ההלם הזה כל כך מובן, וגם סימני השאלה.

זו ממש ממש הפתעה, וזו באמת ברכה גדולה עם הרבה מאמץ בצידה וגם הרבה נחת ומתיקות.

כולנו עברנו את השלב הזה.  

קחי נשימה עמוקה עמוקה, לאט לאט כל השאלות יתבררו. המציאות תברר אותן ותענה את התשובות.

לא צריך לקבל עכשיו שום הכרעה ושום החלטה.

אנחנו פה לכל שאלה ותהייה, פריקה ושיתוף!

זוכרת את זה.

ההלם, חוסר היכולת להכיל, להאמין...

עד היום אני שואלת את בעלי מידי פעם, אתה בטוח שיש בפנים תאומים (מהגודל היום כבר אי אפשר להתבלבל).

למדתי המון דברים מההריון הזה, בתחילה עם הבחילות הנוראיות והחולשה כל מה שרציתי זה רק לשרוד... עד שהבנתי שזה סופי, ובעז"ה שד' יעזור ואני יצא ביידים מלאות, אני בסטטוס חדש של אמא של תאומים.

דמיינתי את עצמי אחרי לידה מניקה ומטפלת בשתיים, וחשבתי שגם אז אני יכולה להיות במצב של שרידה כל הזמן לאחוז תינוק או במצב של להנות מכל רגע, להסתכל עליהם, לאהוב, להכיל, לחשוב... .

והחלטתי להנות.

כמה סיכוי יש שיהיה לי עוד תאומים? או שכן או שלא, אבל ברור לי שלהיות בהריון של תאומים זה מצב מיוחד, ואנחנו משתדלים להנות....

משווים תמונות של ההריון הקודם באותו חודש כמו של הריון הזה, ונהנים מהגודל של הבטן.

מרגישים תנועות, מנסים להחליט מי ואיפה, ונהנים

עדיין יש נפילות, וימים מאתגרים, אבל ההתרגשות וההנאה, זה כבר משהו אחר.

מסתכלים על כל עגלת תאומים שעוברת ברחוב, חולמים על היום שנצא איתם. בוחרים בשקט בגדים (שנשארים בחנות כרגע)...

מדמינים את הרגע שאחרי הלידה. את המשפחה שנהיית ענקית ביום.

בעז"ה ביידים מלאות!! עם הריון משעמםםםם...

והמלצה שלי, תעברו לרופא הריון בסיכון הכי מהר שאת יכולה, הם מבינים הרבה יותר בתאומים, וכל דבר קטן הוא שונה...

שלב ההלם מוכר בהחלט. אצלנו היה קצר יחסית (טיפולים, אז ידענו שיש סיכוי), אבל הלם הלם! 

זה ללא ספק משהו שצריך לעכל.

כדי לחזק ולעודד יכולה רק להגיד לך, 5 חודשים אחרי הלידה, שאני נהנית מאוד מאוד מאוד!!!!!! 

זה לא שההריון היה קל ודילגתי כל היום על הרים (ממש ממש לא...), וזה לא שכל היום יש פה בבית דובוני איכפת לי מתגלצ'ים על קשת בענן , אבל אם הרופא שלי היה מאפשר לי- כבר הייתי בהריון נוסף. רצוי של תאומים. 

בקיצור- אחרי שלב ההלם, ואחרי הקושי של ההריון הכבד, מגיע שלב מאתגר, אינטנסיבי, אבל כל כך כל כך משמח ומרגש!!! זכית לנס כפול. לא כל אחד זוכה 

בנוסף, אולי תנסי לחשוב ממה בדיוק את חוששת. גם תוכלי לעשות לעצמך סדר במחשבות, וגם להתייעץ איתנו בשאלות ספציפיות.

בהצלחה!

בהחלט זוהי בשורה שצריך לעכל אפילו אצלנו שזה היה החזרת עוברים (שניים) היינו בהלם והיינו צריכים לעכל את זה.... אבל לזכור שזו ברכה מטורפת ופשוט נבחרתם לקבל את השפע הזה!!! זו זכיה מטורפת!!!

כל החששות והפחדים הגיוניים לחלוטין כי זה בהחלט לא סיטואציה רגילה! וכמובן ששילוב לימודי תואר והריון ולידה של עובר אחד זה לכשעצמו משימה מאתגרת אז כמובן שפי כמה הריון ולידה של תאומים...

החששות תקינים, תני לעצמכם לעכל את זה, תאמינו בטוב, שיהיה בסדר, ה' הביא לכם את הברכה הזאת ואתם בהחלט כלי מתאים לקבלת השפע הזה!! הכל יסתדר בע"ה!!!

אנחנו כאן לכל שאלה שתעלה

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...

היה להם עיכוב בדיבור, וההמלצה של גורמי המקצוע הייתה חד משמעית להפריד אותם בגן (בגנון הם היו ביחד).

תאומים אחרים שראיתי סביבי היו ביחד בגן, אולי רק בגן חובה הופרדו. לדעתי בגיל קטן התאומות שלהם נותנת להם כוח כשהם ביחד.

בכל אופן, התאומים שלנו כאמור היו בנפרד בגן. בשנה הראשונה שניהם היו בגן שפה - באותו מתחם אבל גנים נפרדים. בשנתיים אח"כ אחד מהם נכנס לגן רגיל ליד הבית והשני נשאר בגן שפה, וכמעט לא היו לו שם חברים מהשכונה. אבל למרות זאת יחסית הוא הסתדר חברתית, וגם כששניהם נכנסו לכיתה א' בבית הספר ליד הבית הוא השתלב מהר מאוד גם מהבחינה החברתית.

אבל מלכתחילה לא הייתי בוחרת לעשות כך ולבחור במודע שאחד מהם יהיה רחוק מהסביבה החברתית הטבעית שלנו...

החלטות טובות!

(וסליחה שרק עכשיו עונה - מזמן לא נכנסתי לפורום הזה...)

נותנת לי הרגשה טובה להשאיר כרגע יחד

שזה מה הלב שלי אומר נכון לעכשיו...

גם אצלנו הם שונים אחד מהשני, תחומי עניין שונים, הגננות גם לא ראו שאחד עולה על השני במשהו וזה לא פוגע בהם הביחד. הם כן נראים זהים אבל ילדי הגן למדו מהר מאד מי זה מי.. הציק לי לפעמים שהצוות התייחס אליהם כאל "התאומים", אבל לא נראה שזה פגע בהם.

את מכירה אותם לדעת אם אחד עולה על השני במשהו, או שאחד מהם חוסה בצל של אחיו באיזה שהוא תחום.

מעבר למרחק מהבית תוסיפי שיקולים של אירועים נפרדים בשני הגנים שצריך לנכוח בהם, פעילויות שונות שעלולות לעורר קנאה בינהם. 

גם אצלי תאומים בנים  מס 6,7 , הם בני עוד מעט 4

הם כרגע בגן שפה ביחד

שונים מאוד אחד מהשני גם באופי גם ביופי.

הגננת לטענתה לא מפריע להתפתחות שלהם שהם ביחד.

שנה הבאה בעז"ה הם אמורים לעבור לתלמוד תורה

אם יהיה 2 כיתות אני אפריד אבל רק בגלל הצוות שמעדיף...

יש לי גם תאומות גדולות יותר, הפרדתי בגן חובה כדי שלא יהיה להם משבר קשה בכיתה א ( אצלנו בבית ספר חד משמעית לא שמים תאומות באותה כיתה) , וצהרון השארתי יחד שיהיה להם בהדרגה זה היה חכם מאוד

הם מאוד שונות אחת מהשניה וכן חושבת שזה טוב שהם לא יחד.

אבל בנות זה מאוד מאוד שונה מבנים...

נכון שבהריון עם תאומים יש hcg גבוה יותר, אבל זה לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה להריון עם תאומים.

אגב, ההבדל בין ההריון הקודם לנוכחי הוא בסך הכל של 5 ימים בערך, בהנחת הכפלה כל יומיים. כלומר באותו השבוע שתי התוצאות האלה בכלל לא מהוות גידול...