היינו בחצי כוח, רק הגדולה והקטנה, ולגדולה היה קשה ממש להעסיק את עצמה (לא שונה מיום רגיל, לצערי) אז שכנעה אותנו לצאת לטיול בשעה 1100 בבוקר, בשיא החום....
הכוס המלאה: ברגע שהסתיימו ההכנות ירד עלי כזה שקט, היה נהדר ומיוחד ושונה לגמרי. בעלי התרגש מכל ההכנות שעשיתי ושר לי את אשת חיל וממש היו לי דמעות (תמיד רק מקדש), אחרי האוכל ישבנו לקינוח בנחת (4 עוגות) ודיברנו, פרשנו למיטות לא מאד מאוחר, ישנתי מעולה וקמתי להמון שקט ושלווה.
כשהבן שלי חזר (היה אצל הדודה) מאד התעניין איך היתה השבת ואמר שהוא מחכה לפעם הבאה.
אמא שלי הגיעה ממש להבדלה והשתתפה ולא אמרה שום דבר עוקצני, זה היה ממש נעים.
מה שהיה חסר -
אוכל קל לאחה"צ, אי אפשר לאכול את החמין פעמיים...
יותר תעסוקה לבת שלי לזמן השנ"צ


(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)