פליז תובנות וייעוץ...בין תקוה ליאוש.

נשואים 12 שנה 5 ילדים נישואים עם הרבה עליות ומורדות  היו ימים שהיינו בתחתית של התחתית  וימים יפים...

כל פעם שיש ריב אשתי מאיימת בגירושין ואפילו פותחת תיק ברבנות\בבית הדין למשפחה....ככה כבר 4 פעמים!

היא כאילו יודעת שאני יפעיל את הראש ולא יפרק משפחה והתחושה שלי שהיא סתם מאיימת בגלל שהיא בסוג של מצוקה

אבל אני כבר לא יודע מה לעשות

יעוץ\טיפול לא עובד ולפרק משפחה עם 5 ילדים לא בא בחשבון מבחינתי...

אני מנסה להבין מה הקטע שלה ולא מצליח

היא באמת רוצה להתגרש??? היא סתם מאיימת??? מה דעתכם\ דעתכן...

אשמח לשמוע כל סוג של תובנה

לדעתי היא מאיימתליאן
גם אחותי כזאת .. כל ריב רצה לרבנות אבל הפחד הכי גדול שלה זה להתגרש..
היא פשוט יודעת שזה מלחיץ את בעלה ואחרי הצעד הזה הוא יעשה הכל כדי להשלים איתה..
לדעתי זה עצוב. הייתי במקומו זורמת פעם אחת וממשיכה את ההליך רק בשביל לנער אותה
אני בטוח שאת צודקת אבלבין תקוה ליאוש.

הגאווה שלה לא תיתן לה ללכת אחורה.. וזה מה שמפחיד אותי...

להתגרש בגלל משחקי אגו

זה מניפולציה!ציפ'קה
אם זה כמו שליאן מתארת לדעתי אתה בן ערובה
השאלה היא איך להתמודד עם מניפולציה כזו??בין תקוה ליאוש.

אני יכול לתת לה לפתוח שוב תיק אבל אני בטוח שהיא לא תודה בטעות שלה ואפילו שהיא לא רוצה להתגרש בסוף נתגרש בגלל האגו שלה...

מה עושים?

אל תתבע גירושין כי אחרת אתה עלול להסתבך עם הכתובה..שוקולד פרה.

 

במידה וכן תפנו לגירושין, חלילה,

אם אתה תובע את הגירושין יש יותר סיכויים שיחייבו אותך בכתובה.

בעינייסוסה אדומה
יתכן שהיא כמוך לא רוצה להתגרש אבל באמת נמצאת במצוקה כזאת שגורמת לה להרים ידיים מידי פעם.

אני יותר נוטה להאמין לה מאשר להאמין לזה שהיא משקיעה כל כך הרבה מאמצים בשביל מניפולציה.
אבל תמיד הכל יכול להיות. לפחות זאת הנטיה שלי לחשוב...

מה הסדר גודל של ה"ריב" בינכם כשזה קורה?

לדעתי אתה צריך להפסיק לתת לה את ההרגשה שלפרק את המשפחה לא בא בחשבון מבחינתך (בלי להגיד לה על זה משהו. פשוט לא לשדר לה שזה בל יעבור מבחינתך) כדי שהיא באמת תחשוב על זה ברצינות.

אבל אני כן ממליצה ממש על טיפול אחר.
אין באמת זוג שלא יכול להסתדר...

ולהמשיך ככה לא בא בחשבון. כי גם אם זאת מניפולציה, כנראה שהמצב חריף מידי בשבילה שהיא נוקטת בצעד הזה.
באמת אחרי כל ריב? או יש ריבים ככה וריבים ככה?וואוו
ואולי לחשוב אם יש מכנה משותף לכל הריבים..
כל ריב שלנו הוא מאפס למאה בשניותבין תקוה ליאוש.

ואז יש התעלמות...

יכול להימשך ימים ושבועות-בעבר היה גם חודשים

היא בחיים לא תעשה צעד לפיוס... ולי נמאס כל פעם לנסות לפייס אותה

לכן אני בטוח שהיא מאיימת סתם אבל בסוף בגלל הגאווה נצטרך להתגרש מחוסר ברירה ובגלל משחקי גאווה שלה

ההתלבטות שלי היא איך להתנהג עם האיומים והמניפולציות שלה...

לא להתיחס לאיום. כאילו לא שמעת ולהמשיך לדבר רגילכלה נאה
או שגיד לה שתפסיק לאיים כי היא לא תרויח מזה כלום. ובמקום לאיים על גירושים נלמד איך לתקן.

הכי טוב זה שתלך לבד להתיעץ מה עושים עם אישה כזאת.
אולי מישהו צריך לעשות לה שיחה....אני123
ולהסביר לה שהיא גם מפסידה במצב של גירושין.
שהיא תבין שזה שהיא מאיימת היא לא מאיימת רק עליך אלא היא מאיימת כאן גם על עצמה.
ולהיות גרושה זה לא פיקניק.
שלא תחשוב שאחר כך זה כיף.

ולמה להגיד לה את כל זה למרות שהיא רק משתמשת בזה כאיום כדי שהיא תבין שיום אחד אתה עלול להשתכנע (למרות שאתה אומר שלא ..אבל שמישהו חיצוני יגיד לה שאתה עלול לקחת ברצינות למרחת שלא .. רק כדי שיהיה משהו שיגרום לה להפסיק להשתמש בזה כמניפולציה...).

היא צריכה להבין שיש דברים שלא משתמשים בהם.

ובלי קשר אם היא במצוקה אולי באמת צריך לעזור לה להיות יותר יציבה נפשית
גם בעלי היה משתמש במשפט הזה בעשוק הראשון שלנו בשעת וויכוחחומות של תקוה&
כמה פעמים שמעתי והבלגתי. בשלב מסויים התחלתי לענות לו ואמרתי 'תפסיק להגיד את המשפט הזה בשעת וויכוח אם אתה לא מתכוון לעשות'...אחרי מספר פעמים המשפט הזה יצר שקט. והעלה חיוך של מבוכה. אישתך אומרת את הדברים מתוך חולשה היא לר מתכוונת. כנראה כמו בעלי לא יודעים להתמודד עם בעיות סוג של אנשים ילדותיים.
אל תחשוש שהיא תעשה צעד נועז...צריך בשביל זה הרבה כוחות נפש כדי להתחיל תהליך מפרך ומתיש..שום אישה לא תתחיל אלא אם יש סיבה מאוד טובה.
תשמע מה אחי עשה לאישתוכלה נאה
כל פעם מאימת להתגרש. היה נמאס לו
יום אחד הלך לרבנות והצטלם בכניסה ליד השלט ושלח לה.
ואמר עכשיו אני פותח תיק.

היא הלכה למות. התתקשרה לאמא שלי בוכה שתדבר איתו.ולמה הוא עושה לה את זה...
מאז שקט. אבל הלכו לטיפול טוב.

לא יודעת מי איתך. יש נשים שמרוב גאוה יזרמו עם זה.
חחחחחבין תקוה ליאוש.

כל הכבוד לך שהצלחת להוציא ממני חיוך ....

כל הבעיה שלנו זו הגאווה שלה.. היא לא תודה בטעות או תבקש סליחה או כל דבר כזה...

ואני אשכרה מת מפחד לעשות כל צעד כי היא פשוט כמו חמאס

בשביל גאווה ואגו היא תהרוס לעצמה את החיים

 

אם תעשה או לא תעשה תשיג את אותה תוצאה, אז שב ואל תעשה.החלק הטוב
אם היא חמאס אז תלמד להתפייס.
ואם היא אדם נירגן זו עבודה שלה ותפילה שלך.
ואם לא טיפלת עד היום בצורה רצינית אז הגיע הזמן.
ואם אתה נותן לה את המגרש והתגובה שלך היא להגיב מתוך פחד, אז אתה בבעיה רצינית, אתה שקוף מידי והיא קלטה שיש לה עסק עם בעל שהיא יכולה להפעיל עליו מניפולציות.
בקשר לגירושים אל תדאג היא לא תברח, עם בעל ואבא טוב, סלחן ומכיל אין לה לאן לברוח עם חמישה ילדים.
זאת לא כל הבעיה שלכםסוסה אדומה
אני מאמינה שלשניכם יש מה לתקן ושהבעיות שלכם מורכבות יותר. מה גם שהיא לא רבה עם הקיר, היא רבה איתך.

ואין דבר כזה גאווה. זה יושב לה על דברים מסויימים...

תנסה להאמין לה ולראות אותה בעין פחות שיפוטית, זה יעזור לכם הרבה יותר מלחשוב שהיא עושה לך מניפולציות ושלא אכפת לה להרוס לעצמה את החיים.

גם אנשים בעלי גאווה, ובעיקר כאלה, הם אנשים עם עבר מאוד לא נעים.
במקום לשפוט אותה, תנסה להבין אותה, להקשיב לה ולהאמין למצוקות שלה.

זה נכון שלא צריך להאכיל את המקום הזה של האיומים, אבל מעבר לזה מה שיעזור לך זאת לא הגישה שממנה אתה מדבר כרגע.
מה אכפת לך שהיא לא תודה ותבקש סליחה?כלה נאה
קח את זה כמו נכות שיש לה.
היא כניראה באמת לא מסוגלת לבקש סליחה.

כי אם אתה לא יכול בלי הסליחה שלה אז זה ניראה שגם אתה תופס ראש. זה גם גאווה.

מה רצון ה' במצב כזה?
שתתפוס ראש או תראה לה מזה??
זה לא הלך לך עד עכשיו.

זאת האישה שה' נתן לך. וכניראה אתה צריך ממש לעבוד על המידות. זה לא פשוט. במיוחד לגבר!
התכוונתי שאמרתי את זהבין תקוה ליאוש.

שהיא תשתמש באיומים שלה אפילו שהיא לא רוצה

כמעט לא מי שהגיב אמר שזה סוג של מניפולציה

ושוב אני שואל איך להגיב? מה לדעתכם יגרום לה לנהל שיחה מכובדת ונורמלית?

סתם כך היא מרגישה שאתה מעריך אותה?כלה נאה
אולי זאת השיטה שלה בשביל לקבל ממך יחס.
לראות איך אתה נילחץ שהיא רוצה להתגרש. ולהרגיש שאתה רוצה אותה?

מעניין לשמוע את הצד שלה.
לא..ברור שאני לא מחמיא ולא מפרגן מספיק...בין תקוה ליאוש.

אבל שוב פעם.. לעשות מעשה כל כך קיצוני בדמות רבנות\בית משפט????

ואם אני מיואש ולא יעשה את הצעד של השכל אז בגלל האגו שלה נתגרש?

עד כמה היא תמתח את החבל?

לא שרני מצדיקה אותה אבל לפעמים גברים לא מביניםוואוו
עד כמה התשומת לב, ההחמאה והחום חיוניות כמו חמצן לנשים. תעשה ניסיון.. תשאב כוחות לא יודעת מאיפה, תנסה להקדיש 3 ימים רק להיות חם אליה, מחזר ומעריך (לא בחנק, כן? בטוב טעם) ותראה אם זה משנה אותה. לפעמים זו זעקה לתשומת לב. לא במודע. היא צריכה ללמוד לבקש ממך את היחס. אבל דבר ראשון תראה באמת אם זה גורם משפיע. לא קל אחרי כל היחס שלה, אבל לא יזיק.
נראה לך שהיא הגישה תביעה בשביל צומי???בין תקוה ליאוש.


אתה יכול לקרוא לזה צומי ואתהחדשה ישנה
יכול לקרוא לזה חמצן בזוגיות.

כן, אישה שלא מקבלת יחס חם, אוהב ומעריך מבעלה כל הזמן היא מרגישה לאט לאט שהקשר אליו נהיה רופף יותר ויותר, היא נפגעת מזה בשקט, האש בוערת אבל מבפנים ואז בפעם אחת, כמו שאמרת , מאפס למאה הכל מתפוצץ. למה? כי זה לא באמת מאפס למאה, היא מתבשלת הרבההה זמן בלב, ובונה לעצמה מחשבות 'הוא לא מעריך אותי , הוא לא אוהב אותי, אני לא שווה...' וכו' וברגע אחד זה הקש ששבר את גב הגמל .

לא שאני מצדיקה את ההתנהגות שלה לאיים בגירושין כל פעם זה ממש לא דרך נכונה לריב, אבל אתה צריך להבין מה המקום שלך בזוגיות הזאת, וגם לך יש מה לתקן .
זה לא 'טוב, נו, ניתן לך צומי', ממש לא. זה הרבה מעבר לזה.
ממליצה בחום טיפול זוגי. אם היא לא מסכימה, תלך לבד. יכול להציל הרבה נפשות בדרך (הילדים, אותכם וכו')
סביר להניח שהיא מלאה בטענות גם אם חלקן אינן מוצדקותהתחברתי
כמו שסוסה אדומה יש לה בטח מטען גם בלי קשר לזוגיות, וכנראה שהוא צריך לטפל ולתמוך בה ואז הדבר יבוא על פתרונו .אישה שלא חיה טוב עם עצמה יהיה לה קשה להתמודד עם כל אינטראקציה זוגית/חברתית...
ולכן השאלה שלו מה עושים לא רלוונטית.
אין קיצורי דרך בזוגיות ואת זה הוא צריך להבין , הפורום הוא לא תחליף לטיפול בשורש הבעיה זה רק עזרה ראשונה.
מה זה משנה למה?מופאסה
אתם צריכים טיפול שורש.
ללכת ליועץ עם ריקורד (ולא איזה אחד שאין לו בגרות שלמד יעוץ באיזה מכון מסכן) שיעלה אתכם לדרך המלך. לצד זה צריך להתחיל לעבוד כל אחד על עצמו, להתנהג בעדינות, במתינות במידות טובות
אחי היא רוצה צומי..גלעד לוי

גם אם היא תגיש תביעה תמשוך את זה שנים...

בקשות לשלום בית וערעורים ולא יודע מה...

היא רעה איתך? אל תיתן גט

תעמיד אותה במקום בטח יש לה עו"ד או חברה שממלאים לה את הראש

אל תיתן לה גט? איזה מין בן אדם אתה?ציפ'קה
גועל נפש.
נשמע כמו משחקי כוח ביניכםים...

העצה שלי- אל תשחק במשחק שלה ותפתור את המקום בנפש שלך שמחפש את המשחקים האלה

לא מכירים אותה. לא יכולים לדעת..ד.

אבל זו התנהלות מאד גרועה (בהנחה שמן הסתם אינך עושה שם משהו "נורא ואיום"..).

 

נישואין זה לא משחק שמאימים עליו כל פעם.

 

יש מקום לנסות, בזמן נינוח, לשבת ולשוחח. להסביר לה שכך לא בונים כלום. לא שייך.

 

ולהתוות דרך ביניכם, איך תעלו ביניכם, לא בזמן "מריבה", בעיות שמפריעות - ואיך תדונו על מציאת פתרונות שירוממו אתכם.

האישה לא סתם מאיימת להתגרש.רע לה! היא לא משועממתאהובי

כשהיא מאיימת שתתגרש. היא רוצה אותך, שתעשה שינוי,שלא תתווכח ותצתדק, שתואהב, תפרגן, תחמיא,תשדר לה שהיא הכי חשובה לך בעולם !לעולם אל תשאיר אותה לבד עם הכאב שלה, קרה משהו תתנצל שוב ושוב עד שתתרצה. לעולם לא הולכים לישון מתוך מריבה.

אישה צוברת וצוברת עד שמתפוצץ! ואסור שתהיינה שתיקות בינכם, אתה הראשון שצריך לבקש סליחה. אין מה לעשות האישה צריכה שיחזרו אחריה, וגם שמפייסים אותה עם המון רגש ואפילו מגע חיבוק נשיקה. בהצלחה!

מי אומר את הדבר הזה?..ד.

"אתה הראשון שצריך לבקש סליחה"...

 

מאיפה זה לקוח?

 

נשים אינן נכות באופן סיסטמתי, ואינן מפגרות. וגם לא ילדות בגנון.

 

מי שפוגע - צריך לבקש סליחה. בין אם הוא איש - בין אם הוא אשה.

 

"היא רוצה שלא תתווכח"... יש לו גם אישיות משלו חוץ מ"היא רוצה"?

 

מה זה "תתנצל שוב ושוב"?.. ואם הוא לא עשה כלום? מספיק עם ה"אלימות" הזו במסוה של רגישות לאשה. 

 

"צריכה שיחזרו אחריה"? זה לא קשור ל"התנצלות" על מה שאיננו עושה. האיש אינו "ספק שירותים" בלבד, לאשה.. יחס - זה דבר הדדי. "איומים", זה דבר הרסני.

 

 

אחרי שיודעים את זה - אפשר לשקול אם באופן מקומי, לפי מצבה, צריך התנהלות ספציפית למצב הזה.

 

לפעמים, ה"תובנה" כאילו מה שלא יהיה, צריך לרוץ ולהתנצל ולחזר וכו' וכו' - רק מגבירה התנהלות סחטנית וחסרת קבלת אחריות.

 

כל מקרה לגופו.

יש לי דז'וו.....Orit39
נראה שתלונות הגברים פה בפורום יש להן מוטיב חוזר שעניתי עליו כמה פעמים ולא ממש קיבלו את טענותיי אותם גברים ואני לא מבינה למה. הפתרון הוא כל כך פשוט וקל וזול.....
אז אסביר את עצמי: המוטיב החוזר הוא: אנחנו רבים, אישתי עצבנית, אז אני מתעלם ובורח, ואז היא עוד יותר עצבנית, אז אני בורח יותר רחוק ואז מגיע פיצוץ!!!
ואני ניסיתי להסביר שעצבים של אישה לא פותרים ע"י ריחוק. הריחוק רק גורם לה לדמיונות יתר, לתחושת נטישה, חוסר אהבה וכולי וכולי.. וככל שהבעל לא מוריד את הראש ומנסה להתקרב אליה (על אף עצביה המרובים..... בצבא לא פחדתם להתקרב לאוייב.. פתאום מפחדים.. מה כבר תעשה? תזרוק עליכם רימון) אותן תחושות הולכות ומעצימות!!! עד הפיצוץ.....
אתה מספר שלא השלמתם ימים, שבועות וחודשים??? ואתה מתפלא שהלכה לרבנות? אני לא.
אז אתה יכול לבכות ולומר היא עקשנית, היא כל הזמן מאיימת.. היא והיא והיא..... ומה אתה עושה? מחכה. למה? לא ברור.. ניסית פעם להביא לה איזו מתנה ולכתוב לה משהו כמו "אישתי היקרה, אני אוהב אותך ורוצה לשבת איתך בנחת ולנסות לפתור את הבעיות בינינו". יש לך מושג איזה חומר נפץ זה? זה יכול לרסק לה את כל שכבות ההגנה והתקיפה שבנתה על עצמה כנגדך! או שאתה כמו בעלי אומר: "אמרתי לך פעם אחת שאני אוהב אותך זה עדיין בתוקף עד להודעה חדשה...." אז לא. זה לא בתוקף גברים יקרים, זה אפילו העלה קצת עובש... חיי מדף קצרים.... בטח ובטח לאישה שחוותה כל כך הרבה מריבות ומשברים. אם עדיין לא התגרשה ממך אחרי 4 פעמים שהייתה ברבנות כנראה שעדיין לא התייאשה ממך לגמרי! רק תבין מה היא רוצה ממך ואל תחכה שהיא תעשה את הצעד כי היא מחכה לך! ובדבר אחד צדקת - היא בסוג של מצוקה. ומה עושים עם אדם במצוקה?
אז זהו. מקווה מאוד שהדברים ביניכם יסתדרו ב"ה!
צודקת מאודורוד בהיר


נכון מאוד מאוד! אישה אפשר להמיס בקלות (אם היא אישה נורמליתכלה נאה
רק מה לעשות.. יש גברים שלא ישברו את האגו שלהם גם אם זה מתנקם בהם.
איזה כיף שעל כל בעיה של האישה אפשר להאשים את הגברגלעד לוי

אם יש לה בעיה שתלך לטיפול

אם היא רוצה יחס ופירגון ואהבה -שתנהל שיחה ותסביר לבעלה!

מה היא מצפה לפתוח במלחמה ושהוא יבליג??

 

יש נשים עם בעיות ריגשיות שבאמת צריכות טיפולכלה נאה
והגבר הוא ממש מסכן.
ואת זה ביעוץ זוכי טוב יכולים לעלות על הבעיה ולהפנות אותה לאן שצריך.
אבל פה מדברים על הטבע של רוב הנשים.
אההה...Orit39
תגיד את זה בבקשה לאישתך. ובטונים הנכונים! שלא יישארו ספקות מי הבוס בבית!! בהצלחה!
בעצם במקרה שלך הייתי שותקת חודש כמו כותב השאלה.... פחות נזקים... אולי תשאיר לך את הואזה שיש לכם בויטרינה...
בגלל נשים כמוך שמנסות לרמוס את הגבר יש סרבנות גט!גלעד לוי

יודעת מה?

עד עכשיו הערכתי כל תשובה שלך.. באמת...

אבל אם האישה מתנהגת מגעיל והתשובה שלך היא תוותר כי היא אישה כי אם לא אתה תישאר עירום

אז איזה סוג של נישואים זה?

זה סחטנות!

וכן זה מה שאשתי עושה -אז להגיד שאני אוהב אותה?? ממש לא-אני נשאר כי אין לי ברירה...

אני עובד עם מישהו בן 50 שאשתו מתה מפחד להתגרש-והוא מנצל את זה כדי לנסוע לתאילנד  פעמיים בשנה כדי לחגוג שם

אז על אותו משקל -זה לנסות לסחוט את השני כדי לקבל משהו בגלל שהוא מפחד

(הוא מנצל את הפחד של אשתו לקבל סקס מהצד ואישה אחרת מנצלת את הפחד כי לקבל יחס)

איפה ראית סחיטה בכל מה שכתבתי בהודעה???Orit39
עבר עריכה על ידי Orit39 בתאריך א' בתמוז תשע"ט 09:38
אם תמצא שם רמז לסחיטה - שולחת לך 2 כדי ואזה שלאישתך יהיה איפה להניח את הפרחים שתקנה לה!
ואיפה רמיסה? את כותב ההודעה שיתפתי במה שאישתו עוברת והצבעתי לו על הטעויות שהוא עושה במטרה שלא תגיע לרבנות בפעם החמישית.
הכל ברמה של סיבה ותוצאה. וגם לך- רק סיבה ותוצאה. תתנהג לאישתך באופן כזה - תתחיל לחפש עו"ד טוב.......
הכי קל להתקרבן ולהגיד אישתי ואישתי. אין אישה מושלמת זה נכון. אבל צריך לדעת איך להתנהג אליה כדי לחיות חיים תקינים. לא חייב לקבל את עצותיי. 12 ש"ח לורד בודד זה באמת הרבה. גם לכתוב ולומר מילים יפות לאישתך זה טו מאצ'. מי היא בכלל?? אבל למה אתם מתלוננים?
2 ורדים כפול 2 ואזות זה 24 שח ולא 12...גלעד לוי

וברצינות

זה סחיטה באיומים....כי לא אמרת אתה תתגרש וכולם יפסידו

ההתבטאות שלך הייתה אתה (!!!) תישאר בלי כלום

שאישה מאיימת ופוגעת איך את מצפה שהוא יצליח להתקרב??

לאישה אין אחריות?

מה כבר אפשר לכתוב לה אחרי שהיא הלכה לרבנות? ששוב היא תבין שבאיומים היא מקבלת את מה שהיא רוצה?

פותח השרשור שמשום מה נעלם מיואש כי הוא מרגיש שהוא חי עם ילדה קטנה שמאיימת ולא לוקחת אחריות

כל מה שאני אומר זה:

את רוצה משהו ? תגידי.. תסבירי.. למה לאיים?

 

לקחתי בחשבון שתקנה לה זר יפה ומכובד..Orit39
ורד אחד זה המינימום....
יכול להיות שתשאר בלי כלום זו אופציה שטוב לפחד ממנה ולהמנע בכלל מלהגיע אליה. (אמרתי לך לקחת עו"ד טוב...) וזה באמת בגדר מליצה. מה זה משנה מה אתה לוקח? לא מדאיג אותך כל התהליך הנוראי הזה של גירושין?? אתה נתפס לקטנות! במקום להסתכל מה כדאי לעשות כדי לא להגיע לשם בכלל אתה בוחר להמשיך באותה התדרדרות. בסוף כל התדרדרות יש קרקעית שממנה אין חזור אז תתפוס את עצמך עכשיו אם אתה רוצה להציל את הנישואים שלך.
אני לא בטוחה שהכותב מיואש. ואישתו היא לא מתנהגת כילדה קטנה. והליכה לרבנות זה לא איום - זה ייאוש. היא התייאשה לא הוא.
אדם שבוחר לגדל דג לא יכול לבכות שהדג שלו מת אם לא סיפק לו את התנאים המתאימים: אוכל במידה, חמצן, מים....
אותו דבר גבר שמתחתן לא יכול למנוע מאישתו את החמצן שלה ולבכות שהיא רצה לרבנות. וכבר הסברתי מה הצורך של האישה. תקרא שוב. במילה אחת- להרגיש ולדעת שהיא אהובה ע"י בעלה.
שוב אותה מנטרה: לאישה גם יש אחריות וכו'... צודק. אבל אישה כבויה שבעלה לא מתייחס אליה חודשים (???) ולא משנה מי התחיל את המריבה. מה, אנחנו בגן? - אל תצפה ממנה לכלום. אישה כזו זו אישה שאין לה טעם בחיים! פשוטו כמשמעו(!!!) והיא לא תסביר לך. אני מסבירה לך עכשיו. ואל תחשוב שאנחנו נהנות מהקללה הזו שנתקללנו בעוונותינו: ואל אישך תשוקתך והוא יימשול בך (היה פה שרשור בנושא...). זו קללה נוראה! אישה לא רוצה להתגרש! היא בסך הכל רוצה שבעלה יאהב אותה ומשאפסו תקוותיה לכך - היא תחפש אהבה זו במקום אחר. כי זה הצורך שלה! אז בוא נסיים את גן תקווה ונעלה לכיתה א', נכבד ונייקר את נשותינו ונזכה לחיים טובים ומאושרים!
וואללה לא יודע מה להגיד לך...גלעד לוי

זה בדיוק מה שגם גברים רוצים..

לי אישית מאוד קשה לעשות את זה ואני בטוח שגם לאחרים..

והאמת היא שאני מת לתת לה את זה

אבל או שאני מקבל פרצוף או דחיה או את התחושה שהיא עושה לי טובה.. או שמקום לדבר היא תמיד תאיים..

 

לא משנה איזה פרצוף היא תעשה לךOrit39
זה הכל הצגות. מתחת לפני השטח הורדת לה אחוז גדול מאוד מההתנגדות. בפעם הבאה שתפנה אלי תראה שהיא יותר רגועה...
או שאני יקבל ואזה לפנים ואז אפילו את זה היא לא תשאיר לי...גלעד לוי


אם הואזה תהיה ריקה יש סיכוי כזה...Orit39
אבל אם תהיה מלאה במים ופרחים יפים ושווים - ניצלת! יהיה לה חבל על הפרחים...
לא מדברים חודש?ארץטרופיתיפה
צריך ייעוץ זוגי דחוף, ככה לא נראים נישואים.

אם לא הייתי מדברת עם בעלי כמה ימים , באופן שחוזר על עצמו , אני חושבת שגירושים זה רעיון לא רע.

ימים ? שבועות ? חודשים? מה זה עושה לך? לה? לילדים?

זה ממש לא נישואים...
ב"ה כדאי שתשאל אותה ואז יהיה לך תשובותmetorafiאחרונה


מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך