חלוקת מטלות בזוגיותהפואנטה
האם לדעתכם בני הזוג צריכים לעשות הכל כאיש אחד בלב אחד, פעם הוא פעם היא

או

חלוקת רשויות, כל אחד אחראי באופן כמעט בלעדי על תחום מסוים

למשל
כספים, קניות, בישול, נקיון

?!
כמו המון דבריםאוי טאטע!
אין בזה כללים..
כל זוג ומה שמתאים לו
וגם בתוך הדברים יכול להיות שחלק גם וגם וחלק בנפרד
טוב שלא אמרתהפואנטה
היא עושה הכל🤣
..אוי טאטע!
אני לא כזה שובינסט
..הפואנטה
כמובן,
לא היה אישי
צריך חלוקה מרכזיתאוויל מחריש
אם יכולת גמישות קלה, אבל שהעיקר יהיה על אחד מהם לפי היכולת. זו גם דעת הרב אבינר לפי מה שיצא לי לראות.
לפקוח עיניים ולעשות מה שצריך.. בהדדיות.אמיץ(ה)
אבל גם חושבת שזה דווקא נח שיש תחום שהוא דיי השטח של השני, אם זה בא בטבעיות.

לדוג' אצלינו בבית בשישי.
אמא בישולים אבא סדר.
לא סותר שעושים גם וגם .. אף אחד לא מחכה שהשני יעשה. אבל זו חלוקה שנוצרה באופן ממש טבעי.

קיצר שילוב שניהם.
יש לי חלוקה כיוםהפואנטה
של פעם את פעם אני
וזה די מכניס להתפנקסות כמה ומי עשה
ולפעמים באמת הכל נופל על צד אחד
החשש שלי שיש כמה ומי עשהאמיץ(ה)
זה מכניס להתקטננות.. מכירה את זה מהדירת שותפות. תמיד שיש חלוקת תפקידים יש פזילה לכמה ואיך אני עושה וכמה ואיך היא לא עושה
בדיוקמקום בעולם
מהדברים שאני שונאת ושעושים לי בחילה.
יאללה. הזדמן לך לעשות? אתה אוהב את זה? לך על זה.
מה זה משנה כמה אני עשיתי
אצלנו להפךתמראחרונה
תלוי, מאוד שונה באופימחפשת^
גם בבית, יש לי מטלות קבועות ולא חלוקה ביחד.
זה מאוד מסתדר כי ככה (כמעט) תמיד הדברים נעשים.

כמובן שאפשר להתגמש תמיד ומה שנוח, ברמת העיקרון מניחה שתהיה איזו חלוקה.
חלוקת רשויותהשתדלות !
ככה זה עובד אצל ההורים שלי, ככה עם אחים שלי, ועוד הרבה זוגות.
ככה אין התחשבנות ודיונים של 'עכשיו תורך', אלא כל אחד יודע מה תפקידו ושהאחריות עליו, ומידי פעם כשקשה להיעזר בשני...
(למשל היא עושה כביסה ובישולים, הוא קניות ושוטף את הבית... ומידי פעם כשיוצא לשני לעשות משהו שלא ב'אחריותו' זה נותן לו בונוס של הרגשה טובה)
לי יש תקווה שאת הדברים שאני שונאת לעשות הוא יאהבמקום בעולם
בכללי, לא בעד השיוויוניות הזאת שאם אני עשיתי 3 פעמים שהוא יעשה גם.
אם אני אוהבת לבשל, למה שיסבול להכין אוכל כשלי זה כיף?
גם לי !אמיץ(ה)
הלוואי. אם לא. קונים מדיח מיד!
🤣הפואנטה
יש מישהו שכן אוהב לשטוף?🤔
או שמא עליי לומר - להדיח כלים
זה דווקא נחמדחיות צבעונית
זה שוטף הרבה דברים מהמוח תוך כדי
זה עדיף על לקפל כביסה.. למה לא ממציאים ל-זה מכונה??
היי, דווקא לקפל כביסה זה נחמד אמיץ(ה)
מוזמנתחיות צבעונית
😝
שטפי לי ואקפל לך.אמיץ(ה)
מבטיחה לא להתקטנן 😜
יש מכונה לזההפואנטה
ואני דווקא מעדיפה לקפל.
זה בישיבה
ואפשר עם אוזניות👌
וואלה?חיות צבעונית
ולי קשה לשבת🙈
שולחת לך מיקוםמחפשת^

מרחף

בהחלט יש אנשים שאוהביםמקום בעולם
כן אני מניחההפואנטה
חחחח לו יהיהפואנטה
תלוי בזוגקוד אבל פתוח
בכל אופן, אם יש מטלה ששני הצדדים לא אוהבים לעשות, אז השאיפה היא לעשות את זה בשביל שהצד השני לא יצטרך לעשות את זה (כמובן זה הדדי, גם הצד השני יעשה את זה בשביל שהצד הראשון לי יצטרך לעשות את זה).

כאשר מדובר על מטלות שאחד אוהב או פחות סובל מזה, אז הוא דואג לכך. וכמובן כמו שמקום בעולם אמרה, זה החלום כל אחד ישנא משהו אחר ויאנה משהו אחר.
חשובאהבתעולם

שאף אחד מבני הזוג לא יחשוב שהוא עושה טובה לשני ..

מה בדיוק ואיך? מסתדרים. ומשתנה מזוג אחד לשני.

בהחלטהפואנטה
נקרה לי שחשובה הדדיותיהיה בסדר....
אבל אני לא מורידה את הזבל


גמישות!!!חדשכאן
מה שהכי יעיל ומקובל על בני הזוג
החלום שליאוי טאטע!
זה מריבות על מי עושה מטלות בבית


אני אתעקש שאני
והיא תתעקש שהיא
הלוואי!והוא ישמיענו
מריבות של אהבת חינם ⁦
פחחחחהפואנטה
#שנהראשונה
פחחחחחאוי טאטע!
אנשים ריאלים

קצת שאיפות! לא לחיות בסרט אבל חייב לשאוף

(ולא! לא בקטע של סמים )
דווקא אני אופטימית בדרכהפואנטה
אני ראיתי מנסיונינפש חיה.
לא תמיד כדאי שכל אחד יעשה כנדבת ליבו (כי מי יעשה את מה שלא כיף? ומה קורה אם לא מתחשק לי היום ועד בכלל?)
לפעמים כדאי שתהיה בגדול - חלוקה של עשייה בין השניים, כדי שהכל ייעשה.
כמובן שיש הדדיות ועוזרים אחד לשני במה שצריך
להתנהלות השוטפת.
מגששים יחדהעני ממעש
נכון. לא תמיד מה שמתאים לאחד, מתאים לשני ולהפך, וגםנפש חיה.
אם מישהו טוב בשטיפה
ומישהו טוב במיון כביסה וכד
סביר שלאור המציאות המטלות תתחלקנה בצורה כזו
וזה ממש מפחית עוגמות נפש שקורות לפעמים...
תלוישירוש16
אצלינו זה לא ככה. מאמינה שכל זוג עושה מה שנוח לו.

אצלנו כל אחד עושה מה שהוא יכול.
כביסה - בדרך כלל הוא יותר מודע למה שצריך.
קניות - אני רושמת על דף והוא קונה
בישול - אהבת חיי
ניקיון - אני והוא לא אוהבים... איכשהו זה נעשה...

באופן כללי בעלי יותר נמצא בבית ולכן יותר מודע למה שצריך לעשות.
לגבי הביצוע - מי שיכול/פנוי/יודע איך עושה.
לא בעד בלעדיותצפורה
אפשר באופן כללי חלוקה אבל בזוגיות אין זה רק אני עושה זה רק היא.. הבית בנוי על הדדיות ושמחה.

באופן כללי לדעתי שני בני הזוג עושים הכל אבל לא בתורנות תור תור, בזרימה לפי הצרכים המשתנים שניהם מתפעלים את הבית, כשכל אחד מבני הזוג יודע לעשות הכל כשצריך (לימודים, מבחנים, עומס בעבודה, לידה, הריון...).
החיים דינאמיים, כל אחד נותן את חלקו בשמחה בלי התחשבנות, לא סופרים בדיוק מה כל אחד עושה.. טבעי שכל אחד יעשה מה שהוא מעדיף קודם והיתר מסתדרים..
כשעושים יחד ומטפחים את הבית זה נעים ומספק ואז גם המשימות הפחות מועדפות לא כאלה נוראיות..



מסכימה איתך לגמרי. והכי חשוב לדבר כשמפריע.בלדרית
לפעמים יש לאחד מבני הזוג עומס בעבודה, לפעמים יש תקופה שאחד מבני הזוג לא עובד, ילד חולה, הורה חולה, הריון, יש הרבה דברים שיכולים למנוע או לאפשר לאחד מבני הזוג לעבוד יותר או פחות משהיה הזוג רגיל- ואז ייתכן ובן הזוג השני ייקח או יוותר על משימות שהיה רגיל להן. צריך לדעת לקבל זאת באהבה ובאורך רוח.
שנינו עושים מה שצריך ומה שיכולים.שאלהשאלה
מבשלים, מטפלים, מנקים, מפרנסים, לוקחים למוסך. תפקיד אחד ויחיד בלעדי שלו: להוריד את הזבל. תפקיד אחד ויחיד בלעדי שלי: לזכור ימי הולדת של שני הצדדים ולהתייחס.
לנו מאד טוב ככה, כי גם אם יוצא שלפעמים אני מבשלת ומנקה בזמן שהוא בעבודה לשנינו יש תחושת עשיה משותפת למען הבית והמשפחה שלנו. אין קטנוניות וויכוחים (בתחום חלוקת הנטל לפחות...)
אוי עכשיו קלטתי שזה לא נשואים טריים פה... מחילהשאלהשאלה
רציתי לשאול את זה שםהפואנטה
אצלנו חלק קבוע וחלק משתנהלהשתמח
אני עושה כביסות וכל מה שקשור ובד"כ גם בישולים
הוא עושה תשלומים, מוציא את הזבל ומסדר שעון שבת ומיחם
והשאר, תלוי מי שם לב, למי יש זמן וכוח
אם לדוגמא לפני שבת צריך לסדר את הבית ולשטוף כלים אז נדבר בינינו מה כל אחד מעדיף לעשות עכשיו.
ולפעמים דברים לא קורים בתדירות האידיאלית, אבל זה גם בסדר בעיניי, מה שדחוף מדברים ומחליטים מי יעשה
אצלנו זה חלוקת רשויותה-מיוחד

היא אוהבת לבשל אז היא עושה את זה

לא אוהבת לנקות, לשטוף כלים

היא מפעילה מכונה . לתלות כביסה, להוריד לקפל זה לפי מה שמסתדר 

אני שונא לבשל אז זה הדבר היחיד שאני לא עושה. יותר נכון אני שונא לעשות הכל אבל לבישול יש לי התנגדות עקרונית

בעיני צריך שתהיה חלוקת רשויות מבחינת האחריותיוסף חיים17
זה שהבעל אחראי על הפרנסה ידוע לכולנו, והוא מתחייב על כך בכתובה.
מצד שני נשים רבות מסייעות בפרנסה וחלקן אפ' מפרנסות עיקריות.
אך הבעל צריך לזכור שזאת האחריות שלו, ואם יש חוסר הוא צריך לעשות מאמץ ולגייס את מה שצריך, האשה יכולה לסייע לו כפי שמוסכם ביניהם אבל הוא האחראי והמחוייב לעניין.
לדוג' אברך בכולל ואשה מפרנסת, ביום שלאשה יימאס מהסידור ותרצה להפסיק לעבוד, הבעל יידרש לדאוג לפרנסה, ולא יוכל לחייב את אשתו להמשיך לעבוד.

לעומת זאת יש תחומים בהם האישה אחראית והבעל יכול לסייע אבל זה בתחומי האחריות שלה.
גידול ילדים לדוג'.

לכן לדעתי צריך שתהיה חלוקת רשויות במובן של האחריות, ושיתוף פעולה של כל צד לסייע לשני בתחומי אחרויותו לפי ההתאמה בין בני הזוג.



כמו כל דבר - אין מה נכון, יש מה מתאיםנתנאל וייס

והכי נכון, פשוט לדבר על זה....

 

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

יש לך עבודה רגשית לעשותמשה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.


אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

מה זאת אומרת "מחזיק"?מה כבר ביקשתי

ואיך עושים עבודה רגשית? 

תתחיל בלכתוב בפנקס רשימותמשה

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

זה כואב, אך תזהר לתלות את הערך העצמי שלךadvfb

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

 

מקדיש לך את שורות השיר -

 

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

 

 

בסוף אתה לא צריך את על הבנותתפוחית 1

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..


ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

ואוו אחי, משתתף בצערךדרייב

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.


וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

אהלן אחשפלות רוח
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 1:37

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.


 

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

 

שאלה קטנהפצל"פאחרונה

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfbאחרונה
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

מה הקשר?!הסטוריאחרונה
איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפיאחרונה
ומנגד משדרים נחת נעימות
קניתי לה מתנה קטנה, מה לכתוב בפתק?אני הנני כאינני
הכוונה, מה סגנון הדברים? מחמאה? עקיצה קלה? משהו מאוד כללי? משהו רומז? מפורש? חמשיר?
..שפלות רוח

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

משו משמחניצן*

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

...advfb

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

אולי משהו בסגנון כזה?נקדימון
"חשבתי עלייך כשראיתי את זה"
תלוי בשלב לדעתיארץ השוקולד

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

בהצלחה!מבולבלת מאדדדד

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ברור לכתובהפי
לא יודעת מה שעולה לך שאתה חושב עליה
מהלבברוקוליאחרונה

ואתה מרגש אותי 

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
בסדר גם אתה רשמת שטויותהפי

קשה להתייחס לזה ברצינות

לגבר מותר לאישה אסור ..

נו באמת

משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

באמת לא טוב להכנס לפנטזיות וחלומות ורודיםadvfb

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

 

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לא יודעתהפי

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

עונה בתור בעלת תשובההמקורית

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.


ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

איזה כיף שענית את התשובה הזאת מהמקום שלךadvfb
חבל לפסול בחורה טובה בגלל המשפחה שלהחושבת בקופסא

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

אתה מתחתן איתה לא עם המשפחה שלה.shindov

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

...יוני.ו.אחרונה
קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidam

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

בהחלט, היו אנשים שהמפגש איתם הוביל אותילגיטימי?

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לדוגמא? גם בעולם הדייטים?בחור עצוב
אצלי זה יותר השפעה במה שמעניין אותיחסדי הים
אני יותר מתעניין באמונות ודעות הנוגעים לתורה. הייתה לי פרידה אחת, שלא רוצה לפרט, אבל זה גרם לי לחדד גישות אמוניות ודרכי לימוד תורה בכללי.
כןרק נשמה

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

כןכלה עצבנית
אני ייקית של פעם וחשבתי שאני איזה וואו עד שנפגשתי עם בחור איכותי מאוד, בלדי כבד ואדוק, שלימד אותי מהן באמת עקשנות, דייקנות, ופדנטיות. הדייטים הכי טובים שהיו לי, ובלי ציניות לשם שינוי
שאלה מקסימהadvfb

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

 

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

תודה. לי קרה כמה וכמה פעמים שקראתיחסדי היםאחרונה

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

אולי יעניין אותך