2. כן...

3,5. עקרונית כן... אם בידוע שיפגעו מכך ואין לחלץ מנגיעה בצורה יפה, אגע... לפי שכבוד סבתא\דודה חמור מנגיעה שאין יצר לב האדם נוקף בה...

4. אין לי... מניח שאם היה, אז כמו 3,5...

1. כן

2. לא

3. לא

4. אין

5. לא

יצאתי מזה גויה.. אני מקווה להשתפר

למה גויה?

התשובה הראשונה היתה כן

1. אתם שומרים נגיעה?כן
2. ומה עם בני\בנות דודים?כן
3.      "     דודים\ות?כן
4.      "     סבא\תא חורגים?אין כאלה
5.      "          "      ביולוגים?לא

1. אתם שומרים נגיעה? כן
2. ומה עם בני\בנות דודים? לא מתקרבת אליהם, לא קשור לצניעות, סתם כי אין קשר ביננו
3.      "     דודים\ות? כנ"ל בני דודים
4.      "     סבא\תא חורגים? יש לי סבתא חורגת, אבל היא בת..
5.      "          "      ביולוגים? לא שומרת (וגם אם כן, זה לא בדיוק תלוי בי..)

התכוונתי שהיא בת אז לא צריך לשמור נגיעה

1. אתם שומרים נגיעה? כן!!
2. ומה עם בני\בנות דודים? גם כן!!
3.      "     דודים\ות?גם כן!!
4.      "     סבא\תא חורגים? ב"ה אין כאלו
5.      "          "      ביולוגים? זה כבר לא..

1.כן

2.בכללי כן

3. כן

4.בכללי כן

5.אין לי

אסור גם אחות

בסבא/סבתא מותר

ובאחים/ות יש יותר עניין להישמר

ככה אני יודעת

ואני בת(:

1. כן

2. כן

3. כן

4. אין

5. לא

מדברי הרמב"ם נראה שיש איסור בחיבוק ונישוק גם בנשים שאין לב האדם נוקפו עליהם... (לא סתם נגיעה שנראה שתותר, אלא חיבוק ונישוק)

"המחבק אחת מן העריות שאין ליבו של אדם נוקפו עליהן, או שנישק אחת מהן--כגון אחותו הגדולה, ואחות אימו, וכיוצא בהן--אף על פי שאין שם תאווה ולא הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר.  ודבר זה אסור הוא, ומעשה טיפשים הוא--שאין קרבין לערווה כלל, בין גדולה בין קטנה:  חוץ מהאם לבנה, והאב לבתו." (משנה תורה כא ו)

"ונשוק הקרובות, שאין טבע אנשי התורה מתעורר אליהן, ולא נהנה בכך, כגון האחות ואחות האם, ואחות האב, ובת הבת (=ע"י הסבא) ובת הבן (=ע"י הסבא), מתוב מאוד ואסור, אלא שאין בו חיוב מלקות, אם לא נתכוון ליהנות, ואע"פ כן אסור... ואין בכל העריות שמותר לעשות עמה כן, זולתי האם עם בנה, והאב עם בתו בלבד, שמותר לאם לנשק לבנה ולחבקו, עד שישלמו לו שתים עשרה שנה, ואח"כ יאסר עליה כשאר העריות, וכן האב מנשק את בתו ומחבקה עד שישלימו לה תשע שנים, ותיאסר עליו אח"כ..." (פה"מ לרמב"ם סנהדרין ז ד)

וואי אנחנו ממש כאילו עוברים על דברי הרמב"ם האלה

ותראה שהם מפרשים שגם לפי השו"ע סבא\סבתא זה כמו אבא\אמא

אף אחד לא פוסק רק ע"פ השו"ע, אפילו הרב עובדיה (שסובר שמרן הוא המרא דאתרא וצריך ללכת אחר פסיקתו.) חולק עליו בכמה מקומות.

מכיוון שאף אחד לא הולך אחרי הרמב"ם או השו"ע במקום שהאחרונים חולקים עליהם,

וכמו במחלוקת במשנה או בתלמוד שלא רלוונטיות כי הוכרעה הלכה - כך גם במקרה שלנו.

עליהם...
אבל זה לא משנה, כי אם מישהו רוצה (ולדעתי אפילו רצוי) לפסוק כמותם ולא כמו האחרונים החולקים, הרשות בידו...

ולא דומה הכרעה הלכתית במחלוקות לפני חתימת התלמוד ולאחר חתימת התלמוד,

כי לרז"ל היתה את הסמכות לפסוק הלכה מכוחם בישיבתם בבית הדין הגדול המורה לכל ישראל ולכן היתה להם הסמכות לדחות דעות מסויימות ולהכפיף דעות אחרות.

אבל מלאחר חתימת התלמוד, מזמן שכבר לא היתה לעם ישראל סמכות יחידאה וכל בית דין פסק למקומו, אין כח לבית דין אחד במקום אחר. ולכן אי אפשר לומר שפסיקה לפי הגר"א עדיפה מפסיקה לפי המאירי, אלא הרלוונטיות הסמכותית שלשניהם שווה במידת פרשנותם* את דברי התלמוד והכרעה לפי אחד מהם אינה עדיפה על פני השני... ולכן שניהם רלוונטים כמו הרמב"ם והרי"ף ומרן ורמ"א וכו' וכו'...

*במידת פרשנותם במידה ולשניהם אין מסורת תלמודית, אולם והמאירי, גאונים, רי"ף רמב"ם ודומיהם נצמדים יותר לתלמוד מאשר למנהג ולתוספות מאוחרות, יש אפילו לומר שהם יותר רלוונטיים מפוסקים מאוחרים...

1. כן

רק ממשפחה מצומצמת וסבאים ביולוגיים לא שומרת

אם כבר, אפשר לשאול הפוך.

כן

כן

כן

אין

לא

שזה איסור דאורייתא בייהרג ואל יעבור?

אבל עלולים להגיע לזה

נגיעה של חיבה היא בעצמה ביהרג ואל יעבור, גם אם היא לא מובילה לכלום.

אף פעם לא שמעתי על זה

יש לך אולי מקורות?

יו"ד קנז א

נטילת ידיים

משהו שמדבר על מגע אלא יותר על גילוי הערווה

כתוב במפורש שגם באיסור לאו (אביזריהו דגילוי עריות) יש דין יהרג ואל יעבור.

ונפסק להלכה כהרמב"ם, שנגיעה של חיבה היא לאו דאורייתא.

חידשת לי

תודה רבה

למי שלא יודע מה כתוב שם: - נוער וגיל ההתבגרות

אבל ודאי שזה לא ביהרג ואל יעבור 

ולא חייב להיהרג אם מחייבים אותו לנגיעה של חיבה 

לאו שהוא אביזריהו דג"ע, יהרג ואל יעבור.

חייב לההרג אם מחייבים אותו לנגיעה של חיבה.

שו"ע - נוער וגיל ההתבגרות

1. למה רק מעל בר מצווה?

2. למה לא?

3. למה לא?

1. את יודעת שזה לא לפי ההלכה?

3. חיבוקים אסור אפילו עם אחות, עם דודים אסורה כל נגיעה.

1. זה נכון שההלכה מסובכת, זה לא קשור.

את יכולה להביא קישור לתשובה?

3. זה מאוד ברור, שולחן ערוך מפורש.

זה תלוי מה הגיל שלכם.

1. כן בעיקרון אני נוסעת במוניות אז כאילו מה אני עושה? יושבים לידי בנים

2.גם שומרת הם מכבדים(לא כולם אצלנו דתיים)

3.זה הבעיה בעיקרון כן אבל יש לי דוד אחד שעדיין ממשיך לחבק אותי לתת כיפים וכו.. נגיד בבת מצווה שלי הוא הרים אותי הזוייייייייייי מה אני עושה?

4.אין כאלה

5. מחבקת אותם אבל סבא שלי מהצד השני יותר מחמיר אז אני מחבקת רק את סבתא.

מישו יכול לענותתת

1 כן

2 גם שומרים

3 אותו כנ"ל

4 אין לי חורגים

5 לא צריך לשמור מהם נגיעה אז לא

1.     כן 

2.     כן [ רק אם אני רבה אתם אז לא ]

3.     כן 

4.    אין

5.    אין

1. כן

2. כנ"ל

3. משתדלת, אבל גם מעדיפה לא לבייש אותם (לא דתיים כלכך)

4. אינלי

5. לא

1. כן

2. לא

3. לפעמים כן ולפעמים לא

4. לא

5. לא

1. כן

2. לא

3. כן...

4. לא. "מפני השלום" ממש.

5. לא

1.כן

2.לא

3.לא

4.אין לי

5.לא

1]לא

2]לא

3]לא

4]לא

5]לא

........................

1. כן.

2. כן.

3.כן.

4.אין

5.לא

1. כן

2. כן

3. כן, אין כל כך קשר בינינו

4. ברוך ה' אין

5. נפטרו אבל לא נראה לי שהייתי שומרת

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות