אוף, שוב משהו מתנגד בי..הילושש

היי. אם מישהו קרא את השרשור הקודם שפתחתי, אולי יוכל להבין יותר.. 

 

פגשתי בחור, חמש פגישות. 

קצת מפריע לי המראה החיצוני שלו. משהו בשיניים, הגובה.. 

הוא לומד כל היום ושואף להמשיך עוד כמה שנים טובות.. 

בהתחלה נבהלתי מזה, אבל הבנתי שלא אפסול על זה.. בע"ה נסתדר.. 

 

לא יודעת לומר לגבי נעימות בפגישות, אם נעים בפגישה זה כי אני יותר מצחיקה ויותר מזרימה שיחה קלילה.. אם לא, אז השיחה תהיה מאוד רצינית.. אולי חיוך פה ושם. מרגישה שגם השיחה נתקעת המון פעמים, והוא יודע שזה מביך אותי.. אני מנסה לבוא עם שאלות מראש אבל נראה לי שלו זה בכלל לא אכפת.. 

הוא טיפוס אדיש. הוא אמר על עצמו וגם רואים את זה. למשל, הוא מעשן, לא הרבה. אז שאלתי אם זה משהו שהוא עובד על להפסיק עם זה לגמרי.. הוא אמר שלא, גם כשהוא יודע שאני סולדת מזה. לא עושה שום מאמץ. 

או ששאלתי אותו, אני בשנה הקרובה מתחילה שנת לימודים אחרונה, עמוסה וקשה מאוד, הסברתי לו שזה יהיה בלתי אפשרי גם לעבוד, גם ללמוד, וגם להשקיע בשנת נישואין ראשונה.. אני חושבת שלא אצליח לשלב עבודה, כמעט כל מי שלומד את השנה הזו- לא עובד. 

אז שאלתי איך נסתדר במידה וזה אכן יצא לפועל- 'אין לי תשובה בשבילך..'. טיפוס אדיש..ואני טיפוס היסטרי. ואם יש משהו שיכול להוציא אותי מדעתי זו אדישות.. מצד שני, אולי זה יכול להועיל לשנינו..? לאזן?

 

אבל יש בו גם הרבה דברים חיוביים.. 

יש לו יראת שמיים, הוא יותר חזק רוחנית ממני ב"ה, יש לו משפחה טובה (אחרי הצעות ממשפחות הזויות, יודעת להעריך את זה), 

אומר את האמת גם כשהוא לא יודע איך אגיב, לא קפדן (ככה התרשמתי עד כה), לא מאחר.. 

 

השכל אומר להמשיך אבל הלב, לא שם.. 

 

כששאלתי מישהי מוסמכת לגבי מציאת חן וכו', היא שאלה אותי אם אני מצליחה לדמיין את עצמי באה אתו במגע.. היא אמרה לי לדמיין את זה כשאני אתו בפגישה.. ולא הצלחתי.  רק אחרי, וגם זה, היה לי ממש קשה.. לא נראה לי שהוא דוחה אותי, אבל גם לא בטוחה לגבי מציאת חן.. הוא לא מכוער בעיניי אבל.. אוף. 

 

פוחדת לפספס, ומצד שני, פוחדת להמשיך ולהיקשר ואז 'לא'. 

לא מזמן יצאתי מקשר שהיה ממש כמה ימים לפני אירוסין, ממש היום הבחור הזה מתחתן, נשבר לי הלב. 

אין לי כוח לעוד קשרים ועוד פרידות.. 

 

תודה לכולם! 

 

 

אל תכפי על עצמךאמת1

להתחתן בגלל שעייפת מקשרים, אם צריך קחי מנוחה מהדייטים, באמת יש בעיה לצאת יותר מידיי ואז אתה מרגיש שנגמרו לך האנרגיות זה תהליך שגם עברתי כרווק, עד אשר לקחתי את העניינים יותר בנחת.

זכור לי מהפוסט הקודם שלך כמה דברים שעולים בפוסט הזה

*את לא נהנית במחיצתו

*אין לך מספיק תחושת ביטחון ורצינות ממנו (וזה גם התבטא בבפער בין הרצוי למצוי בשאיפות שלו בפוסט הקודם)

*אין לך משיכה פיזית אליו ולא חיבור נפשי

חבל להגיע למצב של אירוסין ולבטל או חלילה להתחתן מתוך תחושות כאלה, אני מסכים שהמעלות שישנן הם חשובות, אבל צריך יותר מזה בשביל להקים בית, ונדמה שבגלל שההצעות עד כה היו הרבה פחות טובות אז את מרגישה שזו ההצעה המיועדת וזה לא כך.

 

חתונה מגיעה מתוך תחושת כיף ונעימות ביחד, מתוך שאיפות דומות, מתוך חיבור גשמי ורוחני, מתוך זה שאת מרגישה שהוא יהיה אבא טוב ובעל טוב.

לא פעם אנשים שמתייעצים כאן לפני חתונה מעלים פה את התחושות האלה ורואים שאת הנקודות המחברות החשובות יש.

אמנם יש עניינים מינורים יחסית שבהם מתלבטים אבל זה קורה לכל אדם לפני צעד משמעותי בחיים.

תנטרלי את התחושות מסביב שלא רלוונטיות, אל תהיי לחוצה וקחי את התהליך בנחת.

ובעזר ד' 'תקננו בעצה טובה מלפניך'

 

לא יודעת אם..הילושש

אני לא יודעת אם זה לכפות על עצמי, זה פשוט הפחד לפספס בחור טוב ומתאים.. שאולי בגלל מצבי רוח משתנים אני עלולה לומר 'לא' על משהו שיכל להתאים לי.. 

 

ההרגשה מוטעית. מובנת - אבל מוטעית. בעיקר בגלל הגיל שלך.קרן-הפוך
החיים מתנהלים גם לפי סדרי עדיפויות.
עכשיו את בשלב בניית הבסיס המקצועי שלך.
את רק בת 23 - נערה צעירה בתחילת החיים.
השעון הביולוגי אינו מפריע ואינו דוחק, יש לך שנה עמוסה מאוד לפניך בלימודים.
תתמקדי בסיום מוצלח של לימודיך !
את מפחדת להיות לבדתקוות עולמים

לכן את מנסה להצדיק ולתרץ בפני עצמך את העובדה שאת לא סובלת את הבחור, למרות שההחלטה כבר התקבלה.

 

 

לא יודעת אם אני במקום לייעץלב אוהב

אבל התיאור שלך זועק...

זועק שמישהו יוציא אותך מסטטוס רווקה

זה לא הוא. אתה מבינה את זה נכון?

 

מה שרק מוזר לי, זה שזה כל כך ברור לך, כאילו אין פה בכלל ספק. ואת מתעקשת שכן.. 

 

"אבל יש בו גם הרבה דברים חיוביים.. 

יש לו יראת שמיים, הוא יותר חזק רוחנית ממני ב"ה, יש לו משפחה טובה (אחרי הצעות ממשפחות הזויות, יודעת להעריך את זה), 

אומר את האמת גם כשהוא לא יודע איך אגיב, לא קפדן (ככה התרשמתי עד כה), לא מאחר.."

 

- נשמע כמו: "תראי, הוא נושם בכוחות עצמו, בסה"כ הולך בקומה זקופה, שזה בהחלט מאוד מרשים. הוא מסוגל לדבר. שזה גם לא ברור מאליו בדור שלנו.. "

 

בקיצור. אוף. שונאת להשמע מתנשאת.

אבל למה את עושה את זה לעצמך?...

 

זה באמת נשמע ככה?הילושש

אני לא מרגישה את זה.. 

כן יכול להיות שאני פוחדת לפספס.. כי כבר הייתי בסיטואציות כאלה, ואז התחרטתי עד עמקי נשמתי.. 

 

 

יכול להיות שזה יושב על משהו אחר..לב אוהב

בכל אופן, שרק לא תשליכי את הקשר הקודם על הקשר הזה..

 

כן זה ממש נשמע ככהמיואשת******

כאילו אני קוראת את ההודעה שלך ו... אוקי מה הקשר, ברור שאת לא הולכת להתחתן איתו נכון? מה את רוצה מאיתנו?

סליחה

אבל זה לגמרי לא ברור למה את ממשיכה מעבר לזה שהוא זכר ואת נקבה לא שומעים שיש איזשהו משהו מחבר בינכם

הלו! את רק בת 23!קרן-הפוך
קודם תסיימי את הלימודים בצורה רגועה.
זו צריכה להיות המשימה בעדיפות ראשונה.

הקמת משפחה, יכולה לחכות עוד שנה.


ונניח שתמצאי פתאום במקרה את אביר חלומותיך.
אפשר לדחות את החתונה לעוד שנה - אם לשניכם אין אפשרות לפרנס את עצמכם.
אם הוא כן עובד ואת לומדת, אז ברור שאפשר לחיות בתחיחה ממשכורת אחת.

אל תקרעי את עצמך בגלל לחץ להתחתן.
לא מסכימה איתך..ואילו פינו
להקים בית בישראל זה הרבה הרבה יותר חשוב מהלימודים!
עם הפרנסה אפשר להסתדר. חיים בצמצום, מלגות, עבודות מהצד..
אבל אם מצאת את האחת/ד זה הרבה הרבה יותר חשוב להקים את הבית. ועוד יותר חשוב לא לדחות את החתונה.. זה יכול להביא להמון בעיות..
עניין של השקפת עולם, אורח חיים, מגזר. אין אמת אחת.קרן-הפוך
חושב בדיוק כמו שכתבת, רק הפוך.יהלומ
החתונה קודמת לכל.
בטח ללימודים
במקרה ואי אפשר לשלב אותם.
בעולם הישן, היה הגיון לאישה להינשא מאוד מוקדם.קרן-הפוך
עד לפני 70-80 שנים, עד מלחמת העולם השניה פחות או יותר, עד המצאת האנטיביוטיקה, תוחלת החיים הממוצעת היתה סביב 55-65 שנים. קצרה משמעותית מתוחלת החיים כיום.

עד אז גם שיעור תמותת תינוקות היה משמעותי.

החל מאמצע המאה ה-19 חל גידול דרמטי בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן.
בסוף המאה ה-19 הגיעה תוחלת החיים בלידה בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע המאה ה-20 לכ-65 שנה.

גילוי האנטיביוטיקה והתקדמות עצומה ביכולת להחזיק חולים בחיים בעזרת מכשירי הנשמה וחומרים שונים. הגידול הרב ביותר התרחש בחלקים העשירים ביותר של העולם.

עד לא מזמן, נשים בקושי יצאו ללימודים גבוהים, נשים בקושי יצאו לעבוד מחוץ לבית.

העולם השתנה.

אפשר לראות את העולם אחרת.יהלומ
אני באתי לעולם בשביל לייצר משהו טוב
בשביל להפוך אותו ליותר יפה וחיובי.

כאשר אני בודק במה אני הולך להשפיע על העןלם
אני מסתכל איפה העולם צריך אותי.
אחרי שראיתי איפה יש לי יכולת להשפיע אני הולך ובכל כוחי משפיע ונותן.

הבאת ילדים לעולם והשקעה בחינוך שלהם,
היא ההשפעה הטובה ביותר שאדם יכול להשפיע בעולם. היא משמעותית, רחבה, ואין סופית.

מאחר וזה נכון, אני בונה את החיים שלי בהתאם.
ולכן גם נשארתי ללמוד בישיבה כמה שנים ב"ה, כי ההשפעה על קיום העולם והפיכתו למקום טוב הרבה יותר(דרכי ולא דרכי) היא מה שמנחה אותי בחיים.


ועוד תזכורת, עד לפני כמאה שנים החרדים היו נגד לימודיםקרן-הפוך
לבנות. לימודים מכל סוג.

עד שקמה שרה שנירר וייסדה בקרקוב את ״בית יעקב״.

כיום לימודים אקדמאים לבנות הן בגדר ״מותרות״.
אי״ה גם הדיעה הזו תשתנה.
לא הבנתי את הקשר.יהלומ
זה לא משהו נגד לימודים

זה משהו בעד הדבר היחיד שאישה יכולה לעשות ואף גבר לא יכול
להביא ילדים.
אתה מעדיף שקודם תלד ורק אח״כ, אם יתאפשר, תלך ללמוד מקצועקרן-הפוך
היא, פותחת השרשור, ציינה שהשנה הקרובה לא מתאימה בגלל עומס לימודים.

לשיטתך - אז אל תלמדי. קודם תמלאי את חובתך הביולוגית.

לשמרנות החרדית שהתנגדה בתוקף ובאלימות, לפי התיאור ההיסטורי, ליוזמה של בית יעקב, היו מו הסתם טענות ונימוקים דומים.
מדהים איך את מוציאה את הדעה שלי אלימה.יהלומ
אני לא אמרתי משהו שלילי.
אמרתי שהחתונה קודמת לכל.

האם אין שיקולים?
יש.
הגיוני נגיד, שבחורה תגיד שהיא רוצה לפרנס את ילדיה ולכן ממתינה. הבאת ילדים במרכז - והשיקולים בהתאם.

אני לא טענתי שום טיעון אלים.
דיברתי חיובי, דיברתי על היכולת שיש לאישה ואין לאף גבר.

בסוף, היכולת הטבעית של האישה בהבאת וגידול ילדים היא דבר שלא תוכלי לקחת ממנה.
גם עם המון לימודים, קריירה ועבודות אחרות.

נ. ב את נהנת להתייחס להתנגדות לבית יעקב, אבל ההתנגדות המרכזית היתה לתנועת ההשכלה שחייבה אז למידה בבתי ספר כלליים. בית יעקב הוקם בשביל לתת מענה לבנות בגלל התקופה. אולי תזכירי גם את ההתנגדות להשכלה עצמה כניצחון של הדרך שלך, הרי כך נראות הישיבות התיכוניות ברובן כיום.
מתנצלת אם היתה אי הבנה. באלימות התייחסתי למתוארקרן-הפוך
בכתבה שצירפתי הוזכר שקיצונים חרדים התנהגו באלימות מול בית יעקב.

לרגע לא ייחסתי לדברים שלך אלימות.
מה שהכי זועק לי-אתבשג
נשמע שהוא מסיר אחריות לחלוטין.
אדיש, לא חושב קדימה, פוחד ולא מתכוון להתחייב,
וזה מזה יתנקם בך. בגדול.

כתבתי קיצוני אבל זה רק כדי להאיר לך באותיות קידוש לבנה את מה שכתבת בעדינות.

מציעה ממש- להתרחק !

בהצלחה והחלטות טובות בע"ה.
כתבתי לך כבר בשרשור הראשון שפתחתבת 30
את מתארת דברים חיצוניים.
אין ביניכם קשר באמת.
רק כשתצאי מהכאילו-קשר הזה ותהיי בקשר אמיתי תביני עד כמה זה לא קשור עכשיו.

אם הלב זועק לא, אז אולי תקשיבי לו, במקום לשכנע את עצמך במליון טיעונים?
למה השכל אומר להמשיך?הסטורי
את לא אמורה להתחתן עם מישהו שאת לא רוצה. השכל והנסיון אומר שזה מתכון בטוח לבעיות שלום בית. למה להכנס לזה מראש?
אז ככה:יהלומ
לגבי מציאת חן - חשוב שתהיה, אבל כן כדאי לתת לה זמן. לא פעם זה קורה פתאום כשהפחדים והחששות הטכניים מתפוגגים.

לגבי תורה ומצוות - זה נכס אדיר. אל תוותרי על זה כ"כ מהר, התקופה הראשונה אחרי החתונה היא מורכבת מבחינה כלכלית אבל מסתדרים איתה. לא לדאוג.

לגבי אדישות שלו - אדישות זה דבר מרגיז מאוד למי שלא כזה. השאלה אם האבחנה שלך של התגובה שלו כ'אדישות' מדוייקת, אם כן - לדעתי זו סיבה טובה לפתוח על זה שיחה ולברר לעומק מי הוא בנושא הזה(בלי קשר לתורה או תורניות, זה אופי.), אם יכול להיות שאבחנת אותו לא נכון - קחי את הזמן ותמשיכי לראות מה הוא בדיוק..
בחורות הם עם היסטרי הרבה יותר מבחורים. וזה בסדר, רק תוודאי שאת רוצה לחיות עם צורת ההתנהלות שלו.

לפעמים, דווקא אישה היסטרית נורא צריכה בעל מאפס ורגוע. תבדקי ותרגישי את זה עם הזמן.

בהצלחה.
אתה לא קורא בין השורות. הבחורה סולדת מהבחור..לב אוהב

ומחפשת אישור לזה.. 

 

אני לא בחורה.יהלומ
לא חזק בתחום של הדמיונות והדברים שלא כתובים.
למה את כל כך מפחדת להגיד לעצמך שאת לא רוצה?עד מתי .
את בוחרת את האיש שאת הולכת לישון איתו כל לילה ולקום איתו כל בוקר, את רואה את הבחור שאת יוצאת איתו כך בתוך חייך? את אפילו לא יכולה לחשוב על מגע הכי הכי פשוט איתו.

ברוך ה' יש הרבה בחורים טובים וצדיקים. ומשפחה? חשוב שיהיה חיבור למשפחה שלו אבל לא איתה את הולכת לחיות יום-יום.

את כל כך מפחדת לפספס את הזיווג שלך, שאולי את מפספסת פה משהו לא פחות חשוב וזה את האושר והשמחה שלך. תרפי, תוציאי את כל הנתונים החיצוניים מהתמונה ותנסי לחשוב איך את מרגישה איתו ואיך הוא גורם לך להרגיש. אם נעים לך איתו, אם את מתרגשת אפילו קצת לפני הפגישה (התרגשות טובה כזאת, של רצון לראות אותו ולהיות איתו).

אני מאמינה שאם הלב לא מתחבר, ומתחבט הרבה, ואין שום ציפיה והתרגשות לפני הפגישה ואני מכריחה את עצמי - זה סימן מספיק טוב שהוא לא הזיווג שלי. זו הדרך של הקב"ה להגיד לי שהבחור המקסים שנפגשתי איתו הוא לא שלי. הכול בהנחה שנתתי מספיק הזדמנויות ונראה שאת נתת מספיק.

בסוף זו הבחירה שלך, החיים שלך, ורק את תחליטי איך לחיות אותם. את כאילו רואה בו את הבחור הטוב היחיד בעולם ומפחדת לשחרר. הוא לא הבחור היחיד. ומחילה אבל זה נראה שהוא לא מספיק משקיע בקשר ואת זו שיותר דוחפת לזה. וזה לא אמור להיות ככה. את צריכה להרגיש שהוא רוצה ומשתדל ואם שתיקות מביכות אותך והוא יודע אז כן לנסות לפחות בהתחלה להפיג את השקט..

מגיע לך את הכי הכי טוב שבעולם אל תוותרי על זה.
^^ תשובה יפה!!לב אוהב


וואו, תודה רבה לכולם!הילושש

תודה לכל המגיבים, 

 

מעדכנת,

אמרנו להם שאני לא בטוחה אם כדאי להמשיך, והוא עם אותה תשובה לאורך כל הפגישות- 'אם היא רוצה אז אני אמשיך..' (אדישות..) אז מרוב שהייתי כ"כ לא בטוחה והוא הרגיש את זה אז אמא שלו הציעה לתת לזה הפסקה ואולי עוד חצי שנה או כשאני ארגיש פנויה מהלימודים שלי, נחזור אם נרצה ונהיה פנויים. 

אז זה מה שקרה פשוט, פחדתי להחליט את זה, כלומר לא לקחתי צד פשוט, לא יודעת אם זה נכון בכלל, פשוט נתתי לדברים לקרות מעצמם, וזה מה שאמא שלו אמרה. אז כרגע הפסקנו. ואני יותר רגועה. אבל עדיין מקונן בי פחד שאולי בגלל חוסר ההחלטיות שלי ה' לקח לי את זה ועכשיו אני בתקופת ניסיון אצל ה'.. ואסור לי לפשל. 

 

תודה שוב לכל המגיבים, עזרתם לי מאוד. 

 

 

 

יופיבת 30
א. מצוין.
ב. תנסי להשתחרר מההרגשה הזאת שה' ''מחפש אותך בסיבוב''...הוא לא, מן הסתם. יש לה' תכנית בשבילך לכל החיים, עד מאה ועשרים. תכנית טובה שתיטיב לך. כמובן שיש לך בחירה בתכנית הזו, אבל אם את משתמשת בכלים שה' נתן לך כדי לבחור נכון (= שכל, רגש) אז רוב הסיכויים שתבחרי דברים שהם אכן טובים לך.

נכון..הילושש

אבל המחשבה הזו שאולי לא עשיתי את מה שנכון, 

כלומר אני יותר ויותר שומעת על זוגות שבהתחלה לא הכי הסתדר, לא מה שדמיינו, ובכל זאת זה הצליח.. 

אז אני תוהה אולי זה לא אמור להיות כמו בחלומות.. ואולי בהתחלה כן קשה, אבל המטרה היא להתחתן.. והמטרה מקדשת, לא? 

אבל כן, אני בהחלט צריכה להתחזק באמונה שה' לא מחכה לי בסיבוב.. 

 

תודה רבה לך..

אלוקים ישמור. המטרה היא לנהל חיי נישואין. היא לא מקדשת כלוםמיואשת******

בטח לא להתחתן עם מי שלא מתאים לך

וואו

איך הגעת למצב הזה?

אני מכירה כמה וכמה זוגות שלא כל כך התאימו, והתחתנו, וחיים היום ב... עצב ועצב

שורדים, סוחבים, ממשיכים, סביב הילדים וכו. אושר אין שם

זה שאת רואה אנשים נשואים לא אומר שהם נשואים באושר

והמטרה היא לא להתחתן , המטרה היא להתחתן עם מי שנועד לך

תראיבת 30
אם את שומעת על זוגות כאלו, השאלה מה זה אומר.
האם זה אומר שלא היה רצון להתחתן, לא היתה משיכה, לא היתה נעימות ביחד, ואז זה הסתדר?
קשה לי להאמין.
רוב הזוגות הנורמטיבים מתחתנים כי הם רוצים אחד את השני. זה הבסיס.
אח''כ- מתגלים פערים, קשיים, מתחילים לעבוד... ואז זה אכן מסתדר.
אבל בלי רגש בסיסי של רצון להתחתן עם הבחור שמולך אל תעיזי להחליט על חתונה!!!
ואת לא צריכה לחשוב או לקחת בחשבון כל הזמן מה אצל אחרים, ומה נכון או לא נכון לפי כל מיני תפיסות אלו ואחרות. זה יוצר לך מצב שבו את נמצאת בשכל באיזשהו אידאל או תפיסה שאת בכלל לא מחוברת אליה בלב.
מהבחינה הזאת, שפע השיעורים, הסרטונים והמידע שיש היום, שנועד לעזור, יכול גם להזיק מאוד. כי למשל בחור שמע שיעור מדהים מרב מדהים והוא מנסה להתאים את החיים שלו למה ששמע. זה לא תמיד נכון.
יש טבעיות בסיסית וחיבור טבעי לעצמי שקצת הולך לאיבוד.
בחורה שרוצה אברך. זה יכול להיות אמיתי, ולבוא מעומק הלב שלה, וזה יכול להיות חיצוני- כי ככה היא למדה וכך מאמינה שהכי טוב, אבל בעצם, בפועל, הלב שלה לא שם. וזה המצב שיוצר הכי הרבה תסבוכים.
אז אני מציעה לך לנסות להשתחרר מכל הדברים החשובים שיש לך בראש, ובפעם הבאה שאת נפגשת עם בחור אחר פשוט לנסות להכיר אותו, ו לראות אם נעים, נחמד. לא לקפוץ מיד לאידאלים הגדולים.
ולגבי הסיבוב...יש לי הרבה מה לומר בענין. אני חושבת שההרגשה הזו שה' מחכה לנו בסיבוב היא לפעמים תוצאה של חינוך.
זו תפיסה שעושה הרבה נזקים. יוצרת ריחוק נפשי בין האדם לבין אלוקיו. יוצרת רגשות אשמה תמידיים, ועוד מרענן בישין.
אז בפשטות- ה' הוא אל טוב ומיטיב, אב הרחמן, שרוצה בטובת כל אחד ואחת מעם ישראל. ו במקרה הספציפי שלך- הוא רוצה (כנראה, אני לא הדוברת שלו..) שתתחתני עם בחור שאת אוהבת ושאת רוצה להקים איתו את ביתך. ככה, בפשטות. בלי סיבוכים של יהיה קשה אבל נסתדר, בלי מטרות נעלות שבאות על חשבון החיים השמיים הפשוטים שלך.
ואווו איזו תגובה!!! נהניתי ממש לקרוא!!!לב אוהב


וואו. מדהים. תודה רבה רבה, על כל התגובות היפות שלך, ועלהילושש

ועל זו בפרט.. 

הסברת בצורה נעימה ופשוטה.. 

והלוואי וכך יהיה.. בעזרת ה'.. 

שוב תודה רבה..

לא לא תצאי מהמחשבה הזאת..לב אוהב

לא אמורים לסבול בנישואים. לא בהתחלה ולא בכלל

אמורים לבחור מתוך רצון, שמחה וכו'

אמורים לבחור את ההכי טוב וההכי מתאים

לא מתפשרים

לא מחפשים אתגרים

לא מחפשים "לעבוד קשה"

מחפשים לשמוח ולאהוב. 

אחרי שסימנת וי על הרגשות החיוביים.. אפשר להתחיל לבנות דברים ביחד. וזה לא מחייב שזה יהיה בנייה של פירמדות של פרעה.. 

בנייה יכולה להיות נעימה.. 

 

הלוואי. אמן. תודה רבה.. בקרוב ובשמחה הילוששאחרונה


הילוששאילת השחר
יש זמנים שלהחליט לא להחליט עכשיו- זו החלטה.
ואם בחרת באפשרות הזו את איתה עד הסוף זה אומר גם שאם סגרתם לדבר עוד חצי שנה ולראות מה קורה (מתפללת ומקווה שתמצאי את הבחור הנכון והמדויק והמתאים והמשלים לך ביותר עוד הרבה לפני כן) זה אומר שאת משתדלת לשחרר מהמחשבה עליו לגמרי בתקופה הזו.
זה לא קל להעביר מחשבות במיוחד אחרי לבטים רבים, לפחות כמה שאת יכולה תנסי.
את תראי שאחרי זמן ממרחק דברים נראים אחרת. ואולי בעוד חודשיים (עם הבחור החדש שתפגשי;) תביני שזה לא היה שייך אלייך בכלל, כי כשנמצאים בתוך סערה לא תמיד מצליחים לראות רחוק. אפילו לא לרחוק הקרוב.

(רק משתפת בהרגשה שלי- אם הלב נרגע כנראה שזה מה שנכון לו. ותסמכי על הקב"ה שהכל מדויק, ואם כך סובב בין אם ברצונך ובהחלטתך ובין אם לא, זה מדויק לך.)
צודקת ממש!הילושש

תודה רבה, 

ממש נכון, בדיוק הייתי צריכה לקרוא את זה.. הלוואי הלוואי שהכל יתבהר.. 

 

שוב תודה!

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

ברור שצריך להשתדל להתחתןחסדי הים

עם אחת שיצאו בנים צדיקים.

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולדאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

חושבת שהדברים מצריכים שיח מעמיק הרבה יותרנגמרו לי השמות

כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד

כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.

כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו

וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה

וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים

וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר

מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף

מה השני שמע, מה השני הבין,

וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.

 

כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?אחרונה

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
את מתעלמת מהשאלות שלי. ולא בפעם הראשונהלאצעיר

כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?

פי כמה וכמה כמות יש הפוך?


לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.


אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.


מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך. 

אולי יעניין אותך