אני רציתי לצעוק,
שמישהו ישמע שכואב לי.
אולי יום אחד אני אבין את עצמי, ולמה אני כל כך מסובכת בהכל.
אני רוצה ולא רוצה ומפחדת ממה שיהיה ומפחדת מהכל,
ואין לי כח יותר.)
(אני לא רוצה להתחיל את זה, אני לא רוצה.
שיניחו לי ומה זה עוזר אם אתם שואלים אם אני מוכנה לזה כי אני לא.
ואתם רק תגידו שאין ברירה ושחייבים ושאי אפשר ככה יותר והיי, שאלתם אם אני רוצה ומוכנה ואמרתי שלא. אז מה קשה להבין.
אני רוצה להיות רזה ורזה ולעשות מה שבאלי.
באלי לזרוק את הכל ולא לזרוק הכל מאחורי הגב ולהסתיר.
)
אני חברה גרועה כל כך, שלא יודעת לדבר.
אני לא יודעת לדבר.
אני לא יודעת ל ד ב ר.
נשב ונשתוק ומידי פעם הודעה,
אבל נשתוק.
כי אני גרועה ולא יודעת לדבר ומה שאני לא אגיד אני אצא מטומטמת,
ואני אשאל את אותו דבר כמה פעמים כדי להראות כאילו יש לי מה להגיד.
ואין לי. אבל אני רק רוצה להיות ולחבק.
ואני לא יודעת איך עושים את זה.
אני לא יודעת.
סליחה עליי ושבזבזתי לך זמן.)
(נמאס לי מצרבות. זה מציק. זה שורף. זה מעצבן.
אני רוצה להקיא אותי ולצרוח.
אני צריכה שיהיה מישהו שיחבק.
)
(המ. תודה. בחזרה.)
(חיבוק אוהב ומתגעגע ילדונת.
באלי את היום ההוא שנפגשנו וקנינו סל לפיצית שלכם.)
יום הזיכרון. לי לא בא אותו.)
סליחה.)
באלי לגמור הכל.
תלמדו אותי להקיא. בבקשה.
די לפחדים מטומטמים, די לאכול, די להיות.
הרצון להיות נאהבת ולהרחיק את כולם כי נפגעת מספיק,
זה דוקר.
אני רוצה אותה. היא הבטיחה לי שהיא לא תעזוב אותי. לא ראיתי אותה מפסח בערך ואני מתגעגעת.
)
(היא צחקה אליי היום פעם ראשונה.
היא גם חייכה אליי אז פעם ראשונה.
אני מאוהבת בתינוקות, אני רוצה לעבוד במעון עם תינוקות קטנטנים.
)
אין לי מקום, אוקיי? אין לי.
אני לא רוצה לחזור יותר לבית שמהרגע שאני פותחת את הדלת כולם נאנחים ואומרים שהם רוצים שאלך.
ואז כשאני באה ללכת, תופסים אותי בידיים כדי שלא אלך כי מה פתאום את הולכת ומי הרשה לך בכלל.
אני צריכה מקום להיות בו, מקום שיהיה שלי, שתהיה לי שם מיטה להיכנס אליה,
ושיהיה לי טוב שם. שיהיה לי כיף לחזור ולא אצטרך לברוח.
כלומר, מקום עד שיימאס למי שיהיה בו ממני. כי לכולם נמאס בסוף.
)
(אני לא רוצה למות,
אבל אני לא רוצה לחיות ככה.
)
אני רוצה לתת לך אכשהו את המקום הזה.)
אין איך.
)
זה לא תמיד ככה.)
תודה לך.)
להתאזן להתאזן להתאזן.
שונאת גוף נפש. שונאת גוף. שונאת נפש.
כואב לי להרגיש, בלתי אפשרי לי להיות.
ולבדלבדלבד. זה הורג אותי מבפנים.
הלוואי והיה מישהו שמכיר, שיהיה פשוט. ושגם אתן לו להתקרב בלי להעיף אותו.
)
(קניתי מצלמה חדשה.
אני רוצה לדעת לצלם יפה.
)
יודעת בסיסי כזה.)
תמימות
או היתממות
או מה שתרצו
איך אפשר לקנות מזרן בלי לשכב עליו
תחי הסימבוליות
פרויד
וכל השאר
פתטי אבל נצרך כנראה
מסכנות כזאת
כישוף
מי צריך מזרנים כשהיא מכשפת אותך
כשלא יודעים למה כל דבר נועד מתחילים להתבלבל
כמה מילים צריך בשביל לבטא כלום?
מצב רוח קפקאי
הכל מבולבל
שומע את מאיר בנאי ואת אביתר בנאי
אחים אבל לא קשורים
טים מאיר בלי לחשוב בכלל
מה שמאיר בנאי מספר לנו בשירו של שפשף זה שהחיים הם לא רק יחד כל הדרך אלא שכולנו בסוף נהפוך לאבק כוכבים דהוי במערכת עיכול של לווייתן חלל
לפחות הקצב טוב
רוצה לעלות אלי להיות האבק שלי הערב או שאת מעדיפה שנחכה למפץ הגדול הבא
יש מסדרון ארוך בין מה שאני רוצה להגיד לך לבין מה שהאצבעות שלי מקלידות
במסדרון הזה יושב פקיד שחותם על אישורים
כרגע הוא בהפסקה אז אני פשוט אשלח לה רצף של תווים חסרי פשר ואקווה שהנשמה שלה יודעת לפענח כתב יתדות
אוקיי וואט דה פאק
היא עד כדי כך סתומה?
לא אומרים דברים כאלה. פשוט לא.
זה לא יוצא לי מהראש עכשיו
אופפ.
קראתי את מה שהוא כתב
באלי לצרוח
באלי לבכות
באלי לא יודעת מה.
לא רציתי לראות אותו
אבל לא הייתה ברירה
והיה כאילו בסדר אבל אבל
האם הסיוטים יחזרו
יש מצב גדול שכן
גאד.
שונאת את המצב הזה
פשוט שונאת
היה נחמד לראות את כולן אבל גם ממש מוזר וטיפה מציף
פאק.
מקווה מאוד מאוד שהנסיעה היום תשפר לי את המצברוח
כי כרגע באלי להיכנס למיטה ולא לצאת.
אופפפ
ראיתי את הסטורי שלה
וכן אני מקנאה. מודה בזה.
אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח
אבל דמט באלי את זה שוב
באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם
אולי זה טוב שאין אותן עכשיו
אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב
ולי ככ רע
והן ביחד ונשארו חברות
ואני קצת חסרת חברות כרגע
למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.
שום טוב לא היה שם. כלום.
אז מה יש לך מפגרת
המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש
למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי
ולראות אותו לא עשה לי טוב
ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר
למה אני כישלון.
באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו
פאק.
מי מאחל שבת שלום בחמישי בבוקר
בצהרים
מה יהיה
עד כדי כך כל הבטחון העודף הזה מקיף אתכם?
לאן יש לרוץ
למה לא היום
מה שבטח יבוא
כבר מחר
זה כנראה אנשים שמאחלים את זה
יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום
כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב
אפשר למשוך את שבת גם לראשון
להאריך את הסוף
שעון קיץ
מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום
גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה
לחזור מאובק הביתה בשקיעה
דמדומים
האישה מחכה לו
מכינה לו משהו לאכול
הוא נוהם משהו לא ברור
מעשן קצת
נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה
מסוכנת
מכרות היהלומים במיר
זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו
מי שמתקרב מציץ ונפגע
חושך סיבירי קפוא במינוס 40
עולמות האסוציאציה כאן מרתקים
הייתי מגלה את העולם הזה
עולם חדש
עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה
גילוי
לצעוד עליו יחף
לעבור בתוכו
לחקור ולחשוף הכל
לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל
לטעום את מה שיש להציע
זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר
87%
In two days
And I'll probably finish it today
.This is fucked up
What the fuck is wrong with me
I hate myself about it
I feel like I'm doing something forbidden
But it's not
Why am I so hard on myself about it
I hate how much I enjoy it
I feel like shit
I want to run away to the beach
I want to sleep forever
I don't know
.Fuck
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
