המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום נשואים טריים

בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
זהו, קרסתי......Orit39
ואין לי את מי לשתף ואני גם לא בטוחה שלכתוב פה יעזור לי במשהו אבל אולי מילת עידוד תעזור....
עוד מעט, בט"ו באב אני "חוגגת" את יום הנישואים ה 12 שלי. חוגגת במרכאות כי השותף שלי ליום הזה לא בדיוק יודע (או שלא רוצה לדעת) איך חוגגים עם האישה.
12 שנה קיבלתי ממנו משהו כמו 2 מתנות. יציאה משותפת שלי איתו - חלום רחוק. רק עם הילדים ולעולם לא מסעדות / צימרים ובתי מלון. הוא סובל שם, ככה הוא אומר. האוכל שלי יותר טעים. מה זה משנה שאני צריכה לעמול ולטרוח? שלא לומר כשיוצאים לטייל בג'בלאות.... משברים קשים היו ולא רוצה לחזור לשם וגם לא לפרט. הוא ביקורתי בצורה מפחידה לפעמים. הוא לא יודע לראות תהליך. רק תוצאה. והוא לא בן אדם רע. זה אופי פלוס אולי חינוך של אבא שלו ז"ל. הוא התעדן אמנם עם השנים אבל האתגרים של החיים שלנו לא עוזרים כי בכל קושי הו ישר מאשים אותי. הילדה צועקת? כי אמא שלה חינכה אותה לצעוק, הילד לא לומד? כי אמא שלו לא יושבת איתו, הבית מבולגן? כי אמא היא מקור הבלאגן, לא מחנכת לסדר.
את כל החיים שלי זרקתי לפח בשביל לגדל את הילדים שלי. לא שולחת למעונות, יושבת איתם עד גיל שלוש! ועוד לא דיברתי על הקמצנות שלו... מדי פעם יוצאת לעבוד כמורה מחליפה, אבל נמאס לי מזה. הנה, יש לי הצעה השנה להחליף מורה שיוצאת לחופשת לידה, אבל מסתבר שאני אזדקק לחופשה כזו השנה (חודש סוף שלישי... מספר 7. עוד לא מפנימה ולא רוצה להפנים...)
סוף סוף, בדרך לא דרך הצלחתי לשכנע אותו לקחת סופ"ש במלון עם סמינר לשלום בית, בדרך לא דרך מצאתי לכל ילדיי סידור! שיגגגעעע אותי עם הכשרות של המלון.. כמה טלפונים עשיתי, לכל משגיחי הכשרות, למלון, אמרתי כבר אני מבשל- גם לא אפשרי..... אז זהו. כנראה שגם לשבת הזו אאלץ לבשל, לנקות ולסדר כמו תמיד.......
ועוד לא פתחתי את זה שאני עם כולם בבית הקיץ ללא קייטנות. שום פרטיות אין לי! משתלטים על כל חלקה טובה.. אין להם שעות. עכשיו העדפתי אותם מהמיטה שלי בעצבים יחד עם כל הבלאגן שלהם.
רק שה' ייתן לי את הכוח ואת השמחה לקבל את הרעה.
תודה על ההקשבה ולילה טוב!
היי אוריתהבל הבלים

מקריאת מה שכתבת אני חווה המון תסכול ותחושת השפלה והחמצה.

 

אגיד לך מה דעתי על מכתבך:

1) את כותבת שבעלך לא מפרגן(לא נותן לך מתנות, לא לוקח אותך לבתי מלון) וגם ביקורתי כלפייך. ודורש ממך להכין לו אוכל על אף כל הטרחה.

אני מניח שאת חווה תחושה של השפלה וחוסר אהבה מצידו.

 

 

עכשיו לגבי תחושת ההשפלה/רגשי נחיתות/מבוקרת:  ישנו דבר טוב בהרגשה הזאת. בזכותה את מנסה להתקדם בחיים. אבל האמת היא שאם תחקרי עד הסוף תגלי שאת נמצאת איפה שאת נמצאת באופן אקראי ואין לך סיבה לחוש השפלה. כי זה לא באמת תלוי בך.

 

אתן לך דוגמה : נגיד לדוגמה את עומדת במטבח מכינה ארוחה. את מרגישה מושפלת, עבד.

עכשיו אם תשאלי את עצמך "למה אני במטבח שוטפת כלים?" נגיד שתיתני תשובה "כי אני לוזרית ואפשר לשעבד אותי".

ואז תשאלי על זה "ולמה אני לוזרית?" נגיד שתיתני תשובה "כי אני טיפשה".

ואז תשאלי "ולמה אני טיפשה?" תיתני תשובה "כי לא השקעתי בלחשוב".

ואז תשאלי "ולמה לא השקעתי בלחשוב?" תיתני תשובה "כי אני עצלנית"

ואז תשאלי "ולמה אני עצלנית?" תיתני תשובה "כי אני מפונקת"

ואז תשאלי "ולמה אני מפונקת?" תיתני תשובה "בגלל ההורים שלי"

ואז תשאלי "ולמה נולדתי להורים האלו ולא אחרים?" תיתני תשובה "באופן אקראי".

 

זאת אולי לא הדוגמה הכי טובה אבל רק בשביל שתפנימי את המהלך.(מוזמנת להרחיב כאן : רגשי נחיתות, רגשות אשמה, גאווה, יוהרה, ענווה, צניעות, שנאה עצמית, דימוי עצמי נמוך, חוסר ...

 

עכשיו לגבי האהבה : ישנם שני סוגים של אהבה : 1) אהבה עם תנאים 2) אהבה בלי תנאים.

עכשיו אם את מצפה לקבל מבעלך אהבה בלי תנאים, אז למה את לא מוכנה לתת לו אהבה בלי תנאים?

למה את דורשת ממנו להתייחס אלייך יפה?

 

ואם את מצפה לאהבה עם תנאים, אז תבדקי טוב טוב שאת מנסה ככל יכולתך שיהיה לו טוב. למלא את התנאים. 

אם את חושבת שאת אכן מנסה ככל יכולתך לגרם לו להרגיש טוב והוא בכל זאת לא מוכן להחזיר לך אהבה בפרופורציה אז יש פה קייס ואולי את נמצאת עם בן אדם מושחת.

 

2) את חושבת שזרקת את חייך לפח בשביל הילדים. ישנם הרבה אנשים שמרגישים שזרקו את חייהם לפח בשביל הקריירה המטופשת שלהם. הנקודה היא שתביני שבכל דבר יש חיסרון ואת אף פעם לא מממשת את כל הפוטנציאל שלך.

 

ואת הרווקות שלך עם המסע העצמי ממשת עד הסוף? כמו בחורה שעדיין רווקה בגילך?

 

3) בעלך קמצן בעינייך? אשמח לפירוט.

 

 

 

 

 

אנסה לענותOrit39
תודה על ההתייחסות הרצינית.
קודם כל הוא לא דורש ממני, אבל אם אני לא עושה אני יודעת שזה יבוא לי בהפוכה.
לדוגמא, אם הבית מבולגן - זה ישפיע לו על המצב רוח. הוא לא יחשוב אולי אישתי סידרה את הבית איזה 7 פעמים היום אבל קצב הבלגון הוא יותר מהיר מקצב הסידור? אולי לחנך לסדר אפשר את הגדולים אבל לא תמיד זה עובד עם הקטנים? אולי אני עסוקה בדברים אחרים במקום אחר ולא שמה לב שאחת הילדות מרחה פלסטלינה על כל האמבטיה, ההוא הוציא את כל המצעים שלו עם המזרון לסלון וההיא שפכה קנקן שלם על הרצפה וגם הספיקה להרטב? כלומר, אין לו למידת זכות אפילו במצבים שאני באמת פיסית לא מסוגלת. הריון הוא אומר זו לא מחלה, אבל הוא, רק יש לו קצת גזים (מחילה מכבודך) הוא שרוע על הרצפה לא מתפקד...
השפלה אני מרגישה בשעה שהוא גוער בי בייחוד כשזה ליד הילדים (בד"כ זה ככה, מתי אי פעם היינו לבד..). אני כן מעריכה את עצמי ויודעת מה אני שווה ודווקא משום כך מרגישה הכי החמצה שבעולם.
זה בדיוק מה שאמרתי לו השבוע, שהאהבה שלו אליי תלויה בדבר. בטל הדבר בטלה האהבה. והוא כמובן הכחיש.
למה אני דורשת ממנו להתנהג אליי יפה? אולי כי אני אישתו?
רק אני ובורא עולם יודעים כמה אני מתאמצת שיהיה לו טוב. שיחזור לבית כמה שיותר נעים, משאירה לו מנת אוכל מכובדת ושומרת עליה פן תטרף ע"י אחד הילדים. מעולם! מעולם! לא ביקשתי ממנו לעשות שום מטלת בית! לא כילים, לא כביסה, לא בישול... לפעמים הוא מרגיש נחמד ועושה משהו, אבל זוכר את זה לחודשיים לפחות עם טפיחה עצמית על השכם "עשיתי לך כילים".... כשאני עושה מגדלים על מגדלים הוא לא רואה ומבין את הפרופורציות. לא שאני לא מעריכה, אבל זה לא נותן לך זכות להתגאות עליי.
לגבי סעיף 2 לא יודעת מה לענות. מבחינה שכלית אולי אפשר לחשוב אחרת. הרגש שלי אומר שכן. זרקתי את החיים שלי לזבל. ככה אני מרגישה.
לגבי סעיף 3... קמצנות כזו לא תמצא בכל הבדיחות על הפרסים ולא על התימנים... רק אומר שאני לא עושה יותר קניות מתוך עיקרון. כי אחרי קניות אני חוטפת שטיפה. וזה ברמה של הפרשים של אגורות ושקלים בודדים ועל מוצרים בסיסיים לבית! עוד לא מותרות! למה קנית את זה? ולמה קנית את זה? על כל מוצר מחפש את המחיר ומתחיל עם הפרצופים והנהימות.... וזו רק דוגמא קטנה.
השנה שכנע אותי להסיע את הילדים לביה"ס וחזור,
מה שלקח לי שעתיים וחצי כל יום!!!! כשאני סוחבת איתי תינוקת בת שנה וחצי היום שנתיים יחד איתי!למה? כי ההסעה הייתה יקרה לו מדיי.... הזמן שלי לא יקר. ואח"כ שואל למה לא הלכתי לעבוד השנה כמו שתכננתי.......
עכשיו, אחרי התגובה הזו שלך, המצב חריף יותר משחשבתי.לה' המלוכה
בעלך צריך ניעור רציני. חבל עלייך אהובה!!!
חחחחח... רוצה לנסות?Orit39
אני מאמינה שאת צוחקת מהייאוש, ולא באמת...לה' המלוכה
הפרנסה לפעמים יכולה לגרום לבן אדם לאבד עשתונות, ולאו דווקא שהוא קמצן. כי מסתמא, שאם את עם הילדים, שיהיו בריאים בבית, אז הוא המפרנס היחידי. ולפרנס משפחה שלמה, בלי עין רעה, זה לא קל.
שיקולים כלכליים חשובים, אבל בצורה יפה ומכובדת. בטח שלא בצעקות והקנטות וכו'.
והבעייה העיקרית, זה לא העניין הזה, לדעתי. אם זה היה רק זה, היית מצליחה לעבור הלאה עם הצדקות שלך...
יש לכם בעיות חמורות מעבר לזה.
צריך להבין,
שזלזול, עלבון, השפלה, חוסר רגישות, חוסר כבוד, הקטנה והקנטה של הצד השני- הן התעללות רגשית- נפשית. ואסור לשתוק על זה. פשוט אסור!

ליבי איתך.
חבל..ד.


וואוהבל הבלים
עבר עריכה על ידי הבל הבלים בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ט 01:21

נשמע באמת שאת מאד משקיעה.
כואב לי לשמוע שבעלך לא מעריך את זה. אני לא מצפה ואפילו לא מדמיין שאשתי לעתיד תשקיע כך בשבילי.

1) תראי בואי ניצמד למה שחייב להיות נכון:
בעלך פוגע בך בין בביקורת ובין בקמצנות בגלל שהוא חושב שזה ייעשה לו יותר טוב מרע.

עד כאן את מסכימה?

עכשיו למה הוא חושב כך? אני משער שזה בגלל
1) שהוא מרוויח שאת עושה מה שהוא אומר ושאת מסכימה איתו על הביקורת בתחושת העלבון שלך(הוא מרגיש צודק).
2) שהוא חושב שיש לזה מחיר ששווה לשלם(כי הוא משלם מחיר שאת לא אוהבת אותו וממורמרת)

אז אפשר לתקוף את זה בשני כיוונים:
1) שלא תעשי שהוא יצליח בפעולותיו. אל תעמדי בציפיות שלו. (אם את פוחדת שהוא יכה אותך זה עניין אחר).

2) שהמחיר שהוא משלם יהיה יותר כבד.
איך? השאלה היא מה גורם לו להרגיש רע.
אולי תשברי את הטלוויזיה מעצבים?


2) לגבי האהבה : לפי איך שאני מבין את הדברים בעלך התרגל לדברים הטובים שאת נותנת לו.

לכן הוא לא מעריך את הטוב שהוא מקבל ממך והוא לא חש כלפייך אהבה.

 

אני מבין זה מעצבן אותך כי הרי את אשתו והוא אמור לאהוב אותך.

אבל לא תמיד הצדק יוצא לאור.


אז או שתתני לו דברים חדשים שהוא יאהב או שתמנעי ממנו את הדברים הרגילים שלא יחשוב שהם מחוייבים.
אולי תלבשי לכבודו איזה בגד מיוחד?
אפשר גם לעבוד בכיוון שתשדרי לו אהבה בלי תנאים. זה יפתיע אותו לטובה.

עוד נקודה למחשבה: אולי הוא מרגיש כל כך טוב מלהתעלל בך כך ששווה לו לוותר על האהבה ביניכם.

מה הוא מרוויח מלהתעלל בך? תנטרלי את הרווח או שתגדילי את המחיר.

 

3) אני מבין שאת מרגישה לא ממומשת. פשוט תביני שלא בטוח שיש מקום אחר שתרגישי.

אולי זה בגלל שאת מרגישה שהמצב הזה נכפה עלייך ולא בחרת לנהל את חייך ככה.

 

תראי האמת אני לא מצליח לגמרי להתחבר רגשית לסיטואציה שלך. אני מקווה שתצליחי לקחת את הדברים ולראות איפה הם מתחברים אלייך באופן אישי.

 

בהצלחה!







 

אענה על הרעיונות שלךOrit39
1. אני רוצה לעשות בשבילו. גם כי הוא בעלי ולמרות הכל יש לו גם יתרונות על אף שפה כתבתי רק את החסרונות שלו. ואני כן חושבת שאני אוהבת אותו אם כי לעיתים אני שונאת אותו להחריד.. וגם כי יש לי ילדים. ואני לא רוצה אוירה עכורה בבית (לא תמיד עוזר לי), וחוץ מזה אני פועלת לא רק בשבילו אלא גם בשבילי ובשביל הילדים. ולא, הוא לא יכה אותי אם משהו לא ימצא חן בעיניו. רק סינונים ונהימות....
2. טמבלויזיה? גוועלד! אין לנו כזה דבר בבית. אולי את הפלאפון שלו אני יכולה לשבור. אבל לא יעזור לי. החבאתי לו אותו כמה פעמים.. גם דברים חשובים אחרים.. לא עזר לי. ההיפך....
3. אני חושבת שמיציתי הרבה ממה שכתבת. זה לא שהוא לא יודע להיות נחמד כשהכל טוב ויפה! הוא אפילו נחמד מאוד!!! הבעיה מתעוררת שהמציאות לא מושלמת. הוא ישר מחפש אשמים ואת מי הוא מוצא?? תראה, עד עכשיו הוא עוד לא האשים אותי בכור הגרעיני של אחמיניג'אד יימח שמו. אבל מצד שני הוא עדיין לא שלח טיל גרעיני. אז יש עוד סיכוי שאצא אשמה... מצד שלישי, אם ישלח לא יהיה לו את מי להאשים.. מצד רביעי, גם לא יהיה מי שיאשים... טוב, באמת השעה מאוחרת והתחלתי לכתוב שטויות.....
אני מסכימה ועוד משהו..אנילבדי
אני מסכימה עם העניין של לנסות להפסיק לרצות אותו ...להפסיק זמן מה לעמוד בדרישות. הייתי אפילו מוסיפה: לא להגיב כשהוא יתלונן ... האם הוא נוקשה בכל דבר? האם אין תחום שבו הוא קצת יותר נעים? האם את פוחדת ממנו? את יכולה לענות לי בפרטי אם את לא רוצה כאן... אבא שלי היה נורא עם אמא שלי ואני זוכרת כ''כ הרבה דברים שנחרטו לי במוח (אמא שלי ביקשה גירושין כשהייתי בת שש בערך אבל הוא משל אותה מלא שנים לא רצה לתת גט) ... הלוואי והילדים שלך לא יהיו עדים יותר למרמור הזה..
איך המצב הכלכלי שלכם?אמא וגם
יכול להיות שהוא באמת דחוק? את מודעת אליו?
אורית היקרה...לה' המלוכה
כל כך כאב לי לשמוע, והצטערתי להיווכח,
איך חיים שלמים, שאמורים להיות כשמחים וממלאים את הלב, הופכים למרמור וצער אחד גדול.
איך הנתינה הענקית שלך, שאמורה להוליד אהבה, מולידה כעס ועצבות. ובצדק!
-בגלל תגובותייך, אפשר להכיר הרבה על אישיותך.
ניכר כי את אישה פיקחית וחכמה, שבטח עשית, את כל המאמצים להצליח בשלום בית, ולהפוך את בעלך שיחיה, לאקטיבי בחיי הזוגיות.
כך, שלתת לך עצות יותר מדי, אני לא חושבת שאת זקוקה, כמו שרצית לשפוך את ליבך, ולפרוק את הכאב... (שיש לרובנו, כל אחד וניסיונו הוא, לצערנו).
- מה שכן חשוב לי לומר, שאת לא צריכה להישאר במקום כזה. ציינת כמה נקודות, אשר ניתן להבין מהם, שהזוגיות שלכם, לא תקינה. ואת זו שבעצם מחזיקה אותה, בשתיי ידיים, אבל בכוחותייך האחרונים.
גם סוס מתעייף, זה בסדר... אל תאשימי את עצמך.
- כדאי שתתייעצי עם רב, בקיא בענייני שלום בית, על הנושא. ולא לוותר. כי השינוי לא יבוא לבד, זה בטוח.
מנסיון, לא תמיד כל רב, יועץ נישואין, מבין את שורש הבעייה לעומקה. זאת אומרת, שאם ניסית שניים/ שלושה רבנים, שלא הצליחו לחולל שינוי, אז לא להתייאש, אלא להמשיך לחפש עוד רב שיוכל לעזור.
כי עזרה את חייבת. אסור לך להישאר במרה השחורה הזו. מגיע לך טוב! לפחות להרגיש שטוב לך!!!
(אם תרצי תפני אליי בפרטי, אתן לך מספרים של כאלה, שהחזקתי מהם יודעי דבר).
- את נשמעת אשת חייל אמיתית, ומגיע לך שיעריכו ויכבדו את זה. לפעמים מרוב הטוב, לא מצליחים להעריך.
-אבל עם זאת, יכול להיות שיש לו, גם עניינים שמעיקים עליו, אם זה קשור אלייך, אם לעול הפרנסה, או לטרדות היום יום. ולכן, אם לא הצלחתם להגיע לעמק השווה לבד, להבנה והכלה דו צדדית. חשוב שיהיה גורם שלישי, שאולי הוא יטיח את טענותיו בפניו ויצדיק את ההתנהגותו (עד כמה שיתאפשר לו)... וגם יקבל קצת על הראש!!!

מבינה אותך מאוד!
כואבת איתך את צערך!
השם ישלם על פועלך הטוב, וימלא חסרונך. ⁦🙏⁦❤️⁩


תודה יקרה!Orit39
אני קוראת מה שאת כותבת ולא מפסיקה להוריד דמעות... אמרת את האמת. ניסיתי הכל. כך לפחות אני חושבת במציאות הקיימת והתייאשתי. אולי מחר ארגיש יותר מעודדת. כרגע הכל נראה שחור. והכי נורא שאין בי עוד כוחות לעשות כלום. לא פיסיים ובטח שלא נפשיים. לגבי רב הצדיק שלי לא מקבל כל אחד. הוא ביקורתי לא רק אליי, לכל אחד. עד שפעם מצאנו מישהו שהסכים לקבל הלכנו פעמיים (נתן לו בראש האמת די בעדינות..) אבל המרחק והזמן הכריעו. המלחמה הזו נגד הזמן היא נוראית.
מסכנה שלי. מכירה את הימים האלה...לה' המלוכה
שאת הולכת לישון פשוט בוכה. עצובה . מרוקנת.
מחר באמת תקומי חדשה בעזרת השם.
אומרים ערב- מלשון ערבוב, הכל מתערבב, הרגש עם השכל, המציאות עם הדמיון,
ובוקר- מלשון ביקורת. האדם יכול לבקר את המציאות כפי שהיא.
בנתיים, עד למציאת פיתרון,
תתעודדי ממה שיש. זה קשההההה!
אבל ברוך השם שהם בריאים, שיש למי לכבס, לבשל, שזה עניין של זמן, הקושי של הגידול שלהם, ואת עוד תרווי את הנחת מהם.
תנסי להסתכל על כל דבר קטן ולהעצים אותו.
ואני שמחה שאת בעלת אמונה גדולה וביטחון תמים בה' יתברך.
ותזכרי, שמי שנתן לך את הניסיון, גם יקח אותו ממך.
- אבל אל תוותרי!!!
על הזכות שלך להיות מאושרת. להיות את. לחייך מתוך הבלאגן, לצחוק מתוך הקושי, לומר תודה מתוך החושך...
בעלך צריך להיות שותף מלא בכל אלה. ואפילו, זה שגורם לזה, ומביא אותך למצבים האלה.
לא ביקשת יהלומים וחו"ל כל שבועייים.
ביקשת הערכה, פירגון, תמיכה. זה מגיע לך בזכות ולא בחסד. ואם הוא לא מבין את זה לבד, אז הגיע הזמן שיבין את זה דרך מישהו.

את מקסימה, אמא ורעיה למופת!
רואים ומרגישים את זה.
את עולמך הבא כבר קנית מזמן,
עכשיו תלחמי לקנות את העולם הזה.
את ראוייה! 💖
מגיבה רק על פרט מסוים. כואב לי מה שאמרתריבוזום
על לזרוק את החיים לפח. להישאר עם הילדים זה דבר גדול. לא לכל אחת זה מתאים, אבל זה לא לזרוק חיים לפח! זה למלא תפקיד חשוב ויקר.
אמא שלי, אשה משכילה, חכמה מוכשרת, נשארה בבית עם הילדים שנים רבות. היום יש דברים שחבל לה על חסרונם מבחינת קריירה ותעסוקה. היא מצאה כמה תחביבים וכמה התנדבויות ולימודים וכו'.. והיא עסוקה, אבל כן יש גם תחושה של החמצה של התפתחות מקצועית. עם זאת, היא עדיין חושבת שהיתה בוחרת אותו הדבר! ולעולם לא תראה בשנים הללו שנים מבוזבזות חס וחלילה. כי היא ואבי שניהם האמינו שזה היה הכי טוב בשבילנו, והיא קיבלה את ההחלטה הזו עם הקושי ועם המחירים בלב שלם, מתוך ראיית חשיבות התפקיד האמהי ומתוך תפיסת העולם שלה לגביו. גם אני מאמינה שאי אפשר להסתכל על זמן שמוקדש לילדים כזמן מבוזבז בשום אופן. תעריכי את התפקיד הזה כפי שהוא ראוי.
אם קשה לך להמשיך באותו אופן ואת חשה חוסר מיצוי ומימוש עצמי או שעמום ובדידות - זה כמובן לגיטימי לגמרי, וכדאי לחשוב על שינוי, אבל חבל ולא נכון להסתכל על העבר במשקפיים שחורים במקום לייקר אותו.
כל מה שכתבת נכוןOrit39
אבל לאמא שלך כנראה יש זכרונות וחוויות יותר טובות מלי. כמובן שאני שמחה שזכיתי לגדל את ילדיי ולא מטפלות למניהן... אבל אני הלכתי קצת לאיבוד בתוך זה. הרצון שלי הוא לא פה. הוא שם. לא מרגישה מיצוי עצמי. לא כך ראיתי את חיי כשהתחתנתי. אני לא רוצה להתבטא בצורה יותר חריפה. רק אומר שיש ברכות בברכות השחר שאומרת מהשפה אל החוץ... כולל מודה אני..... טוב, יצאתי דכאונית מדיי... שלא אשפיע עליכם.... שיהיו בשורות טובות! ולמי שנופשת הקיץ שתשלח תמונות שאדע איך נראה לובי של מלון
ממש מצער, שכ"כ הרבה דברים, שיכולים להיות מעוליםד.

ומקור לשמחה (כמה נשים היו מאד רוצות לזכות למספר ילדים כזה, למשל.. להיות עם ילדים בבית עד גיל 3..) - נתפסים כדבר מכביד בגלל "אוירה" כזו.

 

לא זרקת את החיים "לפח", חס ושלום.. בעז"ה עוד תראי נחת ממה שהשקעת בילדייך.

 

אבל באמת חבל שכך ההרגשה שלך.

 

אז אני שולח עידוד, כבקשתך..

 

מאד מקוה שכל הדברים הללו יתהפכו לטובה - בצירוף יותר הבנה להרגשתך והמצב. אולי ניתן לגרום שבעלך יקבל איזו הדרכה מרב שמקובל עליו - גם לגבי ביקורתיות, גם לגבי פרופורציות (בין הידור בכשרות לנקהמשל, לבין החשיבות של חופשה כזו).

 

וחשוב מאד שיהיה לך זמן לעצמך במהלך היום. בין אם כשילדים בגן/ישנים. בין אם ע"י שמרטף מידי פעם.

 

מאד יש לקוות שתצליחי ותשמחי.

 

 

אמן! תודה!Orit39
אויי... את אישה מקסימה!כלה נאה
את נשמעת אישה עם המון כוחות ומרץ. ב"ה

אבל.. תתחילי לדאוג לעצמך!
אחרי לידה. למנוע הריון. תצאי לעבוד. תפנקי את עצמך!
אל תחכי לחסדים שלו.

ואם יש לו איזה רב שמשפיע עליו ואת יכולה לדבר איתו, תעשי את זה. כי לשלם על יעוץ הוא מתקמצן.

לבנתיים תדאגי לעצמך אפילו בדברים קטנים.




💝Orit39
מנסה..חושבת4321
יכול להיות שהכל נובע מזה שאת לא עובדת?
הייתה תקופה קצרה שלא עבדתי וזאת הייתה התקופה הכי גרועה לזוגיות שלנו. בעלי לא העריך אותי, ציפה שבבית הכל יהיה מושלם (אם אני לא עושה כלום אז לפחות שתמיד יהיה נקי, מסודר וכו'), לא הסכים לעזור בכלום, אפילו להקפיץ את הילד לגן.
היום אני עובדת פול טיים והוא כל כך עוזר ותומך. אז ברור שזה לא יפה מה שהיה אז, אבל אני מבינה שזה מאד תיסכל אותו וגם פגע בדימוי העצמי שלו שאישתו לא עושה כלום.
זה גם מתחבר עם הקמצנות שהזכרת. יכול להיות שהוא מרגיש לחץ שהפרנסה רק עליו וזה מכעיס אותו שאת גם לא מכניסה כסף וגם מוציאה..
בקיצור, לא יודעת אם זה הכיוון אבל תחשבי על זה.
חשבתי על זה לפנייךOrit39
אבל לא מצליחה לצאת מהלופ שנכנסתי אליו והוא לא עוזר לי בזה, נהפוכו..
את אישה מבורכת ובעלך יודע זאת היטב!!!!החלק הטוב
הוא יודע ומכיר שאת חכמה ויותר מזה אישה חזקה!!!! מולך הוא מרגיש מאויים וקטן, ולכן הוא משתמש בהתנהגות ביקורתית ודיכוי ככלי נשק.
החכמה שלך לא להיכנס למלכודת ולמצוא דרכים לצאת ולפרגן לעצמך, ולדעת שהוא לא עושה את זה מרוע אלא כי רע לו בנשמה! הנפש שלו כואבת ועצובה.
בעלך איש ענק עם נפש צמאה ועייפה שזקוק להרבה אהבה והערכה, כנראה גדל במציאות והרגיש כבשה שחורה, ואת השק הזה את צריכה לנסות בכל דרך לנסות להוריד ממנו.
בעלך לא צריך פסיכולוג ולא רב יש לו את זה בבית, אל תתייאשי, גם בעלי זקוק לתשומת לב והערכה מי פחות ומי יותר, כשהוא מקבל הביקורת מתמעטת ומתמוססת בחום שהוא מקבל ממני ומהסביבה.
אין דרך אחרת להוציא אנשים מדימוי עצמי נמוך.
בעלי מאוד גאה בי ובזכותו יש לי לא מעט אבל זה לא מונע ממנו לבקר לפעמים בצורה לא נעימה בלשון המעטה, תמיד מזכירה לעצמי שזה לא נוגע אליי בשום דרך וכשאני מוכיחה אותו שהוא פועל מתוך מצוקה ריגשית ולא מתוך שכל ישר, הוא אפילו לא מתווכח כי הוא יודע שהצדק איתי. והרבה פעמים נרגע.
שלב ראשון תתחילי לצאת ולעשות דברים גם לעצמך את חייבת לצאת לעשות דברים שימלאו אותך כדי שתמשיכי להמשיך להחזיק את הבית.
הילדים שלך מקבלים נפש מאוזנת ובריאה בזכות אישה כמוך שמגדלת אותם במסירות נפש תרתיי משמע, אל תזלזלי בזה, הם יגדלו ויעריכו ובע"ה את תרווי מהם נחת בזכות המסירות החום והאהבה שהם מקבלים ממך.
קבלי חיבוק!! ❤️

תודה רבה על השיתוףOrit39
וכיוון החשיבה החיובי..... עוזר מאוד!💖
וואושוקולד פרה.
נשמה, זה נשמע שהוא כפייתי משהו.
את מתארת פה מצב שהוא לא פשוט בכלל.
נשמע שאין חמימות יותר מדיי ביניכם: הביקורת מגיעה לעיתים קרובות במקום פרגון,
וגם אין פינוקים או תחושה של כיף.
חסר לכם, כנראה, את תחושת הכיף, ובמיוחד לך שאת זקוקה לזה כמו אוויר לנשימה.
כנראה שאותו הרגילו בבית שאין דבר כזה סתם כיף בשביל להינות,
במיוחד כזה עולה כסף.
לדחוק את הצורך בהנאה כי זה לא קריטי..
והוא מצפה גם ממך שתפעלי פרקטית ושלר תתפנקי מדיי.

נשמע שהוא צריך ללמוד להיות גבר חם.
קודם כל לאזן את הביקורת עם מחמאות.
הביקורת שלו מורידה אותך שאולה!
את כבר פועלת על אוטומט, כמו שאת אומרת על עצמך, ובטח שאין לך כוח להשקיע בו.
אולי גם לשמוע אותו כבר אין לך כוח.
משהו כמו- רק תניח לי וזהו. לא מדובשך ולא מעוקצך.

האם הייתם בטיפול זוגי?
האם דיברת אתו הרבה על הקטע של המחמאות?
יש אנשים כאלה (יצאתי עם אחד כזה) שאצלם בבית ביקורת זה סוג של מחמאה.
כאילו ככה אתה מקבל יחס.
תהרגו אותי איך נשים חיים ככה, אבל מסתבר שכן. יש עיוותים כאלה.

אז קודם כל יום בצורת מחמאות. ממש ממש ממש חשוב.
בלי מחמאות את כמו צמח שמנסה להתרומם לבד אבל לא יכול כי הוא עסוק ככ בלדרוג לדברים אחרים (ילדים... חוסר מרץ.. בית..)

ושיהיה גם חם בקטע של פינוקים.
אני מבינה שכרגע את לא ממש מפנקת את עצמך.
יכול להיות שהחשבון שלך זה פשוט לא שווה את הוויכוחים אתו אח''כ או את הפרצוף החמוץ.
מבינה אותך!!
אבל תדברי אתו גם על הצורך שלך להתפנק.
תחזקי קודם כל את עצמך שזה מותר לך,
ושזה הכי לגיטימי לצאת מדיי פעם,
ו-כן, גם לצימר או בית מלון מדיי פעם. אם המצב הכלכלי מאפשר. מה כבר קרה?
ואחרי שאת באמת מרגישה שפינוק זה לגיטימי,
דברי אתו על זה,
תחזרי על זה כמה פעמים,
תטפטפי שוב ושב עד שייכנס.

ולמה לא ייעוץ זוגי לחזק את המקומות שפחות טובים לכם?
למה לא לחשב מסלול מחדש בקטע של להישאר בבית עם הילדים? ללא עזרה...?
תחשבי על זה יקירה, כי מגיע לך רק טוב.

לגבי טיפול כבר כתבתיOrit39
יש בעיה שלא מקבל כל אחד, וגם בעיה של זמן. ורק ההשתדלות שלי ליזום כזה דבר מולו מוציא לי את כל האנרגיות.

לגבי מחמאות הוא כן מחמיא לפעמים, אבל זה לא מונע ממנו לבקר אותי שתי דקות אח"כ.
אני לא מטפטפת לו, אני אומרת בפירוש שזה מה שאני צריכה (לגבי יציאה וכו') הוא לא מקבל את זה או שלא נוח לו לקבל את זה.
אנחנו מחשבים מסלול מחדש כל הזמן אבל עוד לא שומעים "הגעתם אל היעד"....
הקמצנות זה מהבית?שוקולד פרה.

 

אולי הוא מפחד שעם האוכל יבוא התיאבון, וברגע שתתחילו לצאת הוא כבר לא יהיה בשליטה כספית?

נשמע לי שהוא כן מפחד מחיים של "לסגור את החודש" ומחפש איפה כן להשאיר רזרבות.

בכל מקרה,

חסכנות כזאת - זה נשמע ממש מתסכל. 

אני לא מבינה, אם את יושבת אתו ואומרת לו שאת ממש רוצה ללכת אתו לשווארמה- הוא פשוט יגיד לך לא?\

הוא יגיד שהוא לא מוכן לבזבז?

מה הוא יגיד בדיוק?

על שווארמה?Orit39
הוא אומר שזה גוש של חיידקים מסתובב... בעסה... דווקא זה מה שאני הכי אוהבת...
באופן כללי הוא לא מוכן לאכול בחוץ. גם בגלל ענייני כשרות וגם כספית....
ולגבי אהבה שאינה תלויה בדברחושבת4321
תשכחי מזה. אין כזה דבר.
גם את אוהבת אותו כשהוא מתנהג אליך יפה ולא אוהבת אותו כשהוא לא מתנהג אליך יפה..
קראתי פעם משפט של יועצת זוגית שנחקק לי בראש:
אל תצפי ממנו לאהוב אותו בגלל שפעם לפני כך וכך שנים הוא בחר להתחתן איתך. תתני לו כל יום סיבות לאהוב אותך.
לי המשפט הזה שינה הרבה בתפיסה שלי את הזוגיות.
אהבה שתלויה בדברOrit39
לא התכוונתי ליחס, נהפוכו, היחס צריך להיות יפה תמיד, גם כשהתפקוד של בן הזוג לא מושלם.
אם למשל מחר יפטרו אותו מהעבודה, הוא יצפה שאמשיך לאהוב אותו ואפילו להביע את זה יותר, כי דווקא בזמנים קשים אנו צריכים להרגיש מוערכים ואהובים אצל בן בת הזוג. זו אהבה שאינה תלויה בדבר. אם בן הזוג שלי יתייחס אלי לא יפה זה לא שאפסיק לאהוב אותו (אולי אם זה ימשך הרבה זמן ולתקופה ממושכת), אלא פשוט אפגע.
אמנם נראה שתמיד המצב אצלינו כזה גרוע, כי התבכיינתי הרבה... אבל גם יש לנו זמנים יותר טובים בהם אני כן עושה למען הזוגיות וגם מצליחה. אבל צריכים גם להיות סלחנים אם לא מצליחים.
בנוסף למה שכתבוl666
יכול להיות שאתם במצב כלכלי קשה ובגלל זה בעלך בלחץ? אם אחריות רק עליו הוא מן הסתם נמצא בלחץ מתמיד. זה לא מצדיק את הביקורת שלו. הוא חייב לרסן ולהתאפק. אבל אם אתם גרים במרכז, מחזיקים אוטו, בתי ספר רחוק ומשכורת אחת רב הסיכויים שאתם לא סוגרים את החודש.
בנוסף גבולות לילדים. חייבים שעת שינה קבועה גם בחופש. בנוסף לפעמים שעת מחשב עדיפה מאימא משוגעת.
אם את לא רוצה להיות בבית עם ילדים עד גיל שלוש, את לא חייבת.
יש לבעלך חופש בחול המועד , יש מצב להשאיר אותו לכמה שעות טובות עם ילדים שיבין איך זה? הוא נשאר איתם לבד כשאת יולדת? אצלו הם שומרים על סדר?
וחיבוק...
ככהOrit39
אנחנו סוגרים את החודש. לא עשירים גדולים אבל גם לא על פת לחם. לגבי זה מה שהוא רוצה זה שתהיה לו שליטה על כל שקל ושקל. אתה מבין שאם הוא עומד מאחוריי כשאני שוטפת כילים ומייעץ לי בטוב ליבו איך לשטוף בצורה כזו שאף טיפה לא תבזבז, ואיך שהוא מגיע מכבה את כל האורות בחדרים שלא נמצאים בהם , זה לא משהו טריוויאלי. או שכן??
לבד הוא מסתדר איתם אבל עד גבול מסויים. הבית לא מי יודע מה מסודר ונקי. ואם אני בחדר לידה אמא שלי ושלי באות לעזור לו.
שוב תודה!
אחחח...ביקורת אם כל רע!!מופאסה
כמה סבל, כמה עומס, פשוט כואב הלב...
הוא יודע שרע לך, כמה רע לך?
יש לכם תקשורת פתוחה?
תודה על האמפתיהOrit39
לא יכול להיות שלא יודע. זה לא משהו שאפשר להסתיר.
ולא. אין תקשורת נורמאלית. גם מפאת חוסר הזמן ועייפות שלו וגם כי הוא לא מנסה לשמוע אותי.
תקשורת פתוחהמופאסה
הגיע זמן אחרי 12 שנה לפתוח ערוץ תקשורת פתוחה.
אני לא יודע איך תעשי את זה ללא טיפול זוגי אבל ברור לי שזה אתגר ראשון.
אולי תלכי לבד למאמנת/יועצת שתביא אותך למקום טוב יותר וגם תדריך אותך איך להתקדם אתו?

כמה אבסורד שהאנשים משקיעים במקום הלא נכון. בעבודה/בכסף משקיעים את כל הכוחות ובמה שבאמת מביא את הברכה לא משקיעים (אוקירו לנשייכו)
מסכימה עם כל מילה.Orit39
סדר עדיפויות לקוי.
נראה... אולי לאחר תחילת השנה אחפש משהו.
יקרהעץ הלבבות
כבר תקופה ארוכה קוראת בפורום ונתקלת בתגובותייך החכמות, המעודדות, השקולות.
דבר ראשון שולחת חיבוק ומתפללת עבורך שהקב"ה יתן לך כוחות לשינוי מבורך.
גם לתחושותי הכל סובב סביב המצב הכלכלי. בעלך מפרנס יחיד המצב הכלכלי הדחוק מלחיץ אותו מאד. ולא מאפשר לכם רווחה בסיסית. הוא ממורמר ולחוץ מהמצב ומרוב לחץ הכל מעיק וסוגר עליכם. ציפיותיו ממך מובלות דרך הלחץ ותחושת הלבד בעול הפרנסה.
אני לרגע לא מצדיקה התנהגות כשלו אבל נראה מאד ברור כיצד החיים הובילו אתכם למציאות העגומה הזו.
אני חושבת שאם הייתי במקומך הייתי מרימה את עצמי מבלי לוותר ומחפשת מקור הכנסה. עבודה הריאלית למציאות בה את נמצאת. לא הרבה שעות ולא עבודה הדורשת מאמץ פיזי גדול.
אני באמת מאמינה שהמצב בבית ישתפר בעקבות כך. הוא יראה שאת שותפה ודואגת למצה הכלכלי יחד איתו וזה כבר ירגיע אותו ויעלה את תחושת הערכתו כלפייך.
תקיימו שיחה לפני שתתחילי לעבוד ותשתפי שכשתצאי לעבוד ותהיי שותפה לפרנסה הוא יקח גם חלק בעבודות הבית. שיבחר דבר או שניים שאותם יעשה בקביעות.
את תרגישי מסופקת יותר, עצמאית יותר, מאווררת .
אני באמת מאמינה שהשינוי הזה יכול להוביל אתכם למקום טוב יותר.
מכירה מקרוב כמה זוגות שמהלך כזה הוביל מבורך ומשמעותי.
שיהיה לכם הרבה הרבה טוב! את אישה טובה, אשת חיל!
תודה על המחמאותOrit39
זה מחמם את הלב....
לגבי פרנסה, עד כמה שאני יודעת המצב שלנו לא כזה נורא. הוא מרוויח לא רע בכלל. יש אמנם משכנתא שהתווספה לרשימת ההוצאות בשנתיים האחרונות, אבל עדיין חים ברמה סבירה ואפילו יותר טובה ממה שהיתה.
לצאת לעבוד אני תמיד רוצה אבל לא תמיד מתאפשר לי. חיה מחופשת לידה אחת לשניה ועדיין מצליחה לעבוד פה חצי שנה, שם כמה חודשים... במקום אליו עברנו לא מצאתי עבודה וגם לא ממש השתלבות פה ולכן רוצים לעבור. ובאותו עניין, איך שאני מכירה זוגות אחרים כשאישה עובדת הבעל לוקח תפקידים רבים בניהול הבית. אפילו אם זה להוציא ילדים מהגן או לשלוח אותם בבוקר, ועוד מטלות בתוך הבית כמו מקלחות, ארוחות וכ'ו...
בעלי שיחיה מפיל עליי את כלל משימות הבית כך שלא נשאר לי זמן אפילו לחפש עבודה, שלא לומר לעבוד. ויש לי תמיד את הפחד הזה, שאם קשה לו עם משימות מסוימות זה מתנקם בי בדרכים עקיפות - בזלזול.
תודה על הברכות והמחמאות. עוזר הרבה!
וואו אורית כאב לי לקרוא אותךמשהו מיוחד

אני מאוד נהנה לקרוא את התגובות שלך ומחכים מהן מאוד.

 

אני חושב שמספר פגישות עם יועץ נישואין יכולות להועיל, מאידך- מדובר על הוצאה כספית לא נמוכה. 

 

לדעתי, אם תקבעו זמן קבוע לשיחות קרובות על הדברים שמעבר לדברים השוטפים, תתחילו להתקרב יותר ותוכלו גם להעלות נושאים שמציקים באמת בצורה נעימה ונינוחה. זה גם יקרב אתכם ויחבר בינכם יותר ויתן את הקרקע לשיפור עצמי וזוגי. 

 

יכול להיות שכרטישיח יכול להתאים למטרה זו, תבדקי את זה..

אישה יקרה! לפי תשובותיך המחכימות תבונה וחוכמת חיים לא חסר לךהתחברתי
אם עד היום הוא ניהל והחזיק בחוטים אז הגיע הזמן שתגידי לעצמך לא עוד! ז"א שמרגע זה את פועלת בקור רוח ולא בכוח או וויכוחי סרק שלא הובילו לשום שינוי שאת מצפה לו. אלא להיפך נכנסתם למעגל סגור ללא יכולת לפרוץ אותו ולהתקדם .
הגיע הזמן להחליט שאת רוצה ליהיות "שותפה מלאה" להחלטות ולהביע את דעתך ללא פחד והיסוס כי יש לך אישיות שיש לה רצונות ולא רק חובות. ברגע שתתחילי להאמין בעצמך ולעשות דבר שלא העזת עד היום השינוי בא יבוא.
אורית יקרה ואהובה "אני מאמינה ביכולות שלך" לקום ולעשות מהפך של 360 מעלות ,אני מאוד מקווה שגם את מאמינה.
קודם כל מצדיעה לךהריונית ותיקה
לא פשוט ויפה שאת שומרת על קור רוח .
ברור שבעלך צריך טיפול ,ניעור ומעל הכל צריך פשוט להעריץ אותך!
אנחנו יוצרים מציאות!! תזכרי את זה תמיד , בעלך לא רוצה לצאת לנופש שאת כל כך זקוקה לו? קחי חברה,גיסה ,אמא וצאי לנופש והניחי לו להתמודד!
אף אחד לא מדבר על השחיקה של האשה (הדתייה) זה פשוט בלתי נסבל!!! החיים רק תובעניים יותר ויותר ממש לא כמו בשנים עברו - ובעלך חייב חייב להבין את המורכבות ואת הצרכים שלך .
אגב ראיתי שכתבת ב23 בלילה שהעפת את הילדים - סדר יום ושינה בשעות נורמליות גם יקלו עליך.
בקיצור יצא לי מבולגן כי באמת ליבי יוצא אליך ואני מרגישה מהכתב את הקושי שאת חווה, בהצלחה !!
לפי מה שכתבת נראה שלא הבנת את רוח הדבריםהחלק הטוב
מבחינתו זה בזבוז כסף וגם כוחות, בטוחה שאם היה לו רצון טוב להשקיע כלכלית או מעט מחשבה הפוסט הזה לעולם לא היה נכתב.
לדעתי בחופש אני לא רואה בזה שום בעיה שילדים ישנים מאוחר , מן הסתם נרדמים עד מאוחר או ישנים צהריים ויחד עם זאת זה בסדר אפשר לחרוג מעט מהנורמה, בפרט אצלה עם 6 קטנים משימה לא פשוטה.
אוקי ואם הוא חושב שזה בזבוזהריונית ותיקה
אז היא בעונש ?
מובן מאד שאם היתה לו טיפה של התחשבות אז הפוסט לא היה נכתב - שהרי בשביל טיפוח הזוגיות והביחד לא באמת צריכים להוציא הון תועפות.
לגבי החלק השני ברור שאפשר לחרוג מהנורמה אבל היא בהריון וקשה לה ושמירה על סדר יום כ"כ עוזרת לשמור על כוחות ועל שפיות
הי לך!אנילבדי
אני ממש אבל ממש ממש ממש מבינה אותך! את אישה גדולה מהחיים את עושה כל כך הרבה! מגיע לך גביע !
לגבי בעלך... אולי...ואני אומרת אולי כי אני לא מכירה אתכם ויכול להיות שזה רעיון גרוע ... אולי תחליטי פעם אחת ללא ידיעתו להזמין צימר לסדר הכל ו... לקנות קייטרינג (ולא לומר לו ...תגידי שאת הכנת את האוכל...לפעמים לשלום בית עדיף לא לספר הכל במיוחד אם אלו דברים קטנים כאלה) ותכיני לו ככה ערב מופלא עם מסג' וכל מה שצריך? אולי זה ייתן לו חשק להשקיע בך יותר ?
עוד פתרון... זהו פתרון שעבר כמה פעמים עם בעלי בעבר (כיום כבר לא חח): לכתוב לו מכתב ובו את מספרת על כל התחושות שלך מבלי להאשים רק כדי שאולי הוא יפתח עיניים?

יש לי גם שאלה - האם הוא מספר לך על תחושותיו? שווה לבדוק בשיחה ולשאול אותו למה התגובות שלו כאלה? וזאת באמת משתדלת ושמעון את לא מושלמת אבל אף אחד לא מושלם.

מאחלת לך באמת שתרגישי מצוין בקרוב ושהכל ירגיש לך טוב איתו. יש תקופות בזוגיות לעיתים שאני שואלת את עצמי למה לעזאזל התחתנתי איתו... אבל ... אם עשינו את זה כנראה שיש לזה סיבה וגם תמיד צריך לזכור שבכל לטובה גם אם זה מרגישה נורא באותו הרגע.

אני מאחלת לך רק טוב
את נשמעת אישה מיוחדת במינה והלוואי כל אישה בישראל הייתה כמוך!

ובשעה טובה שיהיה לך
עוד דבר...אנילבדי
בתקופה מסויימת שהיה לי רע והתקשרתי לרב שלי שנמאס לי... הוא ניגש לבעלי וקנה לנו ספר ''אני לא מבין את אשתי'' ואם הופכים אותו ''אני לא מבינה את בעלי'' ואז כל אחד קורא את הצד שלו... אולי את יכולה לבקש מהרב שלכם לדבר איתו גם...
וואי אוריתאמא וגם
האמת שהכי שברת אותי עם להעיף ב23 וחצי מהמיטה שלך ילדים ובלאגן.
זה באמת פריחה.

את בעלך כנראה לא אצליח לשנות עם ההודעה הזאת.
אבל לך אני אגיד:
תעשי מה שנכון *עבורך*.
אם לא נכון לך להשאר עם ילדים עד גיל 3 ואת מרגישה שזורקת את החיים לפח–אז אל!
רוצה ללכת למסעדה ובעלך לא זורם?
צאי בכיף שלך עם חברות אחיות גיסות..
או שיצאו לו העיניים וירצה גם, או שאת לפחות תהני..

אני לא יודעת איך החלטת, ם ואם החלטתם במודע שאת אחראית על הבית והילדים והוא רק מפרנס, זה נשמע קצת בין השורות ככה..
אבל אם זה לא מרגיש לך כבר נכון אפשר לנסות לשנות!


בקיצו יקרה מה שיש לי לומר זה בעיקר דבר אחד:
אל תחכי שאנשים ישתנו וישנו לך את החיים, תשתני ותשני את החיים שלך בעצמך למה שנכון לך!
אם את מרגישה צורך תתפנקי ולכי גם לטיפול או העצמה אישית שיתנו לך כח ופרספקטיבה..

מזל טוב לכם שיהיה!
הלוואי ועד שנה הבאה תבואי לספר לנו על שינויים טובים שקרו..
תודה לכם על המילים הטובות!!!Orit39
ממש חיזקתם וריגשתם אותי!❤❤❤❤❤
לגבי שעות שינה דווקא עד לא מזמן עשיתי להם קייטנה ביתית מאוד מסודרת עם לוח זמנים. אבל בימים האחרונים זה התרופף בהדרגה...
והאמת שאני מעדיפה להלחם בתחנות רוח מאשר בשעת השינה שלהם נכון לעכשיו... כל אחד בוחר את המלחמות שלו.
תודה על כל העיצות הטובות של כולכם!!!
ב"ה רק שאלה איך מגיעים לילד שביעי שיש כזה בלאגן בנישואין?!metorafi

תעצרו רגע ותפתרו את הבעיות אתם יכולים ללכת ליועץ זוגי במקום לסמינר בשבת, אם הוא לא מסכים תכריחי אותו תמיד אפשר להשתמש בצעדים קיצוניים כדי שיסכים ללכת 

לא יודע מה אפשר ואיך אפשרה-מיוחדאחרונה

אני גם לא יודע איך את מתנהגת אליו ומה הסיבות להתנהגות שלו אבל חייבים לשים סוף להתנהגות לא הולמת. כי בסוף גם הילדים ידברו אתכם באותה שפה

 

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופהאחרונה

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך