יש לי שאלה, באמת מרצון אמיתי לנסות לפתוח דיוןקול געגועים
בהערכה גסה, 75% מהשירשורים כאן הם שליליים, עצובים, כועסים ומתוסכלים.

עזבו את הפורום כאן, צאו החוצה, תראו את אחוזי הגירושין
תראו את האכזבות, הבגידות, הבדידות, החרטה, הסבל, המצפון. אמנם לא הכל מורגש כל הזמן, אבל הרוב מורגש רוב הזמן.

כמה "בדיחות" יש על האפרוריות שבחיי הנישואין, כמה דימו אותם ל"מאסר ממושך". בכל צחוק אנשים מרגישים טיפה אמת.

אני חלילה לא מדבר על מישהו ספציפי, וגם לא על עצמי, אלא על התופעה הזאת. מה נסגר איתנו? למה יש כל כך הרבה כאב במקום שכולנו כילדים חלמנו שיהיה לנו בו כל כך טוב? למה הדבר שהיה אמור להיות הכי שמח בחיינו , הכי מרגיע, הכי שקט, הפך לסופה ענקית שמטלטלת אותנו ומוציאה אותנו משלוותנו? למה זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע, למצוא מישהו שאתה אוהב ולשהות במחיצתו כל החיים? למה שאדם רווק יראה את כל זה וירצה בכלל להתחתן?

כמובן שישנה מורכבות של שני אנשים שחיים ביחד, וחילוקי דעות וכ'ו וכ'ו...אבל מכאן ועד לשאול שאלות כל כך כואבות כאן בפורום? להרגיש ולראות בחוש את הצער של הרבה זוגות בחיי הנישואין?

אשמח שתאירו את עיניי..
אולי בגלל החיצוניות והזרקורים שכולם רגילים להם ולהשלכותיהםנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ט 00:25
פעם לא היה כזה שואו סביב חתונה, משפחה.
והיו פותרים בעיות בזוגיות (בשקט ומתוך מבט נכון ואמיתי על המציאות) גם אז.
היום הכל מוחצן מאד, אין הרבה סבלנות לתהליכים, הכל כאן ועכשיו, רצוי ב"פול ווליום"...
והאדם הפשוט כבר לא מצליח לשמוע את עצמו הפנימי מרוב רעשי רקע ונצנצים....

לכן הוא משווה לניצוצות החיצוניים ולאחר הזרקורים והזיקוקין.. וכשהוא מגלה שאצלו בבית הם לא נוצצים.... המציאות טופחת על פניו. ומאוד מאכזבת.... מכאן ועד פירוק החבילה/ הרס הגינה שנבנית- קצרה...




האמת היא, שהמציאות האמיתית (הרגועה והשלווה) נסתרת מעיניו של אותו אדם. אם רק ישכיל להתבונן פנימה, אל תוכו, אם יסלק את רעשי הרקע ובריכוז, ישמע את הניגון שמתנגן בביתו, יווכח לדעת
שבביתו מתנגנת יצירה, לא פחות ואף יותר מהנה מהסימפוניה הנוצצת בחוץ!

(ולא כל הנוצץ הנראה לעיניים- הוא אכן זהב...)



אני חושבת שהרבה צער יוצא פה בפורום כי בסביבתם הקרובה, לא כל האנשים מרגישים נח לשתף ולמצוא פתרון. כי אולי מחיר החשיפה בפניה, עולה על מחיר התוצאה....



באמת רווק לא נהנה לחשוב על נישואין במחיר כזה
אבל השאלה מאיפה ניגשים לשם. מהי נקודת המבט שמנחה ומניעה אותנו לשינויים גדולים בחיים (לאו דווקא נישואין, אבל לצורך הדיון.)



והבדיחות נוטפות הציניות על נישואין, משפחה, נשים גברים ומה שביניהם.... "תורמות" בכיעורן לדימוי שלילי שמחלחל ומחולל שמות בתום שאיתו ניגשים להקים את המפעל החשוב הזה שנקרא משפחה בעם ישראל.



ה יזכה אותנו לעין טובה ולמבט נכון על המציאות
מתוך כך נזכה לגאולה שלמה וטובה
לכלל ולפרט.

אכי"ר.
כי לא תמיד מתחתנים מתוך שיקולים נכוניםלב אוהב

וגם אם מתחתנים לא תמיד יש את הכלים הנכונים לבנות משהו טוב.

הרבה פעמים יש לאנשים שריטות (אפילו קטנות. שבוא נגיד לבד לא מרגישים בהם, אבל בהקמת משפחה מרגישים גם מרגישים)

לא מטופלות. טראומות. חסימות. מידות לא טובות. וכו'.

ומאוד קל להרוס, כי זה המקום הכי רגיש והכי פגיע. 

ובכל מקום שאפשר ליצור ולבנות, אפשר גם להרוס.

 

בוא נאמר מאיך שאני רואה את הדברים.

זוגות שהתחילו מנקודת פתיחה בריאה מבחינת התאמה וכן מבחינת נקיות באופי (ללא שריטות חסמים וכו')

הזוגיות שלהם ב"ה על מי מנוחות, ורק נבנים ממנה, ומרגישים מסופקים ממנה

 

אבל להרבה אנשים אין מודעות מספיק לכל הפרמטרים האלה (במיוחד העניין של הנפש).

יותר מעודדים פיתוח קריירה, כסף, פרנסה וכל זה. 

 

וכמובן בטוח שיש לזה גם סיבות רוחניות.. הנסתרות לה'. 

שירטות וחסמיםשירוש16
יש לכל אחד.
אדם שחושב שאין לו חסמים או שריטות - הוא חסום עוד יותר ממה שהוא יכול לדמיין לעצמו...

הבעיה היא לא בחסמים אלא בחוסר מודעות אליהם וחוסר רצון לתקן אותם על מנת לבנות זוגיות טובה ובריאה.
בדיוק. לא אמרתי שאין.. הדגשתי שאין מודעות מספיק לנפש לטפל בהלב אוהב

ואם מטפלים זה בדיעבד לאחר מעשה.

כמובן שלא כולם.. יש כאלה שזיהו ועבדו על זה. וגם אם לא ניקו לגמרי לפחות מודעים למצב.

וכן לדעתי יש כאלה שאין להם ממש חסימות ושריטות, או שיש להם בן זוג שמכיל דברים שאחרים לא היו מכילים... 

 

יש צדק גדול בדברייךיוניס

האשם המרכזי לשלום בית גרוע זה מה שאמרתחצי חיוך

תגובה לשירושיוניס


אנחנו חיים בדור של חד פעמיכלה נאה
מה שאפשר לזרוק זורקים.
הכל זול. למה לתקן?

נישואים צרכים השקעה. אז מי שלא כל כך מבין את זה חושב על הבא בתור. אולי יהיה יותר טוב??

האינטרנט היום הרס והורס בתים!
הורס חיי נישואים תקינים!
לא נדבר על בגידות.
אם אין יראת שמים מה יחזיק בית?
גברים שעושים השוואות בחוץ. באים לבית וחושבים שהם הפסידו משהו. חיים בסרט!
גם הבעל של הנשים ההן חושב כך.
ואז גם ההשקעה באישה ניראה בהתאם.

חילוקי דעות וויכוחים זה נורמלי שיהיה. אנחנו בני אדם.רק צריך לדעת שבאנו לעולם לא רק להנות. גם לתקן את עצמנו.

איזהו עשיר השמח בחלקו!



"למה- יאמרו הגויים" (תהילים עט', י')לה' המלוכה
זה ה- דור!
הדור האחרון, הדור שידוע, מלא בטלטלאות ונסיונות קשים, הן בנפש והן בגוף. נסיונות ששום דור לא ראה ולא שמע, בטח שלא עבר!
דור שרק מי שהוא אחוז אמונה- יצליח לשרוד בו!
מה גם,
שמעטים הולכים לפי כללי התורה הקדושה.
אם היינו מיישמים אותה באמת, כגבר לאישה, כאישה לגבר, כאישה לרעותה, כחבר לרעהו, כבן לאב, כבת לאמה, כתלמיד לרבו, כשכן לשכן, כיהודי ליהודי!!!
החיים היו נראים כל כך,
אבל כל כך אחרת!

הלוואי שלא נצטרך לצום את ט' באב הקרוב...
ונזכה לראות כולנו את משיח צדקנו עין בעין, ברחמים.
לגבי הפורוםרקלתשוהנ
שאלות שואלים כשמחפשים תושבה שאין לך,
ופורקים כשקשה, אף אחד לא פורק "איזה יום מושלם היה לי היום עם בעלי המושלם. סוף פריקה"

לא כל קושי מעיד על חיים קשים הזוגיות ועם הילדים, חיי הנישואין זה בעצם דבר שמתמשך על כמעט כל החיים, זה דבר מאתגר, ומן הסתם מלא קשיים ושאלות.

אבל השאלות והקשיים לאו דווקא מעידים על זה שהחיים כולם קשים או מתסכלים, אם יש פריקה על חוסר תקשורת זה לא מעיד שכל החיים הם קצר אחד גדול. הקשיים באים בתקופות והתקופות הטובות לא מעלות שאלות ותהיות ופחדים, אז הן לא מוזכרות כאן.

חוץ מזה בטח שיש אנשים שקשה להם והם סובלים.

אבל רק לפורפורציות...
זה העניין, שפורקים על משהו מסויים אמנםקול געגועים
אבל זה משפיע על כל הנישואין, על המצב הנפשי. לפחות לפי התיאורים. לא מאמין שיום למחרת יש יום נפלא עם הבעל. זה נראה כמו ייאוש מתמשך, אחרת לא היו משתפים כאן..
מה הכוונה שזה משפיע על כל הנישואין?רקלתשוהנ

וגם אם למחרת לא יהיה ויום נפלא - לא אומר שאין תקופות נפלאות.

 

ואם פותרים את הקושי בצורה טובה ביחד  - כבר אותו ערב יכול להיות ערב נפלא. אבל הפורום לא יודע

 

 

בטח שכן!שוקולדד ציפס

יש יום דפוק

מבואסים

מספרים לפורום

בערב נפגשים ומתפייסים

מישהו חוזר לעדכן?

 

אף אחד...

לדעתי כל מקרה לגופוl666
בעיקרון לנישואין צריכים להגיע במצב בוגר. ולהתחתן למישהו בוגר. בגישות דומות ומוכנות לפשרות.
רב השירשורים פותחים אנשים קצת מוזרים. אחד שכתב שהוא לא עצלן אלא דחיין ולא מוכן להקדיש רבע שעה לשטיפת כלים אבל כן יש לו שעה לשבת בפורום , עוד אחת שכתבה כמה שרשורים מוזרים, שנשמעת לא שפויה, חייבת עזרה רפואית. היא הרבה כאלו שהתחתנו עם מישהו שהם לא אוהבים/ לא מכירים/ לא נמשכים/ עם אופי הפוך... למה התחתנו איתו ? לא ברור...
כי על מה ידברו?שוקולדד ציפס

אף אחד לא יספר פה

כמה כיף היה להם

 

או כמו שאמרה מרצה ששמעתי לפני החתונה

'איך להנות תדעו לבד. בואו נדבר מה קורה כשיש בעיות'

צודקמושיקו

אם 25% ינסו להסתכל  על החיים בצורה חיובית  זה ישפיע על שאר ה50 % הנותרים

ומה עם עוד 25%?אנונימי 444


התשובה בשורה הראשונה בהודעה הפותחתמושיקו


מה יש יותר נשואים או גרושים?ניקיתוש
לדעתי נשואים, לא חקרתי לעומק
להיות נשוי מטבע העולם זה חלק מהחיים.
החיים לא פשוטים, נתקלים בהמון סיטואציות
יש גם המון הומור שחור על החיים ויש בהם גם אחוז אמת.
אז מה, כולם מתאבדים? לא.
הטכנולוגיה התפתחה, יש פורומים לשאול ולהתייעץ, זה כלי מבורך למי שמשתמש בו בחכמה.
בקיצור, להיות נשוי זה רכבת הרים
רגע למעלה רגע למטה. תהיה בטוח שיש הרבה רגעים למעלה אחרת אף אחד לא היה מחזיק מעמד!
הבעיהמופאסה
כתוב ''לעולם יהיה אדם ירא שמים'', אמרו בעלי המוסר, לעולם יהיה קודם אדם...
כדי לנהל חיים תקינים בתוך המערכת של בית, שיש לו לא מעט מתחים, במיוחד עם ילדים ובמיוחד עם מתבגרים, עם הרבה משתנים, עומסים וכו' אדם צריך להוריד הרבה מהאגו שלו, מהביקורת שלו, צריך לדבר בעדינות, למצוא זמן להתבונן במעלות של זולתו...אני יכול להגיד בתור מפקד לשעבר שלפעמים יותר קשה להתנהל בבית מאשר לפקד על פלוגה שלמה.
אישית, אשתי ואני ממש מאוהבים בזמנים שאנחנו עדינים אחד לשני, מפרגנים, מחמיאים, בזמנים שאנחנו מודעים אחד לשני. יש גם זמנים אחרים, כל אחד בפינה שלו, בעיסוקים שלו, לא שמים לב ומבקרים ואז מרוחקים ומנוכרים.
אז אנחנו קבענו כל יום מפגש קטן בערב, של חצי שעה, מסתכלים בעיניים מדברים. גם מפגש גדול פעמיים בשבוע, עוזבים הכל ואנחנו ביחד....
בקיצור, צריך להשקיע, אין דרך אחרת.
זוג איכותי, כבר אמרתי. נהנת לראות שיש עוד כאלה!לה' המלוכה
כל הכבוד. עלו והצליחו.
אמן, תודהמופאסה
אנחנו קודם כל חברים נאמנים לפני שאנחנו זוג.

היום בבוקר יצאתי מהבית לפני הזריחה, כתבתי בפתק כל מיני מטלות קטנות שהיא צריכה לעשות, בסוף הוספתי ''אל תשכחי לאהוב אותי''...
צריך לזכור לאהוב
שאתה לא תשכח לאהוב אותה, חשוב לא פחות! 👍לה' המלוכה
לא יודע,עוד סתם אחד
מעולם לא הרגשתי משהו שלילי לגבי זה... גם כשיש על זה בדיחות וכו' תמיד ראיתי את ההורים שלי והבנתי שהבעיה היא אצל מי שמספרים את הבדיחות האלה...

וגם היום כשאני נשוי בעצמי, ויש לפעמים גם משברים - אני לרגע לא חושב שזה נוראי שהתחתנתי, או שחבל שהתחתנתי, או שזה שהתחתנתי כולא אותי והופך אותי למסכן. אשתי היא האדם היקר לי מכל, וכל פעם שיוצא לי לכוון בברכת מודים אני מודה לה' על כל רגע מאז שאני מכיר אותה. כאמור, גם אם יש לפעמים קשיים נקודתיים.
יש אנקדוטה של הרב פרומןדי שרוט

שבו הוא אומר שהבדיחה באמת אומרת שנישואין נתפס ככלא כי המילה האחרונה היא תמיד של האישה והבעל לא באמת מקבל החלטות אבל הוא נותן לזה מבט הומוריסטי מכיוון הפוך.

הוא אומר שבעצם זה שאתה לא מחליט את ההחלטות, אתה משוחרר מנטל הדאגה של להחליט וזה שאתה כביכול "מובל" ע"י האישה זה החופש

 

 

בדיוק בגלל הסיבה הזו, אני לא סובלת בדיחות כאלהציפ'קה
אני חושבת שפשוט מי שטוב לו וזורם לא יכתוב פהאוהבת טבע

ולכן קוראים כאן רק על בעיות ודברים קשים בזוגיות...

אני נשואה 11 שנה, התברכתי בבן זוג מ ו ש ל ם !! אז מה אכתוב פה? כמה טוב לי?

מה שאני חושבת...נשואה מאושרת.

כמה סיבות, 

האחת, הזמנים הפכו להיות שונים, חוצה מגזרים ממש...הכל יותר פתוח ומתירני, המון אנשים שנמצאים ביחסים פתוחים, רומנים, בגידות. לצערי אני רואה ממש מקרוב בעבודה וכו'. צורת דיבור של נשים על גברים, גברים על נשים.

נשואים חיים היום כרווקים מבחינת ההתנהלות, הנישואים כגדר המלצה בלבד.

השניה, לדעתי פעם הייתה פחות מודעות, בעלי אומר שפעם היו מתקנים מוצר מקולקל במקום לזרוק, היום המנטליות גם בדברים חומריים וגם בזוגיות היא שיותר קל להתחיל מחדש.

אני רואה זוגות יותר מבוגרים, בגילאי 60+ אפילו 50+ שלא בהכרח מאושרים, לא בהכרח מתאימים, בנס החזיקו שנים...נשים בנות 60 שמדברות ואומרות שהן לא מבינות איך הן נשארו, כי פעם זה לא היה מקובל, לא חשבו בכלל על לפרק נישואים.

מצד שני, יש בזה מאוד טוב, המודעות הזו. לא טוב לך - תקום ותלך! כמובן לאחר שמיצית וניסית את המיטב שבך.

אנחנו צריכים לחיות את חיינו בצורה הטובה ביותר. אבל אולי היום נאבד האיזון.
אני רואה את סבא וסבתא שלי, כמה התנגחויות, כמה חוסר סיפוק משני הצדדים, וחוסר הבנה מוחלט.

אולי כי פעם הם היו עסוקים בהשרדות כלכלית, אולי הסתפקו במועט. לא יודעת את הסיבה.

וגם, אפשר לזרוק את זה על תרבות ריגושים, רוב האנשים שאני מכירה צריכים את הסיפוק המיידי, ושוב ושוב ושוב. 

אם זה בטיולים, וחוויות, ויציאות, וכנראה שגם בשגרת זוגיות קשה להחזיק.

ולפעמים זה באמת חוסר תקשורת עצום (+חוסר הבנה של צרכים של הצד השני), יחד עם שינוי השגרה מלצאת עם בחור, להתרגש כל יום מחדש ופתאום להתעורר כל בוקר ולקחת הכל כמובן מאליו. 

ולחצים שלא היו בקשר לפני הנישואים - כלכלה, יחסי אישות, בית משותף וכו' וכו'...

פתאום קשה להעריך כל דבר.

אפשר לעשות דוקטורט על זה

 

 

 

אני חושב שאף תשובה לכשעצמה לא יכולה לענות על השאלה, אוליקול געגועים
צירוף של כל התשובות ביחד נותן איזושהי נקודת מבט על כל הסוגיה הזאת.

כמובן שלא דיברתי רק על הפורום, אלא הפורום הוא סוג של אינדיקציה לתופעה שמסתובבת בחוץ.
כי לכאן באיםאמא וגם
כדי להתייעץ על בעיות ולנסות לפתור אותן..
כשאוהבים שמחים ומתהוללים לא צריך את עזרת הפורום...
אגב, היה נחמד אם אנשים היו גם משתפים דברים טוביםקול געגועים
זה אולי היה מעורר רעיונות איך לצאת מהקופסה. ואולי גם מפיח תקווה שאפשר אחרת. נק' למחשבה
בהחלטאמא וגם
אפשר וחשוב לעשות את זה מדי פעם!
מוזמן להתחילנשואה מאושרת.


אני קצת בראש פסימי כרגעקול געגועים
ומן הראוי שמי שמגדירה עצמה נשואה מאושרת תתחיל ראשונה.
ברצינות.
כמה סיבותהלוי מא
מונוגמיה.
לחץ כלכלי
מסכים למיניהם
דמיונות
לחץ חתונה
בחירות אקסטרימיות על גבול הפסיכוטיות.
המחשבה המטופשת שהאחר צריך להשלים אותי בהכל.
נתינת מקום יתר לבית ההורים בבית
בוסר
קושי רב בניהול בית שלא במסגרת חמולה.
חינוך עצמי לאגואיזם
גאווה
מתחים נפשיים
ועוד

ולסיום לא מספיק תפילות על הזיווג על שלום הבית ועל חינוך הילדים.

תגובה:אנננ

יישר כח!

שאלת שאלה יפה וחשובה.

 

הרא"ש, אחד מחכמי ישראל הראשונים, כתב על כך שדרכם של הבריות "דרכם להעלים הטובות ולגלות הרעות" (אורחות חיים, נ"ה).

 

אנשים גם לא מדברים כל הזמן על כך שהם נושמים והלב פועם ושיש להם מה לאכול ועוד אלפי דברים חשובים מאוד ולמרות שזה מה שקורה 99.999999% מהפעמים.

 

מקווה שהמסר הובן.

תשובה (אחת מהן...)Orit39
הרב יונתן רייטי - יוצרים את הזוגיות המושלמת - הידברות
https://www.hidabroot.org/video/213063
ב"ה פעם לא היה אינטרנט אנשין עבדו עד החשכה הלכו לישוןmetorafi

קמו בזריחה וכו וכו והיה מותר להם להתחתן עם כמה נשים שהיו רוצים מעמד האיה היה נמוך גם ונשים התהנגו טוב יותר בחוץ היה להן קודר יותר אז הם העריכו יותר את הבעלים שלהן זה בגדול ! והיום אתה מוגבל לאישה אחת אז כדי להחליף צריך להתגרש ואנשים גם התרגלו היום שאפשר להחליף הכל מי שרוצים רכב פלאפון דירה מטבח ארונות מחשב נשים זהו . 

כן. איזה גבר יש לו היום כוח וכסף לשתי נשים והילדים שלהן??כלה נאה
עם אישה אחת אתם בקושי מתמודדים.
לא ניראה לי שעם כמה נשים היה שלום בית ואהבה אמיתית.
הכי כיף לחשוב פעם היה..והיום..
ב"ה מה הבעיה מתחנתים עם כמה הם רבים עליך במקום איתךmetorafi

וזה עוד לפני שכולן הולכות לעבוד וגם הילדים עובדים ומפרנסים אותך

חחח רבים עליך? אתה בטוח?כלה נאה
אני הייתי מתרחקת.
ואולי הייתי מחפשת מישהו אחר. אפילו נכה. העיקר שקט!
ב"ה חחחחחחחחחחחחחחmetorafiאחרונה


המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמות

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

שמעתי על צימר הראל בשבי דרוםפצלושוןאחרונה

700 ללילה

נראה מאד יפה

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

יש עוד הטבה לניצול בעניין זיכוי מס רווחי הוןזמירות

בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.

ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון. 

 

כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה. 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך