אין לי כוחמהורהרת...

אמא לתינוקת קטנה ומתוקה בת שלושה חודשים

וכבר עייפה מכל זה... 

 

הבת שלי יחסית נוחה - אין לה כאבי בטן מיוחדים, ישנה בלילה וכו וכו

ועדיין אני מרגישה כל יום מחדש כאילו כל ההורות הזאת גדולה עליי

אין לי כוח לסחוב עגלות

אין לי כוח להחליף 200 טיטולים ביום 

ולהחזיק אותה על הידיים כשהיא בוכה

לא מצליחה לתזז בין הטיפול בה לבין עוד דברים מינימליים שאני רוצה לעשות 

מצבי רוח מעצבנים 

...

מרגישה שלא אוהבת את הבת שלי באמת, סוג של נתק כזה... 

 

אני לא מפונקת... בכורה להרבה אחים ואחיות ותמיד עזרתי בבית הרבה, גם מיוזמתי

למה עכשיו הכל כזה קשה לי...

בהתחלה חשבתי שהעייפות הפיזית והנפשית היא בגלל ההנקה,  אז הפסקתי להניק (המשכתי לשאוב קצת)

לוקחת ויטמינים / ברזל

ועדיין מרגישה מוזר

ולא מפסיקה לחשוב מה יהיה אם אלד עוד ילד או שתיים... נראה לי בלתי אפשרי

או שהזהות שלי תימחק סופית מרוב ריצות לכאן ולשם לקחת ולהחזיר מהגן לרדוף אחריהם בגן משחקים לקלח ולהאכיל... 

מובן, וזה עניין של תקופותשרה111
את עם תינוק ראשון וזאת המהפכה הכי גדולה בחיים, לדעתי יותר מלהתחתן. זאת מחוייבות שאין כדוגמתה. ואחרי כל שינוי בחיים יש שלב של הסתגלות ומן פחד של איך עומדים בזה. מכירה את זה ממש. במיוחד אחרי התקופה הראשונית, כשכביכול מתחילים שגרה חדשה אבל עם תינוק שלוקח לך 80 אחוז מהזמן והכוחות אם לא יותר.
אבל... הזמן עובר ופשוט מתרגלים! לא סתם מתרגלים, פשוט לומדים להתנהל מחדש ואז יש גם רגעי הנאה ואפילו זמן פנוי (כמובן עפ סדר עדיפויות). ואז הכל יחסית נראה על מי מנוחות ובשליטה ואז שוב שינוי דרמטי (תינוק חדש בעה) ושוב תקופת הסתגלות לא פשוטה עד שלומדים"לחיות" מחדש. ודברים שמאיימים עלייך יכולים להפוך לשטותיים בהמשך. הכל מקבל פורפורציות אחרות. וגם ילד שני הרבה פחות הופך תחיים מראשון, ושלישי פחות... וכו וכו. כשהשני נולד בעלי אמר שעכשיו יותר קל לו מבחינה מסוימת, כי אתה לא מרוכז כל היום באחד וב"צרות" שלו. ובהרבה תחומים דווקא זה עוזר שהם כמה ולא רק אחד. מעסיקים אחד את השני ועוד יותר מזה.
תינוק בן 3 חודשים זה לגמרי תחילת תקופה חדשה והגיוני מאוד שאת מרגישה ככה. עוד תתרגלי ותלמדי לנהל את הזמן נכון ותרגישי שאת חיה בכיף בנחת ובשמחה בע"ה.
וטיפ מעשי, כדאי לחשוב על דברים שיעזרו לך במה שקשה. לדוגמה להקפיא ארוחות שלא תצטרכי לבשל יותר מדי, אם אין לך מייבש כביסה ויש אפשרות לקנות זה חוסך המוווון זמן והתעסקות, וכו. וגם לשמור על שעות שינה נורמליות כמה שאפשר עוזרלמצברוח ולהספקים. וכן, לדעת לוותר לפעמים. השמחה והנחת שלך חשובה לך ולמשפחתך הרבה יותר מעוד משימה שבוצעה, לפעמים קשה ליישום אבל הכי חשוב ובריא.
וגם לזכור שתמיד יש רגעים ויש רגעים. יש ימים שהכל נראה גדול עלי ויש ימים שנראה לי שאני בשליטה מלאה פלוס. ככה אצל כולם. ובכל זאת הרגשת העומס בגדול משתפרת עם הזמן. אני עם בן חודשיים וחצי , שנתיים ושלש ואם היית שואלת אותי לפני כמה שנים אם זה מה שאני רוצה, אז ממש לא.. היה נראה לי מטורף. בדיעבד זה הדבר הכי מדהים שיש וה' נותן כוחות לכל מה שצריך.

בהצלחהה
בדיוק. זה עובר...ארץטרופיתיפה
טבעי והגיוני שקשה..פ.ר
אם ממשיך, ממליצה להיבדק ולשלול דיכאון אחרי לידה

בהצלחה!
^^מופאסה
א. לשלול דיכאון
ב. הייתי ממליץ לך ללכת לבית החלמה/מלונית לכמה ימים, להתחבר עם התינוקת ללא שום עול נוסף, לאכול טוב וכו'
ועוד משהושרה111
לגבי הקשר לבת שלך, זה לוקח זמן! יש איזו ציפייה להתאהבות מיידית. אז לא. זה עוד יקרה
זה ילד ראשון?44444
יש לי 3 ילדים ותינוק בלי אחים זה הכי קשה שהיה לי.
לאט לאט לומדים ובעיקר הילד גדל. מה שחשוב, לדעתי, זה לצאת ולהיות עם חברות. תנצלי את זה שעכשיו חופש וגן השעשועים פעיל יותר ותהיי עם חברות.
בעיני זו הצלה.
כדברי פ.ר.העני ממעש
יקירתי,חדשה ישנה
א. לצאת לראות חברה, זה מחזיר לשפיות. לצאת לחברה, להזמין חברות הביתה, לצאת לסיבוב עם חברות.... זה לגמרי יכול להוציא מהדעת.

ב. לשלול דיכאון אחרי לידה. חוששת שאת בדרך לשם.. גשי לטיפת חלב ושתפי את האחות שאת מרגישה איתה בנח.
כנ"לעטרה12


מובן ממש. קורה להרבה... לכי למישהו שישמע אותך וידע לנווטרק להיום


רוצי לבדוק דיכאון אחרי לידה!rivki
טיפת חלב, רופא משפחה, כל מקום אפשרי
אף אחד לא הבטיח שילדים זה פיקניק...Orit39
זה הרבה אחריות. אני חושבת שפשוט את מתחילה להבין את המשמעות של להיות אמא. אם עד עכשיו דאגת רק לעצמך עכשיו יש נשמה יקרה שמופקדת בידייך, זכות גדולה! מה שכן, אני יכולה להרגיע אותך שעם הזמן את גם תתרגלי למציאות החדשה וגם תלמדי איך להינות ממנה. בערך אחרי 5 חודשים מהלידה תרגישי יותר שחרור. ואיך מביאים עוד ילדים? א ני שואלת את זה כל פעם מחדש וקובעת שזהו, נגמר הסיפור עם המידות ותינוקות (במיוחד אחרי הלידה הראשונה שהייתה טראומטית במיוחד). ואיך אומרים? רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום.... השם נותן עם כל ילד את כל מה שצריך- כסף, כוחות, והרבה הרבה אהבה ונתינה......
מזל טוב!
אם היא ילדה נוחהג'סיקהאחרונה

אז איך זה שקשה לך לתזז בינה לבין שאר הדברים?

 

הבכורה שלי גם היתה תינוקת ממש נוחה ויכולתי לעשות מה שבא לי, כמעט ולא הרגשתי אותה.

לפעמים חיכיתי כבר שהיא תתעורר או תבכה כדי שאצטרך לבוא אליה...

 

את מרימה אותה כל פעם שהיא בוכה? את מנדנדת אותה?

אני באופן עקרוני לא נידנדתי אותה בכלל, ולא הרמתי אותה סתם (חוץ ממתי שלא יכולתי להתאפק)

תמיד היתה סיבה לבכי ואם לא מצאתי את הסיבה אז הייתי רק משנה לה את התנוחה או מחליפה לה צעצוע.

 

אם את לא מניקה זה אפילו פחות כובל, את תמיד יכולה להשאיר אותה עם בעלך ולצאת לאן שבא לך...

לא מבינה כל כך מה הבעיה...

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך