והצגת ההתפטרות, עד שמתחננים אליו להישאר, מזכירה את דרעי ולא לחיוב...

גם במפלגות ששיטת הבחירות, היא רק שיטת בחירות - בעייתי לשנות פתאום, אבל אולי אפשר להבין שיש אילוצים. (למרות שאם הייתי חבר בבית היהודי, זה היה מאוד מפריע לי).
אבל במפלגה, ששיטת הבחירה הוצגה כחלק מהותי מהאידיאולוגיה ונטען לא פעם (גם בשרשורים כאן), שהמפלגה בכלל לא של איש זה או אחר, אלא של אידיאולוגיה - כשפתאום מתברר, שיהיה ההסבר אשר יהיה, האיש גדול מהחזון - זה ממש בזיון.

בהחלטה שניתנה היום נכתב:

"כל מועמדי זהות לכנסת ה-22 ימונו על ידי יו"ר המפלגה ע"פ שיקול דעתו הבלעדי".

ולענ"ד זה בעצם מה שהיה גם קודם, אלא שהייתה מראית עין של פריימריז פתוחים בשם ''החירות'.

לפני הבחירות (ובעצם כבר כמה שנים) פייגלין ניסה להביא ציבורים מגוונים לרעיון שלו ולקידומו לכסא ראש הממשלה. ולכן היה לו חשוב להציג אנשים שונים, שלא יזוהו דווקא כימניים מדינית.
הבחירות הבהירו לו, שיתמוך בו כמעט רק ציבור ציוני-דתי-ימני, לכן הוא רוצה לשים מספר 2, במקום אמסלם (שהאמת, לא ברור למה הוא היה קשור שם), את מלכה, שברזומה שלו ארגון ההפגנות (למען הסר @ספק
- חסימות כבישים!) נגד ההתנתקות...

לדעתי יש גם חילונים שיזדהו עם המצע שלו.

אבל ציבור לא היה.

אני חושב שהרצון של פייגלין לשריין את שי מלכה נובע מאיזו הבטחה שהוא נתן לו, אבל אני לא יודע באמת. 

 

בכל מקרה, באופן אישי, אני אשמח אם פייגלין יפנה את מקומות בראשות המפלגה לאדם אחר. (גלעד אלפר, למשל). 

עם כל הכבוד לא ראיתי בו משהו יוצא דופן 

בכיר בבית השקעות שהיה בועדה המייעצת לשר האוצר בעברו ומכיר את המערכת מבפנים. 

 

יש לו פתרונות קונקרטיים שעובדים בכל העולם בנוגע ליוקר המחיה המטורף בארץ. 

 

יש לך מועמד ראוי יותר? 

מה עניין שמיטה להר סיני?

בלי כל השטויות של פייגלין המגלומן.

הוא המיועד לתפקיד שר האוצר מטעם המפלגה (במידה ויהיה להם מספיק כח פוליטי כדי לדרוש אותו). 

התכוונתי לכתוב יהיה יו"ר זהות

לבד הם לא עוברים את אחוז החסימה.
בבלוק עם אחרים, גם אם יעברו, יהיו להם מקסימום שלושה ח"כים, איך בדיוק יקבלו את האוצר?!

בגלל שמלבד הגישה הכלכלית של אלפר, אני חולק על כמעט כל דבר אחר שיש בזהות:

לגליזציה לנשק, לסמים, צבא מקצועי והפרדת דת ומדינה.
(אשמח שלא נפתח את הדיון הזה שוב. "איפה שיש לגליזציה יש פחות סמים". שבעתי)

 

כל עוד פייגלין במפלגה- הוא ינסה לקדם את הדברים האלו, שאני מתנגד אליהם.

קצת כמו דיונים עם מתנגדי חיסונים או חסידי הומאופתיה.

למה אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה שוב.
כי הרבה ממצביעי זהות מדברים בהתנשאות (כמו שדיברת הרגע, למשל) שמורידה את כל החשק להקשיב לכם אפילו. כל ההקנטות והירידה לפסים אישיים לא מוסיפה לכם נקודות.

כמו כן, אם אתה חושב שאני אשנה את דעתי בגלל טוקבק אחד קצרצר באינטרנט- אתה טועה.
 

בכל מקרה, בגלל שפתחת את זה אז אגיד לך מה אני חושב.

לגבי עניין הפרדת הדת ומדינה - די השתכנעתי שיש הגיון בחשיבה של זהות. אבל בעניין זה, המחלוקת שלי איתם היא מחלוקת תיאולוגית. אני מאמין שהמדינה היא מדינה יהודית, וככזו הדת צריכה לנכוח בה. כן, אע"פ שאין עכשיו ב"ד וכו', מבחינתי הרבנות הראשית ומה שכבר קיים במדינה - זה בעצם ההתחלה של מדינת ההלכה שאני מצפה לה. זוהי תפיסה שהיא יותר משיחית מרציונאלית. מבחינתי, זהו מקום לדיון בית מדרשי, שלא כ"כ נמצא כאן.

 

לגליזציה לנשק ולסמים - כמו שכתבתי כאן פעם בעניין, סטטיסטיקה היא עניין שצריך לבדוק אותו.

לדוגמא: מבחינה סטטיסטית גילו שרוב התינוקות שמתו בעריסה (רח"ל) - שכבו על הבטן. והגיעו למסקנה שאסור להשכיב תינוקות לישון על הבטן.

אבל זו הסקת מסקנות מוטעית! שהרי רוב ההורים משכיבים את ילדיהם לישון על הבטן (כי זה יותר נוח לתינוק), לכן די צפוי שרוב התינוקות שמתו שכבו על הבטן.

אי אפשר להסתמך בכזו קלות על סטטיסטיקה. צריך לבדוק אם יש עוד גורמים לכך שלא היו מקרי רצח. לדוגמא, בכמה מדינות זה נעשה? אולי גם צריך לבדוק את זה גם לטווח ארוך ולא רק שנתי (כלומר, במדינה שקיימת 20 שנים, מתוכם 15 שנים של איסור נשיאת-נשק, אולי צריך לחכות עוד 10 שנים כדי לבדוק תוצאות בטווח הארוך). ובכלל, איך מודדים אחוזי פשיעה? ילד שרוצח עשרות אנשים נחשב מקרה רצח בודד, לעומת 4 מקרים של רוצחים?  או שלהפך?

חוץ מזה, גם אם אחוזי הפשיעה קטנים, צריך לבדוק את אחוזי ההתאבדות. כידוע, אחוז המתאבדים בצבא גבוה, וכנראה שזה בגלל האפשרות לשאת נשק. "אז מה?" יגידו לי עכשיו ב'זהות'. "חירותו  של כל אדם להמית את עצמו!" אז זהו, שלדעתי לא.

 

צבא מקצועי - גם בזה יש הגיון, ואני קצת מתלבט בזה. אבל אני מפחד מהרגע שבו רק עניים ילכו לצבא והעשירים לא יצטרכו לסכן את עצמם.

(ובכלל, מפתיע אותי שאנשים שמגדירים את עצמם כבעלי חשיבה עצמאית לא מצאו ולו פגם אחד בכל המצע המפורט של מר פייגלין. למעשה, צורת החשיבה של רבים מהם לא שונה מצורת החשיבה של הדוסים שנוהים אחרי הרבנים בעיניים עצומות. אבל נניח לזה כרגע)

 

אבל, למרות כל מה שאמרתי, אני אעשה עכשיו השתדלות להקשיב לך למרות שלפעמים אתה ממש עולה לי על העצבים. אני אדם פתוח, ואין לי שום-בעיה לקרוא מידע בעניין. אני אקרא ואעיין ובעז"ה בל"נ אחזור אליך.

משום מה, כל מי שכותב על זהות, מתחיל לכתוב שזו מפלגה אנטי-דתית שרוצה לחלן את כולם, לתת לילדים סמים ולזרוק אותם לרחוב לקבץ נדבות. 

חלקם גם מעוותים את ההלכה ועושים בתורה כקרדום לחפור בה כדי להצדיק את טיעוניהם ובאופן כללי, הם עסוקים בלהשמיץ ולהכפיש את המפלגה כ"הזויה". (אפילו אתה אומר שלכל הפחות אתה מבין הרבה מההצעות של המפלגה גם אם אתה לא מסכים איתן. להציג אותה כהזויה סוגר את האפשרות על כל דיון ענייני). 

 

התגובה של הרבה ממצביעי זהות היא כזאת בגלל מה שכתבתי למעלה ובנוסף, נובעת מכך שאנשים הרבה פעמים לא טורחים לחשוב או ללמוד נושאים לפני שהם מקבעים את דעתם בצורה נחרצת. 

אדם יכול לכתוב לך שרעיון מסוים הוא נורא ואיום ואסור לאפשר לו להתממש - אבל כשאתה מנסה לדבר אותו עליו, אז או שהוא ימשיך להשמיץ ולא יכתוב בצורה עניינית או שהוא יכתוב בסוף: "טוב, אני לא כ"כ מבין בנושא הזה". 

 

אני חושב שדיון בנושאים עקרוניים הוא חשוב וזה מצער לקרוא אנשים שמעדיפים להדביק תוויות ולהשמיץ מאשר לנהל דיון אמיתי. 

 

1. אני מבין שהמחלוקת היא תיאולוגית. 

מוכן לקבל את זה - פשוט מהבחינה הפרקטית, היא הרסנית. 

היא הביאה עלינו את ליברמן שמתחזק. 

 

2. הסטטיסטיקה מאוד ברורה בענין והיא מגיעה מכל העולם. אין כאן הרבה מה לחפור. 

 

והדוגמא שהבאת מסבירה את הנקודה שלי לגבי הדמיון לתומכי הומאופתיה: "מבחינה סטטיסטית גילו שרוב התינוקות שמתו בעריסה".

לא. ממש לא. לא ככה בדקו את הנושא. 

 

בודקים לפי אחוזים לא לפי מספר. 

בודקים איזה אחוז מהתינוקות שישנו על הבטן מתו ואיזה אחוז מאלה ששכבו על הגב. 

לא בודקים מספר. 

 

אגב, ההמלצה במדינות המערב להשכיב תינוקות רק על הגב הפחיתה את מספר התינוקות שמתו ממוות בעריסה ב-60% אם אני זוכר נכון. (יכול להיות שבמקרה היה איזשהו גורם אחר שהשתנה בדיוק במקביל להמלצה הנ"ל, אבל זה יהיה צירוף מקרים בהחלט מדהים אם יתברר שזה המצב). 

 

עכשיו, אני מדבר על כל המדינות בעולם - כולל ארה"ב - אם לוקחים בחשבון את העובדה שיש חוקים שונים לנשיאת נשק בכל מדינה. 

כנ"ל לגבי סמים קלים - ה-cdc אסף נתונים ומאמר פורסם ב-<JAMA (ז'ורנל מאוד נחשב. impact factor של מעל 50). 

 

אלו לא נתונים שבכלל נתונים לויכוח. 

וגם לא מדובר על שנתי. הנתונים הללו עקביים לאורך השנים. 

יש כל מיני דרכים למדוד - אבל התוצאות תמיד מראות מספרים דומים. 

 

לגבי התאבדויות בצבא - זה קשור בעיקר בעובדה שכשלוקחים מאדם את החירות שלו, עשויות להיות לכך השלכות. 

אדם שרוצה להתאבד, יתאבד. זה לא מאוד מסובך ללכת לבית המרקחת, לקנות חפיסת כדורי אקמול ולבלוע את כולה. 

הרבה יותר זול מלהשיג נשק - חוקי או לא. 

 

צבא מקצועי - בארה"ב, למשל, ההתפלגות בקרב החיילים דומה מאוד להתפלגות של אזרחי ארה"ב. 

אבל נניח שהצבא באמת ימשוך אליו יותר עניים - איפה הבעיה בזה? 

זה ייתן להם אפשרות להרוויח שכר טוב, לרכוש מקצוע עם שחרורם ולקדם אותם בחיים. 

במקום לראות בזה חיסרון, אפשר לראות בזה דווקא יתרון. 

 

 

ויש לי לא מעט ביקורת על דעותיו של פייגלין בנושאים שונים וגם על המצע - אבל ברוב הדברים, אני מסכים אתו ועם הקו המנחה של המצע. 

 

 

אגב, אם יש נתון מסוים שלגביו אתה רוצה את המקור שלו, תכתוב לי ואשים לך קישור. 

מה שלא ברור לי הטענה שלחברי הוועד המנהל שהתפטרו. שטוענים שע''פ חוקת המפלגה חייב להיות בוועד המנהל לפחות 7 חברים ומכיוון שהם התפטרו אין שום תוקף להחלטה ש@אריאל יוסף הביא.. יש בזה ממש? לאן הולכים מכאן? יש ב''יד של המפלגה?

ראה בחוקה פרק ז:

חוקה ותקנון - זהות

 

אך ראה סעיפים 134-136.

 

ראה גם סעיף 53.

בס"ד

לפחות בזה פייגלין הצליח

רציתי בכל מקרה לכתוב על זה הערב בהרחבה, אבל נסיעות וכו' גרמו לכך שאולי מחר בעז"ה. בכל מקרה אם משהו רוצה את כל הטענות השונות של הצדדים אני יכול להעלות.

בס"ד

- מכתב מליבי מולד ורפאל מינס
ראשי מטות מפלגת זהות היקרים,
אנחנו, ליבי מולד ורפאל מינס, מועמדים ברשימת זהות, משתפים אתכם בנושא שחשוב מאוד לדעתינו שיגיע אליכם, מתוך תקווה לתיקון העיוות שנוצר בזהות. אנחנו מקווים בכל ליבינו שהחשיפה לאור השמש תסייע :

לפני כשבועיים בשיחת אגב במטה המפלגה בין ליבי מולד והמנכ"ל שי מלכה, הוא הודיע לה כדבר מוגמר שהוא עומד להיות משוריין במקום השני ברשימה (לפני ריצ'רצ' כזה או אחר עם בנט או אחרים). לפני גלעד אלפר. הנימוק שלו היה: "אתם כולכם טירונים פוליטיים, בלי שאני אהיה שם יאכלו אותכם בלי מלח ולא תהיה זהות בקדנציה שאחרי זה".

ליבי, שהופתעה, טענה בפניו שהוא יכול להמשיך להיות מנכ"ל המפלגה ואין צורך שישפיע כח"כ, ושזה לא הגון כלפינו, המועמדים והציבור. אבל השריון של שי מלכה במקום השני ברשימה הוצג כעובדה מוגמרת. שי אמר שלדעתו זה מגיע לו מפני שהוא הקריב הרבה מאוד עבור זהות. ליבי ענתה לו שאמנם זה נכון שנתן והקריב, אבל שגם קיבל שכר ראוי בגין עבודתו.

לאחר הפגישה עם שי פנתה ליבי לחדרו של פייגלין שהספיק להגיד לה "זה לטובת המפלגה". ושי, שיצא אחריה, אמר לפייגלין: "היא המועמדת היחידה שמתנגדת, אצל כל האחרים זה עבר חלק".
אחרי שבוע בבית כשהיא המומה ופגועה, קבעה עם פייגלין פגישה.
לפני הפגישה, ביום שלישי 2 ביולי, שיתפה את גלעד אלפר (שלא האמין בהתחלה שזה יכול להיות ופקפק שליבי בכלל הבינה נכון) ואת רפאל מינס, ורפאל שיתף את רונית דרור. כולנו דיברנו בינינו. אף אחד לא הסכים עם הדרך הזו כמובן, כולנו הרגשנו שזו טעות ושזה לא נכון מוסרית. לא כלפינו ולא כלפי הציבור. גלעד קבע למחרת יום התגלית פגישה עם פייגלין בה הביע נחרצות את התנגדותו, ובהמשך גם רונית, שהסבירה לפייגלין וגם לשי מלכה שלדעתה זו טעות.
בפגישה עם רונית, ביום חמישי הודיעו פייגלין ושי לרונית שהשריון יהיה לא לפני גלעד, אלא אחריו (משאירה לכם להבין מדוע).
ביום חמישי 4 ביולי התקיימה הפגישה הראשונה בין ליבי ופייגלין בנושא השריון של שי מלכה, שהייתה פגישה קשה. פייגלין אמר שאנחנו הליברלים לא מכירים את כל מנעד הערכים של זהות אלא אנחנו "רק" ליברלים בעוד שי מלכה הוא גם "זהותי יהודי" – (זה לא ציטוט מדוייק), ועל כן הוא יוכל יותר טוב להתמודד עם התקלות מעל דוכן הכנסת.  
ליבי אמרה לפייגלין שגם הוא עצמו לא יוכל לענות מעל דוכן הכנסת על נושאים מסויימים בצורה טובה כמו גלעד או כמוה.

ליבי גם טענה בפגישה שהשריון של שי הינו שחיתות פוליטית פר אקסלנס, שהטעונים של "טובת המפלגה" באים ממקומות קולקטיביסטיים ואטטיסטיים ומקומם אינו בזהות. (פייגלין הסכים שהאמירה "טובת המפלגה" היתה  ניסוח לא טוב מצידו).

עוד טענה ליבי שלטעמה הפחד משי ומהאולטימטום ששי הניח על שולחנו בדרישה לשריון איננו מקובל ושפייגלין הבטיח לפעילים ולמועמדים שלא ישריין אף אדם שאלקטורלית לא תורם, עם איחוד או בלי, אבל כמובן שעם איחוד אין שום צורך בשריון, כי האיחוד ממלא את הצורך האלקטורלי. ושאסור ששריון יהיה תגמול על נאמנות ל"מקורבים", שהדבר הזה צריך להיות ברור לכל מי שמסתכל מהצד ואם זה היה קורה בכל מפלגה אחרת היינו מבקרים זאת במלוא החומרה.

פייגלין אמר שהבטחתו שלא ישריין מישהו שלא תורם אלקטורלית היתה לסיבוב הקודם, שלעניות דעתו הוא עמד בהבטחתו, והוא לא מרגיש שההבטחה הזו תקפה לסיבוב הזה. ליבי אמרה שלדעתה הכוח הזה לשריין לפי שיקול דעתו ניתן לו כדי להביא כוחות אלקטורליים, והוא אמר שהניסוח נותן לו את הכוח לעשות זאת לפי שיקול דעתו הבלעדי וכך יעשה (היתה שם איזו התפלפלות משפטית אבל זה העיקר).  הוא הוסיף שלא מדובר בלחץ של שי, הוא אמר שהוא לא מפחד משי מלכה ושזו החלטה שלו (של פייגלין הכוונה).
בפגישה גם אמרה ליבי לפייגלין כמה היא אוהבת אותו, כמה מעריכה אותו ואת פועלו וכמה מצפה ממנו לערכי מוסר ראויים, ולא לסטנדרטים פוליטיים כמו של ביבי, או ליברמן (ששמם עלה כדוגמאות בפגישה).

אנחנו רוצים לחדד, שאנחנו אכן בעד שריון של מי שהוא גם מזדהה ומבטא את ערכי זהות וגם בעל ערך אלקטורלי משמעותי, שיגדיל את סיכויי הכניסה שלנו.

ב 7 ביולי נפגשו רפאל מינס, ליבי מולד ומשה פייגלין לפגישה חוזרת. בפגישה זו חידד רפאל מינס שלדעתו אלקטורלית מפלגה שהכל נסגר בה בין שי לפייגלין, בלי שיתופיות ודמוקרטיה שווה חצי מנדט. הוא הסביר לפייגלין שיש מרמור גדול בקרב הפעילים על כך שמוסדותיה הדמוקרטיים של המפלגה לא נכנסו לפעולה, כנראה על ידי יד מכוונת, שיש פעילים חשובים ומייסדים שעוזבים את זהות בגלל ההתנהלות הזו.

עוד ציין רפאל שהוא עצמו לא "רק ליברל" והוא מייסד ומבטא את כלל ערכי זהות לא פחות משי מלכה. תשובה טובה מעבר ל"לא מספיק" לא היתה לפייגלין.

בסופו של דבר פייגלין החליט שאולי ראוי להעביר את ההחלטה לפורום גדול יותר והציע להעבירה להכרעה של הועד המנהל.

רפאל וליבי הדגישו לפייגלין שבגלל יחסי מרות עם חלק מחברי הועד המנהל, (שעבודה שלהם עלולה להיות בסיכון אם יצביעו נגד פייגלין ושי) - חשובה החשאיות והוא לגמרי הסכים ועל כן סוכם שההצבעה תהיה חשאית.

למחרת נשלח לפייגלין על ידינו סיכום הפגישה הבא:

משתתפים: משה פייגלין, ליבי מולד ורפאל מינס.
נושא הפגישה: שאלת שיריונו של מנכ"ל המפלגה, שי מלכה, ברשימת המועמדים לכנסת.

* פייגלין הסכים שהשאלה "האם שי מלכה ישוריין ברשימת המועמדים לכנסת?", תעבור להכרעתם של חברי הוועד המנהל.

* 7 חברי הוועד (רונית שרקי, ניצה כהנא, שמואל סאקט, דודי שפיץ, אורי נוי, משה בסוס ובועז בר נר) יכריעו בהצבעה חשאית האם שי ישוריין לאחר שהדעות השונות יוצגו בפניהם.

* משה פייגלין ושי מלכה לא ישתתפו בהצבעה.

* כל המעורבים מתחייבים לקבל את הכרעת חברי הוועד המנהל.

* נקבע שהישיבה בנושא תקבע ל-21 ביולי בשעה 18:00.

תשובתו של פייגלין מובאת פה במלואה:

מספר דיוקים,

1 - אינני חוזר בי מהחלטתי. מבחינתי אין שום שאלה. מכיוון שמסיבות שונות אתם מערערים על החלטתי, הוסכם שנערוך בוררות מוסכמת אצל הוועד המנהל ונקבל את החלטתו.

2 - היועצת המשפטית של המפלגה תהיה נוכחת כדי לאפשר התייעצות בדבר סדרי דיון תקינים - מובן שלא תהיה שותפה להחלטה.

3- אינני מחליט על סדרי הדיון של הוועד. לאחר שנשטח את טיעונינו נשאירם לבדם והם יחליטו כיצד לדון, כיצד להתנהל, לן וכיצד להצביע. אתם תוכלו כמובן לבקש כל מה שתרצו אבל ההחלטה שלהם.

אנחנו מדגישים בפניכם, שהתיקונים של פייגלין היו לעניינים של סדרי דין ומעולם לא היתה מחלוקת בדבר השאלה שתעלה לדיון מול הועד המנהל.

בסופו של דבר הוקדמה הישיבה ליום רביעי 10 ביולי.

ואולם, להפתעתינו ואכזבתינו פייגלין חזר בו מהחלטתו המנהיגותית, ועשה זאת באופן הבא: בשעה 1 בלילה, ב 10 ביולי, לאחר שהבין שככל הנראה אין לו רוב לאישור שריונו של שי בועד המנהל, הוא ביקש מיסכה לשלוח בווטסאפ את המכתב הבא:

חברי הוועד המנהל והמועמדים שלום וברכה,

ביושבי כיועצת המשפטית של המפלגה ולאחר שנדרשתי לסוגיה העומדת לפתחי על ידי יו"ר המפלגה מר משה פייגלין ולבקשתו, הריני להבהיר את הדברים כדלקמן:

1. מחר בשעה 10 בבוקר יכונס הוועד המנהל בנוכחות המועמדים הרלוונטיים שאישרו הגעה לבקשת יו"ר המפלגה מר משה פייגלין.

2.לנוחותכם, הסעיפים הרלוונטיים בחוקה ובתקנון לדיון מחר הינם הסעיפים להלן:
סעיף 53 לחוקת המפלגה
סעיפים 4,  16. 3 (2) לתקנון הבחירות.
נוסח החוקה ותקנון הבחירות, מצורפים להודעה זו לעיונכם.

3. משהסכים יו"ר המפלגה להאציל מסמכותו באופן נקודתי וחד פעמי,  לצורך השכנת שלום ולפנים משורת הדין, לוועד המנהל לעניין סמכותו לשריין הרי שהשאלה שתעמוד לדיון כפי שנוסחה על ידי מאציל הסמכות, יו"ר המפלגה, הינה כדלהלן:
האם בסמכותו של יו"ר המפלגה לשריין מועמדים לפי שיקול דעתו הבלעדי?

4. למען הסר ספק שאלת זהות המשוריינים אינה עולה לדיון כלל ועיקר לאור העובדה כי אין כל עיגון קונסטיטוטיבי לדיון הוועד המנהל בזהות משורייני היו"ר ואין מקור סמכות לוועד כלפי היושב ראש לעניין זה.

5. נכון לשעה זו, וכפי שמוסר לי יו"ר המפלגה, מר משה פייגלין, הוא אינו מעניק מסמכותו הייחודית לוועד המנהל לידון בשאלת זהות המשוריינים.

6. לאור המצב החוקי הקיים, במסגרתו השאלה שתידון הינה שאלת סמכות היו"ר בלבד כמפורט בסעיף 4 להודעתי זו, הרייני לאשר לכלל חברי הוועד המנהל להצביע ולהכריע בסוגיה עקרונית זו.

7. בניגוד לנאמר קודם לכן, ההצבעה תנוהל ככל ההצבעות שנעשו עד כה בוועד המנהל - בשקיפות ובהרמת יד.
כמו כן, תתאפשר כמקובל וכרגיל הצבעה טלפונית מחברי הוועד שנבצר מהם להגיע.

8. הדיון, ההצבעה, סדריה ואופניה ינוהלו על ידי הח"מ לבקשת יו"ר המפלגה.

9. אזכיר, הסכמת הצדדים אשר הגיעה לידי מורה כי מתחייבים  הצדדים לקבל את הכרעת חברי הוועד המנהל.

10. בטוחני כי לאחר קבלת ההכרעה, תהא אשר תהא, יהיה הדבר לברכה בבחינת 'אין שמחה כהתרת ספקות'. אנו כולנו תקווה כי ישובו הצדדים לפעול בהרמוניה, אחווה ובשותפות להצלחת המשימה הגדולה אותה נטלו על עצמם לתועלת האומה כולה.

          בכבוד רב ובברכה
          יסכה בינה, יועמ"ש
מפלגת זהות - תנועה ישראלית יהודית



למותר לציין את אכזבתינו הנוראית. רפאל וליבי ישבו פנים מול פנים מול פייגלין וסיכמו דברים שונים לגמרי ופתאום תרגיל פוליטי שכזה? ירידה לשקרים?

רפאל שלח עוד באותו הלילה לכל חברי הועד המנהל והגורמים הרלוונטיים את המכתב הבא:

שלום לחברי הוועד המנהל והמועמדים,

נדהמתי והצטערתי לקרוא את הודעתה של יסכה.

1. אני נכחתי בפגישה בה התחייב פייגלין בפניי ובפני ליבי שיקבל את הכרעת הוועד המנהל בשאלה האם ראוי לשריין את שי מלכה?.
זו השאלה שהוסכם שתעלה בפני הוועד המנהל ולא שאלת סמכותו של פייגלין לשריין.
פייגלין ואנחנו הסכמנו שלא מדובר בדיון פרוצדורלי/חוקי אלא בדיון מהותי/ערכי.
כל טענה אחרת היא שקר.

2. לגבי טענתה של יסכה שאין לוועד עיגון קונסטיטוטיבי לדון בזהות המשוריינים, אין בטענה ממש. הוועד הוא שהעניק לפייגלין את הסמכות לשריין וככזה מוסמך לפקח על אופן הפעלת הסמכות על ידו. למותר לציין, כי בהתאם לקבוע בחוקת התנועה (ס' 40) ראש התנועה יפעל בהתאם למטרות התנועה ובכפוף להחלטות מוסדותיה המוסמכים.

3. יסכה, אין בסמכותך לאשר או לא לאשר לחברי הועד המנהל להצביע או להכריע בסוגיה כזו או אחרת. בסמכות חמישית מחברי הועד לכנס דיון בכל נושא מוגדר בלי תלות באישורו של יושב ראש המפלגה או היועצת המשפטית שלה. בנוסף, לאור העובדה שיסכה שוריינה בעצמה בקמפיין הקודם ברור שלכל הפחות יש פה חשש כבד לניגוד עניינים, וראוי שתסיר עצמה מלעסוק בנושא זה. בכלל זה גם ניהול הדיון שייערך מחר, על כלל סדריו ואופניו לא יוכל להיעשות על ידי יסכה.

4. על פי ס' 147 לחוקת המפלגה עשירית מהנוכחים בישיבה רשאים לדרוש שתקוים הצבעה חשאית. לכן בוודאי שאין כל דרך לקבוע א-פריורית כי ההצבעה תהיה גלויה, תוך סנדול חברי הועד.

5. ההסכמה לקבל את הכרעת הוועד היתה מבוססת על ההבנות שהושגו בפגישה ב-7 ליולי. מכתב זה לצערי אינו משקף את אותן ההבנות.

תשובה זו נכתבה בהתייעצות עם ד"ר למשפטים המתמחה בדיני תאגידים.

בסופו של דבר הדיון התקיים היום בבוקר 10 ביולי 2019.
בדיון הבהירו חברי הועד המנהל שנכחו (ניצה כהנא, רונית, אורי נוי, הרב דודי שפיץ, בועז בר נר, משה בסוס) שהם מתנגדים לשריונו של שי מלכה, שמואל סקט לא נכח בישיבה.  פייגלין סרב בתוקף להעביר את ההכרעה לועד המנהל, בניגוד מפורש להסכמתו עם ליבי ורפאל. וההצבעה לא התקיימה.

כעת אנחנו שואלים אותכם:

האם לדעתכם ההחלטה הזו לשריין את שי מלכה היא לגיטימית? עומדת בדרישות המהותיות (בניגוד למשפטיות, שאין זה המקום לדון בכך) של תקנון המפלגה שקבע רשימה על בסיס פריימריז פתוחים (בהם כה התגאנו)? מה המשמעות של פריימריז לדעתכם? האם ככל שהוחלט שיהיו פריימריז מותר מוסרית להוסיף אנשים שאינם מוסיפים אלקטורלית כתשלום על נאמנות או על קירבה ליושב הראש?
באם אתם חושבים שיש צורך בשינוי ההחלטה, וגם אם לא כמובן, נשמח להתערבותכם ולדעתכם.


אנחנו מרגישים כמוצא אחרון שאתם תוכלו לעזור לנו למגר תופעות לא ראויות מזהות על ידי דיון פתוח בין כל השותפים החיוניים על מנת להפוך את זהות לכוח משמעותי המשנה את הפוליטיקה ואת פני החברה בישראל ולא רק תופעה חולפת.

בהערכה ובתודה מעומק הלב

ליבי מולד ורפאל מינס.

- פוסט של זהות בפייסבוק:
חברים וחברות יקרים!

רבים מכם נחשפו בשעות האחרונות להודעות שונות ובתוכן שמועה על התפטרותו של יו"ר, המפלגה משה פייגלין.

השיטה שבה בחרו חברי התנועה לבחור את מועמדיהם לכנסת, היא פריימריס פתוחים לכ- 70% מן הרשימה, ושמירת יתרת המקומות לשיבוץ היו"ר.

משהתברר כי הבחירות הקרובות אינן מותירות זמן לביצוע פריימריס נוספים, ביקש היו"ר מן הוועד המנהל לאשר את השארת הרשימה שנבחרה להתמודד לכנסת הנוכחית במקומה, באופן שאיש מהם אינו נדחק במורד הרשימה.

מתוך המקומות המיועדים לשיבוץ היו"ר, החליט היו"ר להשתמש בשריון אחד בלבד ולשריין את מנכ"ל המפלגה, שי מלכה במקום השני המיועד לשריון (המקום הרביעי ברשימה לכנסת).

היות ונכון לרגע זה לא הייתה כוונה לשריין במקום השני, משמעות החלטת היו"ר הייתה כי אחריו יופיעו במקום השני גלעד אלפר, ובמקום השלישי שי מלכה ואחריהם שאר הרשימה ללא שינוי.

שניים מן המועמדים ערערו על סמכותו של היו"ר והוציאו ברבים מכתב מביש, רצוף סילופים, הפוגע קשות במפלגה.

במצב העניינים שנוצר, חש יו"ר התנועה כי אין ביכולתו להמשיך ולקדם את בשורת זהות, ובצר לו הגיש לוועד המנהל את התפטרותו.
מיד לאחר מכן, ביטל משה את הופעתו באותו ערב בעפולה.

לתדהמת כל המטה, הגיע באותם רגעים טלפון מדוד בן צבי - ראש מטה עפולה ועמקים - שאמר כי מדובר בפיקוח נפש היות וקבוצת הלומי קרב ששמה את כל יהבה במשה פייגלין ובזהות ממתינה לבואו לעפולה.
מובן שמשה נסע אליהם, מבלי לדעת מה יגיד להם.

עוד ועוד קבוצות פעילים ותומכים שהבינו כי אנו מצויים במשבר, התקשרו וביקשו בכל לשון של בקשה למנוע את התפטרותו של משה פייגלין והבהירו שאינם שותפים לדרכם של שני המועמדים שהפיצו את המכתב.

לאחר התלבטות ארוכה, ביקש היו"ר מן הוועד המנהל לקבל שוב גיבוי מלא ולהשיב את האמון במנהיגותו ובדרכו, באופן שיאפשר לו לחזור ולהנהיג את המפלגה ולהמשיך ולשאת את חזונה המדהים של זהות.

בתוך כך, מספר חברים בוועד המנהל הגישו את התפטרותם והחמישה שנותרו הצביעו ברוב מוחלט, בעד קבלת ההחלטה הבאה:

החלטת ועד מנהל מיום 12.07.2019

1. לאור מכתבם המביש, שהופץ ברבים על ידי שניים מהמועמדים, מבטל הוועד המנהל את החלטתו האחרונה (מיום 29.05.2019) בדבר הרכב רשימת מפלגת זהות לכנסת ה-22 .

2. כל מועמדי זהות לכנסת ה22 ימונו על ידי יו"ר המפלגה ע"פ שיקול דעתו הבלעדי.

חברי הוועד המנהל שאישרו את הנ"ל: משה פייגלין – יו"ר, שמואל סקט, הרב דודי שפיץ, שי מלכה

לאור החלטה זו, החליט יו"ר המפלגה לחזור בו מהתפטרותו ולשוב להוביל את תנועת זהות.

חברים ותומכים יקרים,
מפלגת זהות עוברת ימים לא קלים, אך אנו מחויבים מעל לכל לחזון ולאלפי הפעילים ורבבות המצביעים שלנו.

ניקח כולנו את פסק הזמן של השבת למנוחה ולחידוש כוחות, ונסתער חזרה קדימה ביום ראשון בכל הכוח לקראת כינוס השקת הקמפיין של המפלגה ביום שלישי.

שבת שלום לכולם!

- מכתב (כנראה) של אחד מחברי מזכירות המפלגה:

חברים יקרים,
כדי להבין מה הבעיה בשיריונו של שי, צריך להכיר את הרקע לשיריון.
אני מצרף את הדברים שאמרתי בפני חברי הוועד המנהל בישיבה ביום אתמול.
חשוב לי שתקראו את הדברים, אך גם חשוב שבבואנו לתקן לא נגרום נזק גדול יותר.
ולכן חשוב שהדיון ישאר בתוך המפלגה ולא יצא החוצה.
עם זאת, חשוב לדון על הדברים כי המפלגה חשובה לנו אך יותר חשובים הרעיונות שבשלם הקמנו את המפלגה.

להלן דבריי שנאמרו בפני הוועד:

לפני שאפתח בדבריי חשוב לי לציין שאין מדובר בדיון פרוצדורלי אלא בדיון מהותי.
משה בחר, מיוזמתו ובלי שנציע זאת, שהוועד המנהל ישמע את הטיעונים בעד ונגד השריון, ויחליט בהתאם לטובת העניין בלבד האם ראוי או לא ראוי לשריין את שי.
משה ואנחנו הסכמנו שהחלטת הוועד המנהל תהיה מוסכמת עלינו ולא נעסוק בנושא זה שוב.
כלומר, לא מדובר בשאלה חוקית אלא בשאלה ערכית, פוליטית ושיווקית.

כשייסדנו את המפלגה, ראינו בעיני רוחנו מפלגה ערכית, דמוקרטית, המתנהלת בשקיפות ומקדמת רעיונות ולא אנשים.
מפלגה שנשלטת ע"י אנשי חזון ומעשה ולא על על-ידי עסקנים.
מפלגה ששונה בהתנהלותה מהליכוד ממנו יצאנו.
כדי להבטיח זאת נכתב תקנון שחייב הקמת מוסדות נבחרים שיפקחו, יבקרו ויקבעו את דרכה של המפלגה.
מוסדות אלה היו אמורים למנוע הצטברות של כח רב מדי בידי הנהלת המפלגה והעומד בראשה.
כי כידוע: "הכוח משחית וכוח מוחלט משחית לחלוטין".
לצערי מאז ייסוד המפלגה, הנהלת המפלגה לא קידמה את הקמת המוסדות הנבחרים ויש שיאמרו שאף פעלה למנוע את הקמתם.
גם הוועד המנהל, שבאין מוסדות נבחרים היה אמורים למלא את מקומם, לא קיבל מההנהלה את המידע והדיווחים שההנהלה מחויבת לדווח.
כך שאנו עומדים היום בפני מצב שמפלגת זהות מתנהלת בצורה שאינה שקופה, אינה דמוקרטית, ואין בפועל בלמים ואיזונים לכוחה של ההנהלה ויושב הראש.
אפשר לומר שיצאנו מהליכוד והבאנו את הליכוד לזהות.
רבים מהמייסדים של זהות ומהפעילים המרכזיים בזהות ממורמרים בגלל התנהלות זו.
ולצערי חלקם כבר אינם תומכים בזהות בעקבות זאת.

על רקע זה בא השריון של שי מלכה.
שי יכל להתמודד לרשימה לכנסת ובחר שלא לעשות זאת.
הוא צבר כוח כמנכ"ל המפלגה וכעת החליט שהוא גם רוצה להיות חבר כנסת.
זו בדיוק דוגמה לשימוש לרעה בכוח.
המועמדות לכנסת אינה מתנה שניתנת על נאמנות או עבודה קשה.
המועמדים לכנסת אמורים לייצג את חברי ותומכי המפלגה ולהיבחר על ידם.
האפשרות לשריין אנשים שלא נבחרו לכנסת נועדה לתרום אלקטורלית למפלגה.
פייגלין הבטיח פומבית במספר פורומים שזה יהיה השימוש היחיד שהוא יעשה בשריונים.
לצערי הוא לא עמד בהבטחתו בקמפיין הקודם ואינו מתכוון לעמוד בה גם כעת.
אילו ידעתי מראש שהשיריונים ישמשו לקידום מקורבים, לא הייתי מצביע בעד מתן כוח זה ליו"ר, ואני מניח שרבים אחרים היו עושים כמוני.

למרות כל הזכויות של פייגלין, ויש רבות כאלה, זהות אינה מפלגתו של פייגלין.
זהות אינה מפלגה של איש אחד, גם לא מפלגה של שני אנשים.
זהות היא מפלגה של רעיונות ולא של פרסונות.
בשיחות שהיו לי עם שי הבנתי שהוא חושב אחרת.
הוא כן חושב שזהות היא המפלגה של פייגלין ושלו.
ולכן הוא גם לא חושב שראוי שיהיו מוסדות שיגבילו את כוחו של היו"ר (כך הוא אמר לי במפורש).
אני עניתי לו ואני עדיין חושב כך וגם אמרתי זאת לפייגלין, שאם זהות תהיה מפלגה של פייגלין ולא מפלגה של רעיונות, היא תגרד בקושי את החצי מנדט.

חשוב לציין שתחושות אלה אינן רק שלי.
התחושות האלה משותפות למרבית המועמדים (ואני יכול להעיד משיחות ממקור ראשון לפחות על חמשת המועמדים הראשונים), למייסדים רבים ולהרבה מהפעילים המרכזיים.
צעד עסקני ולא דמוקרטי שכזה ייצור מירמור רב ואני מניח שגם התקשורת תעשה ממנו מטעמים.

הטענה שהשריון נחוץ כדי שיהיה ח"כ נוסף עם ניסיון פוליטי, לטעמי היא משוללת כל יסוד.
לשם כך יש יועצים פוליטיים ושי יוכל לתרום מניסיונו הפוליטי לפייגלין וליתר החכים של זהות גם ממרום תפקידו כמנכ"ל המפלגה.
בנוסף, לדעתי (וכפי שהצגתי זאת במפגשים של אל המחר בפני ניצה, בסוס ובועז) חברי הכנסת הטובים ביותר הם אלו שהיו אנשי חזון ומעש, והחכים הגרועים ביותר הם אלו שהיו עסקנים פוליטיים כל חייהם.

טענה נוספת שעלתה היא שהשריון של שי נחוץ כי המועמדים הלא דתיים עלולים לבגוד בזהות לאחר שיהיו בכנסת.
האם חוסר האמון הזה בחברינו שהשקיעו את מרצם והונם בקידום הרעיונות של זהות רק בגלל שאינם דתיים, לא חותר תחת הבסיס של מפלגת זהות?
הרי במפלגת זהות אנו מאמינים שהבשורה תבוא מכלל האוכלוסייה ולא מהמגזר.
ואם זו המדיניות של זהות, במה אנו טובים מהמפד"ל?
ומדוע שיקרנו לנו ולהם לאורך כל הדרך?
הרי פייגלין בעצמו פנה אליהם וביקש מהם שיצטרפו למפלגה ויתמודד בפריימריז

הישיבה הזו היא שעת המבחן של מפלגת זהות.
הישיבה תכריע אם אנחנו בוחרים להיות מפלגת עסקנים, או מפלגה של אידיאולוגים.
אם אנחנו נהיה אות ומופת לפוליטיקה של רעיונות



- מכתב מפייגלין:

ליבי, רפי ושי היקרים
ביום חמישי בערב, לאחר שיחה עם נציגים מקהילה חרדית גדולה שהגיעו למטה כדי להודיע לי על כוונתם להצביע זהות, משום שרק האידיאולוגיה של זהות מאפשרת להם השתלבות אמיתית בחברה הישראלית, ולאחר שידור ה'לייב' השבועי שבא מיד אח"כ, יצאתי מחדרי וקיבלתי את הידיעה המרה בדבר פרסום המכתב ברבים (של ליבי ורפי), מכתב שפגע בי קשות. חשתי שחרב עלי עולמי.

הבנתי כי ברגעים הקריטיים ביותר, ערב בחירות, נדלקת אש בביתנו ומחלוקת קשה וגלויה מתחילה לכרסם בנו מבפנים. מעולם, בכל הקריירה הציבורית שלי, לא חוויתי חוויה שכזו ולא הייתי מוכן לה. חשתי כי בצורה שכזו אינני מסוגל להוליך את ספינת זהות אל יעודה. לא ראיתי טעם להמשיך, החלטתי להניח את המפתחות והגשתי את התפטרותי לוועד המנהל.

לאחר מכן ביטלתי את הופעתי באותו ערב במפגש שארגן מטה עפולה. אלא שכעבור זמן קצר קרה דבר מה מוזר. ראש המטה בעפולה, דוד בן צבי, התקשר אלי והודיע לי כי אני חייב לבוא ומדובר בפיקוח נפש ממש. "יש כאן קבוצת הלומי קרב שזהות היא הטעם היחיד לחייהם" אמר דוד, "לא משנה מה קורה – אתה חייב לבוא". מובן שנסעתי. עיניהם של הלומי הקרב המתחננים כי לא נוותר על בשורת זהות המשיכו ללוות אותי. למחרת, למרות הידיעות על המשבר, יצאו פעילי זהות בחום כבד ל והקימו דוכני הסברה ב 17 מקומות שונים בארץ ונסחו בי כוחות מחודשים. החלטתי שאין לנו את הפריווילגיה לכבות את התקווה הגדולה שעוררנו – אצל החרדים, אצל הלומי הקרב, אצל הצעירים הישראליים – הבשורה גדולה מדי והציבור הממתין לה רחב מדי, מכדי שניתן לאש המחלוקת להעלותה בעשן.

רפי, ליבי ושי היקרים
כולנו נפגענו וכולנו פגענו.
אני בגין חלקי בפרשה מבקש בזה את סליחתם ומזמין אתכם להגיע עוד הלילה לביתי בלב פתוח, בכדי להגיע לפתרון מוסכם ולאחד כוחות למען בשורתה הגדולה של זהות.

אוהבכם
משה פייגלין

(ד"ר רונית שרקי) היא בכירה במנגנון של מפלגת "זהות"

 

בדיוק השבת היתה לי שיחה מעניינת על היחס אם קיים בין

הרב שרקי לבין "זהות"

הזוי. במיוחד ההחלטה הילדותית שלו מיד אחרי ה"התפטרות" שכל מועמדי זהות לכנסת ה22 ימונו על ידי יו"ר המפלגה ע"פ שיקול דעתו הבלעדי.

 

טוב, כנראה שהמפלגה הזו סיימה את דרכה.

בס"ד

דרך זה הדבר האחרון שהיה בזהות.

הודיע על פריימריז לראשות המפלגה.

 

כל מתפקד רשאי לבחור ולהיבחר.

היו"ר הנבחר יקבע את רשימת המפלגה לכנסת.

 

הכרזה על פריימריז לראשות התנועה

אני לא רואה סיבה להצבעה בכלל במצב שנוצר.

בס"ד

לא ברור אם מדובר בבדיחה או לא. בכל מקרה ברור לכולם מי יזכה.

בס"ד

כך שפייגלין נשאר מועמד יחיד ואין פריימריז.

הוא התחייב (בהנחה שיעמוד בזה) שיבנה רשימה על בסיס הפריימריז הקודמים בלי אמסלם. כמה זה יעבוד? לא יודע.

כל ההתפטרות והחזרה וה"פריימריז לראשות המפלגה".

הרשימה נשארת אותו הדבר (הגיוני וצודק) או היו"ר בוחר את הנציגים?