מה עדיף - להימנע מליהנות מהתקציב, ולמעשה לא לדור בישיבה אלא לשכור דירה ולפרנס את עצמו, או להישאר וללמוד שם למרות זאת.

לגופו של עניין - אני לא בטוח שיש בעייתיות בשימוש במיסים, לאור העובדה שהמדינה גובה מיסים מכולם ומממנת מהם תרבות חילונית על שלל אגפיה (הייתי מעדיף שיבטלו את זה ואת זה, אבל שיגבו מאתנו מיסים וישתמשו בהם רק לדברים שליליים ודווקא לקבלה חזרה בשביל לימוד תורה נסרב נראה לי לא נכון). 

אברכות זה באמת בעייתי יותר אבל אפשר לא לקבל (כשהייתי 'אברך' לא הסכמתי לקבל את המילגה).

למה כי אין שואה היום? רק התבוללות? רק כי רוח הכפירה לא מספיק תקיפה ואי אפשר להגיע לזנות ולעבודה זרה בהקלה או שתיים? לא שעת דחק בכלל? יהודים מתבוללים או הולכים ללמוד לימודי מגדר?

הרמב"ם צודק, ורק בדיעבד אנו מרשים להתפרנס מלימוד תורה? למה כי זו דעת הרשב"ץ והכסף משנה? ומה עם הרב שך והרב אויירבך? הם לא רבנים? אין להם זקן מספיק ארוך או שמא הכובע שלהם לא מספיק שחור? אז הם נוגעים בדבר? כשרב מסוים מתיר משהו בהלכות שבת נניח, הוא לא נוגע בדבר? חילול ה'!!! שומו שמים, אוי ואבוי.

אז אתה מראש בא בראיה שכל מי שפוסק לפי הרמב"ם הוא צודק ומי שמתפשר ופוסק שמותר להרוויח כמה גרושים שהמלגה של הישיבה הוא פשרן שמחפש לעצמו חיים קלים, סתם לשבת מול ספר ולקרוא במקום לשבת מול מחשב ולהרוויח פי ארבע בכל עבודה שטותית שתזדמן לידיו, אלה מול המחשב ממש מוסרים את נפשם על כלכלת ישראל כשהם מרוויחים 5.9 אלף שקל, פשששש...

ואם האשה עובדת, אז מה? חסר בתים בישראל שיש בהם רק מפנס אחד? חסר בתים בישראל שאפילו מפרנס אחד אין להם? אז האשה רוצה להיות הזבולון בהסכם עם בעלה יששכר, למה זה עניינך? סתם מציק לך לראות חובשי מגבעות רכונים על סטנדר? אתה במקרה דוקטור למדעי המחשב? לא? למה לא? למה אתה לא מוסר את נפשך על כלכלת עם ישראל? תתבייש לך, יושב בפרזיטיות ומרוויח רק 5.9 אלף שקל, למה מי אתה בכלל שתלין במה אנשים אחרים עוסקים?

אה, הכפיה זו הבעיה? נכון, אבל ככה זה פוליטיקה, זה עניין של כפיה, היהודים הנורמליים כופים את מימון שבתרבות על הדתיים והמוזרים עם הפיאות כופים מילגות עלובות לאברכים (שמספיק לחצי משכר הדירה) על החילונים, אבל מה לעשות שהציבור שאכפת לו מלימוד תורה יותר משבתרבות מגיעים ל16 מנדטים? אז במדינה דמוקטית הם יכולים לכפות עוד יותר, אבל ברוך ה' שכאן אין מדינה נורמלית ולכן הולכים לבחירות מיותרות שתרוקן את הכיס של המדינה על בחירות מיותרות חוזרות, זה היגיון בריא, זו תפארת מדינת ישראל.

הציבור החרדי הוא מקבלי התקציב הישיבתי פשוט כי הם פשוט רוב של העם שאכפת לו שילדיו ילמדו בישיבות, כשישיבות כמו "בינה" שבציבור החילוני יהפכו לתופעה אמיתית כמו ישיבת מיר ולא יעסקו כל הזמן רק בלהיות אצבע בעין לציבור החרדי "הנה יש לנו ישיבה, תנו לנו תקציב" אז יהיה על מה לדבר.

האברכים אינם חיים מכספי המיסים, חי בסרט קולנוע אחי, התקשרו מבלוקבאסטר ואמרו שהם סגרו את החברה אז אל תטרח להחזיר את הסרט שאתה חי בו, האברכים חיים מפרנסת האשה, תרומות חיצוניות של אנשים שתורמים לישיבה באופן פרטי, וקצת, קצת כפיה דתית, לא מספיק אמנם, עןד לא הגענו לימי חיזקיהו אבל יש טיפלה תקציבים שמגיעים לישיבות ועל כן אני מבזבז את זמני כדי לפקוח את עיניך, צא קצת מהנטפליקס ותסתכל למציאות בעיניים, אולי אפילו תיכנס לבית מדרש ללמוד משהו או לשתות קפה, האברך לא תפרנס מלימוד תורה כי זה לא נקרא להתפרנס, והאברך לא כופה עצמו מספיק על הציבור החילוני ביחס לכוחו האלקטורלי באוכלוסיה רק בגלל טיפשות של אנשים שזועקים "חילול ה'! עולם התורה מרוקן את הקופה הציבורית" והולכים לתכנן את חופשת חנוכה בפסטיגל.

אגב, מי לדעתך ירא מהרמב"ם יותר ומקיים יותר הלכות מהיד החזקה? אתה או הרב שך?

אינני נכנס לסוגיית הגיוס כי זה לא הנושא, בגדול מסכים איתך.

וההבדל העיקרי הוא שהרמב"ם לא ראה מה שקורה היום, הוא לא ראה את רוח הכפירה התקיפה, הוא לא ראה שאשה יכולה להתפרנס בכבוד ולפרנס את בעלה, הוא לא ראה אפילו שאברכים מקבלים מילגה מזערית ביחס למשכורת האשה, חסד של משפחת האברך והאברכית וחסד של עם ישראל שתורם מהונו לישיבות, והוא לא ראה את עם ישראל מביא לכנסת כל כך הרבה אצבעות ובכל זאת מלגת האברכים נותרת עלובה, הרמב"ם לא ראה אלא את ישיבות בבל שדרשו שיתקצבו אותם.

אבל הרב שך כן ראה את הרמב"ם, והוא החליט להמר על העולם הבא שלו ולדרוש בכל זאת שהוא והאברכים שלו ילמדו תורה ולא יתפרנסו (אגב פרנסה כאן, לא הכוונה שיכרו פחם במכרות או בבניה אלא סתם להיות פקידים או בנקאים שלא מתאמצים יותר מידי) והרב שך והרב אויירבך והחזון איש והכסף משנה כן הצטמררו ואמרו בכל זאת, יש חובה למסור את הנפש וללמוד תורה, אין מספיק תורה, יש שואה, יש התבוללות, יש סמארטפונים, חייבים תורה, האשה תפרנס והנשתדל לעזור גם קצת בכנסת לתת כמה גרושים לכל אברך, אין ברירה, למרות שיהיו כמה עמי ארצות חצופים שיאמרו חילול ה', אנחנו נתגבר ונילמד תורה והם ירגעו בתיאטראות וקירקסאות שלהם.

זה חדש לך שיש ציבור של יהודים שמוסרים את נפשם על התורה?

זה חדש לך שאברך שהיה יכול לקבל פי שלש ופי ארבע בשוק העבודה ונשאר בישיבה

ללמוד תורה זה מסירות נפש זה חדש לך?

זה חדש לך שנשים מפרנסות בבית כדי שהבעל יוכל ללמוד תורה כדי שיהיה עסק משפחתי כדוד ומשה בני מיימון זה מסירות נפש זה חדש לך?

זה חדש לך שהמדינה לא תרעב ללחם אם יבטלו את המלגות לאברכים, עדיין יהיה פסטיבל דוק אביב והשתתפות באורויזיון, זה חדש לך?

זה חדש לך שיש רבנים שפסקו אחרת מהרמב"ם זה חדש לך?

זה חדש לך שהחרדי הם חלק בלתי נפרד מעם ישראל והם מצביעים ביודעין ובהכרה מלאה ושפיות צלולה למפלגות שיעבירו תקציבים ללומדי תורה, זה חדש לך?

זה חדש לך שיש קידוש ה' כשעם ישראל לומד תורה זה חדש לך?

זה חדש לך שתקופתינו זו רוח הכפירה תקיפה, עבודה זרה וזנות במרחק הקלקה בכל בית וכל כיס זה חדש לך?

זה חדש לך שיש ערך בעם ישראל, גם זה הלא חרדי, בלימוד תורה זה חדש לך?

זה חדש לך שצריך רבנים, דיינים, שוחטים ובודקים, מלמדים, מוהלים, משגיחים, סופרי סת"ם ויצרני תפילין וסתם תלמידי חכמים בכל הארץ ובכל העולם בשליחות זה חדש לך?

זה חדש לך שרבנים בקהילות בחו"ל יכולים להגיע למשכורת של 14 אלף יורו ויותר, תלוי כמה אתה מצחיק וכמה נערים תצליח להציל מהתבוללות זה חדש לך?

זה חדש לך שצריך תורה זה חדש לך?

כ-------ל זה חדש לך?

מה אתה מתעסק בשטויות האלה, צריך ללמוד תורה, למה אתה צריך מקור לזה? אתה יהודי?

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום