חשוב להבין שעיצוב זה עיצוב.
הכלי שיש לך ביד אינו משנה, משנה אם את/ה יודע/ת לקחת רעיון להביא אותו לביטוי חזותי כך שיהיה קריא ופונקציונאלי.

הדרישה לציור ידני מגיעה מהרבה מקומותף:

1. עיצוב גרפי בעבר הלא מאוד רחוב נעשה כולו ביד ע"י ציור בחומרים שונים, חיתוך, הדבקה, קולאז', שבלונות, סרגלים...

ואני מכבדת מקומות שעדין רוצים לראות שיש למעצבי המחר זיקה לתחומים האלה. מן כבוד למסורת אם נרצה.

2. היכולת של מישהו לרשום משהו כך שיהיה קריא ואמין בהחלט מעידה על יכולת ההתעמקות שלו, על הראיה המרחבית והצורנית של אותו אדם, ומראה יכולת או לפחות רצון להבנה מעמיקה של דבר מה.

רישום הוא בעצם כלי להבנה של המציאות.
להצליח להעתיק צילום של נעל לא מצריך שום דבר פרט לקצת סבלנות.
אבל להציג ברישום איך הנעל נראית מכמה זוויות ואיך היא בנויה מבחינה תלת ממדית
מעיד על הבנה מעמיקה של האובייקט המצוייר,
וגם על הדרך בה העין שלנו חווה את המציאות (עיוות הפרספקטיבה הליניארית משל)
או השימוש באיכויות קו על מנת להמחיש מרחב (קווים מודגשים נראים קרובים לעומת קווים חלשים).

3. מניסיוני יש קשר עצום בין יכולות רישום לבין יכולות עיצוב.
סטודנטים שאינם יודעים לרשום, באופן מובהק, לא מצלחים ליצור עיצובים מדוייקים, חכמים, יעילים, אקונומיים, קריאים וכמובן מקוריים.
 

4. יתכן מאוד שלמסוד הלימודי שניסית להתקבל יש יותר נרשמים מכמות מתקבלים.
זה אומר שהם צריכים לעשות סינון, ומבחן רישום הוא אחת מהדרכים לעשות את זה.
כלומר, אם יש לי 100 נרשמים, אבל רק 15 יתקבלו בסוף, אני אעדיף את אלה ש*גם*הראו יכולות עיצוב ו*גם* הראו יכולות רישום, למרות שכביכול לא יהיה שימוש ליכולות האלה בעבודה העתידית.

ובטח יש עוד סיבות

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!