בעיניי כמו שעוד השנה כתבה פה, 

יש שלב בדייטים שכבר האינטואציות מתחדדות, והנסיון

ואז באמת אפשר לדעת על סמך פגישה אחת אם יש פוטנציאל להמשך. 

בעיקרון יש 3 מצבים בעיניי לפחות.

שיש רצון חזק להפגש

שיש רצון נייטרלי לגבי ההמשך (וצריך לברר את זה)

שיש הרגשה שזה לא ימשיך ויתפתח לכיוון חתונה.

בעיניי בהחלט מיותר לנסות לקבוע חוק של דייט שני. 

חוקים נועדו למתי שאנחנו באמת חדשים בכל העסק אז נותנים לנו כיוון 

אבל מתישהו כבר אפשר לשים לב לבד איזה "כללים" מתאימים יותר לך. מתאים לזרום. מתאים לשבור. מתי לשלב וכו'

@מזמור לאל ידי

הניסיון יכול גם לגרום לשחיקה של הרגישות, להסתכלות על השני כאובייקט ופחות כאדם, ולהשוואה לאחרים ולכן להרגשה שמכירים 'שכמוהו'.

ולכל אחד מ3 הדברים האלה (שהזכרתי בקיצור נמרץ) יש פוטנציאל לגרום לתחושה שמיצית את ההיכרות וכבר הבנת מי הבנאדם - ולאו דווקא בצדק.

לכן חשוב לשים לב ולהבדיל בין אינטואיציה נכונה לבין אינטואיציה מוטית.

אינטואציות קשורות לחידוד הרגשות. אז אם משהו נכבה או נחסם ברגש זה כבר בעיה שצריך לטפל.. 

ואני חושבת שלא הבנת אותי. אין כזה דבר למצות את ההיכרות. אדם זה עולם ומלואו ותמיד יש עוד מה להכיר וללמוד 

על האישיות של הבן אדם. אבל להבין אם יש פוטנציאל לחתונה אני לא צריכה להכיר את כל כולו בשביל זה.. 

או על אף אחד ספציפי, אבל אני חושב שזה כמעט בלתי אפשרי שלא. זה תהליך טבעי שאחרי תקופת היכרויות ארוכה יהיו מצד אחד גם חידוד ומצד שני גם שחיקה והשוואה, וחשוב לשים לב גם לצד השני.

גם אני התכוונתי להיכרות בהקשר של התאמה לחתונה ולא להיכרות באופן כללי, בשביל לדעת אם הבחור מתאים או לא צריכה להיות רמה מסוימת של היכרות.

לא אמורה להיות שחיקה לפחות לדעתי. ותאמין לי, נפגשתי הרבה.

כי ההרגשה היא שעשיתי את הדבר הנכון. ושאני הולכת במסלול שהוא נכון לי. והבחירות שלי טובות. זה מחזק.

אבל טוב בעניין הזה אולי זה באמת אנדווידואלי...

ולגבי העניין של השכל יכול להיות שזה לוקח זמן להבין אם האופי שלו מתאים שלי

אבל לגבי הלב, לא יודעת לפחות אצלי, די בהתחלה אני מרגישה אם יש פוטנציאל לזה. מקווה שאני לא הוזה.

סתם, תראה.. 

יש לי כמה נק' חשובות שאני מחפש. כשאני מקבל את הפרטים על הבחורה, אני שם לב איפה תיתכן פחות התאמה אולי, ועל זה אני יותר שואל. על שאר הנקודות אני שואל פחות בפירוט. לרוב עיקר הבירור הוא על הרמה הדתית, או על האופי או הסגנון (שזה הכי קשה לברר). מנסה לשאול את השאלות בצורה כזו שמתארת את היתרון שבכל תשובה אפשרית, ככה שלא תרגיש לא נעים לענות.

מה שהתכוונתי לומר באופן כללי, שבבירור ישירות יש לך גם אינפורמציה יותר עשירה ומדוייקת, אין לך את הרעשי רקע כמה היא מקסימה ומהממת וכו' שהחברות אומרות עליה (מאמין להן, אבל זה לא אומר לי הרבה). יותר מזה, אפשר גם לחוש קצת מטון וצורת הדיבור על הצד השני, האם היא שמחה, עם מרץ, או יותר כבוייה, שקולה או ממהרת לענות, מתפרצת לדברים או מכבדת את הצד השני, ממוקדת או מפוזרת  וכד' (כמובן שזה רק טעימה, ולא מסיקים מיד מסקנות...), וקצת אולי מה היחס שלה להצעה - נייטרלית ואדישה או יותר מתלהבת. בנוסף, ניתן להרגיש קצת האם יש נעימות בדיבור או (עדיין) לא. 

אם תרצה שאלות ספציפיות ממש אפשר בפרטי..

אם הסיבה היא פערים בינינו או דברים קונקרטיים שמפריעים לי אז אני לא רואה טעם להמשיך.

אם הסיבה היא מהדברים שיותר תלויים בתחושה ובאינטואיציה אז אם אין רתיעה חזקה אנסה עוד פגישה.

באופן כללי אני חושב שאחרי פגישה אחת באמת בד"כ לא רואים הרבה. עיקר העניין בפגישה ראשונה הוא לראות אם יש זרימה,נעימות וכדו'. כמובן יש עניין לברר לפני התאמה בגדול,כדי למנוע דברים מיותרים ככל הניתן. תמונה וכו' הסוגיה הנדושה ביותר בעולם הפגישות..כל אחד יעשה מה שנטיית ליבו אומרת.  לדעתי גם אם כן -לא לעשות מזה אידיאל..אלא צורך(כמו לקחת אקמול להרגעה..).

אם הפגישה הייתה ממש לא-כלומר השכל אומר שלא,זה לא מתאים-אין טעם להמשיך. אם הרגש אומר לא אך השכל אומר שכן-להמשיך לפחות לפגישה נוספת לבירור העניין.(לכל הפחות אצלי מספר פעמים שלא 'התחברתי' בפגישה הראשונה(מילה זולה היום..) למראה ,אך השכל אישר ובאמת כשהכרתי עוד היא נראתה לי לטעמי..)  

אם יש ספק שכלי-להמשיך לפגישה שניה לבירור הספק.

באופן כללי הודרכתי וכך מסתבר לא להגיע לפגישות מתקדמות יחסית(5-6) עם ספקות שכליים /רגשיים.

צריך לקחת בחשבון שאנשים מתביישים/מתפדחים בפגישה ראשונה.הלוואי שהיינו מתחילים מפגישה 4..

אם הכיוון לא מתאים למה לבזבז זמן ואנרגיות?

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי