הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הורות

בהנהלת:
מכתב פתיחה
אין לי כוחמהורהרת...

אמא לתינוקת קטנה ומתוקה בת שלושה חודשים

וכבר עייפה מכל זה... 

 

הבת שלי יחסית נוחה - אין לה כאבי בטן מיוחדים, ישנה בלילה וכו וכו

ועדיין אני מרגישה כל יום מחדש כאילו כל ההורות הזאת גדולה עליי

אין לי כוח לסחוב עגלות

אין לי כוח להחליף 200 טיטולים ביום 

ולהחזיק אותה על הידיים כשהיא בוכה

לא מצליחה לתזז בין הטיפול בה לבין עוד דברים מינימליים שאני רוצה לעשות 

מצבי רוח מעצבנים 

...

מרגישה שלא אוהבת את הבת שלי באמת, סוג של נתק כזה... 

 

אני לא מפונקת... בכורה להרבה אחים ואחיות ותמיד עזרתי בבית הרבה, גם מיוזמתי

למה עכשיו הכל כזה קשה לי...

בהתחלה חשבתי שהעייפות הפיזית והנפשית היא בגלל ההנקה,  אז הפסקתי להניק (המשכתי לשאוב קצת)

לוקחת ויטמינים / ברזל

ועדיין מרגישה מוזר

ולא מפסיקה לחשוב מה יהיה אם אלד עוד ילד או שתיים... נראה לי בלתי אפשרי

או שהזהות שלי תימחק סופית מרוב ריצות לכאן ולשם לקחת ולהחזיר מהגן לרדוף אחריהם בגן משחקים לקלח ולהאכיל... 

מובן, וזה עניין של תקופותשרה111
את עם תינוק ראשון וזאת המהפכה הכי גדולה בחיים, לדעתי יותר מלהתחתן. זאת מחוייבות שאין כדוגמתה. ואחרי כל שינוי בחיים יש שלב של הסתגלות ומן פחד של איך עומדים בזה. מכירה את זה ממש. במיוחד אחרי התקופה הראשונית, כשכביכול מתחילים שגרה חדשה אבל עם תינוק שלוקח לך 80 אחוז מהזמן והכוחות אם לא יותר.
אבל... הזמן עובר ופשוט מתרגלים! לא סתם מתרגלים, פשוט לומדים להתנהל מחדש ואז יש גם רגעי הנאה ואפילו זמן פנוי (כמובן עפ סדר עדיפויות). ואז הכל יחסית נראה על מי מנוחות ובשליטה ואז שוב שינוי דרמטי (תינוק חדש בעה) ושוב תקופת הסתגלות לא פשוטה עד שלומדים"לחיות" מחדש. ודברים שמאיימים עלייך יכולים להפוך לשטותיים בהמשך. הכל מקבל פורפורציות אחרות. וגם ילד שני הרבה פחות הופך תחיים מראשון, ושלישי פחות... וכו וכו. כשהשני נולד בעלי אמר שעכשיו יותר קל לו מבחינה מסוימת, כי אתה לא מרוכז כל היום באחד וב"צרות" שלו. ובהרבה תחומים דווקא זה עוזר שהם כמה ולא רק אחד. מעסיקים אחד את השני ועוד יותר מזה.
תינוק בן 3 חודשים זה לגמרי תחילת תקופה חדשה והגיוני מאוד שאת מרגישה ככה. עוד תתרגלי ותלמדי לנהל את הזמן נכון ותרגישי שאת חיה בכיף בנחת ובשמחה בע"ה.
וטיפ מעשי, כדאי לחשוב על דברים שיעזרו לך במה שקשה. לדוגמה להקפיא ארוחות שלא תצטרכי לבשל יותר מדי, אם אין לך מייבש כביסה ויש אפשרות לקנות זה חוסך המוווון זמן והתעסקות, וכו. וגם לשמור על שעות שינה נורמליות כמה שאפשר עוזרלמצברוח ולהספקים. וכן, לדעת לוותר לפעמים. השמחה והנחת שלך חשובה לך ולמשפחתך הרבה יותר מעוד משימה שבוצעה, לפעמים קשה ליישום אבל הכי חשוב ובריא.
וגם לזכור שתמיד יש רגעים ויש רגעים. יש ימים שהכל נראה גדול עלי ויש ימים שנראה לי שאני בשליטה מלאה פלוס. ככה אצל כולם. ובכל זאת הרגשת העומס בגדול משתפרת עם הזמן. אני עם בן חודשיים וחצי , שנתיים ושלש ואם היית שואלת אותי לפני כמה שנים אם זה מה שאני רוצה, אז ממש לא.. היה נראה לי מטורף. בדיעבד זה הדבר הכי מדהים שיש וה' נותן כוחות לכל מה שצריך.

בהצלחהה
בדיוק. זה עובר...ארץטרופיתיפה
טבעי והגיוני שקשה..פ.ר
אם ממשיך, ממליצה להיבדק ולשלול דיכאון אחרי לידה

בהצלחה!
^^מופאסה
א. לשלול דיכאון
ב. הייתי ממליץ לך ללכת לבית החלמה/מלונית לכמה ימים, להתחבר עם התינוקת ללא שום עול נוסף, לאכול טוב וכו'
ועוד משהושרה111
לגבי הקשר לבת שלך, זה לוקח זמן! יש איזו ציפייה להתאהבות מיידית. אז לא. זה עוד יקרה
זה ילד ראשון?44444
יש לי 3 ילדים ותינוק בלי אחים זה הכי קשה שהיה לי.
לאט לאט לומדים ובעיקר הילד גדל. מה שחשוב, לדעתי, זה לצאת ולהיות עם חברות. תנצלי את זה שעכשיו חופש וגן השעשועים פעיל יותר ותהיי עם חברות.
בעיני זו הצלה.
כדברי פ.ר.העני ממעש
יקירתי,חדשה ישנה
א. לצאת לראות חברה, זה מחזיר לשפיות. לצאת לחברה, להזמין חברות הביתה, לצאת לסיבוב עם חברות.... זה לגמרי יכול להוציא מהדעת.

ב. לשלול דיכאון אחרי לידה. חוששת שאת בדרך לשם.. גשי לטיפת חלב ושתפי את האחות שאת מרגישה איתה בנח.
כנ"לעטרה12


מובן ממש. קורה להרבה... לכי למישהו שישמע אותך וידע לנווטרק להיום


רוצי לבדוק דיכאון אחרי לידה!rivki
טיפת חלב, רופא משפחה, כל מקום אפשרי
אף אחד לא הבטיח שילדים זה פיקניק...Orit39
זה הרבה אחריות. אני חושבת שפשוט את מתחילה להבין את המשמעות של להיות אמא. אם עד עכשיו דאגת רק לעצמך עכשיו יש נשמה יקרה שמופקדת בידייך, זכות גדולה! מה שכן, אני יכולה להרגיע אותך שעם הזמן את גם תתרגלי למציאות החדשה וגם תלמדי איך להינות ממנה. בערך אחרי 5 חודשים מהלידה תרגישי יותר שחרור. ואיך מביאים עוד ילדים? א ני שואלת את זה כל פעם מחדש וקובעת שזהו, נגמר הסיפור עם המידות ותינוקות (במיוחד אחרי הלידה הראשונה שהייתה טראומטית במיוחד). ואיך אומרים? רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום.... השם נותן עם כל ילד את כל מה שצריך- כסף, כוחות, והרבה הרבה אהבה ונתינה......
מזל טוב!
אם היא ילדה נוחהג'סיקהאחרונה

אז איך זה שקשה לך לתזז בינה לבין שאר הדברים?

 

הבכורה שלי גם היתה תינוקת ממש נוחה ויכולתי לעשות מה שבא לי, כמעט ולא הרגשתי אותה.

לפעמים חיכיתי כבר שהיא תתעורר או תבכה כדי שאצטרך לבוא אליה...

 

את מרימה אותה כל פעם שהיא בוכה? את מנדנדת אותה?

אני באופן עקרוני לא נידנדתי אותה בכלל, ולא הרמתי אותה סתם (חוץ ממתי שלא יכולתי להתאפק)

תמיד היתה סיבה לבכי ואם לא מצאתי את הסיבה אז הייתי רק משנה לה את התנוחה או מחליפה לה צעצוע.

 

אם את לא מניקה זה אפילו פחות כובל, את תמיד יכולה להשאיר אותה עם בעלך ולצאת לאן שבא לך...

לא מבינה כל כך מה הבעיה...

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך