הייתי לפני שנה וחצי בביקור בפיקוד העורף. בחד"ן של מפקד הפיקוד.
נכחתי שם בתור נציג טכני של ערוץ 7 שמטמיע (כמו אחרים) את ההתראות של פיקוד העורף על נפילת טילים.
בחדר הייתה טלוויזיה והיה שם הסבר טכני לחלוטין. לפי אותו הסבר בטלוויזיה יש מקום לעד כמות מסויימת של נפילות טילים, אבל במלחמה הבאה יהיו הרבה ולכן זה לא יספיק. התחלנו לחפש כל מיני פיתרונות טכניים לבעיה, כל אחד בענף המקצועי שלו.
אף אחד לא דיבר פוליטיקה בחדר. כולנו היינו מקצועיים.
הבחור מגלי צה"ל הציע לפצל את ההתראות בין המשדרים, כלומר שבמשדר באילת ישודרו רק ההתראות של אילת, ובתל אביב רק את אלו של תל אביב.
בעולם שלנו אנשי האינטרנט הציעו לבקש GPS ולהשתמש בו כדי למקד.
המשמעות הביטחונית הייתה ברורה: מאות טילים הולכים ליפול, ועל מסך טלוויזיה של Full HD לא יהיה מקום לכתוב את הכל.
חזרתי לאוטו, נעלתי את הדלתות והחלונות וקיללתי את אהוד-ברח כמו שלא קיללתי אף אחד אף פעם.
והוא עוד מציג את הבריחה מלבנון כ"הישג".

