באתר ערוץ 7 העלו אתמול סרטון בו רואים שני מג"בניקים שמתנפלים על מפגין יהודי, ממחנה אוהבי ארץ ישראל, ומתעללים בו בצורה סדיסטית.

לפי רוב התגובות לכתבה, הציבור הזדעזע מאלימות המג"בניקים.

אותי שום אלימות משטרתית לא יכולה עוד להפתיע.

אני דווקא הזדעזעתי מדבר שלעניות דעתי הוא חמור יותר: מחוסר המעש וחוסר התגובה של שבעה היהודים,מתנחלים, שעמדו מסביב למתרחש ולא התערבו. הם אמנם הביעו, בנימוס, את מחאתם: "היי, הפסיקו להתעלל בו", "מה קורה כאן, די" אבל אינם מתערבים פיזית.

המראה הזה הזכיר לי את הבדיחה העצובה על שמונה יהודים המתהלכים בחוץ לארץ ובאים לקראתם שני גויים. אומר היהודי לחבריו: "אוי ווי, מה נעשה? אנחנו שמונה והם שתיים! בואו
אני דווקא הזדעזעתי מדבר שלעניות דעתי הוא חמור יותר: מחוסר המעש וחוסר התגובה של שבעה היהודים,מתנחלים, שעמדו מסביב למתרחש ולא התערבו. הם אמנם הביעו, בנימוס, את מחאתם: "היי, הפסיקו להתעלל בו"
נברח!"

ברצוני לשאול את הבחורים הנראים בקלטת שנכחו בעת ההתעללות הסדיסטית נגד חברם: רבונו של עולם! בקלטת אתם נראים בני 18 לפחות. בחורים חזקים שבטח גם עברתם איזה אימוני קרב מגע. למה לא הגנתם על חברכם? על פי הצילומים יכולתם בקלות לעלות על שני המג"בניקים ולהוציא להם את הידיים מהפנים של חברכם כדי שלפחות יפסיקו לחנוק אותו! אני יודעת שפמפמו לכולנו לראש שלא מרימים יד על שוטר או חייל, אבל התכוונו להגיד שאין עלינו ליזום אלימות. כאן מדובר בהגנה עצמית מפני תקיפה. מי שמתגונן מפני אלימות משטרתית או כל אלימות אחרת אינו אלים אלא מגן על עצמו או על חברו. כמובן שחשוב לצלם ולתעד את המתרחש כדי שהמשטרה לא תוכל לתפור תיק שקרי של תקיפת שוטר.

לא הייתי עושה מזה עניין לו הדבר היה חוזר על עצמו שוב ושוב. מראה הקלטת הזכיר לי את הזעם שהרגשתי כשצפיתי בקלטת על אירועי עמונה ובה רואים שוטר נכנס לחדר ומוריד את האלה שלו שוב ושוב על עשרות החבר'ה בחדר היושבים על הרצפה. הזעם הראשוני כיוונתי כמובן נגד השוטר אבל אחר כמה שניות אמרתי לעצמי: רבונו של עולם! איך זה שמתוך עשרות הבחורים בחדר לא קמו כמה כדי להוציא לשוטר את האלה מהידיים!! ואם הידיעות נכונות על כך שכל החבר'ה היו עם ידיים כבולות באזיקים כדי להוכיח את היותם לא-אלימים, אז קומו על הרגליים והשתמשו ברגליכם עד שהשוטר יפסיק לחבוט בכם את מכותיו. זו לו אלימות. זו הגנה עצמית.

חובה עלינו לעיין אחת ולתמיד בהתנהגות הציבור שלנו לאור ההתקפות נגדנו. אדיר זיק ז"ל תמיד אמר שחלק ניכר בציבור שלנו חולה במחלת האות ב'. כלומר סובל מרגשי נחיתות לעומת הציבור החילוני-שמאלני. אחרים יגידו שהחינוך לאהבת חינם נלמד במחוזותינו בקיצוניות יתר כך שאיבדנו את היכולת לכעוס נגד אלו המבצעים בנו עוול. עוד אחרים יגידו שעדיין טמונים בנו הגנים של הגלות. תהיה
איך זה שמתוך עשרות הבחורים בחדר לא קמו כמה כדי להוציא לשוטר את האלה מהידיים!!
הסיבה אשר תהיה- הגיע הזמן לעצור את מדיניות הגשת הלחי השנייה. לא מחבקים חייל או שוטר שבא להרוס לנו את הבית ולא נותנים לשוטר אלים לבצע את זממו בלי להגן על עצמנו.

האם זה אומר שעלינו להיות אלימים? האם עלינו להתנהג כמו אחינו החרדים?

הרי רבים אמרו שלו היינו נאבקים על כל בית בגוש קטיף כמו שהחרדים התנהגו השבוע לאור מעצר האם- עוד היינו בגוש קטיף. יתכן, אבל מה לעשות...הציבור שלנו אינו מסוגל לכך ואולי טוב שכן.

כוחנו בדרך אחרת: הדרך של המחנה שלנו לעצור את גזרות החורבן היא
א) אי השתתפות חיילינו במשימת החורבן , בטח לא במעגל א' , אבל גם לא במעגל ח'. את משימת חורבן המאחזים הם לא יוכלו לבצע בלי הצבא. ב"ה בצבא יש עשרות אלפי בחורים מכוחותינו.  על כולנו , עוד היום, להרים טלפון לבנינו חיילינו ולהבהיר להם שאנו מצפים מהם להישאר נאמנים למשימתם, קרי הגנה על העם והארץ  ולא,חלילה, השתתפות בחורבן ישובים ומסירת חבלי מולדת לאויב הערבי.

ב) מאבק לא אלים אבל המוני. המחנה שלנו מונה רבבות יהודים הנאמנים לארץ ישראל המבינים שחורבן 23 המאחזים הוא שלב א' לחורבן ההתיישבות כולה ביו"ש. אם וכאשר נצטרך להגן על המאחזים, חייב להיות ברור לכולנו שאנו לא הולכים לעבודה, לא הולכים
הגיע הזמן לעצור את מדיניות הגשת הלחי השנייה. לא מחבקים חייל או שוטר שבא להרוס לנו את הבית ולא נותנים לשוטר אלים לבצע את זממו בלי להגן על עצמנו
ללמוד בישיבה או במכללה אלא יוצאים לכבישים ולמאחזים בהמונינו ,מתיישבים ומונעים מהכוחות להגיע אל יעדם.
אם צריך נשארים יום, יומיים ואף שבוע. זו לא הפגנה. זה מאבק. מאבק על הבית הפרטי והלאומי.

שני עקרונות אלה היו מצילים את גוש קטיף וצפון השומרון. לצערנו הם לא מומשו בשל רבנים שהתנגדו לסירוב פקודה ומנהיגים שארגנו מחאות בומבסטיות של שעתיים בכותל ובכיכר מלכי ישראל אבל לא ידעו להנהיג מאבק אמיתי.

עכשיו הזמן לתקן את הטעויות שנעשו ב2005 . דברים אלו אקטואליים ודחופים עוד יותר היום בו הודיעו על ההכנות של צה"ל ומג"ב לחורבן 23 מאחזים.לחבר'ה שנראו בקלטת ולכל בני הנוער האחרים, הגיע הזמן להשתתף בקורסים של קרב מגע והגנה עצמית. לא כדי להיות אלימים חלילה, אלא מסיבות של הגנה עצמית, של ערבות הדדית והגנה על ארץ ישראל.