כפי שכתבתי קודם אני אוהב כל יהודי ואינני בעד שנאה. אבל גם אינני מתנגד למלחמת אחים אם זה מה שנכון לעשות. החשמונאים שבזכותם "חזרה מלכות לישראל יותר ממאתיים שנה" התחילו בהרג המתיוון "המתנדב" במודיעין להשתחוות לחזיר. ועיקר מלחמתם היו נגד המתיוונים.
כל הסוגייה של אהבת ישראל כמו גם המושג אחדות בציבור שלנו לוטה בערפל כבד וצריכה בירור מעמיק.
לידיעתך, אין שום מקום בחז"ל למושג "אהבת חינם". ואינני כפוף אליו או לפרשנויות שלו.
כל סוגיות לשה"ר החל מעצם האיסור וכלה בהיתרים של אפי תלתא וכדו' ובכללם "ההיתרים של הח"ח" הם סוגיות בעיון הלכתיות לגמרי והח"ח עצמו דן בהם בהערות למטה ממש כמו במשנ"ב. אלו לא הנהגות ציבור ביחס לאנשים כאלה ואחרים. וזאת התורה לא תהיה מוחלפת גם אם תקרא למדינה יסוד כסא..
כבר בזמן חזקיה המלך היה לשבנא הסופר "רוב" דמוקרטי שאמר להיכנע לסנחריב. אבל על זה נאמר קשר רשעים אינו מן המניין. וברור שלא כולם שם היו "רשעים" בהגדרה. הכוונה היא שקשר מסביב לשקר, מסביב לרשעות, לא סביב ה'- הוא קשר רשעים. כי האחדות תלויה בחיבור לה' שהוא אחד יחיד ומיוחד שממילא כל המתחבר אליו מחובר לכלל הבריאה. משא"כ קשר רשעים- קשר מסביב לשקר- שמי כמוהו מוליד פירוד בעולם. שראשיתו הוא הפירוד ממלך מלכי המלכים. ועיניינו גם רואות שכל 'קשר רשעים' כזה נובע אך ורק מאינטרסים שהזדמנו לפונדק אחד.
בוא נדבר על אחדות אמיתית. בוא נדבר על אהבה אמיתית. אהבה לה', אהבה לתורת ישראל, ומתוכה אהבה לעם ישראל. אחדות סביב ה', אחדות סביב אוהבי ה' והחפצים בתורתו. זו הישות שצריך להקים כאן. ואני מתכוון לאחדות עם הציבור החרדי. שבאופן בריא וטבעי אתה אמור לאהוב אותם אוטומטית הרבה יותר מאשר את החילוניים. כי הם לא מרדו בה' הם מקסימום מבינים אחרת ממך. באופן טבעי ופשוט ה' דרך התורה ודרך חז"ל לאורך כל הדורות לטובת שימור הקבוצה הזו- מהם הגדרותיה (מיהו יהודי, י"ג עיקרים של הרמב"ם וכדו') איך ומתי צריך להעניש (סנהדרין, תוקף בי"ד וכדו') ומי יצא מכללה. אחרי שהתמונה הזו ברורה ומיושמת ניתן להמשיך הלאה לשוליים- לכאלה שבעוונותינו הרבים אינם משתייכים באופן גלוי לאוהבי ה' והתורה ולאהוב גם אותם. אבל כל זה רק בתוך המסגרת שה' קבע.
אמת שבדורנו רוב הפוסקים קיבלו את החזו"א שכמעט כולם בגדר 'תינוק שנשבה'. אינני רוצה להיכנס לסוגייה זו אע"פ שהיא לא פשוטה בכלל בכלל. לא מה היסוד של הדין הזה ולא על מי בדיוק הוא חל. כי סה"כ באמת הנ"מ לא מרובות מדאי. אבל מה שמפריע לי הוא שיש כאן יסוד חשוב מאין כמוהו שהטשטש וכדאי לעשות עליו בדק בית פנימי טוב בציבור שלנו. כמה מהציבור שלנו בלב פנימה באמת משייך את עצמו קודם כל לה' ולשומרי התורה כולל החרדים ואח"כ אוהב גם את החילונים. וכמה לא בדיוק ככה ויותר ויותר משייכים את עצמם לחילונים ולמדינה שהם קבלו על עצמם כמנהיגה ומכאן לכל "התרבות הישראלית" שמפילה חללים לאלפים ורבבות מקרבנו. הכל כי אנו חיים בלי חוט שדרה ובלי גבולות גזרה. שום דבר הוא לא 'חינם'. התורה היא לא קומוניסטית. יש עניים ויש עשירים ולכ"א יש את הזכויות והחובות שלו. זה נכון ששורש האהבה לכל יהודי נובע מהנשמה האלוקית שבתוכנו שהיא אינסופית והיא מעבר למעשים כאלה ואחרים שלו. אבל אע"פ שהיא מעבר היא בהחלט מתגלה דרכם. וכמו כן גם נמדד היחס אליה. אני ממליץ לעיין היטב באגרת תקנ"ה שם הרב קוק כותב על הסכנה הגדולה הנשקפת מאהבת החילונים לכל מי שלא במדריגה המתאימה לכך. ושם הוא כותב גם על עצמו שלא את כל הרשעים הוא מקרב. שם הוא מסביר את אמות המידה שלו- מי שהוא כן במדריגה המתאימה- וכותב על גילוי הסגולה הפנימית של הנשמה שלהם באהבת ישראל ובאהבת ארץ ישראל- שדרכה הוא מתחבר אליהם. זה לא "בחינם". אסור לנו לשכוח את אזהרותיו. ואסור לנו לשכוח גם את אמות המידה שלו- שהיום גם אותם כבר אין כ"כ. [המשפט "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה.." מקורו שם ומכוון דווקא לאמות המידה שלו. "הצדיקים הטהורים" בדווקא. זה שקר וחוסר אחראיות חינוכית לתלות אותו בסניפי בנ"ע וישיבותיהם.]
שוב צר לי לאכזב אותך, אבל א"א לחזור בתשובה אם לא מכירים בחטא. וכמו"כ הכרת הרע היא השלב הראשון ההכרחי לתיקונו. ובאמת שאני אוהב כל יהודי דווקא הדוגמא שהבאת על אהוד ברק- אחרי מבצע אנטבה שם הוא שימש כמפקד ראיינו אותו ברדיו ושאלו אותו מניין היה לו את האומץ לצאת למבצע המסוכן הזה. היינו מצפים ממנהיג ישראל או חייל במלחמות ישראל שיענה לפחות קצת תשובות כמו אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל פטריוטיות לאומית וכדו'. אבל הוא היה קצת אמיתי (ואם כבר לדון לכף זכות- זוהי הנקודה הטובה כאן) והוא אמר פשוט מאוד (מזעזע) "חשבתי מה יגידו אם לא אצא וחשבתי מה יגידו אם אצא". אלו המניעים של האיש הזה מאז ומעולם. הוא לא עבד על המידות שלו ולא השתנה.
וכך גם לגבי הציבור הכללי- נעים ונוח אולי לחשוב שאכפת להם וכדו' אבל שוב, זה נכון רק ברמה מסויימת, גבול קטן. לחילוניות אין תשובות למה לאהוב את עם ישראל וארץ ישראל ואת תוצאות האכפתיות הזו אפשר לראות בכמות הילדים שלהם שעוזבים את הארץ כי פשוט יותר נוח בחו"ל ואת אחוזי ההשתמטות שלהם מהצבא.
אני מדבר פה על גבולות ברורים. הלכתיים. לא כל מי שלא חושב כמוני הוא ערב רב. ואף אחד לא אמר שישראל שחטא הוא גוי. אבל בהחלט כן יש בהלכה. ודווקא בגלל מורכבות הסוגייה צריך ללמוד ביישוב הדעת בעיון את פרק שלישי בהלכות תשובה. וגם אם תאמר שחלק מהלכות אלו לא שייך היום אתה צריך לקבוע לעצמך גבולות ברורים אחרים ולהיזהר מאוד מטשטוש התמונה לעיל. אני לא יודע איזה מניעים לא ברורים יש לאנשים להיצמד כ"כ לחילונים גם בתמורה לשנאת חרדים ולטשטוש גבולות הלכתיים. יש פה משהו לא ברור. סרטן פנימי מזיק מאוד.
גם לא אמרתי שאין למציאות שלנו היום ולשלטון הדמוקרטי במדינה ערך. להיפך, אמרתי שגם אני אומר על זה תודה. אבל אם זה מגיע לטשטוש הגבולות ולנזק ברובד העשייה זה רע מאוד. הבה נתעסק באחדות האמיתית. ולא בתירוצי שווא על ההסתכלות על החצי המלא של הכוס תוך התעלמות מוחלטת מהחצי השני. צריך לחשבן היטב את דרכי הפעולה. לא אמרתי לכפות על אף אחד שום דבר אבל חשוב שתדע שהתורה היא דווקא כן כפייתית כי הרובד הזה הכרחי לשימור של עם ישראל.
ההשפעה מבפנים התנפצה לרסיסים גם אם עדיין לא כולם קלטו את זה. אבל יש חילוק גדול מאוד בין השפעה מבפנים וקירוב. כי בקירוב אתה מקרב אליך. אל ה'. צריך הרבה הרבה הסברה וקירוב וזה עיקר הכלי שלנו. כדאי ללמוד מהחב"דניקים שיש להם בתי חב"ד שפרוסים בכל העולם והם מקרבים רבבות יהודים אבל אף חב"דניק לא ישלח את הילד שלו לבי"ס מקומי חילוני גם אם יתנו לו שם לאכול כשר (=אוניברסיטאות חילוניות, שירות בצה"ל (אף שאינני רוצה להיכנס לסוגייה הזו כאן)). חב"ד מקרבים אחרים אליהם. לא מתקרבים אל החילוניים, מעריצים את מנהיגיהם ולומדים מדרכיהם ואורחות חייהם. הציבור שלנו צריך לשנן לעצמו שוב ושוב בהרבה מאוד תחומים הכל בתוך התורה. אין לנו מה ללמוד מהחילונים. להם יש מה ללמוד מאיתנו. אנו לא צריכים אותם. הם צריכים אותנו. אנו אוהבים אותם ומקרבים אותם אלינו אבל לא חוזרים על הטעויות שלהם. זו האמת. וכך צריך להיות. הציבור שלנו עבר את כל הגבולות בקטע הזה.
מבחינתי מצד דרכי פעולה צריך: א. הרבה הסברה וקירוב- לחילונים, בעיקר חזרה בתשובה כמו ראש יהודי ולא למה להתנגד למהלך של נתניהו.. וגם לציבור שלנו שיודע להתבכיין כל היום על המדינה אבל עדיין לא התעשת איך לפעול. ב. לא להירתע מלתת מכות כאשר יש צורך בכך. ובהקשר הזה- אחרי שבגוש קטיף לא נתנו מכות, בעצם נתנו לזה לגיטימציה שזה לא כ"כ נורא, ולכן עכשיו אנו צריכים לתקן את הרושם הזה וזה רק בפעולות נרחבות מאוד כנגד המדינה כולל מכות ותג מחיר אם צריך. אחרת, אתה כבר יכול להגיד שלום ליו"ש. ומבחינת הסבירות והסיכוי לנצח אני חושב שאם נלך חזק בהסברה על הכיוון הזה ונחמם את הקרקע- נוכל בע"ה בבוא היום, עת הכושר, ושעת הרצון- לנצח ולהחזיר מלכות לישראל.
רוב המוחלט של העם איתנו. הנהגת המדינה לא מייצגת יותר מ10 אחוז מהעם. אין פה משחקים של הורדת ידיים. אנו עם ה' וממילא ידינו על העליונה. וכמו שאמרתי- רוב העם אתנו. יש פה כמה רשעים שמסיתים ומדיחים וחוזרים ומסיתים ומדיחים את העם ונגדם עיקר המלחמה- ולהם לא צריך להוריד רק את הידיים אלא את כל מה שצריך להוריד. אנחנו רצחנו את רבין וחבל שאח"כ התביישנו בכך. היה צריך להמשיך את המהלך. חבל שתוך כדי ההידרדרות לתהום ב15 שנים האחרונות אנשים עדיין מעדיפים את האשליות המתוקות.. תפקחו את העיניים! אתם רוצים לתקן ואתם רק מדרדרים ומתדרדרים ומביאים אסון על עצמכם.
אם נמשיך איך שאנו היום תאמר כבר עכשיו שלום ליש"ע, ואולי גם לעוד הרבה דברים טובים ח"ו. אני לא רוצה לדמיין בכלל מה יקרה. ולגבי מועצת יש"ע- אני לא יודע מי אבא שלך אבל לי יש מקורות טובים מאוד לגבי מה שהיה שם וזה בכלל לא כמו שתיארת וחבל שזה מה שמכרו לציבור. חלק היה בתיאום עם ר' אברום, והרבה מרחו את ר' אברום וסיפרו לו עובדות לא נכונות. כדאי לך לראות את הסרט אני יודע שהוא אמין ביותר. ראיתי שמישהו בשם "מטה מאבק" פרסם כאן לפני כמה תגובות קישור אליו.
נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'.
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל