כל הכבוד לך, מה שאת מספרת פה מראה על אישה אצילית ומיוחדת, לא כל אחת הייתה מגיבה ככה.

ניכר שיש על מה לעבוד, כמו עם ילדים- גבולות ואהבה

גבולות- נט ספארק ורימון וכל חסימה אפשרית.

אהבה- הוא אוהב אותך אבל בהחלט יש יצר חזק מאוד, קשה להסביר אבל יש.

חשוב שתדעי- אפשר לצאת מזה, יש לא מעט אנשים שעברו את הפרק הזה בחייהם ופתחו דף חדש, גם לכם זה יכול לקרות.

הרבה בהצלחה!

לא בטוח באמירה הזו של ה"מדריכת כלות".. (בכלל, נותנם קצת משקל מוגזם ל"מדריכות", עם כל הכבוד..)

היסוד זה היחס בין בני האדם. המחוייבות, האיכפתיות, ההתחשבות, הנתינה, ההתקשרות.

מתוך זה, גם החלק הזה של הנישואין. בצורה נכונה.

הרי את עצמך אומרת, שאינך "בענין". כמה שנים (!..).

אח"כ הוספת, שהגורם ה"יותר מהותי" היא ההרגשה שיש לך כמה שנים.

קשה מאד דעת מה הביצה ומה התרנגולת..

את באמת משוכנעת שאם הכל היה תקין - הוא גם היה מתענין בדברים כאלה?

באמת קשה לדעת מהי "הבעיה המרכזית"..

נכון שאפשר לומר: עשה לא בסדר - וזהו.

אבל אחרי "כמה שנים" ככה, לגמרי לא פשוט לפתור בכך את הענין.

אם רוצים לסדר את העניינים - את צריכה לטפל בעניינים שלך, ואח"כ גם להתנות שהוא מתחייב שאינו מחפש "פתרונות אחרים", כשפת בסלו.

בגלל שכתבת שבגלל הגלולות וכו' - היה נראה שאולי זה קודם להתנהלותו.

ואם אכן זה היה קודם - אז זה גם קצת "מסביר" את התנהלותו.

אם את אומרת שהסדר היה הפוך, זה אחרת (אם כי אלו "חשדות", אבבל את אומרת שהרגשת שהוא משנה את צורת ההסתכלות עלייך. מתנהג אחרת. אז אולי יש דברים בגו).

מכל מקום, הצורה שאתם חיים - היא לא נורמלית. אין דבר כזה, שבשורה האחרונה, כבר כמה שנים חיים כך. זה לא טוב לך, לא טוב לו - ובוודאי מזמין תקלות, או עוד תקלות.

אתם צריכים ללכת ביחד ליועץ נישואין  ממש טוב. לעשות בירור אמיתי, כנה. שהוא יאמר את האמת, מה קרה איתו. את תאמרי מה ה"חשדות" שלך.

תעשו "תיאום ציפיות" לגבי ההתנהלות ההדדית (את מצפה שוהא יחזר, הוא אולי מרגיש שאי אפשר "לחזר" כשאין קרבה. ביצה ותרנגולת..)

גם את, לא יכולה להמשיך כך, "סנקציות" כי אינו מחזר אחרי.. ואז הוא עוד יותר בבעיה. לא שייך.

תחליטי שמנסים להתחיל הכל מחדש, בזריזות, וטוב יותר. עם ליווי של יועץ מנוסה ומבין ענין.

כאילו שנים זה כך באופן טוטאלי כמעט ("מנסה להתחמק כמה שאפשר ואפילו בימים של המקוה לעיתים קרובות").

אז אולי לא דייקת בניסוח הודעת הפתיחה.

מחילה! למה אישה היא הבובה של גבר ? אם הם לא מקיימים אישות אז מותר לגבר (בכללי , כל גבר) לעשות מה שבאלו ??? 
איכ מה זה התגובה הזו ? את עוד תגרמי לה לחשוב שהיא אשמה  וצכה לסתום את הפה.

את כתבת לה "מה ציפית ? " כאילו זה נורמלי ונורמטיבי שגבר מתנהג כך . וזה לא .
 

היא כתבה שזה היה בצורה פחותה. 

בשום קטע לא אמרתי את זה. 
זה נכון ל2 הצדדים.

רציתי לכתוב משהו אבל אני אחסוך.

קודם כל המילה שהשתמשת בה, בלי להתייפיף, גם ככה מדובר באישה שחוותה משהו לא נעים מצידה.

למה את נכנסת לה לתחתונים? "נותנת?" כן? ככה? אישה לאישה? אני בד"כ לא מתעצבנת מתגובות, אבל את דוחה.

"ומה חשבת שיקרה, גבר"

ו2 תגובות אחרי את מציינת שגברים גם צריכים "רגש" וכו. לא ייאמן.

קודם כל, ראוי לך הערכה ולא ביקורת

אני מרשה לעצמי לחשוב, שההתרחקות שלך ממנו, והירידה שלו לדברים אסורים, קרו בערך באותו פרק זמן.

כלומר, לו הייתם "תופסים" את זה אז- דברים היו אחרת.

מה גם, שהוא מראה צער על מה שקרה-קורה

כל הכבוד על כך ש"הצגת" שאינך שמה לב מה היה על המסך! גם בעת ביקורת, יש- וראוי- ומניב תוצאות טובות יותר- לשמור על כבוד המבוקר. (ויאמר לו אייכה)

לגבי "תתיעצי עם הרבנית"- את צודקת. מי שמו. בעלך חטא, ולכן את מחוייבת לדבר עם אשתו של הרב שלו? (טוביה חטא וזיגוד מנגיד)

אך, יכול להיות שלדבר עם מישהי שאת סומכת- יהיה לך טוב.

לגבי זמן איכות אתו- אכן, מצויין שתמצאו זמן לשבת. נכון לכל זוג, וודאי למי שעובר משהו. יכול להיות שמחמת הבושה, קשה לו לשבת אתך. ולכן "דואג שיתחפף", ואחרי כמה פעמים תגיעו לישיבה בצוותא.

האחריות על מעשיו היא שלו. ואין לחקור לגבי טיב העניינים ביניכם. בטח לא כטיעון כבד משקל. בטח לא עם הרקע שציינת.

לדעתי ניתן וכדאי, שתמצאו מסילות זה לזו וזו לזה. 

מצב שבהחלט ניתן לשקם- אולי לא לבד אלא עם עזרה- שמקובלת עלייך!! ועליכם.

בעבר היתה כאן מישהי שנשארה עם בעלה אחרי דברים חמורים יותר. איני זוכר את שמה. אולי מישהו יפנה לשם ותוכלי לקחת רעיונות.

כל טוב ובהצלחה

לא האמנתי , עד שניסיתי את זה על עצמי..

לא אמור לעשות דימומים .לא ? שאלתי הרבה. גם את מכון פועה והם המליצו על התקן לא הורמונלי או טבעת נובהרינג . המליצו גם על שקפים אבל כן זה לא מונע גבוה ,70 %

למרות שמסתייגת שצריך לעשות השתדלות מקסימלית לפעמים .
החיסרון השני , לא יודעת אם נכון ,כך שמעתי,  שאם נכנסים להריון עם השקפים יש סיכונים גדולים יותר למומים בוולד . 

הוא באמת אחר ממה שכל הגברים פה טוענים

(ורב הנשים שותקות?)

אז שאלתי את בעלי והוא מסכים איתך פיזית

גם מתוך שינה רגע לפני מתעוררים ובוודאות אפשר לעצור אז.

אבל סליחה,

לא נראה לי שזה צורה.

נוכן לגבר יש מחויבות לאשתו

לענג אותה

לשמח אותה.

חיוב שאוריתא של עונה.

ומה הוא, עז?

למה נראה לך יש שמירה על גבר נשוי?

כי יש לו אישה.

יש לו פת בסלו.

תראי את הדיבור על זוג כשאסורים

'בקושי התירו להביט בפניה'את מדברת על הרבה הרבה יותר מזה.

אני חושבת שגברים אצלינו לכל הפחות ששומרים עצמם,

גם לפני הנישואים וגם אחרי,

הם יודעים לעצור  את עצמם.

אבל זה לא קשור למה שאת מציירת.

ובעיני משגל נסוג כסדר-

כהתנהלות

זה לא תקין.

ואני יודעת כמה גלולות עושות לי רע

ואסור לי התקן.

ואני לא יודעת איך למנוע

אבל נראה לי מוגזם מה שאת מציירת

בודאי להעלות את זה כאן כתביעה מכל איש.

עכשיו זה כו גלגל הוא אשם אבל אם את ממשיכה להחזיר אז זה רק יחמיר מה שמומלץ לך זה לשבת ולדבר אית בנחת ולנסות ליזום משהו לפני השעות הקטנות שלי הלילה אם הוא ממשיך עם זה אחרי שאת יוזמת מספקת אותו וכו בעלך מכור לריגושים , ואז תקחי אותו לצניחה חופשית או משהו

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.