משנה קצת פרטים לשם שמירה על אנונימיות.
יש לי גיסה צעירה, אחות של בעלי, שגרה סמוך אלינו. ההורים שלה ושל בעלה גרים רחוק. היא ילדה לפני חמישה חודשים בן ראשון והיה לה מאד קשה בהתחלה, עד בשלב מסוים חששנו שמתפתח דיכאון אחרי לידה. בשלב הזה התגייסנו מאד לעטוף ולסייע והתקבע מנהג שהיא מגיעה אלינו עם התינוק שני אחרי צהריים בשבוע, אני מטפלת בו והיא הולכת לישון או לנוח. עכשיו חלפו חמישה חודשים והמנהג עדיין כאן רק שהתינוק כבר לא ישן כל היום בעגלה וצריך יחס, אני בתחילת הריון ומרגישה רע והיא כבר לא נחה בחדר הסמוך אלא הולכת וחוזרת כעבור שעתיים. שורה תחתונה, זה כבר לא נח לי ולא מתאים לי. אני עובדת בבקרים וילדיי תודה לאל מעסיקים את עצמם מהמם בדרך כלל ככה שאחרי צהריים אני רוצה ויכולה לנוח קצת, להתייחס בנחת לילדים, לענות למיילים שלא הספקתי בעבודה, לסדר את הבית... אני יודעת שהיא מאד מאד שמחה על הסידור הזה ושמבחינתה הוא עדיין ״מציל״ אותה. אני מרגישה שהגיע הזמן שתיקח עזרה בתשלום או שבכלל תלך לעבוד ולא תשאר עם הילד כל היום אם זה קשה לה. בקיצור, אני רוצה את האחצ שלי בחזרה. אני מאד אוהבת אותה ויודעת שאני כמו אחות גדולה בשבילה, אני מאד לא רוצה לפגוע בה אבל מרגישה שאם זה ימשיך זה פשוט יתפוצץ בסוף, אני לא אוכל יותר. מה עושים?
יש לי גיסה צעירה, אחות של בעלי, שגרה סמוך אלינו. ההורים שלה ושל בעלה גרים רחוק. היא ילדה לפני חמישה חודשים בן ראשון והיה לה מאד קשה בהתחלה, עד בשלב מסוים חששנו שמתפתח דיכאון אחרי לידה. בשלב הזה התגייסנו מאד לעטוף ולסייע והתקבע מנהג שהיא מגיעה אלינו עם התינוק שני אחרי צהריים בשבוע, אני מטפלת בו והיא הולכת לישון או לנוח. עכשיו חלפו חמישה חודשים והמנהג עדיין כאן רק שהתינוק כבר לא ישן כל היום בעגלה וצריך יחס, אני בתחילת הריון ומרגישה רע והיא כבר לא נחה בחדר הסמוך אלא הולכת וחוזרת כעבור שעתיים. שורה תחתונה, זה כבר לא נח לי ולא מתאים לי. אני עובדת בבקרים וילדיי תודה לאל מעסיקים את עצמם מהמם בדרך כלל ככה שאחרי צהריים אני רוצה ויכולה לנוח קצת, להתייחס בנחת לילדים, לענות למיילים שלא הספקתי בעבודה, לסדר את הבית... אני יודעת שהיא מאד מאד שמחה על הסידור הזה ושמבחינתה הוא עדיין ״מציל״ אותה. אני מרגישה שהגיע הזמן שתיקח עזרה בתשלום או שבכלל תלך לעבוד ולא תשאר עם הילד כל היום אם זה קשה לה. בקיצור, אני רוצה את האחצ שלי בחזרה. אני מאד אוהבת אותה ויודעת שאני כמו אחות גדולה בשבילה, אני מאד לא רוצה לפגוע בה אבל מרגישה שאם זה ימשיך זה פשוט יתפוצץ בסוף, אני לא אוכל יותר. מה עושים?
