזה חברה את בדיוקאמא וגם
אבל לבת דודתי היתה חברה חסידית, שלמדה במאה שערים אם אני זוכרת נכון, וסיפרה לה ממש בתחילת בית הספר היסודי הרבה דברים שהיא לא ידעה...
גם בחברה החסידית יתכן שמישהי סיפרה לאחות או לבת דודה והמידע עבר...
כדאי לדעת את זה ולהיערך לכך שאחרי הכל יש סיכוי שיגיע אליה מידע זה או אחר בצורה כלשהי גם בלי תקשורת.
אני משתדלת שיהיה לנו קשר פתוחמיואשת******
עד כמה שאני יכולה ומקווה שהיא תשתף אותי
עד כה זה עבד
ורוצה לדבר איתה על עוד דברים
כן תמיד יכול להיות שמישהי ידבר על מקווה
אבל ממהשאני מכירה סביבי לא מדברים על הנושא אצלינו
אם ישמעו ישמעו
זה לא משהו שאם ישמעו עליו זה טראומתי כמו איך באים ילדים לעולם ולכן אני יכולה להחליט שלא מתאים לי לספר להן על זה בשלב זה של החיים אבל אם ישמעו בסדר... נחיה עם זה
מעולהאמא וגם
באמת אומרת את זה כי לא תמיד אפשר לצפות את הדברים האלו (במקרה של בת דודתי זה לא היה נושא המקווה אלא נושא האישות).
וקשר פתוח זה באמת המפתח המרכזי לדעתי..
כן זה באמת מה שמפחיד אותימיואשת******
שישמעו מחברות (ואלי כבר שמעו)
לכן מעסיק אותי איך לדבר איתה
בע״ה , עובדת על זה, זה יקרה החופש הזה... אעדכן לתועלת הכלל
אני לא שמתי לב בכלל בתור מתבגרת...שמחה
ההורים שלי דאגו לטפטף לי.
מדי פעם, כשדברו על דברים קשורים, אמרו שאשה טובלת במקווה.
פעם כשאמא שלי היתה אחרי לידה אבא שלי אמר לי שאסור לו לגעת בה.
ככה ידעתי, אבל לא ידעתי לפרטי פרטים. וידעתי שאני מוזמנת לשאול (בכל זאת לא שאלתי. הבת הגדולה שלי, לעומת זאת , שאלה אותי הרבה. ועניתי)
אחותי הקטנה אמרה לי פעםשוקולדד ציפס

מה זה החרטא הזאת שנשים טובלות,

אמא בחיים לא יוצאת מהבית בלי להגיד לי לאיפה,

והיא בחיים לא אמרה לי שהיא הולכת לטבול..

והיא לא משקרת אף פעם.

 

אז לא, לא כולן יודעות.

אודה שידעתי שאמא שלי טובלת

אבל באמת אף פעם לא ראיתי אותה יוצאת לטבול.

פעם אחת ראיתי תיק לא מפורק עם מגבת וציוד רחצה,

ואחרי שבוע הבנתי שכנראה לזה הוא נועד...

הן לא צריכות להיות מודעות למתי *את* הולכתחילזון 123
וגם לא לכל הפרטים של הטהרה
אבל לא לדעת שיש דבר כזה מקווה?
שנשים טובלות אחרי לידה/אחרי מחזור,
זה לא אמור להיות איזה מידע סודי
אין לכם בסביבה מקווה לנשים? הן לא יודעות שזה נמצא?
יש. ולא. הן לא יודעותמיואשת******

ואני לא רואה איך אפשר לדעת שיש מקווה וטהרה, וטובלים אחרי מחזור, בלי לדעת מתי אמא הולכת

כי מתי לאמא יש מחזור הן יודעות

אז מבחינתי זה מידע שהכי לא רלוונטי כרגע, אין בו שום צורך, לא מטריד לשמוע אותו רק לפני החתונה

וככה זה אצל גיסות שלי ואמא שלי וחברות שלי

וזה בסדר גמור לנו ככה

איך הן יודעות מתי יש לך מחזור?חולת שוקולד
כי אני פתוחה איתן בזה מיואשת******
לא תמיד, אבל לפעמים יכולה לומר שכואב לי
לפעמים זה בחופשים וזה נופל על יציאות לבריכה
לא כל חודש הן יודעות
ולא יודעות מתי מתחיל או נגמר
אבל בהחלט זה משהו שאני מדברת איתן עליו פה ושם אני חושבת שזה טוב
גם אם לפעמים הן יודעות מתי יש לך מחזור זה עוד לא אומר באיזהחילזון 123
יום בדיוק הוא יגמר ותטבלי
בכל אופן תעשי מה שנח לך אין פה איזה ויכוח כזה עקרוני.
אני אישית חושבת שגם זה מידע שצריך זמן לעכל, והוא גם לא כזה ניסתר, יש אותו בהלכה, בתורה, משהו שרואים בחיי היומיום
וכשיש משהו שהוא נמצא בתודעה יש אחכ פחות תסביכים איתו. (שלא אוהבים את המצווה הזו וכו')
מבחינתי זה לא משהו לדבר עליומיואשת******
ואם ידעו שטובלים ומוצר לגעת אחרי מחזור הם יבלשו אחרי זה כמו שאני מכירה אותן ויבדקו מתי אנחנו נוגעים ולא וכו

מבחינתי טבילה מקווה ונידה קשורים ליחסי אישות ולא יכולים להיות מועברים כמידע מנותק, וזה קשור מבחינתי לנושא שלא מדברים עליו
גם ברצון שלי לדבר על איך באים ילדים לעולם לא מתכוונת לפרט על יחסי אישות
כרגע זה לא במודעות שלהם ומבחינתי ככה צריל להיות
חוסר החיבה שלי לטבילה ונידה ממש לא קשורה למתי גיליתי אותו. גם כיסוי ראש אני מכירה מגיל אפס ועדיין שונאת כל יום מחדש
נכון מאוד! חשוב לי הפרטיות. והבנות זה לא העסק שלהןכלה נאהאחרונה
מה אני עושה ומתי.
זה נושא מאוד אישי.
וגם כשהן יתחתנו אני לא אדחוף את האף שלי מה כל אחת עושה ומתי.

אז מה אם הן הבנות שלי?

גם אני מפחדת לדבר על זה עם הבנות שליggg
לדעתי...שמחה
לא צריך להרחיב על כך את הדיבור.
נערה צריכה להיות מודעת לחיבור, לא לפרטי פרטים, ולא בהרחבה. גם אם היא כבר מתקרבת לגיל.
ממש לפני החתונה ההסבר צריך להיות נרחב, שיאפשר מעשה.
הסבר רק בשביל מודעות- צריך להיות קצרצר וממוקד, טכני (אם כי להגיד שזה נובע מתוך חיבור ואהבה), ולא נורא אפילו אם הוא קצת עמום.
צריך לאפשר לבת אווירה פתוחה, שאם יש לה שאלות היא תבוא לשאול.
ואם לא- לא צריך להעמיס עליה פרטים.
אין צורך להסביר כמה זה מענג וכו'.
באופן כזה הבת מקבלת לפי מה שמתאים לה. לא יותר מדי מצד אחד (זה עלול להעיק ולהפחיד!), ומצד שני אם היא סקרנית או מתעניינת היא תקבל מה שמתאים לה.
כל אחת צריכה לעכל את הדברים בזמן שלה ובקצב שלה.
לא התכוונתי להרחיבמיואשת******

אבל כן שזה משהו שנעים ונעשה מתוך חיבור ואהבה- כמו שהגדרת

 

תמשיכו תמשיכו, בסוף אני אגבש לי רשימה מסודרת מתוך כל מה שנאמר פה ואוכל לדבר איתה

לי כשאמרו שזה נעיםחדשה ישנה
לא יכולתי להכיל את זה. מאוד הגעיל אותי.

עדיף להגיד שזה מאהבה. שזה טוב, שזה מצווה.

מענג, נעים .. זה הצטייר לי ממש לא טוב.
נעים כמו חיבוק?מיואשת******

או כמו נשיקה, שהן רואות בין אבא לאמא, זה גם מגעיל?

מה ההבדל בין מאהבה לבין נעים?

כי גםחדשה ישנה
ככה היה קשה לי לקבל את זה. עצם צורת החיבור מאוד הגעיל אותי.. כבר כתבתי באחד השרשורים איך חברה בכיתה ה' העבירה לי את המידע. דחה אותי בטירוף.
אז כשאמרו לי שזה נעים זה היה נשמע לי עוד יותר רע.. כאילו הגבר יצרי כזה ושולט. חייתיו. כזאת... לא יודעת איך להסביר את זה.

השרשור הזה ממש גורם לי לקנא בכל מי שקיבלה את זה בצורה בריאה😵

ורק אומרת לגבי המקווה זה דווקא נשמע לי החלק הקל להעביר. מה הבעיה? כמו שאבא טובל, נשים צריכות לטבול כדי להיות טהורות אחרי מחזור. כ''כ לא מפחיד ולא מביך. החלק הקשה להעביר זה שגבר והאישה צריכים להיות ערומים.. והמעשה עצמו. ממש הלחיץ אותי לחשוב שככה המורה שלי עושה שככה אמא שלי עושה ורבנים וכו'.. לא נתפס לי בכלל.
למשל...שמחה
את זה שהגבר והאשה ערומים- אין צורך להגיד.
כשהנערה תעמוד לפני חתונה וכבר תהיה לה משיכה מסויימת לאיש שלה- יסבירו לה. למה עכשיו, על ריק?
אני לא רוצה להעביר את המקווה. בעיני זה לא נחוץמיואשת******


אולי...שמחה
את לא רוצה להעביר את המקווה כי הוא חוויה קשה עבורך?
אולי אם הבת תתרגל שיש דבר כזה, זה יהיה עבורה חלק מהחיים, בפשטות, ולא משהו חיצוני ומעצבן?
אני דווקא מעולם לא אמרתי לבת שלי מתי אני הולכת למקווה, ו משתדלת שהיא לא תבחין. אבל כן יצא לי לדבר על הנושא כשהיא בסביבה, למשל עם אחיות שלי. ונראה לי נכון לחשוף אותה בהדרגה גם לזה.
לא, אני לא מבינה למה זה טוב ונחוץמיואשת******

שיחות נשים נערכות אצלינו רק בין נשים

לילדות שלי יש אוזניים ארוכות ופתוחות מאד לשיחות שאני עורכת לידן, ולכן אני נזהרת פי מאה.

ואני לא מבינה כל כך למה צריך לחשוף אותה בהדרגה לזה, לא מבינה מה הבעיה לספר את זה רק כשצריך. ככה עושים אצלינו ואני לא רואה שום בעיה בזה ולא שמעתי בתוך המשפחה שלי שזה הפריע לאף אחת.

למה צריך לומר ככה בבוטות?שוקולדד ציפס

שבני הזוג ערומים.

לא זוכרת פעם שזה נאמר כך בבוטות.

בתור ילדה לא ניסיתי לדמיין את זה ובתור מתבגרת, אהמ, זה היה לי ברור.

 

אח"כ בהדרכה המדריכה הסבירה לי משהו על כך שזה זמן של קירוב וחיבור הכי גדול ואין שום חוצץ- רגשי או פיזי בין בני הזוג

ואהבתי את זה כבר,

אבל זה לא היה חדש.

יש דברים שעדיף להבין בעקיפין.

 

לא אמרתי שככה צריך להגיד בבוטותחדשה ישנה
אני אומרת שככה אמרו לי כשהייתי ילדה (חברות מהכיתה) וזה היה לי מאוד קשה לשמוע זה. על גבול הטראומתי....

ולא הבנתי איך את הבנת את זה לבד... מעניין לשמוע איך להעביר את זה בעדינות באמת.
יש הבדל...שמחה
כי אהבה- הבת יכולה לתפוס. היא יודעת שיש אהבה בין איש לאשתו. היא רואה את זה. ומרגישה את זה.
נעים ומענג- לא יכולה לתפוס. זו הרגשה שהיא לא מכירה, לכן המעשה מראה לה טכני, ולכן זה מגעיל אותה.
לכן ממש לא כדאי להרחיב על זה את הדיבור באוויר.
אני גם באמת לא חושבת שילד מבין את העונג שבחיבוק או בנשיקה בין איש לאישה. נשיקה או חיבוק בין הורה לילד כלל לא דומה
תודה על חידוד ההבדל. אני לומדת הרבה מיואשת******


ומזכירה לכולן...שמחה
כשמדברים על הנושא עם ילדים-
לא לדבר על אבא ואמא,
אלא על איש ואשה.
משהו טבעי עולמי,
לא משהו ספציפי לחשוב על אנשים ספציפיים
שוב תודה מיואשת******


אני חושבתאמא וגם
שזה הופך את זה ליותר פשוט.
במקום מעשה פיזי שנראה מוזר בגילאים צעירים, בת בגיל ההתבגרות כבר חווה בעצמה עניין במין השני, היא כבר הופכת לאישה בגופה,
וזה בעיקר עוזר להשלים התמונה...
כמו שאבא ואמא התחתנו, גם לא יהיה בהמשך בעל ואהוב, ויהיו ביניהם יחסי קרבה רגשיים ומתוך גם פיזיים.
ומהחיבור הזה בע”ה יווצרו ילדים.

אני חושבת שכשבת יכולה לתפוס את ההבדל והייחוד שיש בקשר בין גבר לאישה, לבין קשרים בעלמא שהיא מכירה בכיתה ו'… כל הנושא הפיזי והטכני הרבה יותר הגיוני. לילדים קטנים זה נשמע ממש מופרע, אבל מתבגרים שכבר בעלי בשלות מינית מסויימת יכולים להבין את הדבר יותר.
חושבת שאת ממש צודקתקיווי
ובהחלט אפשר להפריד לשני שלבים של הכנה. שלב הראשון לקראת מחזור ושלב שני בגיל מאוחר יותר
תלוי כמובן בילדה ובסביבה בה נמצאים...
אכתוב בתוך הבת שלא דיברו איתה, שכבר נשואה ואמא בעצמה...אמא שלה.
אז אני הייתי כזאת, ועדיין
בת לאמא מובכת מדי מדי מכל נושא המיניות.

מעולם, לפני שקיבלתי מחזור, אמא לא דיברה איתי על זה (כשקיבלתי, היא גילתה בעצמה, ובאה לחבק ולהרגיע, היא ראתה שאני לחוצה... כן אמרה שזה משמח וזה אומר שאוכל להיות אמא בעתיד וכו'...)

וזהו. שום העלאת הנושא שבין איש לאשה, לא היה לזה מקום בכלל.
בכיתה יב היה לנו שיעור משפחה או אני לא זוכרת איך זה היה נקרא, בעיקר למדנו על נושא המקווה והטהרה, פחות הוסבר לנו מה בדיוק קורה, (אולי זה לא העסיק אותי ככ ולכן אני לא זוכרת?)

מה שני באה להגיד לך, זה שזה מצב שקורה. להרבה בנות אין מספיק מידע מאמא שלהן בגיל ההתבגרות,וחבל, אבל
אין לנו זכות לכעוס או לצפות מאמהות שלנו מה שלא בטוח שהן מסוגלות, אולי יש לזה סיבה ואולי זה ככה כי ככה הן.

לפני החתונה תצטרכי לגשת להדרכת כלות מצוינת מכל הבחינות- רגשית, מעשית, רוחנית, הלכתית.
(ההכנה שלי היתה כמעט רק הלכתית. אמנם בצורה מקיפה מאד, עד היום מתוך שינה אני יכולה לדעת מה ההלכה באיזה מצב, אבל זה לא היה פשוט בכלל להתגבר על חוסר המוכנות הרגשית-רוחנית, על הפחד ותחושת ה"אני עושה משהו לא בסדר?" של תחילת הנישואין.זה לקח הרבה מאד זמן, ועד היום, כמה שנים אחרי, ההכנה הלא נכונה למקרה שלי משאירה את אותותיה)

אמא שלי כמובן, לפני החתונה, אמרה לי, את יכולה לפנות אלי ולשאול כל מה שתרצי, אבל את יכולה להבין שזה כבר לא היה רלוונטי. כבר השתרש לי במוח שהנושאים האלה, מול אמא, הם טאבו.
(גם לספר ולהתעסק בהריון שלאחר מכן, היה בעבורי בעיקר מבוכה גדולה וכל 9 החודשים האלו, כשהיינו שם, כמעט ולא דיברתי על זה. ולא, הם לא חרדים. זה מורכב, זה לא פשוט בכלל. וזה לא סותר את אהבתם לתינוקת שנולדה כמובן)

לאחר הלידה אמא הצטרפה אלי לשחרור מביה"ח, קיבלתי הנחיות מהרופאה לפני שחרור, וביניהם - לא לקיים יחסים 6 שבועות. אמא שלי הסמיקה כמו שמעולם לא ראיתי אותה. בעלי אפילו לא היה באיזור אז. זה כאב לי, החוסר פתיחות הזאת,
זה כואב לי שנהייתי בעצמי אישה בלי שום תמיכה והכנה לנשיות שלי מצד אמא, ולא, לא ארצה להיות ככה בעצמי בנושא הזה.כי זה משמעותי.
אבל אמא שלי מדהימה ומקסימה בכל המובנים האחרים, וזה בסדר, למדתי לקבל את החוסר פתיחות בנושא הזה, אני משלימה לעצמי פערים ע"י לקיחת קורסים ושיעורים דווקא בנושאים האלה, ולמדתי להשלים עם מה שאמא מביאה איתה, כן, גם את המבוכה והצניעות-היתרה.
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

טכנאי מכשירי חשמללפניו ברננה!

מייעץ לקניות כאלה תמורת תשלום סמלי..

הופך בתים לבתים חכמים..

לא חייב דווקא מהנדס חשמל..

רק ללמוד תעודת חשמלאי כדי שיהיה מותר לו להתעסק עם מערכת חשמל (בבית בכיף עושים את זה בלי תעודה אבל כדי לא להיות חשוף לתביעות חלילה כדאי שיהיה מסודר כמה שניתן..)

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

❤️שאלה גניםאחרונה

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

אולימתיכון ועד מעון

אם כסף זה לא בעיה לקחת את הלימון להפוך ללימונדה

להשקיע ולקנות אוכל טעים ומפנק לחג, למצוא חברה שגם לבד ולקבוע איתה לסעודה

להכין אוכל שבעלך לא אוהב ואת כן

מנחלה שאת תמצאי דרך להנות מהמצב יהיה לך תחושה טובה יותר ותצליחי גם לסלוח.

אני חושבת שבהרבה סיטואציות יש לנו בחירה איך להתנהל במצב, זה המצב שלך כרגע, איך את הופכת אותו להכי נפלא שיש

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

גם אני עשיתי ככה, ובדיעבד התחרטתי שלא עשיתיפרח חדש

את זה קודם..

שום כסף לא שווה את הסחיטה הנפשית שעוברים בכאלו מקומות

מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונהאחרונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזהאחרונה

עושה מאד טוב לנפש.

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

^^^מוריהאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך