"גם זה קשה, נכון"
גם לי היו פעם שני ילדים, ושלושה ועוד.... ובעלי לא היה בבית, ואני בת קטנה מתוך 5 כך שגם אני לא היתי מתורגלות בטיפול בתינוקות... לצורך העניין עם הראשונה שלי לא ידעתי להחליף חיתול!
מכינה אתכן יקרות שהשלישי זה שיא הקושי. תמיד היו לי בבית בשנת הלימודים שניים, תינוק יונק טובת/ בן שנתיים פלוס מינוס. היו מצבים שהייתי מבשלת לחגים ולשבת עם מנשא כי רק כך התינוק נרגע! עושה 10 מטלות בו זמנית! ההיא בגמילה, לו צריך להחליף חיתול והוא צורח, וזאת צריך לעזור בש"ב.. מה אתם חושבים? לא קשה?? קשה מאוד!!!! כי להיות אמא זה הכי קשה!!!!! ולא, לא היה לי בעל בבית עוזר ותומך והורים גרים רחוק.
וכתבתי בפירוש: "להיעזר - כן! לזרוק אחריות - לא"
עכשיו, אם הכותבת נמצאת אצל אמא שלה לזמן מוגבל מכיוון שהיא אחרי לידה, זה מובן בהחלט וגם אז היא פחות צריכה לדאוג לבת שלה בעניין הקללות. אני פירשתי את דבריה שהיא נמצאת שם הרבה וזהו. מכיוון שקשה לה בבית. היא בפירוש כתבה ששם עוזרים לה למי שכתב שיש עוד דברים שמקבלים בבית ההורים. זה נכון אבל אז אין בעיה להגיע פעם בשבוע / שבועיים.
אז נחזור, אם זה זמן מוגבל לתקופת הקושי שאחרי לידה, הכל בסדר וכשתרגיש מאוששת, שתחזור לביתה.
אמנה, היא כותבת שקשה לה שבעלה מגיע מאוחר והיא לבד - האם נתון זה אמור להשתנות? לא חושבת. לכן עליה לחשוב כיצד לבנות את חייה העצמאיים מבלי שבעלה יהיה ברקע על היום (אגב, זה הנתון הסטנדרטי של רוב הזוגות. אם הבעל נמצא בבית בתכיפות גבוהה, זה הלא נורמאלי. כלומר, כולנו מתמודדות עם נתון זה.) .
ניסיתי להבין מה מצבה מבחינת חיי חברה במקום מגוריה כי אני יודעת שזה מה שהציל אותי בשנים הראשונות עם ילדיי הראשונים:
גמח"ים ליולדת, שכנות טובות שאפשר להיעזר בהן אפילו ברמה של אני יוצאת רגע למכולת, תשמרי לי על.... חסר לי תפו"א..... וכמובן חברה לילדים.(לגדולה שלה במקרה זה).
ללכת לגן שעשועים ולהתייעץ עם אמהות אחרות כיצד לנהוג במקרה זה או אחר או סתם לפרוק את הקושי שלך עם מישהי שבהחלט תזדהה איתך כי נמצאת במצבך בדיוק.
זו בעיניי הדרך הנכונה יותר להתמודד, ללמוד, להשתכלל, להתחזק ולהכין את עצמך לדרגת קושי גדולה יותר.
הכותבת נעלמה, אבל אשמח לקרוא מה היא חושבת.
ותפסיקו לכתוב שאני שופטת. אשמח אם תראו לי היכן שפכתי או אולי לא ניסחתי את עצמי נכון כדי שאוכל לתקן גם את עצמי.